איירבוס A220
 | |||||
| מאפיינים כלליים | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| סוג | מטוס סילון צר גוף | ||||
| ארץ ייצור |
 קנדה  צרפת | ||||
| יצרן |
בומברדיה אירוספייס איירבוס (החל מ-1 ביולי 2018) | ||||
| טיסת בכורה | 16 בספטמבר 2013[1] | ||||
| תקופת שירות | 15 ביולי 2016 (סוויס) – הווה | ||||
| נוסעים |
100 – 108–133 | ||||
| יחידות שיוצרו | 90 (נכון ל-30 בספטמבר 2019)[2] | ||||
| משתמש ראשי |
סוויס אייר בלטיק קוריאן אייר אייר פראנס | ||||
| דגמים |
איירבוס A220-100 איירבוס A220-300 | ||||
| מחיר |
איירבוס A220-100 - 76.5 מיליון דולר איירבוס A220-300 -85.7 מיליון דולר[3] | ||||
| |||||
איירבוס A220 (באנגלית: Airbus A220) ידוע גם בשם הקודם בומברדייה סדרה C (באנגלית: Bombardier CSeries) היא סדרת מטוסי סילון צרי גוף לטווח בינוני אשר בנויים מחומרים מורכבים המיוצרים ידי חברה משותפת לאיירבוס ולמתכננת המטוס בומברדיה אירוספייס חטיבת התעופה של בומברדיה.
מטוס זה מתחרה ב-737-600 וב-737-700 של בואינג, וב-E-195 של אמבראר.[4] על פי היצרנית סדרה C חוסך כ-15% דלק בהשוואה למטוסים המתחרים. בדומה למטוסים של החברות המתחרות, למטוסי סדרה C מערכת טוס-על-חוט וג'ויסטיק לשליטה על המטוס.
איירבוס A220-100 (לשעבר: CS100) טס לראשונה ב-16 בספטמבר 2013 ונכנס לשירות ב-15 ביולי 2016 בחברת סוויס. הוא מכיל בין 108 - 133 מושבים.
איירבוס A220-300 (לשעבר: CS300) טס לראשונה ב-27 בפברואר 2015 ונכנס לשירות ב-14 בדצמבר 2016 בחברת אייר בלטיק. הוא מכיל בין 130 - 160 מושבים.
החל מה-1 ביולי 2018 איירבוס מחזיקה בנתח של 50.1% משווי החברה. באוגוסט 2019 פתחה קו ייצור שני למטוס במפעל החברה באלבמה.[5]
תכנון ופיתוח
[עריכת קוד מקור | עריכה]רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעת פשיטת הרגל של יצרנית המטוסים ההולנדית פוקר, הגישה בומברדיה בקשה לרכוש את תוכניות הפוקר 100, אולם בסופו של דבר החליטה בומברדיה לבטל את העסקה בפברואר 1996.
"BRJX" היה תוכנית לייצור מטוס סילון אזורי גדול יותר מבומברדיה CRJ700. במקום מטוס המכיל כ-66-78 מושבים בתצורת ישיבה 2-2, מטוס רחב יותר המכיל 80-120 בתצורת ישיבה של 2-3. דגם זה תוכנן להתחרות בMD-80, 717, 737-500 737-600 ו-A318. אולם לאחר שהגיעו לשוק מטוסי האמבראר E-Jets של המתחרה הברזילאית אמבראר, החליטה בומברדיה לזנוח את הפרויקט לטובת פיתוח הגרסה החדשה ל-CRJ700 ה-CRJ900.
CSeries
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביולי 2004 הודיעה בומברדיה על הפיתוח של סדרה C, כמחליפה של פרויקט BRJX שבוטל. סדרה C יהיו גדולים יותר מסדרת המטוסים האזוריים שלה CRJ, ומסוגל לשאת כ-110-130 נוסעים. בפעם הראשונה בתולדותיה, תתחרה בומברדיה ישירות עם היצרניות הגדולות בעולם; בואינג ואיירבוס.
במרץ 2005 החליטה מועצת המנהלים של בומברדיה לקדם את המטוס בין חברות התעופה על מנת לאסוף הזמנות מראש. באותה התקופה הודיעה על שני דגמים: C110 שבו 100-125 מושבים, ו-C130 שבו 120-145 מושבים. סדרה C תוכננה עם מנועים חדשים חסכוניים בדלק, ובעלי אחוז גבוה של חומרים מרוכבים בגוף המטוס. אסטרטגיה דומה לזו שהשתמשה בואינג בדרימליינר ואיירבוס ב-A350.
מטוסי הסדרה תוכננו לתצורת מושבים 2-3 במחלקת תיירים, ו-2-2 במחלקת עסקים/מחלקה ראשונה. בתצורה זו 80% מהמושבים יהיו ליד החלון או ליד המעבר, לנוחות הנוסעים.
במאי 2005 חתמה בומברדיה על הסכמים עם ממשלת קנדה, הממשלה הפרובינציאלית של קוויבק, וממשלת בריטניה על תמיכה והלוואות לפרויקט. ממשלת קנדה התחייבה ל-350 מיליון דולרים במימון הפרויקט, וממשלת בריטניה התחייבה ל-300 מיליון דולרים. התוכנית תעלה כ-3.5 מיליארד דולר, שאר הסכום יגיע מהתחייבויות של חברות התעופה שירכשו את המטוס.
גוף המטוס תוכנן בחברה הסינית Aviation Industry Corporation of China, ההרכבה הסופית הייתה אמורה להיות במפעל בומברדיה בנמל התעופה מירבל. חלקים ניכרים תוכננו ליצור במפעלים שתקים בומברדיה בבלפסט שבצפון אירלנד.
ב-31 בינואר 2006 הודיעה בומברדיה על הפסקת הפרויקט, לאחר שלא הצליחה להשיג שום הזמנה משמעותית. עם זאת שמרה החברה על צוות קטן שעסק בשיווק הסדרה. ב-18 בפברואר 2006 הודיעה על פיתוח דגם ההמשך של ה-CRJ700 וה-CRJ900: ה-CRJ1000.
תוכנית מחדש
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-31 בינואר 2007 הודיעה בומברדיה על חידוש העבודה על סדרה C. בנובמבר 2007 הודיעה שהמנוע שיניע את המטוס יהיה ה-PW1000G של פראט אנד וויטני. למנוע זה מדחף גדול יותר, והוא דוחף יותר אוויר במהירות נמוכה יותר. כך שהוא חסכוני יותר באנרגיה, ושקט יותר ממנועי סילון אחרים.
סדרה C מיועדת לקטגורית 100–149 מושבים. על פי הערכות בומברדיה בשוק זה קיימים כ-19,300 מטוסים, שוק שמייצג יותר מ-250 מיליארד דולרים רווח ב-20 שנים הבאות. בומברדיה מקווה להשיג כמחצית מנתח שוק זה.
ב-13 ביולי 2008 הודיעה בומברדיה במסיבת עיתונאים בערב הפתיחה של הסלון האווירי בפארנבורו, על הזמנה של 60 מטוסים מלופטהנזה.[6] בהמשך קיצצה לופטהנזה את ההזמנה ל-30 מטוסים ו-30 באופציה, מטוסים אלו יכנסו לשירות בחברת הבת שלה סוויס אירופיאן איירליינס.
במרץ 2009 הודיעה בומברדיה כי C110 ו-C130 יקראו CS100 ו-CS300 בהתאמה. באותו החודש הזמינה חברת הליסינג האירלנדית LCI שלושה מטוסי CS100 ו-17 מטוסי CS300, מה שהופך אותה ללקוח ההשקה של האחרון. בנוסף מחזיקה LCI באופציה לרכישת 20 מטוסים נוספים.
בינואר 2010 פרסם JP, כי בומברדיה שוקלת לפתח גרסת 150 מושבים. בפברואר 2010 הזמינה רפובליק איירוויז הולידינגס (Republic Airways Holdings) 40 מטוסי CS300, עם אופציה ל-40 נוספים.
חלקי סדרה C מיוצרים על ידי מספר ספקים גדולים, בהם:
- קומק הסינית המייצרת את גוף המטוס.
- Alenia Aeronautica האיטלקית המייצרת את המייצבים האנכיים והאופקיים.
- פוקר טכנולוגיות ההולנדית את מערכות החיווט.
- Zodiac Aerospace הצרפתית את מערכות הבטיחות ופנים המטוס.
- Parker Hannifin האמריקאית את מערכות השליטה.
- Goodrich Corporation האמריקאית את מערכות הנחיתה.
- Rockwell Collins את מערכות האוויוניקה.
טיסת הבכורה תוכננה בתחילה לדצמבר 2012, אולם עקב בעיות באספקה של חלק מהרכיבים, היא בוצעה ב-16 בספטמבר 2013.[7]
קשיים והרכישה של איירבוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]קשיים כלכלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2015 הציעה בומברדייה למכור את רוב המניות של הסדרה C לאירבוס. באוקטובר 2015 אישרה איירבוס כי דחתה את הצעת בומברדייה ובומברדייה הודיעה שהיא תבדוק חלופות. באותו הזמן ממשלת קוויבק הצהירה על נכונותה לספק לבומברדיה סיוע כספי אם יתבקש. בומברדייה הצהירה על מחויבותה לסדרה C וכי יש לה את המשאבים הכספיים לתמוך בה. ב-29 באוקטובר, בומברדייה לקחה משכון של 3.2 מיליארד דולר קנדי על סדרה C. ממשלת קנדה ציינה כי היא תענה לבקשת בומברדייה לסיוע של 350 מיליון דולר לאחר עלייתה לשלטון בתחילת נובמבר. באותו יום, ממשלת קוויבק השקיעה בחברה מיליארד דולר קנדי כדי להציל את התוכנית המתקשה. בתחילת נובמבר דו"ח Scotiabank הצביע על כך שהחברה והתוכנית כנראה יצטרכו חילוץ שני[דרושה הבהרה], ושגם אז כנראה שהסדרה C לא ירוויחו כסף.
באפריל 2016, על פי הדיווחים, בומברדייה ביקשה חבילת סיוע של מיליארד דולר קנדי מממשלת קנדה. בפברואר 2017, הממשלה הודיעה על חבילה של 372.5 מיליון דולר קנדי בהלוואות ללא ריבית לחברה, כאשר התוכנית תקבל שליש מסכום[דרושה הבהרה].
התביעה של בואינג
[עריכת קוד מקור | עריכה]באפריל 2016 בומברדיה קיבלה הזמנה מדלתא ל-75 מטוסי CS100 מסדרה ואפציה ל-50 נוספים. ב-27 באפריל 2017, בואינג הגישה עתירה בטענה להיצף של מכירה בהפסד מעלויות הייצור של 33.2 מיליון דולר.
ב-9 ביוני 2017 נציבות הסחר הבינלאומי של ארצות הברית מצאה כי התעשייה האמריקאית עלולה להיות מאוימת. ב-26 בספטמבר משרד המסחר האמריקני קבע כי תוצאה מכך המכס על הסדרה C היה 292%. ב-10 בינואר 2018 ממשלת קנדה הגישה תלונה בארגון הסחר העולמי נגד ארצות הברית. ב-26 בינואר 2018, ארבעת נציבי ארגון הסחר העולמי קבעו פה אחד כי התעשייה האמריקאית אינה מאוימת מה שיבטל את החובות שהוטלו. הדוח הציבורי של הנציבות פורסם בפברואר 2018. בעוד שארגון הסחר העולמי קבע שאין איום, הפסיקה הגיעה מאוחר מדי עבור בומברדייה, שכן עתירת ההיצף של בואינג כבר סללה את הדרך לבומברדיה לוותר על השליטה בסדרה C לאירבוס באוקטובר 2017.
רכישת סדרת C
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-16 באוקטובר 2017 איירבוס ובומברדיה הודיעו שאיירבוס תרכוש 50.01% (רוב המניות) בחברה המשותפת CSALP, כאשר בומברדיה תמשיך להחזיק ב-31% ו-Investissement Québec(אנ') תחזיק ב-19% הנותרים, וזאת על מנת לאפשר ל-CSALP להשתלט על השוק של מטוסי נוסעים מסחריים קטנים. איירבוס לא שילמה עבור חלקה בתוכנית, וגם לא לקחה על עצמה כל חוב של בומברדיה. המומחיות שלה בשליטה על שרשרת האספקה הייתה אמורה לחסוך בעלויות ייצור, אך המטה וההרכבה נשארים בקוויבק בעוד שלקוחות ארצות הברית ייהנו מפס ייצור שני במובייל. עסקה זו הייתה כפופה לאישורים רגולטוריים שאז צפויים להסתיים ב-2018. בזמן שהרכבת המטוס בארצות הברית עשויה לעקוף את המכס של 292% שהוצעו בעתירת של בואינג, מנכ"ל איירבוס ומנכ"ל בומברדייה הבטיחו שגורם זה לא הניע את השותפות, אך המשא ומתן החל באוגוסט 2017 לאחר הגשת עתירת של בואינג באפריל.
נתונים טכניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| [8] | איירבוס A220-100 | איירבוס A220-300 |
|---|---|---|
| צוות | 2 | |
| נוסעים | 125 (מחלקה אחת, בצפיפות) 110 (מחלקה אחת, סטנדרטי) 100 (2 מחלקות) |
145 (מחלקה אחת, בצפיפות) 130 (מחלקה אחת, סטנדרטי) 120 (2 מחלקות) |
| אורך | 35.0 מטר | 38.7 מטר |
| מוטת כנפיים | 35.1 מטר | |
| שטח הכנף | 112.3 מ"ר | |
| גובה הזנב | 11.5 מטר | |
| רוחב תא הנוסעים | 3.27 מטר | |
| גובה תא הנוסעים | 2.13 מטר | |
| משקל המראה מרבי | 54,931 ק"ג | 59,557 ק"ג |
| משקל נחיתה מרבי | 50,576 ק"ג | |
| נפח המטען | 23.2 מ"ק | |
| טווח מרבי | 4,074 ק"מ | 4,074 ק"מ |
| מהירות מרבית | 870 קמ"ש (מאך 0.82) | |
| מהירות שיוט | 828 קמ"ש (מאך 0.78) | |
| אורך מסלול המראה מינימלי | 1,509 מטר | 1,661 מטר |
| אורך מסלול נחיתה מינימלי | 1,350 מטר | |
| סייג רום | 12,497 מטר | |
| מנועים (×2) | PW1500G תוצרת פראט אנד וויטני | |
| דחף (×2) | 93.4 kN | 93.4 kN |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של איירבוס A220
מדיה וקבצים בנושא בומברדיה סדרה C באתר Airliners.net
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ First flight of Bombardier CSeries set for December — or January באתר financialpost, 7 במרץ 2012 (באנגלית)
- ^ Orders and deliveries, Airbus (באנגלית)
- ^ UPDATE 4-Bombardier unveils high-stakes CSeries jetliner 7 במרץ 2013 באתר רויטרס (באנגלית)
- ^ סוכנויות הידיעות, בומברדייה מתכננת להשיק מטוס חדש, באתר nrg, 13 ביולי 2008
- ^ Airbus begins U.S. production of A220 aircraft, Airbus (באנגלית)
- ^ סוכנויות הידיעות, חברת המטוסים בומברדייה השיקה מטוס חדש, באתר ynet, 13 ביולי 2008
- ^ Bombardier CSeries jet completes maiden flight באתר CBC News, 16 בספטמבר 2013 (באנגלית)
- ^ Bombardier CSeries page באתר בומברדיה, 7 במרץ 2012 (באנגלית)
| מטוסי נוסעים מתוצרת איירבוס | |
|---|---|
|