אפסיד
אפסיד (באנגלית: Apsis; מיוונית: ἁψίς, מסלול) היא נקודה במסלולו של גרם שמיים, בה הוא קרוב ביותר, או רחוק ביותר, מהעצם אותו הוא מקיף. קיומם של האפסידים נובע מאליפטיות מסלוליהם של גרמי השמיים. במכניקה השמימית המודרנית, מוקד האפסידים הוא גם מרכז המשיכה, אשר מהווה בדרך כלל גם את מרכז המסה של המערכת. מבחינה היסטורית, במודל הגאוצנטרי מדדו את האפסיד ממרכז כדור הארץ.
הנקודה בה הגוף נמצא קרוב למוקד נקראת פריאפסיד והנקודה הרחוקה ממנו נקראת אפואפסיד. הקו הנמתח בין שתי הנקודות נקרא "קו האפסידים" והוא מהווה את הציר הראשי של אליפסת המסלול.
מונחים נגזרים משמשים לזיהוי הגוף המוקף. הנפוצים ביותר הם פריגיאה ואפוגיאה המתארים את נקודות האפסיד במסלול סביב כדור הארץ (יוונית: גאה = ארץ), ואפהליון ופריהליון המתארים את הנקודות במסלול סביב השמש (יוונית: הליוס = שמש).
מינוח
[עריכת קוד מקור | עריכה]מונחים נגזרים שונים משמשים לתיאור האפסידים במסלול סביב גרמי שמיים שונים. המינוח נעשה על ידי לקיחת שם הגוף המוקף והוספת "פרי" או "אפ" בתחילתו. המונחים: "פרי/אפוגיאה", "פרי/אפהליון", "פרי/אפאסטורן" ו"פרי/אפוגלקטיקון" נמצאים בשימוש לעיתים קרובות בעוד שאר המונחים להלן נמצאים בשימוש לעיתים נדירות יותר. המונחים "פריגיאה" ו"אפוגיאה" נמצאים בשימוש רב לתיאור הנקודות הקרובות והרחוקות ביותר במסלול סביב גרם שמיים כלשהו אף על פי שהם מתייחסים אל כדור הארץ בלבד.
| גרם שמיים | הנקודה הקרובה | הנקודה הרחוקה |
|---|---|---|
| כללי | פריאפסיד | אפואפסיד |
| גלקסיה | פריגלקטיקון | אפוגלקטיקון |
| כוכב | פריאסטרון | אפאסטרון |
| חור שחור | פרימלאסמה/פריבות'רה/פריניגריקון | אפומלאסמה/אפובות'רה/אפוניגריקון |
| השמש | פריהליון | אפהליון |
| כוכב חמה | פריהרמיון | אפוהרמיון |
| נוגה | פריסית'ריון/פריסיית'יריאן/פריקריטיון | אפוסית'ריון/אפוסיית'יריאן/אפוקריטיון |
| כדור הארץ | פריגיאה | אפוגיאה |
| הירח | פריסלן/פריסינת'ין/פרילון | אפוסלן/אפוסינת'ין/אפולון |
| מאדים | פריאריון | אפואריון |
| צדק | פריזן/פריג'וב | אפוזן/אפוג'וב |
| שבתאי | פריקרון/פריסטורניום | אפוקרון/אפוסטורניום |
| אורנוס | פריאורניון | אפואורניון |
| נפטון | פריפוסידיון | אפופוסידיון |
| פלוטו | פריהדיון | אפוהדיון |
מכיוון ש"פרי" ו"אפו" הם ביוונית, ישנם הטוענים[1] כי מדויק יותר להשתמש בשם היווני של הגוף למשל "זן" (zene) עבור צדק ו"קרון" (krone) עבור שבתאי בעת תיאור האפסידים שלהם. הרתיעה משימוש בשם נפרד עבור כל גוף שמימי במערכת השמש (ומחוצה לה) היא הסיבה העיקרית לכך שהשימוש במילים "פריאפסיד" ו"אפואפסיד" הפך לנפוץ ביותר בעת תיאור האפסידים של גוף מסוים, למעט כדור הארץ והשמש.
- במקרה של הירח, כל שלושת השמות נמצאים בשימוש, אך לעיתים רחוקות. השימוש ב"-סינת'ין" (כינויה של אלת הירח היוונית ארטמיס במיתולוגיה היוונית)[2] הוא, ישנם אומרים, עבור גופים מלאכותיים, בעוד שאחרים טוענים כי "-לון" מיועד לגופים ששוגרו מהירח ו"-סינת'ין" מיועד לגופים ששוגרו ממקום אחר. בתוכנית אפולו נעשה שימוש במינוח "-סינת'ין" לפי החלטה של נאס"א בעניין מ-1964.
- עבור נוגה, המינוח "-סיית'יריאן" נגזר משם התואר "cytherean". המינוח השני "-קריטיון" (שמה הקודם של אפרודיטה, אלת האהבה והיופי במיתולוגיה היוונית) גם כן הוצע.
- עבור צדק, המינוח "-ג'וב" נמצא בשימוש רווח בקרב אסטרונומים בעוד המינוח "-זן" אינו נמצא בשימוש כלל כמו שאר המינוחים היווניים ("-אריון" – מאדים, "-הרמיון" – חמה, "-קרון" – שבתאי, "-אורניון" – אורנוס, "-פוסידיון" – נפטון ו"-הדיון" – פלוטו).
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Glossary of Terms – apsis
- ^ pericynthion, באתר המילון Merriam-Webster