גברו
| גברו | |
 | |
| סוג הסלע | סלע יסוד |
| סביבת היווצרות | פלוטונית |
| הרכב | פלגיוקלז, פירוקסן, אוליבין ומגנטיט |
| תכונות וזיהוי | שחור או אפור כהה, גס גביש, אבקה מגנטית |
גָבְּרוֹ (Gabbro) הוא סלע יסוד פלוטוני גס גביש דל בסיליקה ועשיר בברזל ובמגנזיום. השם "גברו" ניתן לסלע על ידי הגאולוג הגרמני כריסטיאן לאופולד פון בוך (Christian Leopold von Buch), על שם עיירה במחוז טוסקנה שבאיטליה. גברו דומה בהרכבו הבסיסי לבזלת.
היווצרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]גברו נוצר כאשר מאגמה מאפית עולה מן המעטפת וחודרת אל אזורי חולשה בקרום כדור הארץ. המאגמה מתקררת לאט ומתגבשת בגופי חדירה מגמטיים גדולים באזור פתיחה. לחלופין, ניתן למצוא גברו ונוריט, גם בחלקים התחתונים של אופיוליטים, מתחת לשכבות הדאלוריט והבזלת.
פטרולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גברו הוא סלע גס גביש (מילימטר אחד ויותר), אם כי עשויה להיות לו הופעה פגמטיטית באמצעות גבישים גדולים מאוד (20 מילימטר ויותר).
הסלע כהה וצפוף ומכיל בעיקר פלגיוקלז, פירוקסן, אוליבין ומגנטיט. הפירוקסן הוא בעיקר מסוג קלינופירוקסן, אם כי עשויות להיות גם כמויות קטנות של אורתופירוקסן. כאשר כמות האורתופירוקסן גדולה מזו של הקלינופירוקסן, מתקבל סלע מסוג נוריט.
גם קוורץ עשוי להיות נוכח בסלע כתוצאה ממאגמה ברוויית יתר של סיליקה.
אסקסיט הוא סלע גברו שנוצר ממאגמה דלה בסיליקה אשר נוכח בה נפלין.
טרקטוליט הוא סלע גברו שמכיל פלגיוקלז ואוליבין ועני מאוד בפירוקסן.
בגברו עשויות להימצא כמויות קטנות של תחמוצות טיטניום-ברזל כמינרל אילמניט (FeTiO3), ומינרלים מקבוצת הספינל: אולבוספינל (Fe2OTi4) ומגנטיט (Fe3O4).
הימצאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגברו הוא סלע נפוץ ביותר בתחתית הקרום האוקייני, ניתן למצוא אותן גם ברצועות ארוכות של חדירות גברו שאופייניות לאזורי בקע, לאורך העתקים גדולים.
גברו נמצא לא רק בכדור הארץ אלא גם על הירח. תהליכים טקטוניים וסייסמיים שפעלו בירח עד לפני כ-2.5 מיליארד שנה הביאו ליצירתם של סלעי גברו, כמו גם נוריט ובזלת.
שימושים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במחוז פוג'יין, בדרום מזרח סין, מצויות כמויות מוגבלות של גברו עשיר באוליבין שמקורו בפעילות וולקנית. הסינים מכנים את הסלע הזה בטעות בשם ״גרניט שחור״, למרות שמבחינה מינרלוגית, הוא רחוק מאוד מגרניט. הסלע נכרה בסין בגושים מלבניים המשמשים בעיקר לייצור ריצוף ומשטחי מטבח. כיום פעילות הכריה הצטמצמה מאוד בגלל התדלדלות המקורות.
רוב האריחים המשמשים לריצוף מיסעת הרכבת הקלה ברחוב יפו בירושלים עשויים מגברו שיובא מסין.
סלעי גברו וסביבתם עשויים להכיל כמויות קטנות אך משמעותיות של כרום, ניקל, קובלט, זהב, כסף, פלטינה ונחושת גופרתית שכרייתם משתלמת מבחינה כלכלית.
| סלעים | ||
|---|---|---|
| סלעי יסוד | ||
| סלעים געשיים | אבן זפת • אגלוטינט • אגלומרט • אובסידיאן • איגנימבריט • אנדזיט • אצת פלה • בוניניט • בזלת • בזלת תולאיטית • בסניט • ברקציה געשית • דמעות אפאצ'ים • דמעות פלה • דקיט • הוואיט • היאלוטוף • היאלוקלאסטיט • טוף • טפריט • טקיליט • טרכיט • לטיט • לפיליסטון • מליליטיט • נפליניט • סידרומלן • סקוריה • פוידיט • פומיס • פונוליט • פלגוניט • פרליט • קומטיט • קרבונטיט • ריודקיט • ריוליט • שערות פלה | |
| סלעי ביניים | דיאבז • למפרואיט | |
| סלעים פלוטוניים | אנורתוזיט • גברו • גרנודיוריט • גרניט • דוניט • דיוריט • טונליט • טרוקטוליט • מונזוגברו • מונזוגרניט • מונזודיוריט • מונזוניט • מונזוסיאניט • סיאניט • פרידוטיט • קוורץ דיוריט • קימברליט | |
| סלעים מותמרים | ||
| אמפיבוליט • אקלוגיט • גנייס • הורנפלס • לווחה • לפיס לזולי • מיגמטיט • פיליט • צפחה • קוורציט • שיש • סטיאטיט | ||
| סלעי משקע | ||
| אבן בוץ • אבן גיר • אבן חול • אבן חול נובית • אואולית • ארקוזה • ברקציה • דולומיט • חוואר • חוואר הלשון • חלמיש • חרסית • אבן טין • כורכר • פצלי שמן • פצלים • צור • קונגלומרט • קירטון | ||
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גברו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
