ויסלר בלקומב

ויסלר בלקומב
Whistler Blackcomb

מידע כללי
סוג	אתר סקי, חברה ציבורית
כתובת	הר ויסלר
מיקום	Squamish-Lillooet Regional District
מדינה	קנדה
קואורדינטות	50°06′59″N 122°57′26″W
www.whistlerblackcomb.com
(למפת קולומביה הבריטית מוגדלת)   ויקטוריה ונקובר סארי קלונה קאמלופס פרינס ג'ורג' ארצות הברית אלברטה הטריטוריות הצפון-מערביות יוקון אלסקה האוקיינוס השקט ויסלר בלקומב (למפת קולומביה הבריטית רגילה)   ויקטוריה ונקובר סארי קלונה קאמלופס פרינס ג'ורג' ארצות הברית אלברטה הטריטוריות הצפ. מע יוקון אלסקה האוקיינוס השקט ויסלר בלקומב

ויסלר בלקומב (באנגלית: Whistler Blackcomb) הוא אתר סקי, הממוקם בוויסלר, קולומביה הבריטית, שבקנדה. לפי פרמטרי מדידה רבים, זהו אתר הסקי הגדול ביותר באמריקה הצפונית, ובעל יכולת הנשיאה הגבוהה ביותר במעלה ההר. הוא כולל את הגונדולה Peak Peak 2 למעבר בין הר ויסלר להר Blackcomb. עם כל היכולת הזו, ויסלר בלקומב הוא גם לעיתים קרובות אתר הסקי העמוס ביותר, ולא אחת הוא מארח מעל 2 מיליון מבקרים בשנה.

הרעיון להקמת אתר סקי במתחם הוצע במקור כחלק מההצעה לזכייה באירוח אולימפיאדת החורף של 1968. אף על פי שההצעה לא זכתה, הבנייה החלה, והאתר נפתח לראשונה בינואר 1966. הר Blackcomb, במקור ישות נפרדת, נפתח לפעילות בדצמבר 1980. שני אתרי הנופש עברו תקופה של יריבות אינטנסיבית בשנות ה-80 וה-90, עם שדרוגים ושיפורים בלתי פוסקים שלא נראו באתרי הנופש האחרים. באמצע שנות התשעים האזור הוכרז שוב ושוב כאתר הנופש הטוב ביותר במגזיני סקי רבים. Intrawest, חברת הנדל"ן מקולומביה הבריטית שפיתחה את חברת Blackcomb, רכשה את אתר ויסלר בשנת 1997 ומיזגה את פעילותם באופן מלא בשנת 2003.

לאתר היה חלק מרכזי בהצעה המחודשת מצד העיר ונקובר הסמוכה לאירוח אולימפיאדת החורף 2010, בה זכתה לבסוף ביולי 2003. האתר אירח את אירועי הסקי האלפיני, כולל דיסציפלינות סקי אלפיני לגברים ולנשים האולימפיים והפראלימפיים של ירידות, סופר-ג'י, סלאלום, סלאלום ענק וסופר משולב. בניגוד להר סייפרס - שאירח את סקי הסגנון חופשי ואת כל אירועי הסנובורד, וסבל מחוסר שלג טרי וטבעי במהלך האולימפיאדה, מה שהוביל לתלונות רבות על איכות האתר - בוויסלר-בלקומב היה השלג השני בגובהו עם שיא של 1,432 ס"מ (מעל 14 מטר) עד סוף עונת הגלישה 2009/10.

בעשור הבא התרחבה Intrawest על ידי רכישת אתרי סקי נוספים ברחבי אמריקה הצפונית, לפני שהתרחבה גם לתחום הגולף ואתרי נופש אחרים. הכפר ויסלר, שזכה להכרה נרחבת בזכות עיצובו, היווה את הבסיס להתפתחויות דומות בהשראות טירוליות בסדרת אתרי הנופש המתרחבת שלהם, כמו גם אתרי נופש אחרים ששכרו את שירותה של Intrawest לבניית פיתוחים דומים. בשנת 2010 מכרה Intrawest חלק גדול מ-75% החזקותיה בוויסלר בלאק-קומפורט ריזורט באמצעות מכירת מניות לציבור.

ב-8 באוגוסט 2016 רכשה החברה האמריקאית Vail Resorts את חברת ויסלר בלקומב החזקות תמורת 1.39 מיליארד דולר.

תיאור

אזורי הסקי בוויסלר ובבלקומב נמצאים על שני קווי רכס העוברים בערך בכיוון מצפון-מערב לדרום-מזרח. השניים מופרדים על ידי עמק עמוק עם נחל פיצסימון העובר לאורך קרקעית העמק. אזור הבסיס העיקרי בכפר ויסלר ממוקם בקצה הצפון-מערבי של עמק זה, שם נשפך הנחל לנהר הירוק הגדול יותר, המהווה מישור בכיוון צפון-דרום, ממש מערבית לאזור הכפר. הכביש Sea-to-Sky נמשך לאורך עמק הנהר הירוק. מסלולי הסקי לרוב פונים לכיוון צפון מערב לכיוון אזור הכפר, או אל אזור העמק שבין שני הרכסים. מספר קטן של מסלולים נמצא בצד הדרומי של רכס ויסלר, שם הם פונים לאזור בסיס Creekside, דרומית לכפר הראשי.

הר ויסלר הוא הבסיס הדרומי של שני הרכסים, מימין כשמסתכלים על אזור הסקי ויסלר-בלקומב מהכפר ויסלר. פסגתו נישאת לגובה של 2,184 מטרים. הירידה האנכית הכוללת היא לארוך 1,530 מטרים (5,020 רגל). לוויסלר נגישות בסך הכל 19 מעליות (למעט מעליות שטח); 2 מעליות כיסא מרובע, 5 מעליות כיסא מרובעות ניתנות להסרה, 2 מעליות של שישה כיסאות ניתנות להסרה במהירות, 2 מעליות כיסאות משולשים עם אחיזה קבועות, 1 מוט בר ו-7 מעליות שטיחים. הוא גם מארח את תחנת הכונן של גונדולה פיק 2 פיק המחבר אותו עם הר Blackcomb הצפוני לו. יש 4 מסעדות על ההר, כמו גם בית ספר לסקי לילדים. הוא נגיש משני אזורי בסיס: ויסלר קריק הידוע גם בשם creekside, הבסיס המקורי באגפו הדרום מערבי, וכפר ויסלר על האגף הצפון-מערבי שלו.

הר Blackcomb הוא הרכס הצפוני, משמאל כשמביטים מהכפר. ניתן להגיע במעליות גונדולה לגובה של 2,240 מטרים (7,350 רגל). הר Blackcomb עצמו מיתמר לגובה של 2,440 מטרים (8,010 רגל), אך בניגוד לוויסלר, הפסגה אינה נגישה במעלית גלישה. ל-Blackcomb יש משטח החלקה אנכי גבוה יותר, בגובה 1,565 מטרים (5,135 רגל), אך פחות שטחי גלישה. הוא מונגש על ידי 16 מעליות; 2 גונדולות, 6 מרובעים במהירות גבוהה, 1 משולש עם אחיזה קבועה ו-7 מעליות שטח (2 T-Bars ו-5 מעליות שטיחים), כמו גם תחנת הקצה של Peak 2 Peak. הר זה הוא מיקומו של מסלול "Couloir Extreme" המפורסם בעולם, שהוא אחד מעשרת המסלולים התלולים המובילים בעולם על פי מגזין סקי. במקור, כונתה בשם Saudan Couloir על ידי גולשים מקומיים עוד לפני שהיה חלק מאזור הסקי, החברה נאלצה בסופו של דבר להחליף את השם כאשר גולשת האקסטרים סילבן סאודן התלוננה על השימוש הבלתי מורשה בשמה.

שני אזורי הסקי הנפרדים בעבר של ויסלר ו-Blackcomb אוחדו בשנת 1997 לאחר שאינטרווסט התמזגה עם חברת סקי הר ויסלר. מערכות כרטוס, מעבר ובקרת גישה לשני אזורי הסקי שולבו במלואן בשנת 2003. יחד, ויסלר ובלקומב מהווים את אזור הסקי הגדול ביותר בצפון אמריקה, בשטח כולל של 33 קילומטר רבוע.

ניתן להגיע אל ההרים דרך ארבע גונדולות וריבועים במהירות גבוהה אחת: Blackcomb Excalibur Gondola, Whistler Mountain Village Gondola, ו-Fitzsimmons Express בכפר, גונדולה Blackcomb בבסיס Blackcomb / Upper Village, וגונדולה Whistler Creekside בדרום של אזור קרקסייד. שטח הסקי העיקרי מתחיל בגובה של כשליש מהגובה המקסימלי. טיולי סקי לעמק מתאפשרים בדרך כלל בחודשי דצמבר עד אפריל. האזורים האמצעיים והעליונים מנגשים על ידי 10 מעליות כיסא הניתקים במהירות גבוהה ו-5 מעליות אחיזה קבועות מתוצרת Lift Engineering, Doppelmayr ו-Poma. ארבעה T-בארים משרתים את קרחון הורסטמן ואת אזורי האלפים של ויסלר, ומביאים גולשים לכניסה לקרחון Blackcomb. כושר ההרמה הכולל, 65,507 גולשים לשעה, הוא הגדול ביותר בצפון אמריקה.

לפני שנת 2008 הקישור היחיד בין שני ההרים היה דרך הכפר, המצוי למרגלות שני ההרים. פתיחת גונדולה Peak 2 Peak ב־12 בדצמבר 2008 חיברה בין שני ההרים בגובה של כ1,800 מטרים (5,900 רגל) . אורך הגונדולה הכולל הוא 4.4 קילומטרים (2.7 מיל), והטווח הארוך ביותר שאינו נתמך להעלאה מסוגה בעולם נמתח לאורך 3.02 קילומטרים (1.88 מיל), וכל זאת במקביל להיותו בעל המרווח הקרקעי הגבוה ביותר למעלית מסוגה, 436 מטרים (1,430 רגל) מעל קרקעית העמק.

הכפר ויסלר, המהווה חלק מעיריית הנופש של ויסלר, הוא ישות גאו-פוליטית שאינה קשורה ישירות לפעילות חברת הנופש, השוכנת בבסיס גונדולה ויסלר הכפר וגונדולה אקסקליבר להר בלקומב. הכפר משלב שירותים קהילתיים, חנויות, מקומות בילוי, מסעדות, ברים, מלונות, בתים משותפים ונכסי נופש. גובה הכפר הוא 675 מטרים (2,215 רגל) מעל פני הים, והוא ממוקם במרחק של כ-137 קילומטר מנמל התעופה הבינלאומי ונקובר.

Windows XP של מיקרוסופט נקראת בשם "וויסלר" על שם אתר הסקי, מכיוון שעובדי מיקרוסופט רבים גלשו באתר זה במהלך פיתוחו. כמו כן, חלונות ויסטה מכונה קוד לונגהורן על שם העמק שנמצא בין שני ההרים וחלונות 7 מכונה קוד וינה או Blackcomb.

היסטוריה

מבקרים מוקדמים

אזור העמק בין ויסלר לבלקמוב נסקר ותועד לראשונה בשנת 1858 על ידי אנשי מפרץ ההדסון בחיפוש אחר דרך חלופית לאזור קריבו בצפון. אף על פי שהיה בשימוש מועט באותה תקופה, המסלול יהפוך לימים לאחד השבילים הרבים ששימשו במהלך הבהלה לזהב בראשית המאה. המסלול, הידוע כשביל פמברטון, הלך בדרך דומה לכביש Sea-to-Sky, המוביל דרך אזור ויסלר לעיירה פמברטון של ימינו. בשנות ה-60 של המאה ה-20 קראו חוקרי חיל הים הבריטי את ההר בשם "הר לונדון", אך עד מהרה הוא זכה לכינוי "וויסלר" (שריקה) בגלל שריקת הצמרמורת שביצעו מרמוטות ההארי המערביות שחיו בין הסלעים. ארבעה אגמים מקבילים לתוואי שביל, כשהגבוה ביותר שבהם נודעו כאגם הפסגה. עם זאת, היה עוד אגם פסגה בפרובינציה, ובשנת 1910 שונה השם לזה הנוכחי, הלא הוא אגם אלטה.

אחד מתושבים הקסע הראשונים באזור אגם אלטה היה הלוכד ג'ון מילאר, שהקים בקתה ליד השביל, מעט דרומית לבסיס ההר. במהלך טיול למכירת פרוות בוונקובר בשנת 1911, מילאר עצר ב"פרסה בר וגריל" לארוחת הערב. הטבח היה אלכס פיליפ ממיין, ומילאר הזמין את פיליפ להצטרף אליו לארוחת ערב. מילאר היה מספר סיפורים, ובמהלך השיחות שלאחר מכן הוא הזמין את פיליפ לבקר באזור אלטה. אלכס ואשתו מירטל ביקרו במה שכונה אז אגם הפסגה מספר פעמים במהלך השנים הבאות, ובשנת 1913 הם רכשו 40,000 מטרים רבועים בפינה הצפונית-מערבית של אגם אלטה תמורת 700 דולר.

Rainbow Lodge ושאר אתרי הנופש המוקדמים האחרים

עד שנת 1914 הושלם אתר הדיג של פיליפס "הקשת של לודג'" שכללה ארבעה חדרי שינה, פינת מגורים/אוכל גדולה ומטבח. אתר הנופש נקרא על שם פורל הקשת שהיה האטרקציה העיקרית של אתר הנופש. באותה שנה הגיעה הרכבת הפסיפית הגדולה המזרחית (PGE) לאגם, מ-Squamish. מנהלי ה-PGE הציעו ללודג' לארח דייגים מוונקובר, שהייתה במרחק של פחות מיומיים (באמצעות שייט על ספינת קיטור לסקווימיש, ומשם הגעה לאגם אלטה באמצעות הרכבת).הקבוצה הראשונה הגיעה עם 25 איש, ואתר הנופש היה להיט. מילאר עצמו עזב כשהגיע הרכבת, בחפשו מרחק מהציוויליזציה.

הבנייה במקום התקדמה בעקבות הביקוש, ועם הזמן האכסניה גדלה וכללה 45 בניינים נוספים (בקתות, מגרשי טניס, חנות כללית, סניף דואר) ויכלה להכיל 100 אנשים. זה הפך לאתר הנופש הפופולרי ביותר בחוף המערבי מזה 30 שנים. האנשים של פיליפס הפעילו את האכסניה עד 1948, אז מכרו אותה לאלק ולאודרי גרינווד. האכסניה הראשית נשרפה בשנת 1977, אך כיום האזור השתמר כפארק הקשת. אלכס ומירטל נשארו שם שניהם עד יומם האחרון. אלכס נפטר בשנת 1968 בגיל 86, ומירטל נפטרה בשנת 1986 בגיל 95.

לאחר ההשקה המוצלחת של Rainbow Lodge, כמה אתרי תיירות נוספים הוקמו בעמק. ראסל אנדרסון ג'ורדן פתח את מלון Alta Lake שנשרף בשנת 1930 והחליף אותו באכסניה של ג'ורדן באגם ניטה הסמוך. ברט ואגנס הרופ בנו את פוינט של הרופ בשנות העשרים. זה הפך לבקתת הברושים בשנת 1945 תחת בעלה, דיק פיירסט, שבנה בקתות חדשות ובקתת ראשית בראשית שנות השישים. בשנת 1972 נרכש הנכס על ידי התאחדות אכסניות הנוער הקנדית והוא נשאר הוסטל ויסלר, עד סגירתו בשנת 2010, כאשר האגודה (כיום Hosteling International) פתחה אכסניה חדשה וגדולה יותר. ססיליה וג'ון מנסל עברו לאגם אלטה בשנת 1945 ובנו את לודג' הילקרסט ליד פארק האגם, כיום ליד אגם אלטה. הם מכרו אותו בשנת 1965 למשפחת מייסון ואחרים שהפעילו אותה כ-Mount Whistler Lodge עבור גולשים. האכסניה הראשית נשרפה בתרגיל כיבוי שנעשה על ידי מכבי האש בשנת 1986.

היה שימוש מסחרי גם באזור של הר לונדון. כריתת עצים בוצעה במשך זמן מה, והגעת הרכבת בשנת 1914 הפכה את הענף לרווחי בהרבה, ובמשך כמה שנים הייתה התעסקות רבה יותר בתחום. סחר הפרוות נותר זמן מה, ומאוחר יותר הוחלף על ידי חוות מינק ומרטן. ג'ימי פיצסימונס ניהל חברת תמיכה בחיפושים, שהובילה לסקרי כרייה במעלה עמק פיצסימונס. את הפירים ניתן למצוא עדיין על שביל Singing Pass.

חלומות אולימפיים

בשנת 1960 ביקרה משלחת של האגודה האולימפית הקנדית בחוף המערבי וחיפשה אתרים פוטנציאליים שיועדו לאפשר אירוח לאולימפיאדת החורף, שהייתה צפויה להתקיים בשנת 1968. בתחילה הם הביטו באתר שנמצא על ראש היהלום צפונית לסקוויש, שכבר פותח עד כדי קיום מעלית כיסא יחידה. עם זאת, הם הגיעו למסקנה כי לא ניתן יהיה לפתח את האזור כראוי, "זה פשוט לא היה השטח הנכון עבור אתר נופש ברמה עולמית." פרנץ וילהלמסן, איש עסקים מקומי שהתחתן עם משפחת סיגראם, כבר הגיע לאותן מסקנות כאשר חיפש אזורים אחרים לצורך הקמת אתר סקי חדש. הוא נפגש עם ה-COA ושכנע אותם להסתכל צפונה יותר באזור הר לונדון, "והם התרשמו".

מעודד מהביקורות החיוביות שלהם, ארגן ווילהלם את האיגוד לפיתוח אולימפי של גריבלדי (GODA) כדי להגיש הצעה רשמית. בשלב זה לא היה כביש סלול שיוביל לאזור, לא היה חשמל זמין ולא היו תשתיות מים או צינורות ביוב באגם אלטה. ההצעה שלהם לאולימפיאדה נדחתה באופן לא מפתיע, וההצעה הקנדית ניתנה לקלגרי, שהגיעה במקום השני קרוב לגרנובל. בלא חשש, וילהלמסן החליט להקדים את פיתוח אתר נופש.

בשנת 1962 הוקמה חברת מעלית גריבלדי עם פרנץ ווילהילסן כנשיא. היו לה שני יעדים עיקריים, לממן ולפקח על לימודי קרקעות/עסקים נדרשים, ולהקים ולהפעיל מעליות סקי בהר לונדון. לחברה ניסיון רב בפעילות סקי, ולכן הם שכרו את וילי שפלר, מפתח ידוע, שיעזור להם. שפלר התגלה כה נלהב מהר לונדון כמו שהיה בעבר COA ו-GODA. שפלר חזר וכתב מחקר היתכנות טוב על אזור אלטה, בו לא היו תביעות לביצוע כרייה.

בשנים 1962–1965 גייסה מעליות גריבלדי כספים, והחלה בפיתוח אזור הסקי בצד הדרומי של ההר. הממשלה הסכימה להפריש שטח של 230,000 מטר רבוע בבסיס ההר לצורך רכישה של החברה, והסכימה לסלול את הכביש המהיר לבסיס ההר אם יוכלו לגייס מספיק כסף. עד 1965 הם הצליחו להשיג את מטרתם, גיוס 800,000 דולר, והחלו לתכנן פיתוח. עם זאת, הם לא היו מרוצים מהשם, וב־27 באוגוסט 1965 שונה שם ההר מהר לונדון להר ויסלר.

עד 1965 סיימה ממשלת המחוז להקים דרך חצץ צרה מוונקובר. חשמל הגיעה באותה השנה עם התקנת תחנת משנה לאורך הקווים מנהר ברידג'. הכל היה במקום, ואזור אלטה הפך לאזור מתפתח. GODA הגישה הצעה לאירוח אולימפיאדת חורף 1972, אך הצעה שהגיעה מבאנף ניצחה שוב בקרב על ההצעה הקנדית, ובסופו של דבר הפסידה בעצמה ליפן.

פתיחת אתר ויסלר

בסתיו 1965 אזור הסקי כלל גונדולה של ארבעה אנשים לתחנת האמצע של ההר, מעלית כיסא כפולה לקו העץ האלפיני (הכיסא האדום), ושני סורגים T, כולם סופקו על ידי GMD מולר. בנוסף נבנה בית מגורים ליום ושישה מסלולי סקי שנחנכו בהר. ויסלר נפתח רשמית לסקי לראשונה ב־15 בינואר 1966. ההר החדש זכה לשבחים מיידיים בגלל ירידתו האנכית, תנאי השלג הטובים והאזור האלפיני העצום. הבעיה היחידה באותה תקופה הייתה הכביש, שהיה למעשה מסלול עפר, שנחרש רק בשבת, לרעת מטיילים ביום שישי.

עם פיתוח תשתיות במקום, ב־1968 הציעה GODA הצעה נוספת לאירוח אולימפיאדת החורף 1976, והפעם זכתה ההצעה המשותפת של ונקובר/גריבלדי במועמדות של קנדה. עם זאת, בשנת 1970 כאשר מונטריאול זכתה בהצבעה על אירוח אולימפיאדת הקיץ 1976, הוסרה ההצעה של ונקובר/גריבלדי, והמשחקים התקיימו בסופו של דבר בדנוור, קולורדו. במהפך מדהים של אירועים, דנבר דחתה את המשחקים לאחר שניצחה במכרז. המשחקים הוצעו אז למתמודדת האחרת בצפון אמריקה, ונקובר/גריבלדי, אך סערה פוליטית בגלל השינוי האחרון בממשלת הפרובינציה הביאה לכך שההצעה שלהם נשללה גם כן, ובייאוש ה-IOC החזיר את המשחקים לאינסברוק, שאירחה את המשחקים בפעם השנייה ברצף.

דרך חצץ נסללה לוויסלר בשנת 1966, ולפמברטון בשנת 1969. מעליות הכיסאות הכחולות והירוקות נוספו בשנת 1970 והעניקו גישה לשטח נוסף. בשנת 1972 הצטרפו למעליות הכיסא מעליות בצבע זית וכתום. המעלית המקבילה לכיסא הירוק, שנועדה להקל על העומס נוכח ההמונים שפקדו את האתר הגיעה בשנת 1974, ומעלית הכיסא האדום הקטן הגיעה בשנת 1978. ה-Roundhouse, לודג' ומסעדה על ההר, הושלמו בשנת 1980. האכסניה החדשה הזו סיפקה הפוגה לגולשים ששרדו את הנסיעה הארוכה למעלה על הכיסא האדום.

הכפר ויסלר

בשנת 1974 התעניינה המפלגה הדמוקרטית החדשה של קולומביה הבריטית בפיתוח תיירות ונקטה מספר צעדים שהשפיעו על ויסלר. באותה תקופה אזור אגם אלטה היה מפותח יתר על המידה, ולכן הממשלה הנהיגה הקפאת פיתוח בזמן שהם בחנו את העניין. הפתרון היחיד היה להמשיך בפיתוח במקום אחר. מהר מאוד הם החליטו להתמקד באזור בין ויסלר לבלקומב, בערך במרחק של 4 קילומטרים צפונית למתקנים הקיימים באגם אלטה. באותה תקופה זה היה אתר המזבלה של אגם אלטה, ושרידיו של ואן פולקסווגן עדיין קבורים מתחת לכפר המודרני.

בשנת 1975 הוקמה עיריית הנופש של ויסלר (RMOW), עיירת הנופש הראשונה בקנדה וגם המקום הראשון בקולומביה הבריטית מאז האיסור הקנדי בו הותר להיפתח ביום ראשון. המעשה גם יצר את חברת אדמת הכפר ויסלר שתפקח על כל פיתוח של הכפר ויסלר החדש. בשנת 1977 ממשלת המחוז מינתה את אל ריין, רכז אזור הסקי המחוזי, לאחראי על הרחבת יכולות הסקי של קולומביה הבריטית. ריין היה בעבר מאמן לאומי בקבוצת הסקי של הנשים הקנדי, והיה נשוי לגולשת הקנדית המפורסמת ננסי גרין. ריין ראה את הפוטנציאל בפיתוח הר בלקומב, שהיה אז חלק מהפארק המחוזי של גריבלדי, והצטרף למועצת העיר ויסלר. אזור בלקומב תוכנן באותה תקופה להיות מקום שמיועד כריתת עצים, אך ריין וגרין שכנעו את הממשלה לבטל ייעוד זה, ולהמירו לאזור המיועד פיתוח כאזור סקי.

בשנת 1977 שכרה העירייה יועצי פיתוח לתכנון מתווה לפיתוח הכפר ויסלר. עם זאת, העיצוב שלהם נחשב לקונבנציונלי מדי ואפשר תנועה רבה מדי של מכוניות. ריין המליץ על אלדון בק, שהיה המעצב הראשי בווייל. העיצובים של בק כללו רחוב ראשי המיועד להולכי רגל, ומערכת שבילים מוגנת ומוגבהת, שהגבילה את כל הרכבים לחלק החיצוני של האזור המפותח. עד היום הכפר שומר על עיצוב בסיסי זה למרות הרחבות דרמטיות שעבר, וזכה לשבחים עולמיים בחוגים אדריכליים.

בינואר 1978, נמסרו לעיריית ויסלר אדמות כתר בהיקף של 210,000 מטר רבוע לפיתוח מרכז העיר. חלקת האדמה הראשונה נמסרה לכפר ב-18 באוגוסט 1978 על ידי ראש העיר הראשון פאט קרלטון. עד 1979 היו הרבה שירותים, כולל אולם עירייה, מכבי האש, מרכז בריאות ובית ספר יסודי. הרחבת שלב 1 כללה 11 מגרשים באזור כיכר הכפר המודרני, כולל מרכז הכנסים ויסלר, מגוון מלונות, מסעדות, מכולת, חנות לחומרי בניין וכדומה. מוסך תת-קרקעי עצום הוקם לצורך תמיכה בכל הבניינים באזור, שהושלם לפני שכל הבנייה תוכל להתחיל מעליו. המלון הראשון, Blackcomb Lodge, נמצא באזור כיכר הכפר עד היום.

פתיחת בלקומב

בשנת 1978 יצאה קריאה להצעות מחיר לפיתוח אתר גלישה בהר בלקומב. על ההצעה לפיתוח התחרו שתי חברות, חברת הסקי אספן, ו-Blackcomb Skiing Enterprises) BSE) שזה עתה הוקמה. אספן, לאחר שפיתחה לאחרונה את אתר הנופש Mountain Fortress באלברטה, זכתה בתחרות. חברה חדשה, Fortress Mountain Resorts, הוקמה בשיתוף בעלות בשיעור של 50-50 בין אספן לבנק לפיתוח עסקי של קנדה. המתחרה החדשה לא הוערכה כראוי על ידי הבעלים של ויסלר בהתחלה.

פיתוח ראשוני של ההר כלל הקמת ארבע מעליות כיסא משולשות (לימים קרוזר, סטוקר, קאטסקינר ופיצסימונס), ומעלית כיסא כפולה אחת, שסופקו כולם על ידי Lift Engineering) Yan Lifts). מעלית הכיסא הכפולה הותקנה על מסלול Gear Jammer התחתון בו נמצא פארק הצינורות כיום, והיא שימשה ככיסא למתחילים במהירות מופחתת. אזור זה היה גם האזור הראשון שהשיג צינורות תת-קרקעיים קבועים של שלג תת-קרקעי המספקים תותחי שלג בצד הדרומי של המסלול. באותה עת התייחסו למעליות רק לפי מספר.

אתר בלקומב נפתח לסקי ב־6 בדצמבר 1980 יחד עם הכפר שהוקם לאחרונה. כדי להבטיח שהאורחים יוכלו להמשיך ולגשת בקלות לוויסלר מהכפר החדש, נוספו לוויסלר שלוש מעליות כיסא משולשות באותה עונה: כיסאות הכפר, האולימפי והשחור, שנפגשו עם ראש הכיסא הכתום בראש מסלול ההורדה של הגברים. אל הבסיס המקורי של ויסלר, באגם אלטה התחילו להתייחס בכינוי ויסלר קריק, או Creekside, על שם הנחל העובר באזור.

תחרות ובנייה

לאורך שנות השמונים התחרו שני אזורי הסקי במכירת כרטיסים בקרב מבקרי הכפר, מה שהביא לבנייה מהירה של מעליות חדשות שפתחו אזורים חדשים ושיפרו את זמני הנסיעה.

בשנת 1982 נפתח "כיסא 6" (לימים קרם ג'רסי מיתוג מחדש) בנחל הורסטמן קריק על בלקומב. בוויסלר חנכו מסלולים חדשים לאורך האגף הצפוני של ההר. בשנת 1983 רכשה חברת בלקומב T-Bar משומש מהר המצודה והתקינה אותו על מדרון הפונה דרומה, בתצפית מלאה על הר ויסלר. מעלית זו סיפקה גישה לשטח אלפיני גבוה ולקרחון. זה גם העניק לבלקומב את הירידה האנכית הגבוהה ביותר הניתנת לשירותי המעליות בכל אזורי סקי בצפון אמריקה, כאשר ראש המעלית מצוי בגובה 7,494 רגל (2,284 מטרים). בלקומב קידמו את מיתוגם כ"ההר הגבוה".

המענה של ויסלר הגיע בשנת 1986 על ידי פתיחת כיסא מעלית המוביל לפסגת הר ויסלר, בגובה 7,160 רגל (2,180 מטרים), רכישת מעלית כיסאות משולשת של פומה מאזור הסקי Pikes Peak הסגור בקולורדו. אף על פי שהיא לא הייתה גבוהה כמו השמיים השביעיים, המעלית הזו פתחה את השטח האלפיני של הר ויסלר, ואפשרה גישה לאזור הקערה ההרמונית. השטח החדש זיכה את ויסלר בתואר אתר הסקי האלפיני הגדול ביותר בצפון אמריקה.

גולשים יכלו לרכוש כרטיס מעבר של בלקומב, כרטיס מעבר של ויסלר, או כרטיס מעבר הרים כפול. תושבים אהבו כאשר התיירים היו שואלים "איפה ההר הכפול?".

Intrawest קונה את בלקומב

הר בלקומב, כפי שנראה מבט לצפון מהוויסלר. השבילים המוגשים על ידי השמיים השביעיים נראים עם הפנים ממש בצד הימני של המסגרת, המחצית העליונה של השבילים הללו אינה מורגשת ב"קערה "הגדולה שבראש הפסגה. רוב שבילי בלקומב רצים במורד שמאלה ולא נראים בקלות בתמונה זו.

בשנת 1986, נכסי בלקומב וזכויות הנדל"ן נקנו על ידי יזם נדל"ןIntrawest . Intrawest ראתה את הפוטנציאל בפיתוח אתר הסקי עם נכסי הבית המשותף.

Intrawest ביצעה מיד שדרוגים מאסיביים באתר בלקומב. הם התחילו בהעברת T-Bar השמיים השביעיים בר מעבר לרכס אל קרחון הורסטמן, עדיין במסלול עד הפסגה, והשלימו אותו עם ה-Showcase T-Bar לשירות קרחון בלקומב. דופלמאר החליף את השמיים השביעיים במערך המקורי במעלית כיסא ארבע במהירות גבוהה, ובנה שתי מעליות מהירות גבוהות נוספות, מעליות הקוסם ורכבת השמש, שקיצרו את זמן הנסיעה מאזור הבסיס למפגש מ-45 דקות ל-15 בלבד.

תחרות מחודשת

בתגובה לבנייה של שלושה מרובעים מהירים בידי חברת הר בלקומב, בחברת ויסלר נטלו על עצמם לבצע את אחד הפרויקטים הגדולים ביותר של בניית מעליות סקי שנעשו אי פעם בקנדה, בניית גונדולת הוויסלר אקספרס, המעלה את נוסעיה בכ-1,157 מטרים (3,796 רגל), לאורך 5 קילומטרים (3.1 מיל) בכיוון האופקי, בזכות מעל ל-63 מגדלי תמיכה. המעלית נפתחה ב־24 בנובמבר 1988. בשנת 1990 ויסלר החלה לשדרג את צי המכיסאות המתקדם עם מעליות האחיזה הקבועות שלה באמצעות תוספת מעלית הכיסא הגדולה המהירה הראשונה שלה. הכיסא הירוק אקספרס, שהחליף את שני הכיסאות הירוקים, נבנה על ידי Lift Engineering (יאן), וחתך משמעותית את התורים הארוכים למעליות באזור הירוק של ההר. שנה לאחר מכן, החברה החליפה שלוש מעליות כיסאות כפולים ואת הגונדולה המקורית של Creekside בשתי מעליות ארבעה כיסאות במהירות גבוהה, מעליות Quicksilver Express ו-Redline Express, שנבנו גם כן על ידי Lift Engineering. בשנת 1994 הוסר הכיסא הכחול והוחלף בארבע מהירות גבוהות של פומה בשם הרמוני אקספרס, והעניק גישה ל-Little Whistler Peak.

בשנת 1994 עשתה חברת בלקומב את הרחבת המעלית הגדולה האחרונה שלה עד לשנת 2018, עם החלפת מעליות הכיסא המשולשות התחתונות. סטוקר הוחלף ברביעייה במהירות גבוהה בקו ארוך יותר המכונה האקסלרטור אקספרס, ואילו פיצסימונס וקרוזר הוחלפו בגונדולה אקסקליבור. השנייה מכונה על ידי חלקם כ"גונדולה לשום מקום" כיוון שהיא אינה מתחברת לשום מסעדה או גישה לשטח נוסף. עם זאת, היא אפשרה גישה מהירה לסלקומק לתנועת ויסלר וילג', שלפני כן נאלצה לקחת שלוש או ארבע מעליות כיסא לראנדזווס (פיצ'סימונים, סטוקר, קרוזר וג'רזי קרם, כאשר 3 מהם היו מעליות כיסא איטיים יותר; או פיצ'סימונים, הקוסם ורכבת השמש). ה-Excelerator פתח גם שטח עצום של פני שטח עם קושי בינוני משמאל לרכבת השמש ומתחת לקרם ג'רזי, שהיה מוזנח בעבר ולא נוצל במלואו, מכיוון שגולשים שנסעו במדרונות הללו נאלצו לעיתים קרובות ללכת עד לקרקעית ההר, שהיה מתאים יותר לגלישה, וקפוא.

תחרות זו הובילה את התפתחות שני אתרי הסקי בשיעור שאף אתר נופש אחר לא היה יכול להתקרב אליו. בשנת 1992, "מגזין Snow Country" הצביע על ויסלר כאתר הסקי מספר אחת בצפון אמריקה. דירוגים דומים הגיעו במהירות בעקבות מגזינים גדולים אחרים, ובין השנים 1992 ל-2000 זכה בדירוג מספר 1 מאחד המגזינים הגדולים בכל שנה. בשנת 1996 הוא הפך לאתר הנופש היחיד בהיסטוריה שזכה במקביל במקום הראשון על ידי שני המגזינים Snow Country ו, SKI.

Intrawest קונה את ויסלר

הר ויסלר, כפי שניתן לראות מבט לדרום מההר בלקומב. אזור הוויסלר המקורי מתחיל באמצע המסגרת ונמשך למטה ומימין. פסגת ויסלר נמצאת ממש מימין לקפל. משמאל לפסגה נמצא אזור הקערה ההרמונית, ליטל ויסלר שיא, ואז קערת הסימפוניה שנפתחה לאחרונה. ניתן לראות את הטוסק השחור במרחק בין ויסלר שיא לוויסלר הקטן.

בשנת 1997 רכשה חברת Intrawest את חברת סקי הר ויסלר.

בדומה להרחבתם על ידי Intrawest, חברת בלקומב החלה בבנייה משמעותית באתר ויסלר. מעלית Quicksilver הוחלפה בגונדולה של פומה, גונדולה Creekside, ואילו מעליות הכיסא הירוק והמעליות האדומות הוסרו והוחלפו במעליות הכיסא הרביעיות של דופלמייר, ושמן היו המעליות "אמרלד אקספרס" וה"האדום אקספרס הגדול". בית הסיבוב המקורי נהרס ובמקומו נבנה לודג' חדש. בערך באותה תקופה החלה Intrawest בשיווק שני ההרים כאזור סקי אחד גדול בשם "ויסלר-בלקומב". ב־20 באפריל 1999 הפך ויסלר בלקומב לאתר הסקי הראשון בצפון אמריקה שאירח מעל לשני מיליון גולשים בעונה אחת.

בשנת 1998 התקיימה החלפת כיסא הפסגה בארבעה מהירים במהירות גבוהה. מעלית כיסא הפסגה המקורית שונתה לומעלית הכיסא של פרנץ, והועברה במקביל לאדום הגדול עם תחנת חזרה בערך באמצע קו המעלית שלו (האדום הגדול). הכיסא השחור הוחלף בארבע מהירות גבוהה, הגרבנזו אקספרס. ה-Fitzsimmons Express התווסף בשנת 2000, בעקבות הקו של כיסא הכפר הממושך ובמקביל לחלק התחתון של הגונדולה. פסגת פיצסימונים וקרקעית גרבנזו ממוקמים במשותף באזור התחנה האולימפית של הכפר גונדולה, ומספקים יכולת הרמה נוספת מהכפר ויסלר לראש אזור ההר באמצעי נוסף לגונדולה עצמה. זוהי המעלית השנייה עם שם פיצ'ימונס, כאשר המעלית המקורית היא מעלית כיסאות משולשת שהוחלפה על ידי שלב 1 בגונדולה אקסקליבור בשנת 1994.

החל משנת 2000 החלה Intrawest לפתח מחדש את אזור Creekside עם מתווה כפרי חדש. לאורך כל הדרך, Intrawest פיתחה בהרחבה את אטרקציות המתאימות לקיץ, בעיקר גולף ואופני הרים. כיום מבקרים באתר בממוצע 2 מיליון מבקרים בעונת הסקי, לעומת 2.5 מיליון נוספים במהלך הקיץ.

בעונת 2006/2007 של ויסלר בלקומב דופלמייר בנה את הסימפוני אקספרס, מרובע מהיר שמתחיל לעבר קרקעית האמפתיאטרון הסימפוניה ונושא רוכבים לראש של פיקולו. אחד השמות המקוריים שהוצעו למעלית זו היה פיקולו אקספרס.

שדרוג שאפתני יותר היה גונדולה Peak 2 Peak שנפתחה כדי לספק חיבור ישיר בין ה-Roundhouse ב-Whistler ל-Rendezvous ב-Blackcomb. גונדולת Peak-to-Peak נפתחה לראשונה ב־12 בדצמבר שנת 2008. יום ההפעלה הראשון בקיץ היה ב-6 ביוני 2009.

ההצעה האולימפית חידשה

פסל של אילנאאק, קמע אולימפיאדת 2010, ממוקם בראש גונדולה כפר ויסלר על הר ויסלר

בזמן שהאתר המורחב המשיך לזכות בפרסים - שמונה ברציפות עד שנת 2000 - אתר הנופש היווה את הבסיס להצעה מחודשת באולימפיאדה, הפעם לאולימפיאדת החורף 2010. קלגרי גם הציעה את שירותיה כמארחת מטעם קנדה, מכיוון שהציוד שלהם מאולימפיאדת החורף של 1988 כבר היה במקום ואפשר להם להציע הצעה בעלות נמוכה, כמו גם הצעה מקוויבק סיטי, שאיבדה את ההצעה ב -2002. קלגרי הודחה בהצבעה צמודה ב־21 בנובמבר 1998, ונקובר-וויסלר זכתה בסיבוב ההצבעה השני ב־3 בדצמבר. בהצבעה ב- IOC אתר פיונגצ'אנג ניצח בסיבוב הראשוני, שחיסל את סיכוייה של זלצבורג, אך בסיבוב השני ב־2 ביולי 2003, הם ניצחו כל אחד מאוהדי זלצבורג והעדיפו את פיונגצ'אנג, ברוב של 53–56.

ארגון מחדש

בשנת 2006 נרכשה Intrawest על ידי חברת ניהול הנכסים האלטרנטיבית, Fortress Investment Group . שלושה שבועות לפני פתיחת אולימפיאדת 2010, לא הצליחה Fortress לשלם את ההלוואה ששימשה לרכישת Intrawest. זה גרם לנושים שלה להכריח את Intrawest לפרוק את עצמה מכמה מהחזקות הנופש שלה בשנים 2009 ו-2010 שכללה מכירה חלקית של ויסלר בלקקומב, על מנת להפחית את עומס החוב שלה. זה הושג באמצעות הצעה ציבורית של מניות ויסלר בלקומב החזקות בבורסת טורונטו בשנת 2010. התוצאה נטו של הארגון מחדש היא שוויסלר בלאקומב החזקות הוא השותף המנהל ושולט ב-75% מהשותפויות המחזיקות בנכסי ויסלר בלאקומב. יתר 25% מהשותפויות הם בבעלות כבל ניפון. Intrawest מכרה את חלקה הנותר של 24% בוויסלר בלאקומב ל-KSL Capital Partners בשנת 2012.

המשחקים האולימפיים 2010

לקראת אולימפיאדת החורף 2010 אירח האתר (בחלק של ויסלר) את אירועי הסקי האלפיני. סקי הגברים התקיים בקורס דאב מוריי במורד ההר, ואילו סקי נשים התקיימו במסלול חדש, שהתחיל ב-Wild Card, חתך על פני הג'וקר של ג'ימי למסלול פרנץ, והתחבר בתחתית דאב מוריי במורד הגבעה. על מנת לשרת את הצופים והשופטים שהיו צריכים לנסוע רק לאזור התזמון במרחק קצר מעל בסיס Creekside, נבנה מרובע מהיר במהירות גבוהה על ידי דופלמייר, המכונה משטח טיימס אקספרס, בבסיס Creekside. דרישה זו הקלה את הביקוש על הגונדולה הראשית ובמעליות אחרות המשרתות את אזורי המוצא, הרבה יותר גבוה במעלה ההר. לאחר האולימפיאדה הוא פורק ונמכר לסאנשיין וילג', אלברטה והחליף את כיסא התות.

בלקומב אירחה את אירועי הזריזות, הקצוות והשלד במרכז הזזה ויסלר. הפארק האולימפי בוויסלר אירח ביאתלון אולימפי ופראלימפי, סקי קרוס קאנטרי, שילוב נורדי וקפיצות סקי, מרחק מהדרום לאזור Creekside שבעמק Callaghan.

ממשלת קולומביה הבריטית שילמה 600 מיליון דולר עבור שדרוגים גדולים לכביש Sea-to-Sky, דרכו עברו מרבית המבקרים באתרים האלפיניים.

הישגים בולטים עבור ספורטאי ויסלר במשחקים האולימפיים בשנת 2010: אשלי מקיבר זכה בזהב הראשון אי פעם בסקי קרוס, אירוע אולימפי חנוכי; מייל ריקר זכתה בזהב בסנובורד קרוס; אחים מייק ובריט ג'אנק התחרו באירועי סקי אלפיני בהר; אתלט הסקי צולב ג'וליה מוריי, בתו של דייב מוריי, התמודדה בראשונה, ככל הנראה, במשחקים האולימפיים הרבים.

העשור השני של המאה ה-21

בקיץ 2010 היו שני פרויקטים של בניית מעליות בבסיס Creekside. ה-Timing Flats Express, המשמש להסעת נוסעים למשחקים, הוסר ונבנה מחדש כ-Strawberry Express בכפר סאנשיין, אלברטה, קנדה. הפרויקט השני היה בניית גונדולה קאדנווד, והעניקה גישה לבתי האחוזה של קאדנווד מבסיס Creekside. נבנה על ידי דופלמייר-CTEC, זוהי גונדולה דופק עם 8 תאי נוסעים בשתי קבוצות של 2.

החברה הודיעה ב-18 בינואר 2013 על תוכניות להקמת שני מתקני מעלית מהירים להסרה במהירות גבוהה לעונת 2013–2014. בסופו של דבר, דופלמייר בנה מארז שש מהיר חדש שיחליף את מעלית הרמוני אקספרס, ושדרג את הקיבולת שלו מ-2,400 ל -3,600 איש לשעה. המעלית הותקנה לקראת עונת החורף 2013–2014 באותו מקום בו הייתה המעלית הרביעית הקיימת. לייטנר-פומה התקין מחדש את ציוד הרמוניה אקספרס המקורי באזור הקריסטל רידג' של בלקומב כמעלית של קריסטל רידג', והחליף את מעלית הכיסא המשולשת הקצרה והאיטית יותר של קריסטל. בעוד ש- Crystal Ridge Express מסתיים באותו מקום כמו זה של הטריפל שהוסרה בקריסטל האט, הוא מתחיל במורד ההר ממש מתחת לדרך הקרחון בלקומב ליד בסיס רוקנרול. קו המעלית למעלית זו נחתך שנים רבות לפני הצפייה לבנייה, ומאפשר לגשת למסלולים באזור זה מבלי צורך לחזור לאקסלרטור אקספרס.

בשנת 2014 נקנו בקתות חדשות עם 8 אנשים לשדרוג גונדולה וילג', הבקתות הקיימות כבר בשירות מאז 1988. סיגמא, חברת בת של לייטנר-פומה שהתקינה במקור את המעלית, נבחרו לייצר את הבקתות החדשות.

במאי 2015 הודיע החברה כי שני ההרים יוכרזו כסביבות נטולות עשן. הנשיא והמנכ"ל דייב בראונלי צוטט באומרו "קיבלנו את ההחלטה ... לשמור על הסביבה האלפינית הבתולה שאורחיה מגיעים לכאן,". הוא המשיך להדגיש צורך במקום עבודה בטוח יותר לעובדים וחוויה לאורחים, "אנו מכירים גם כמובילים בתעשיית ההרפתקאות והבריאות בחוץ וכמעסיק הגדול ביותר בקהילת ויסלר, יש לנו אחריות כלפי האורחים והצוות שלנו לספק סביבה בטוחה ובריאה לעבודה ולמשחק. אנו מאמינים כי יישום מדיניות חדשה זו מתיישב עם מטרה זו. "

באפריל 2016 הוכרז על תוכנית פיתוח תלת פאזית בת שלושה שלבים, בשם 'רנסאנס', שתוארה כ"ההשקעה הגדולה והמרגשת ביותר בתולדות החברה". שיפורים על ההרים בפעילות סקי וסנובורד כוללים החלפת כיסא הקסם במעלית חדשה במהירות גבוהה ותוספת של סקי לילה באותו אזור במהלך השלב הראשון. בנוסף, במהלך השלבים השני והשלישי, יוחלפו הכיסאות פרנץ, קטסקינר ואולימפי במעליות חדשות במהירות גבוהה, גונדולה חדשה תוקם מבסיס קרקסייד בהר ויסלר, שתי מעליות כיסאות חדשות יתווספו בבאגל וקערות קיבר, ושתי מעליות חדשות במהירות גבוהה יחליפו את הקוסם ורכבת השמש. ההתפתחויות ברנסאנס משקפות רבות מההצעות הכלולות בתוכנית המתאר של הנופש שעודכנה בסוף 2013.

פרויקטים נוספים שחלקם מתקופת תוכנית הרנסאנס כוללים פארק מים בגודל 163,000 מ"ר עם מגלשות מים, רכבת הרים, גשר תלוי על פסגת הר ויסלר, הרחבת פארק האופניים של ויסלר, מתקני חניה ופיתוחים חדשים, Blackcomb Grind מסלול טיולים, והתחדשות הבסיס של בלקומב. תחילת פרויקט זה תהיה כפופה לאישור הממשלה ולניהול משא ומתן חוזר להסכמי פיתוח האב של החברה וניהול משא ומתן על שותפות עסקית מוצעת עם המקומיים. לאחר שיתקבל האישורים, יידרשו כשנתיים להקמה.

ב־8 באוגוסט 2016 הוכרז כי ויסלר בלאקומב החזקות, שהייתה בעלת 75% מהבעלים של חברת ויסלר בלקומב, יימכרו לווייל ריזורטס בקולורדו תמורת 1.4 מיליארד דולר.

לכבוד עונת 2018, דופלמייר ביצע שני פרויקטים בתחום ההרמה העיקרי. בבלקומב, גונדולה נוסעים דו-שלבית חדשה לעשרה נוסעים החליפה את מעליות הכיסא של האשף אקספרס ו"החלפת השמש", עם תחנת פנייה באמצע הדרך בה נפגשו הריבועים קודם. בדומה לכפר ויסלר וגונדולות אקסקליבור, הוא נבנה כך שניתן יהיה להפעיל את שני הקטעים כמעלית אחת רציפה או כשתי מעליות נפרדות. בזמן שזה קרה, האמרלד אקספרס בוויסלר הוחלף במהירות גבוהה של שש חבילות, ובדומה להרמונית חמש שנים קודם לכן, המעלית המקורית הועברה לבלקומב, שם היא החליפה את המעלית Catskinner. ה-Catskinner Express פועל על קו שונה לעומת קודמו, החל מתחת לטירת הקסמים ואילו המשולש התחיל בבסיס פארק השטח של נינטנדו.

אירועים מרכזיים

• אולימפיאדת החורף 2010
• אליפות העולם בסקי בסגנון חופשי ב-FIS 2001
• אליפות העולם בסנובורד ב-FIS 2005
• גביע העולם בסקי האלפיני של FIS - 1975, 1982, 1984, 1986, 1989, 1993, 1994, 1995, 2008
• גביע העולם בסקי של FIS בסגנון חופשי - 1982, 1991, 1992, 1993, 1994, 1995, 1996, 1997, 1998, 1999, 2000, 2001, 2002

מעליות גדולות

מעליות קיץ

שם הרם	אורך	אנכי	סוג	זמן נסיעה	קיבולת לשעה	הר	עשה	שנה
שיא גונדולה שיא 2	4,400 מ'	36 מ'	3S גונדולה 28	11 דקות	4,200		דופלמאר	2008
גונדולה של Blackcomb	4,100 מ'	1,180 מ'	10 גונדולה בן אדם		4,000	הר Blackcomb	דופלמאר	2018
ווינדלר כפר גונדולה	5,000 מ'	1,157 מ'	בן 8 גונדולה	30 דק		הר ויסלר	פומה	1988
גונדולה של קרקסייד			6 גונדולה בן אדם			הר ויסלר	פומה	1996
פיצסימונס אקספרס		347 מ'	Quad במהירות גבוהה			הר ויסלר	דופלמאר	1999
גרבנזו אקספרס		660 מ'	Quad במהירות גבוהה			הר ויסלר	דופלמאר	1999
Big Express אקספרס			Quad במהירות גבוהה			הר ויסלר	דופלמאר (כמה חלקים של יאן)	1997
שיא אקספרס		401 מ'	Quad במהירות גבוהה			הר ויסלר	דופלמאר	1998
שמיים אקספרס		588 מ'	Quad במהירות גבוהה			הר Blackcomb	דופלמאר	1987
ראווה T-Bar		148 מ'	T-bar			הר Blackcomb	דופלמאר	1988
הורסטמן טי-בר		206 מ'	T-bar			הר Blackcomb	דופלמאר	1987

• צפון: 55%
• מערב: 40%
• מזרח: 2%
• דרום: 3%

מתקנים אחרים

נוף אווירי של פארק אופני הוויסלר

פארק אופני ההר ויסלר חגג 10 שנים להיווסדו בשנת 2008. לאחר שגדל בעקביות מאז הקמתו, הוא משרת בממוצע 100,000 אופנוענים בכל קיץ.^{[דרוש מקור]}

בפארק 47 שבילים לכל רמות המיומנות בסך הכל 250 ק"מ + שבילים. ישנם שבילים חלקים עם פינות גדולות עדינות למתחילים, שבילים מפותלים ותלויים לרוכבים בינוניים, שבילים צמודים עם קפיצות ופעלולים לרוכבים מתקדמים, ושבילים מאתגרים עם קפיצות ענק, נפילות ותנאי שטח למומחים.

רוכבים ממתינים בתור מעלית הכיסא של פיצסימונס

במהלך הקיץ, מעליות כיסאות ארבע במהירות גבוהה (Fitzsimmons ו-Garbanzo) המשמשות את פארק האופניים מחליפות כל כיסא שני במתלה לאופניים. מתלים אלה מתאימים לארבעה אופניים, שלושה בחריצים ואחד על וו בצד הכיסא. לאחר מכן האופנוענים עולים על הכיסא הבא שהוא נושא נוסעים רגיל.

בפארק האופניים שלושה אזורים: אזור פיצסימונס (האזור התחתון), אזור גרבנזו (האזור העליון) ואזור Creekside. כל רוכבים לקחת גם את כפר גונדולה או פיצסימונס quad לאזור התחנה האולימפית. ואז רוכבים בינוניים ומתקדמים יכולים לקחת את הגרבנזו quad. ניתן להגיע לאזור Creekside דרך גונדולה Creekside או ברכיבה דרך אזור גרבנזו. מפסגת גרבנזו לכפר ישנם 1,100 מטרים (3,600 רגל) ירידה אנכית; יורדת רק בירידה מתחנת הגונדולה העליונה או בראש כיסא הפסגה, הנקודה הנגישה הגבוהה ביותר בהר. "A-Line" הוא המסלול הידוע ביותר. מסלול הסנופייל בונארד הוא חלק מאזור פיצסימונס ונמצא ממש בתחתית פארק האופניים, הנראה מבסיס הר ויסלר. ה- Boneyard כולל אוסף של תכונות סלופסטייל גבוהות ביניים ומתקדמות, כולל נפילות, קפיצות עפר ועוד.^{[דרוש מקור]}

כל קיץ מאז שנת 2004, מתארח בפארק תחרות Crankworx השנתית הגדולה Freeride. תחרות גדולה נוספת, Harvest Huckfest, התקיימה שם בכל סתיו בין השנים 2002–2008.

פארק הצינורות של ויסלר בלאקומב

בעונת הסקי 2005/06, נפתח בהר בלקומב פארק הצינורות כדי לאפשר שייט אבובים באתר הנופש. פארק הצינורות ממוקם בבסיס II לצד מסלול הכפר.

אירועים

כשל אחיזה של קוויקסילבר אקספרס, 23 בדצמבר 1995

מפעיל המעליות במעלית קוויקסילבר לחץ על הכפתור כדי לבצע עצירה שגרתית, כדי לאפשר לגולש שנפל לצאת מדרכה של רמפת הפריקה. במקום זאת, בלם החירום הופעל, ושיגר גלי הלם במורד הכבל. האחיזות בלפחות שניים מהכיסאות החליקו וגרמו לכיסאות להחליק במורד הכבל ולהיטרק זה בזה. בסך הכל נפצעו שמונה, ושניים נהרגו באחת מתאונות המעליות הקשות ביותר בצפון אמריקה. יצרן המעלית, Lift Engineering / Yan, נכנס לפשיטת רגל לאחר האירוע ביולי 1996. הסיבה התגלתה בעיצוב האחיזה הניתנת להסרה של יאן. המעלית "קוויקסילבר" הוסרה והוחלפה על ידי גונדולה Creekside. שני Quads המהירים האחרים של יאן בוויסלר, גרינליין ורדליין, הוחלפו בדאפלמייר רביעי בשנה שלאחר מכן, עם כל הטרמינלים, האחיזות והכיסאות החדשים, ושונו בשם האמרלד אקספרס והביג אדום אקספרס בהתאמה.

התמוטטות גונדולה אקסקליבר, 16 בדצמבר 2008

בגונדולה של אקסקליבר הייתה תקלה משמעותית ב־16 בדצמבר 2008, כאשר החלק העליון של אחד ממגדלי המעלית ניתק והתמוטט, מה שגרם לכמה מבקתות הגונדולה לצנוח בקרקע, והשאיר 53 אנשים לכודים בחלק התחתון של קו המעלית. צוותי כיבוי חילצו נוסעים מתא מטלטל מעל פיצסימונס קריק, ומגונדולה אחרת שנחתה בסככה לאוטובוסים. תא הנוסעים השלישי התרסק על עצים. 12 אנשים נפצעו קל. על פי דברי האתר, מפרק במגדל נפרד בגלל הצטברות קרח ממים שחלחלו למגדל. המחצית העליונה הבלתי פגועה של המעלית העולתה מבסיס 2 של בלקומב, ונפתחה מחדש בשבת, 20 בדצמבר. לאחר שבוצעו תיקונים במגדל שקרס, כל המעלית חזרה לפעולה ביום רביעי, 24 בדצמבר.

כשל אחיזה בהרמוניה אקספרס, 18 בפברואר 2009

ארבעה צעיפים מהווים את הרכבת המגובה העליונה של מגדל המעלית. רכבת דומה נמצאת מחוץ למסגרת שמאלה, ומנחה את הכבל כשהוא חוזר בירידה.

צוות פעולות המעלית ב-Whistler's Harmony Express חווה בעיות במעלית במהלך היום ביום רביעי, 18 בפברואר 2009. באותו לילה, מפעיל מכונות טיפוח מצא כי כיסא נפל מהמעלית במגדל 11.

בחלק העליון של מגדלי המעלית יש סדרה של גלגלים המכונים צעיפים, או רכבת גלגלות, מכיוון שיש כמעט תמיד יותר מגלגלת ברציפות. במגדלים בדרך כלל יש שתי רכבות גלגלות, אחת עבור הצד הנע של לולאת הכבלים, ואחת לצד ההליכה. בבדיקה למחרת בבוקר, צוותי התחזוקה גילו כי רכבת הכריעה בצד הירידה של מגדל 11 נכשלה, וכי האריגה פנתה לדרך של כיסא ואילצה אותה לסטות מהכבל. בהמשך נקבע כי הגורם הוא בריח כושל, וכל הברגים הוחלפו.

המעלית נפתחה מחדש ביום ראשון, 22 בפברואר 2009. הכיסא הנגוע מספר 37 הורחק מהפעולה באופן זמני; זה הוחלף מאז.

אירוע תחזוקת קיץ בWhistler T-Bars, ב-31 באוגוסט 2009

ביום שני, 31 באוגוסט 2009, נפגעו שני עובדי תחזוקת מעלית כשהמעלית החלה לנוע, לאחר שקיבלה את הכוח בזמן שאיש אחזקה רתום בבטיחות למגדל. האדם נשאר מחובר הן למגדל והן למוביל האחזקה ואילו העובד השני היה מאובטח למוביל. רתמת הבטיחות הסתיימה כל כך חזק במוביל האחזקה, המוביל התנתק מהכבל וצנח לקרקע הסלעית שמתחת, ופצע קשה את העובד שבתוכו. העובד התלוי מהמגדל קיבל רק חבלות.

כשל בורג אדום אקספרס גדול, 6 בדצמבר 2009

ביום ראשון, 6 בדצמבר 2009, בשעה 8:55 בבוקר, נוסע על סיפון ה-Big Red Express בהר ויסלר הבחין כי רכבת גלגלות ניתקה ממגדל 31 ונפלה על האדמה. הם מייד הודיעו למפעיל המעליות בטרמינל העליון (שני מגדלים משם) ומחלקת תחזוקת מעליות Whistler Blackcomb. לאחר בדיקה של כמעט 30 דקות, הם קבעו שהנושא אינו חמור מספיק כדי לפנות את המעלית. המעלית הונעה במהירות נמוכה כדי לפנות את כל הנוסעים. סוף סוף עברו כל הנוסעים מהמעלית בבוקר. המעלית נסגרה במשך היום, תוקנה וחזרה לפעולה ביום שני, 7 בדצמבר.

תצלומים

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ויסלר בלקומב בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של ויסלר בלקומב
• פרופיל Vancouver2010.com
• Whistler Blackcomb - משחקי חורף 2010