יום הולדת

ממנהגי יום ההולדת: נשיפה על נרות העוגה תוך הבעת משאלה

גם ארגונים חוגגים ימי הולדת. בתמונה ניתן לראות את העוגה לציון יום הולדת 13 לוויקיפדיה.

עוגת יום הולדת

יום הולדת של אדם הוא היום בשנה שבו התאריך זהה לתאריך הלידה שלו. ביום זה נמדד גילו בשנים שלמות. בדרך כלל, יום זה נחשב ליום שמח ונחוג על ידי האדם בחברת משפחתו וחבריו. מועד ציון יום ההולדת הוא בהתאם ללוח השנה המשמש את החוגג.

יחד עם זאת, יש אנשים שלא יודעים את יום הולדתם המדויק, לרוב בשל חוסר תיעוד שנהוג במדינת המולדת. יש כאלה שחודש הולדתם ואף שנת הולדתם אינם ידועים. חלק ממי שלא תועד תאריך הולדתם במדינה שבו נולדו ועלו לישראל, למשל עולי תימן, קיבלו תאריך הולדת גנרי במשרד הפנים, לרוב הראשון בחודש הראשון ועם שנה לפי גילם המשוער.

יש הבוחרים לעצמם תאריך נאה יותר או סמלי יותר לציון יום הולדתם. הסופר שמואל יוסף עגנון הציג לפעמים את תאריך לידתו כתשעה באב, אף שנולד בי"ח באב, כנראה כדי ליצור סמליות סביב תאריך לידתו.

לעיתים מציינים גם מוסדות את יום השנה להיווסדם, בפרט במועדים עגולים, כגון עשור או יובל להקמת המוסד, כמו הכנסת המציינת מדי שנה את יום הקמתה בט"ו בשבט.

היסטוריה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

במצרים העתיקה נהגו בתקופות מסוימות המלכים לחגוג את יום הולדתם. יש המפרשים כך גם את הפסוק המדבר על "יום הולדת את פרעה" (בראשית מ', כ'), שבו חנן פרעה את שר המשקים ותלה את שר האופים, כמתייחס ליום ההולדת במובנו המודרני (אף כי יש המפרשים זאת כיום שבו נולד לו בן או כיום ההמלכה שלו).

בברית החדשה מוזכר יום הולדתו של הורדוס כחגיגה שנוצלה להוצאתו להורג של יוחנן המטביל.

ברומא העתיקה חגגו אנשים ימי הולדת של בני משפחה וידידים. בנוסף צוינו ימי הולדת של השליטים ובני משפחתם.

ימי הולדת במסורת היהודית

בתלמוד הירושלמי מובא כי כאשר עמלק היה נלחם באומות אחרות, הוא היה מציב חיילים אשר להם היה יום הולדת באותו היום. כך הוא הצליח להתגבר על אויביו, בשל העובדה שמזלו של בעל יום ההולדת גובר באותו יום.

בגמרא במסכת ראש השנה מפורש ש"הקב"ה ממלא שנותיהן של צדיקים מיום ליום", כלומר שזכותם של צדיקים שהם נפטרים ביום לידתם, כדוגמת משה רבנו ודוד המלך שנולדו ונפטרו באותו תאריך בשנה.

התנא יהודה בן תימא מציין ימי הולדת המהווים ציון דרך:

בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לַמִּקְרָא, בֶּן עֶשֶׂר לַמִּשְׁנָה, בֶּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה לַמִּצְוֹת, בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לַתַּלְמוּד, בֶּן שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לַחֻפָּה, בֶּן עֶשְׂרִים לִרְדּוֹף, בֶּן שְׁלשִׁים לַכֹּחַ, בֶּן אַרְבָּעִים לַבִּינָה, בֶּן חֲמִשִּׁים לָעֵצָה, בֶּן שִׁשִּׁים לַזִקְנָה, בֶּן שִׁבְעִים לַשֵּׂיבָה, בֶּן שְׁמוֹנִים לַגְּבוּרָה, בֶּן תִּשְׁעִים לָשׁוּחַ, בֶּן מֵאָה כְּאִלּוּ מֵת וְעָבַר וּבָטֵל מִן הָעוֹלָם:

— משנה, מסכת אבות, פרק ה', משנה כ"א

יש יהודים דתיים המעדיפים שלא לחגוג את יום הולדתם, מפני שלטענתם זה "מנהג גויים" (לועזי), שהחל במצרים העתיקה. טענה זו מסתמכת על הפסוק ”ויהי ביום השלישי יום הולדת את פרעה” (בראשית, פרק מ', פסוק כ') כראיה שמנהג יום ההולדת החל במצרים. מנגד מוצגת הטענה כי העובדה שגויים נהגו מנהג מסוים אין בה כדי לפסול אותו, כל עוד זה מנהג בעל יסודות במסורת ישראל.

רבים מגדולי ישראל במרוצת הדורות ציינו את יום הולדתם וראו בו יום חשוב. בעדות המזרח נהגו לחגוג את יום ההולדת, כפי שכותב ה"בן איש חי" (שנה ראשונה, פרשת ראה, סעיף יז): "ויש נוהגין לעשות בכל שנה את יום הלידה ליום טוב, וסימן יפה הוא, וכן נוהגין בביתנו".

הברכה המיוחסת לבעל שם טוב היא: "מזל טוב, השם יתברך זאל דיר געבן אריכות ימים ושנים געזונטע טעג או יארן בגשמיות וברוחניות" (מזל טוב, השם יתברך יתן לך אריכות ימים ושנים, ימים ושנים בבריאות בגשמיות וברוחניות).

בחסידות חב"ד, הרבי מנחם מנדל שניאורסון הכריז בכ"ה באדר תשמ"ח על מבצע יום הולדת, שיום הולדת יש לנצל להוספה בעניינים של קדושה, ואף הורה לחסידיו לנהוג במספר מנהגים שבהם יקבל יום זה חיזוק רוחני כגון: עלייה לתורה בשבת הקודמת ליום ההולדת, הוספה בשיעורי התורה, עריכת התוועדות, מתן צדקה נוספת ביום זה, לימוד מזמור תהילים שמספרו כמספר שנותיו ועוד.

הגאון בעל "תפארת ישראל" כתב בצוואתו: "הנני מצווה לכם, בני ובנותי, ביום הלידה של כל אחד, יכתבו לו אחיו ואחיותיו ברכת מזל-טוב".

ימי הולדת בתרבות המודרנית

מנהגי יום ההולדת הנהוגים כיום התפתחו באירופה במאות השנים האחרונות, ובפרט בגרמניה. בארץ ישראל אומצו מנהגי יום ההולדת על ידי ההנהגה הציונית, שקבעה לפרטי פרטים את צורת החגיגה בגני הילדים על פי הדגם האירופי, כחלק ממאמץ כולל ליצור "עם ציוני" חדש, בעל טקסים משלו.^{[דרוש מקור]}

מנהגי יום הולדת

שולחן יום הולדת לתאומים בגן ילדים בישראל

• עריכת מסיבה, על ידי האדם החוגג או על ידי ידידיו, ובה:
  • מדליקים נרות על עוגה, כמספר השנים שהאדם חוגג בתוספת נר "לשנה הבאה". האדם החוגג נושף על העוגה ומכבה את הנרות תוך שהוא מביע משאלה בלבו.
  • מניפים את החוגג באוויר, כשהוא ישוב על כיסא, כמספר השנים שהוא חוגג בתוספת פעם אחת "לשנה הבאה".
  • שרים שירי יום הולדת במעמד החגיגה ותולים בלונים לקישוט.
  • החוגג עונד לראשו זר פרחים (בארצות הברית, לעומת זאת, לחוגג יהיה כובע קרטון בצורת חרוט)
• הענקת מתנות לאדם החוגג. יש חוגגים אשר נוהגים הפוך ומעניקים מתנות ביום ההולדת שלהם.
• איחול ברכות לחוגג בעל-פה, בכתב על ידי כרטיס ברכה או באמצעי תקשורת אלקטרוניים: דוא"ל, הודעה ברשתות חברתיות מקוונות דוגמת פייסבוק, שליחת מסרון וכיוצא בזאת. ברכות נפוצות: "יום הולדת שמח", "עד מאה ועשרים", (או הטיות כגון "עד מאה ועשרים כעשרים"), "מזל טוב" ואיחולי בריאות, אושר והצלחה.

לציון מיוחד זוכה יום הולדת שבו הגיל "עגול" (מתחלק ב-10 ללא שארית).

שירי יום הולדת

לחגיגת יום הולדת נכתבו שירים רבים, מהם המשמשים בחגיגות של ילדים, ומהם המשמשים גם בחגיגות של מבוגרים. בחלק מהשירים משולב שמו של החוגג הספציפי. אחד השירים הנודעים הוא "יום הולדת שמח" (תרגום מאנגלית של השיר "Happy Birthday to You"), בישראל ידוע השיר היום יום הולדת.

ימי הולדת מיוחדים

לימי הולדת אחדים בחייו של אדם משמעות מיוחדת, שניתנה להם בדת, בתרבות או בחוק.

• בצפון אמריקה, משפחות נוהגות בדרך כלל לציין את יום הולדת ה-16 של נערות באופן מיוחד לציון מעבר מילדות לנערות. האירוע נקרא באנגלית: "sweet sixteen" ומיוצג לעיתים קרובות בתרבות הפופולרית.
• בחלק ממדינות אמריקה הלטינית, נהוג לחגוג לבנות המגיעות לגיל 15, יום הולדת מיוחד אשר נקראה בספרדית "קינסהאניירה" (Quinceañera).
• בנפאל ובהודו, הינדים נוהגים לחגוג את יום ההולדת הראשון של הילד, על ידי גילוח ראשם. האמונה ההינדית גורסת שגילוח הראשון הוא לצורכי טהרה של הילד, על מעשיו הרעים בגלגולים הקדומים ומסמל על פי כן את התחדשות הנשמה. בנוסף אצל הברהמינים, נחגג לילדים המגיעים לגיל 12 או 13. טקס בגרות בו נוהגים ללבוש חוט מבורך הנקרא אומניאנה, ונהוג ללבוש אותו על מנת למסמל את התבגרותו של הילד אשר הופך לנער.
• בפיליפינים, נהוג לחגוג יום הולדת לכבוד "גיל הבגרות", לבנים ובנות. אצל הבנות נחגג יום ההולדת ה-18 שלהם ואצל בנים ביום ההולדת ה-21.
• במדינות אסיה נהוג על פי גלגל המזלות לחגוג למבוגרים את יום הולדת ה-60 שלהם.
• בקוריאה, נהוג לציין בטקס מסורתי אשר נקראה "באק-לי", את יום ההולדת הראשון של הילד לאחר 100 הימים הראשונים שלו, מהרגע שבו הוא נולד.
• ביפן נחגג עבור נערות אשר הגיעו לגיל 20, יום הולדת מיוחד.
• בנצרות קתולית, נהוג לחגוג לילדים בני הגילאים 7, 12, 16, בהתאם למסורת המקומית, את טקס "הקונפירמציה". הטקס הוא סקרמנט אשר מעניק לנערים את מתנת "רוח הקודש" על ידי משיחת מצחם בשמן קדוש בידי הבישוף המקומי, ומחזק בכך את זיקתם לקהילה הנוצרית.
• ביהדות, גיל שלוש-עשרה לנערים וגיל שתים-עשרה לנערות הוא הגיל שבו הנער והנערה נכנסים בעול תורה ומצוות. הנער מציין את המאורע בהנחת תפילין, בעלייה לתורה ובחגיגת בר מצווה. בעבר לא נהגו לציין את כניסת הבת למצוות בחגיגה פומבית, ולכל היותר ערכו מסיבה משפחתית או שהבת חגגה עם חברותיה. בעת החדשה החלו לערוך חגיגת בת מצווה. בקהילות לא אורתודוקסיות ובעיקר בקהילות הרפורמיות גם הבת עולה לתורה.
• בחסידות חב"ד נהוג לחגוג את היום בו הגיע חסיד לראשונה לרבו, כיום ההולדת החסידי. הסיבה לחגיגה זו, היות ש"כאשר חסיד בא אל רבו – נעשה אצלו תכלית הביטול דמציאותו הקודמת, ונעשה בזה מציאות חדשה", ולכן נחשב יום זה אצלו כיום הולדת. עניין זה מוזכר גם בספר "היום יום" מאת הרבי מליובאוויטש.
• בזמן התלמוד היה נהוג לחגוג את יום הולדת שישים, המסמל את זאת שעל האדם לא הוטל משמיים עונש כרת, אשר לפי חלק מהשיטות הוא מוות בגיל מוקדם, בטרם הגיע לגיל זה, ויש הנוהגים כך עד היום (בעקבות סיפור המובא בתלמוד).
• בחוק נקבעות זכויות שונות בהתאם לגילו של אדם, ובהן זכות ההצבעה בבחירות, הזכות להינשא, ההיתר לעשן או לשתות משקאות חריפים, זכויות שונות בדיני העבודה, דיני מיסים ודיני ביטוח לאומי, ועוד. לכל הזכויות האלה, התאריך הקובע הוא יום הולדתו של האדם.
• יש אנשים המציינים את גיל 70 כיום שבו "נולדו מחדש" (בעקבות האמור בתהלים: ”יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה”), ולכן חוגגים "בר מצווה שנייה" או "בת מצווה שנייה" ביום ההולדת 83 ו-82 בהתאמה.^{[דרוש מקור]}

מקרים חריגים

ישנם אנשים שיום ההולדת שלהם אינו קיים בכל שנה. כאלו הם אנשים שנולדו ב-29 בפברואר, תאריך שמופיע רק אחת לארבע שנים (בשנה מעוברת). בשאר השנים הם יכולים לציין את יום ההולדת ב-28 בפברואר או ב-1 במרץ.

בלוח העברי התופעה נפוצה עוד יותר. ראשית, התאריכים ל' בחשוון ול' בכסלו קיימים רק בחלק מהשנים, שכן חודשים אלו הם לפעמים בני 29 ימים ולפעמים בני 30 ימים. יתרה מכך, ילידי אדר א', חודש אשר מתקיים רק בשנה מעוברת, אחת לשנתיים או שלוש שנים, אינם יכולים לחגוג את יום ההולדת בכל שנה. בשנה רגילה הם מציינים את יום הולדתם בחודש אדר. כתוצאה מכך יכול להיווצר פרדוקס מוזר: אם פלוני נולד בכ"ה אדר א', ופלמוני נולד שבועיים אחריו, בי' אדר ב', אזי במרבית השנים (שאינן מעוברות) יחגוג פלמוני את יום הולדתו שבועיים לפני פלוני, למרות שפלוני מבוגר ממנו. שילוב של שתי חריגויות אלה חל בתאריך ל' באדר, שכן הנולד ביום האחרון של אדר א' יוכל לחגוג רק בשנים מעוברות – בשנה רגילה חודש אדר הוא בן 29 יום בלבד. כך יוצא, שאם אלמוני נולד בל' אדר א' וחברו יום אחריו, בא' באדר ב', בשנה פשוטה אלמוני יחגוג את יום הולדתו חודש שלם אחרי חברו.

בלוח העברי קיימת גם תופעה הפוכה – יום הולדת שניתן לחגוג אותו פעמיים בשנה. כך קורה למי שנולד בחודש אדר בשנה שאינה מעוברת, ולא ברור מתי עליו לחגוג את יום ההולדת – האם בחודש אדר א' או בחודש אדר ב'. בעיה זו נדונה גם בספרות ההלכה בשל השלכותיה על קביעת תאריך בר המצווה של מי שנולד בחודש אדר והגיע לגיל 13 בשנה מעוברת. נקבע שיום ההולדת ה"אמיתי" הוא באדר ב', כמו לגבי חג הפורים.

ימי הולדת לאומיים

מודעת ברכה שפרסמה עיריית חיפה ליום הולדתו השבעים של הסופר א. ב. יהושע

ימי הולדתם של דמויות מרכזיות בתולדותיה של האומה או הדת זוכים לציון מיוחד. בישראל מציינים מספר ימי הולדת כאלה:

• ז' באדר – יום הולדתו ויום פטירתו של משה רבנו, על פי המסורת.
• י' באייר – יום הרצל – יום הולדתו של בנימין זאב הרצל.
• 14 במרץ – יום המדע – יום הולדתו של אלברט איינשטיין וגם יום הפאי.

חג המולד הנוצרי מציין את הולדתו של ישו למרות שאין כל ביסוס היסטורי לכך שאכן נולד בתאריך הנ"ל.

במדינות רודניות מסוימות, יום הולדתו של המנהיג, או של מייסד האומה, מהווה חג לאומי כמעשה של פולחן אישיות.

בספרות ובתרבות

קרל יוהאן לאש (Lasch‏, 1822–1888), "אנחנו מברכים ליום ההולדת", ילדים נושאים ברכה וזר פרחים ליום ההולדת, המאה ה-19

כאמור, בספר בראשית בא לידי ביטוי יום הולדתו של פרעה מלך מצרים כזמן שבו חנן את שר המשקים ותלה את שר האופים, כפי שפתר להם יוסף את חלומותיהם, ובכך סלל את הדרך לעלייתו לדרגת יועץ ומשנה למלך. יש המפרשים את ידיעתו של יוסף שהדבר יקרה "בעוד שלושת ימים" בכך שידע מתי יהיה יום הולדתו של פרעה, שבו הוא נוהג לשפוט את עבדיו.

בספרו של לואיס קרול "מבעד למראה ומה אליס מצאה שם" מקיים המפטי דמפטי דיון עם אליס על היתרון של "אין יומהולדת" על-פני יום הולדת, שהרי בשנה יש 364 ימי לא-יומהולדת, שלכבודם אפשר לקבל מתנות, לעומת יום אחד בלבד שבו ניתנות מתנות יום הולדת.

בספרו של ג'ון רונלד רעואל טולקין "שר הטבעות", ההוביטים נוהגים לתת מתנות לאורחיהם ביום הולדתם.

בשנת 1972 הוציאה להקת אחרית הימים את השיר "יש לי יום הולדת".

שיבושי המונח "יום הולדת"

בדומה למונחים רבים אחרים המורכבים משתי מילים, המונח "יום הולדת" משובש בדיבור באופן שגרתי. השיבוש נעשה על ידי הלחם של שתי המילים:

• יומוֹלדת / יומוּלדת – זה הוא השיבוש הנפוץ ביותר.
• מומולדת – בסרטה האוטוביוגרפי "הקיץ של אביה", חוגגת גילה אלמגור "מומולדת מאביה" (יום הולדת לאביה).
• יומהולדת – כך מופיע המונח בספרו של לואיס קרול, "מבעד למראה ומה אליס מצאה שם".

ראו גם

• הזדקנות
• פרדוקס יום ההולדת
• תאריך לידה
• יום השם

לקריאה נוספת

• גרג ג'נר, שאל היסטוריון – תשובות מרתקות לשאלות מפתיעות, כתר ספרים, 2022, הפרק "מתי נעשו ימי הולדת משהו שבני אדם חוגגים, ואפילו זוכרים?", עמ' 59–62
• יום הולדת שמח – כל שירי מסיבת יום הולדת, ישרא-תו הוצאה לאור, 1985

קישורים חיצוניים

• מיכאל אביעוז, יום הולדת (אורכב 16.03.2007 בארכיון Wayback Machine), מאתר אוניברסיטת בר-אילן
• עוז אלמוג ושי רודין, ימי הולדת לילדים בחברה החילונית בישראל, "אנשים ישראל"
• יעקב שביט, התנגדות היהדות למסיבות יום הולדת, באתר הארץ, 6 באפריל 2020
• יום הולדת, דף שער בספרייה הלאומית