מחקר

מחקר הוא פעילות שיטתית לאיסוף ידע, פרשנותו וניתוחו. באופן היסטורי, מחקרים ותגליות שינו באופן תדיר את הידע האנושי אודות העולם. כך גם בהווה, מחקר מהווה כר מרכזי לתגליות המובילות לשינויים קטנים כגדולים להם יכולות להיות השפעות מרחיקות לכת על החברה האנושית כולה.

מתודולוגיה, השיטה, היא נדבך נוסף בתהליך המחקרי והיא מהווה את מפת הדרכים לפיצוח שאלות וחידות במהלך המחקר במגוון תחומים. המתודולוגיה היא "המשקפיים" בעזרתם החוקר מתבונן בעולם, וחותר לאסוף פיסות מידע לצורך מענה על שאלותיו.

לכל גישה למחקר, קיימות שיטות הייחודיות לה, התלויה בסביבה בה היא מתפתחת, כגון באוניברסיטה, מכון מחקר פרטי, עיתון, רשת ביון וכדומה. המונח שיטות מחקר הוא כללי, כיוון שקיימות מגוון של שיטות מחקר. נהוג להבחין דיכוטומית בדרך כלל, בין שיטות המחקר הכמותניות והמעבדתיות, לבין שיטות מחקר איכותניות פרשניות. קיימות שיטות מחקר משלבות ואקלקטיות בין הכמותניות לאיכותניות.

למחקרים בתחומים שונים יש דרכים מקובלות משלהם להצגת תוצאות המחקר. לדוגמה, תוצאות חקירה משטרתית יוצגו כראיות בבית המשפט. לעומת זאת, מחקרים במדעי הטבע, החיים, הרפואה, ההנדסה, המשפט, החברה והרוח יפורסמו בדרך כלל באמצעות מאמר בכתב עת שפיט (מאמר שעבר שיפוט על ידי כמה מומחים בתחום הרלוונטי למאמר). פרסום זה, יתבצע על פי פורמט הולם של אותו כתב עת המייצג את הקהיליה המדעית המשוייכת אליו.

מחקר ממוסד מול מחקר אישי

ניתן לחלק את סוגי המחקר לשניים: מחקר ממוסד ומחקר אישי. מחקרים ממוסדים נעשים על פי כללים מוגדרים של אמינות, סדר, שקיפות ונאמנות לחוקי המדינה.

מחקר ממוסד עשוי להיות מחקר מדעי. מטרת המחקר המדעי יכולה להיות זיהוי חוקי טבע (הסבר כולל למגוון אירועים ואף יאפשרו, בחלק מהמקרים, חיזוי התנהגויות עתידיות) הסברים מדעיים לעניינים מצומצמים ופיתוח כלים ליעול המחקר המדעי. ישנם גם מחקרים ממוסדים שאינם מדעיים. מחקרים אלה כוללים חקירה של מודיעין צבאי, חקירה משטרתית-משפטית, תחקיר עיתונאי וכיוצא בזה.

דוגמאות שכיחות למחקרים אישיים הן "מחקר שורשים" – בירור פרטים על תולדות משפחתו של אדם ומחקר צרכני – מציאת סוחר שמציע תנאי קנייה טובים יותר למוצר או שירות.

מחקר מדעי מתבצע מטעם אוניברסיטאות ומכוני מחקר שאינם אוניברסיטאיים, כגון מכונים של חברות מסחריות או משרדים ממשלתיים. לרוב, המחקר מטעם מכון מחקר מטעם חברה מסחרית הוא מחקר הממוקד יותר בהשגת מטרה ספציפית.

מחקר מדעי

מחקר מדעי – נעשה על פי כללים הנהוגים במדעי הטבע, בכללם הפיזיקה והכימיה, ובאמצעות הכלים המקובלים בהם. מחקר מדעי הוא קונסיסטנטי, ומסקנותיו מנוסחות בלשון חוקי המדע וחוזות מקרים עתידיים. עם זאת יש המרחיבים את ההגדרה הזאת גם על מחקרים שאינם בתחומי המדע.

לפי הגישה הכמותית, למחקר המדעי חמישה מאפייני יסוד:

• אובייקטיביות – על המחקר להתבצע באופן שמנותק מרגשות החוקר.
• אמפיריות – על המחקר להתבסס על נתונים הנקלטים על ידי חמשת החושים.
• כימות – על המחקר להתבסס על נתונים מספריים/סטטיסטיים (מתאים למחקר כמותי ולא למחקר איכותני).
• פומביות – המחקר המדעי מפורסם בכתבי עת, כך שניתן לבחון את מהימנותו.
• סקרנות וספקנות של החוקר.

תצפית מול ניסוי

המחקרים המדעיים מתחלקים לשניים: ניסוי ותצפית מדעית. ניסוי הוא מחקר שבמהלכו אנשי המדע מתערבים באופן משמעותי במערכת הנחקרת ואילו תצפית היא מחקר שבמהלכו אנשי המדע משתדלים שלא להתערב באופן משמעותי במערכת הנחקרת. הסוג המפורסם ביותר של ניסוי הוא ניסוי מבוקר – ניסוי בו אנשי המדע מקימים שתי מערכות מחקר דומות מאוד, מתערבים רק בנעשה באחת מהן ומשווים את התוצאות.

היתרון הבולט של הניסוי על התצפית הוא יכולתו של הניסוי לברר קשר סיבה ותוצאה בין הגורמים במערכת הנחקרת. למעט מקרים יוצאי דופן, תצפיות אינן יכולות לברר קשר כזה. היכולת לברר קשר סיבה ותוצאה נובעת מהעובדה שתוצאת ההתערבות של המדען במערכת הנחקרת ידועה. לדוגמה: בניסוי המברר קשר בין אכילה של מאכל מסוים לבין השמנה, המדען יכול לשלוט במזון שבוחרים המשתתפים בניסוי (לרוב חיות מעבדה) לאכול ולדעת שברירת המזון נעשתה רק בשל התערבותו. לכן במקרה כזה ברור שהבדלי ההשמנה נובעים מהבדלי האכילה ולא, למשל להפך.

החיסרון הבולט של הניסוי על התצפית הוא בזה שניסויים נעשים במודל שמייצג את מה שמתרחש בטבע ולא בטבע עצמו. הדבר נכון גם לניסויים שנעשים במערכת שעל פניה נראית כחלק מהטבע עצמו משום שההתערבות של המדען בנעשה במערכת אינה התערבות טבעית. בשל חיסרון זה יש צורך לבדוק את תקפות התוצאות שלהם בטבע עצמו. תקפות זו נבדקת פעמים רבות בעזרת תצפית. חיסרון זה בולט במיוחד בענפי מדע צעירים שבהם מסורת הניסוי טרם גובשה. במקרה כזה כל שיטות הניסוי בענף הן חדשות ויש לנמק היטב, קודם כל, את תקפות כלי הניסוי.

בכל תחום מדעי מתגבשות שיטות ניסוי ותצפית ספציפיות משלו המשקפות את יכולת המחקר באותו תחום, צורכי המחקר באותו תחום ומסורת המחקר באותו תחום. בכל תחום מדעי יש תצפיות מדעיות. ניסויים מדעיים הם יחסית נדירים בשטחי מדע צעירים, אולם עם התבססותם של רוב תחומי המדע, נצפית גם התבססות של המחקר הניסויי ברוב התחומים האלה. ככל שהשיטות הניסוייות מפותחות יותר בתחום מדע מסוים, מושם עליהן דגש רב יותר.

איור של ניסוי של סטנלי מילגרם, בתחום הפסיכולוגיה של ציות לסמכות

מחקר כמותני מול איכותני

סיווג נוסף של שיטות מחקר נוגע למידת הכימות של המידע. במחקר כמותני, החוקר מכניס את המידע הנאסף לתוך מערכת נוקשה של כללים המאפשרת השוואה יותר קלה, בעוד במחקר איכותני החוקר משתמש בדרכי ביטוי רבות יותר לייצוג המידע הנאסף, במחיר קושי גדול יותר בהשוואה.

במדעי הטבע שיטות למחקר כמותני הן מפותחות יותר מאשר במדעי החברה ובמדעי החברה הן מפותחות יותר מאשר במדעי הרוח. גם בתוך שלוש קבוצות אלה אפשר למצוא הבדלים בין תפוצת המחקרים הכמותניים: בפיזיקה המחקר כמותני יותר מאשר בביולוגיה. בכלכלה המחקר כמותני יותר מאשר בחינוך. אולם במרבית שטחי המדע משמשים מחקר כמותני ואיכותני זה בצד זה.

מחקר בסיסי ומחקר יישומי

כמו כן, אפשר לחלק את המחקר למחקר בסיסי ומחקר יישומי. מחקר בסיסי נעשה ברובו באוניברסיטאות ומטרתו הרחבת הידע בנושא מסוים ללא מטרה ברורה. לעומתו, מחקר יישומי מתבצע בגופי ממשלה, חברות מסחריות ומכוני מחקר פרטיים ומטרתו עיבוד הידע התאורטי שהתקבל במחקר הבסיסי, כדי ליישמו על שאלות ובעיות ממשיות. אפשר למצוא מחקר יישומי בכלל תחומי הדעת, ובמיוחד בשאלות הנוגעות לחברה ולכלכלה. בישראל יש כמה מכוני מחקר מובילים העוסקים במחקר יישומי בשאלות חברתיות, בהם מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, מכון הנרייטה סאלד, מכון ון-ליר, מרכז טאוב ומרכז אדווה.

איסוף מידע מול ניתוח של מידע קיים

הבדל נוסף בין שיטות מחקר הוא מקור המידע שלהן. עבור ניסויים מדעיים ועבור חלק מהתצפיות המדעיות אוספים אנשי המדע מידע חדש. לעומת זאת, חלק אחר מהתצפיות נעשה על מידע שנאסף כבר עבור מחקרים אחרים (כמו ניתוח נוסף לתוצאות ניסויים שפורסמו כבר) או מידע שנאסף לצרכים לא מחקריים (כמו המידע בתיקים רפואיים של אנשים).

מכוני מחקר

ערך מורחב – מכון מחקר

רוב האוניברסיטאות בישראל ובעולם מעניקים מלגות מחקר למרצים, פרופסורים, דקטורנטים ולעיתים גם לתלמידי מחקר, ומאפשרים מלגות מחקר, לימודים, מעונות ומחיה. לעיתים גם הדבר מתאפשר הודות למענקים מטעם מוסדות מדינה, מכוני מחקר חיצוניים, גופים וחברות פרטיות, מלכ"רים, גם בתוכניות חילופי סטודנטים. כדוגמת: מכון קונפוציוס, מכון מנדל למנהיגות, קרן בת שבע דה רוטשילד, יד הנדיב, ארגון שגרירי רוטשילד, קרן רוטשילד קיסריה, קרן מיראז'.

ראו גם

• שיטות מחקר - מונחים
• מחקר כמותני
• מחקר איכותני
• מחקר מתאמי
• מחקר עוקבה
• אתנוגרפיה
• ניסוי וטעייה
• תורת ההכרה
• הונאה במחקר

לקריאה נוספת

• רות לנדאו, גבי שפלר, אתיקה במחקר, ירושלים : הוצאת מאגנס, 2007.(הספר בקטלוג ULI)
• משה מנשהוף, "מדע אחד - מדעים רבים": כתב עת אלכסון 2021

קישורים חיצוניים

• על המילים 'חקר' ו-'מחקר', באתר האקדמיה ללשון העברית
• דורון חלוץ, קרב-מדע: האם אפשר לסמוך על מחקרים?, באתר הארץ, 9 בפברואר 2016
• יהונתן ברקהיים, הצד האפל של המחקר: זיופים מדעיים מדוע מדענים מזייפים לפעמים תוצאות ניסויים? איך הם עושים זאת? ואיך תופסים אותם? באתר מכון דוידסון,
• על היחסיות של הטעות - מאמר של אייזק אסימוב המתייחס לשגיאות במחקר המדעי (באנגלית).
  • סרטון על היחסיות של הטעות עם קריינות של המאמר המקורי (באנגלית)
• Ben Goldacre: What doctors don't know about the drugs they prescribe – הרצאה מאתר TED על הסכנה בהימנעות מפרסום תוצאות שליליות של מחקרים רפואיים על תרופות.
• על תאוריות מדעיות – הרצאה מאתר 12 דקות
• בן גולדייקר: להילחם במדע גרוע – הרצאה על מחקרים רפואיים באנגלית מאתר TED עם כתוביות בעברית
• בו לוטו + איימי או'טול: מדע זה לכולם, כולל ילדים – על מחקר של ילדים ותרומתם למדע. הרצאה באנגלית מאתר TED עם כתוביות בעברית
• Psychological Research - מחקר פסיכולוגי
• Feynman on Scientific Method - הסבר של ריצ'רד פיינמן על השיטה המדעית
• Last Week Tonight with John Oliver: Scientific Studies - על הייצוג התקשורתי של המחקר המדעי (באנגלית)
• מחקר, דף שער בספרייה הלאומית