תקשורת

עיינו גם בפורטל פורטל התקשורת הוא שער לכל הנושאים הקשורים בתקשורת. הפורטל מציג קישורים לערכים בתחומי תקשורת שונים, כגון ערכים על אמצעי תקשורת, ערכים על דרכי תקשורת בין-אישית וערכים נבחרים מתחום התקשורת, וכן תמונות.

תקשורת היא תהליך בו מועבר מידע בין שני גורמים או יותר, היכולים להיות בני אדם, בעלי חיים ואף מחשבים.

תהליך התקשורת

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מודלים של תקשורת

איור הממחיש את המרכיבים במודל שאנון־וויבר

"מודל שאנון–וויבר" מתייחס למערכת תקשורת על פי תורת האינפורמציה. על פי מודל זה כל אקט תקשורתי מתחלק ל־6 שלבים:

1. מקור המידע – תפקידו של מקור המידע לברור את המסרים מתוך הנושא עצמו, ולהתאים אותם לסיטואציה התקשורתית הנכונה.
2. קידוד המסר – הוא תרגום הרעיון שבמוח האדם לסימנים.
3. כלי הממסר – אמצעי העברה.
4. המקבל – האמצעי הקולט את הסימנים.
5. פיענוח המסר – לתרגם את הרעיונות.
6. היעד – לאן הוא אמור להגיע.

רעש

ערך מורחב – רעש (פיזיקה)

בדרך כלל הרעש נחשב למטרד במערכות דינמיות. נהוג לחשוב על רעש רקע כגורם הפוגע ביכולת איתור האותות, בכך שהוא יוצר אפקט ממסך המפריע ליכולת העיבוד של מידע רלוונטי אודות האות. כלומר, הרעש עלול לפגוע בתהליך התקשורת כאשר הוא גורם לשיבוש במסר שיוצא ממקור המידע אל המקבל, כך שהוא מתפרש באופן שגוי בהגיעו ליעד.

כיווניות התקשורת

תקשורת דו־כיוונית לסירוגין

מבחינת כיוון זרימת המידע, ערוצי תקשורת נחלקים לשלושה סוגים:

• תקשורת חד־כיוונית (Simplex) – המידע זורם רק בכיוון אחד, מהצד המשדר אל הצד הקולט. תקשורת כזו מתקיימת בשידורים של תחנת רדיו וערוץ טלוויזיה.
• תקשורת דו־כיוונית לסירוגין (Half-Duplex) – המידע זורם בשני הכיוונים, אולם לא בו־זמנית – בכל רגע נתון המידע זורם בכיוון אחד בלבד. תקשורת כזו מתקיימת במכשירי קשר, שבהם כדי לשדר על מחזיק המכשיר ללחוץ על כפתור המאפשר לו, ורק לו, לדבר.
• תקשורת דו־כיוונית מלאה (Full-Duplex) – המידע זורם בשני הכיוונים, גם בו־זמנית. תקשורת כזו מתקיימת במכשיר טלפון ובשיחה פנים אל פנים.

תקשורת סינכרונית ואסינכרונית

• בתקשורת סינכרונית הצדדים קשובים זה לזה בזמן אמת וכל מסר נקלט מיידית וזוכה לתגובה מיידית. דוגמה לתקשורת כזו היא שיחת טלפון.
• בתקשורת אסינכרונית הצדדים אינם קשובים זה לזה בזמן אמת ומסר עשוי להיקלט זמן רב לאחר ששוגר, ולזכות בתגובה זמן רב לאחר שנקלט. דוגמה לתקשורת כזו היא קשר מכתבים ודואר אלקטרוני.

תקשורת אנושית

שפת גוף הבאה לביטוי בעת ויכוח

התקשורת האנושית היא יכולת חיונית להשתלבות של האדם בחברתו, והיא נרכשת בשנים המוקדמות של החיים במסגרת תהליך החיברות.

אופן התקשורת

התקשורת החושית משמשת את בני האדם באופן דומה לזה של בעלי חיים אחרים. בנוסף, בני האדם פיתחו גם דרכי תקשורת מפותחות יותר, אשר מתבססות על יכולות קוגניטיביות הייחודיות לאדם ועל שימוש ייעודי בכלים וטכנולוגיות שונות – לדוגמה, השפה היא צורת תקשורת אשר יכולה להתקיים באופן שמיעתי על ידי דיבור או באופן חזותי על ידי מערכת הכתב או שפת הסימנים. אומנות מאפשרת לאדם לתקשר בדרכים מגוונות כמו שפת גוף, פנטומימה, מוזיקה, ריקוד, צילום, ציור, פיסול ועוד. תעשיית הבשמים עושה שימוש בחוש הריח. עקרון ההכבדה בא לידי ביטוי אצל בני אדם באמצעות סמלי סטטוס שונים.

היכולת התקשורתית של האדם חיונית להשתלבותו בחברה, לתפקוד שלו באינטראקציות המערבות תקשורת חברתית וליצירת קשרים בין־אישיים. עם זאת, קיימים הבדלים בין אישיים במיומנויות התקשורת של אנשים שונים. יכולות תקשורתיות נמוכות עלולות לפגוע ביכולת התפקוד של האדם בחיי היומיום. קלינאי תקשורת הוא איש המקצוע המטפל בבעיות של תקשורת שונות כמו לקות שפה, גמגום ועוד. בחברה המודרנית ישנה חשיבות גם ליכולת האוריינות. במקור התייחסה האוריינות בעיקר ליכולת הקריאה והכתיבה, אך עם התפתחות הטכנולוגיה היא החלה לכלול בתוכה כל דרך של יצירה, העברה ופיענוח של מידע.

השפעת הטכנולוגיה

עם התפתחות הטכנולוגיה התפתחו גם אמצעי התקשורת בין בני אדם. התפתחויות אלו הביאו עימן תפיסות חדשות לגבי תקשורת – מעין מהפכות בתהליכי התקשורת עצמם. בעבר, נעשה שימוש רב בתקשורת שבעל פה. כדי להעביר מסרים למרחקים גדולים נעשה שימוש בשליחים, כך שמהירות התקשורת הוגבלה על ידי מהירותו של הרץ או של הסוס שהובילו את המידע.

במהפכת התקשורת הראשונה הופיעה לראשונה התקשורת הכתובה, עם הופעת הפיקטוגרף. תקשורת השתמשה באבנים וסלעים בתור המדיה, שלרוב לא הייתה ניידת. במהפכת התקשורת השנייה, החל להופיע כתב, על גבי חרסית, פפירוס, נייר וכדומה. מערכת סימנים מוסכמת אפשרה אחידות בשפה ואפשרה שימושיות בתפוצה רחבה יותר. הדואר יכול לשמש בין היתר גם להעברת מסרים כתובים. בהמשך, התרחבה מהפכה זו עם המצאת הדפוס.

במהפכת התקשורת השלישית, ניתן לבצע שידור וקליטה של מידע באמצעים אלקטרוניים, ומתאפשרת תקשורת המונים מהירה ויעילה. במהלך המאה ה־18, המאה ה־19, המאה ה־20 והמאה ה־21 התווספו אמצעי תקשורת חדשים עם התפתחות הטלקומוניקציה. אנשים החלו לתקשר באמצעות טלגרף, בקוד מורס, ומאוחר יותר באמצעות הטלפון, הרדיו, הטלוויזיה, והטלפון הסלולרי.

מערכות תקשורת הן נדבך נוסף של התחום. קיימות מערכות לתקשורת נתונים, תקשורת דיבור, ותקשורת מולטימדיה - הכוללות שילוב של תמונה, תנועה ושמע. את הרשתות לתקשורת נתונים ניתן לחלק לרשתות מקומיות (LAN) ואזוריות (WAN). חלוקה נוספת היא בין רשתות פרטיות לבין רשתות ציבוריות. דוגמה לרשת פרטית היא רשת של ארגון או חברה מסחרית. דוגמה לרשת ציבורית היא האינטרנט. במקביל צצו גם יישומים המופעלים באמצעות מערכות התקשורת, כגון הפקס על גבי רשתות טלפוניה, והדואר האלקטרוני על גבי רשת האינטרנט.

בעקבות מהפכת התקשורת הועלתה החשיבות של אוריינות מדיה. אוריינות מדיה היא תחום באוריינות המתייחס למיומנות השימוש באמצעי תקשורת שונים, לצורך קליטה, הבנה ומסירת מידע. לצורך כך על האדם לדעת כיצד להשתמש באופן יעיל בטכנולוגיות מידע ותקשורת.

טכנולוגיות תקשורת מקוונות השפיעו באופנים שונים על אינטראקציות תקשורתיות. האינטרנט הפך אינטראקציות תקשורתיות למהירות וזולות יותר. המחשב והאינטרנט הפכו את תהליכי העיצוב, העריכה וההפקה של מסמכים לקלים, ואיפשרו את שליחתם של המסמכים באופן מיידי, ללא קשר למיקום או זמן. בכך, הטכנולוגיה שיפרה את מהירות התקשורת ותרמה להורדה משמעותית של עלות התקשורת.

יש שטוענים שהאינטרנט תרם לדמוקרטיזציה והרחבת המידע שמועבר באמצעות מערכות התקשורת. היא איפשרה העברת ידיעות חדשותיות בשידור חי ובפורומים מקוונים, ובכך יצרה השתתפות גלובלית במערך המידע העולמי. בנוסף, גישה למידע עסקי סיפקה לחברות עסקיות רבות יותר מידע מעודכן. באופן זה הטכנולוגיה מילאה תפקיד מרכזי בקידום גישה נרחבת לידע ומידע.

בנוסף, הודות לזמינות הידע, גם איכות התקשורת השתפרה משמעותית. הטכנולוגיה שיפרה את אפשרויות האחסון של התקשורת המילולית. היא סייעה לאגור ולאחסן תקשורת מילולית וכן לשמור על קשר עם בני שיח לאורך זמן. למשל, רשתות חברתיות מאפשרות לאנשים לתקשר עם זרים מוחלטים, משפחה, עמיתים וחברים באופן מקוון. לאור זאת, רשתות אלו הפכו לכלים שיווקיים חשובים.

תקשורת המונים

ערך מורחב – תקשורת המונים

מסיבת עיתונאים

אספקט נוסף של התקשורת הוא אמצעי התקשורת, בהם העיתונות הכתובה, האלקטרונית והמצולמת, זוהי תקשורת ההמונים. כיום ענף זה של התקשורת הוא מפותח מאוד ובזכותו אנו יודעים על חדשות ואקטואליה, רכילות ועוד. כמו כן הוא מספק לנו בידור לשעות הפנאי.

תחום מודרני יחסית של ענף התקשורת, הוא תחום הפרסום והתעמולה – כלים חברתיים בידי גורם קטן יחסית (חברה מסחרית, מפלגה וכדומה) אשר נועדו לקדם תהליך מסוים בקרב ציבור גדול יחסית בעלי מאפייני המון, בעזרת פנייה ישירה של גורם זה אל כלל הציבור.

תקשורת המונים היא תופעה מודרנית, שתחילתה במאה ה־20. היא מאופיינת בפנייה לקהל רחב, אנונימי ומגוון, על ידי שימוש באמצעי תקשורת המונים, כגון: טלוויזיה, רדיו, עיתונות, קולנוע, ספרות ואינטרנט. בתהליך התקשורת מועבר מסר בו זמנית לציבור רחב של נמענים, ולרוב מדובר בתהליך מורכב טכנולוגית ויקר יחסית מבחינה כלכלית. כך למשל, תוכנית טלוויזיה מועברת לציבור הרחב, האנונימי והמגוון של צופי הטלוויזיה, בו זמנית, על ידי שימוש בטכנולוגיה והשקעה כלכלית. חשוב להבחין בין תקשורת ההמונים כתהליך לבין אמצעי תקשורת ההמונים, שהם כלים טכנולוגיים המאפשרים את העברת המסר מהמוען לנמענים.

כאשר בוחנים את תקשורת ההמונים כתחום מחקר אקדמי, החוקרים מתבוננים בכל הגורמים השותפים לתהליך התקשורת: המוען, הנמען, המסר, האמצעי, המשמעות, הקוד, הרעשים בתקשורת וכדומה. בניגוד לתקשורת בין אישית, תקשורת ההמונים מאופיינת רובה ככולה ממוען ממוסד ומבוסס כלכלית; מנמענים רבים ומבודדים זה מזה; ממסר שרובו חד כיווני ומאמצעי תקשורת שמקורו בטכנולוגיה מודרנית. בנוסף, מחקר התקשורת מבקש לבחון האם הנמענים מבינים את המסר התקשורתי ומשמעותו כפי שביקש המוען להעבירו.

עד כניסת האינטרנט בסוף המאה ה־20, נחשב המסר המועבר בתהליך תקשורת ההמונים לחד כיווני. זאת אומרת, לנמענים לא הייתה יכולת להגיב על תוכן דברי המוען, למעט מכתבים למערכות עיתונים. האינטרנט יצר שינוי בעניין זה, באפשרו לנמענים להגיב על המסר כמעט במיידיות שבה הוא שוגר. הנמען אינו נחשב לפסיבי אלא הוא אקטיבי, צרכן תקשורת אשר מחליט בעצמו לאינפורמציה אליה הוא ייחשף.

ציר זמן של התקשורת האנושית

• בתאריך בלתי מוגדר התחילה תקשורת באמצעות שפת הגוף^{[דרוש מקור]}.
• כ־100,000 שנה לפנה"ס – מתחילה התקשורת המילולית בין בני אדם.
• כ־50,000 שנה לפנה"ס – מתחילים בני האדם לתקשר באמצעות ציורי מערות המעבירים מסרים.
• בערך באלף ה־5 לפנה"ס – מתחילה התקשורת בכתב, שלצורך השימוש בה נדרשת יכולת הבנת הנקרא. הכתבים הראשונים הידועים הם כתב היתדות השומרי וההירוגליפים. הכתובת ההירוגליפית העתיקה ביותר הידועה מתוארכת לשנת 4240 לפנה"ס^{[דרוש מקור]}.
• כ־3500 שנה לפנה"ס – עדויות ראשונות לשימוש בסוגי נייר במצרים, שם יצרו פפירוס מהצמח גומא פפירוס.
• כ־200 שנה לפנה"ס – התחילו לעבד עור בעלי חיים לקלף.
• 105 לספירה – החל בסין ייצור נייר כפי שהוא מוכר היום.
• 1000 לספירה (בערך) – המצאת גלופת דפוס מחרס בסין.
• אמצע המאה ה־15 – התפתחה תקשורת באמצעות דפוס, המצאת הדפוס המודרני שייכת ליוהאן גוטנברג, בסביבות שנת 1436.
• המאה ה־17 – התפתחו העיתונים ככלי להעברת מידע.
• המאה ה־19 – התפתחה תקשורת אלקטרונית (טלגרף, טלפון, רדיו).
• 19 באוגוסט 1839 – המצאת הצילום.
• 1895 – הייתה הקרנת הראינוע הראשונה כאשר האחים לומייר הקרינו בפני קהל מספר סרטים קצרים בני דקה.
• 1924 – הוצגה בלונדון הטלוויזיה האנלוגית הראשונה.
• 29 באוקטובר 1969 – רשת האינטרנט התחילה לפעול עם הפעלת הארפאנט (ARPANET).

תקשורת בעולם החי

תקשורת בין כלבי רועים אסייתיים

תנועת הדבורים מהווה סוג של תקשורת ביניהן

תקשורת המורכבת מקבלה ושליחה של אותות היא אחד מיסודות החיים. בעולם החי התקשורת יכולה להתקיים באופן חיצוני בין שני יצורים חיים או באופן פנימי בתוך הגוף של יצור מסוים.

תקשורת בין יצורים חיים

בעלי חיים רבים מסוגלים לקיים תקשורת בינם לבין בעלי חיים אחרים. משום שהשפה ייחודית לאדם, רוב התקשורת בין בעלי חיים היא בלתי מילולית. את התקשורת בעולם החי אפשר לחלק למספר מחלקות על פי החושים שבהם היא נקלטת. תקשורת ויזואלית היא תקשורת באמצעות חוש הראייה, למשל בשפת גוף. תקשורת שמיעתית היא תקשורת באמצעות קול. תקשורת כימית היא תקשורת באמצעות חוש הריח, היא מתבצעת באופן טבעי באמצעות פרומונים אצל בעלי חיים רבים.

עקרון ההכבדה מתאר תופעה שבה פרט כלשהו מכביד על עצמו כדי להפגין יכולת כלשהי כלפי הסביבה. צורת תקשורת זו יעילה משום שלא משתלם לחקות אותה בהיעדר יכולת זו ועל כן היא נחשבת לאסטרטגיה יציבה אבולוציונית.

תקשורת ביולוגית תוך גופית

כאמור, סוג נוסף של תקשורת בעולם החי מתקיים בתוך האורגניזם עצמו. הקולטנים השונים מאפשרים לתאים לזהות אותות מסוגים ספציפיים. רוב הקולטנים נמצאים בקרום החיצוני של התא וחשים את השינויים המתרחשים בסביבה החיצונית. אות ההפעלה של הקולטן גורם לתגובה בתא המחובר אליו שלעיתים קרובות הופכת לשרשרת של תגובות תוך תאיות המצומדות זו לזו.

בקרב מיקרואורגניזם כמו יצורים חד תאיים, התקשורת מאפשרת להם להבחין במידע החיוני לקיומם. למשל, היכן יש חומרי מזון והיכן ישנם חומרי פסולת. ביצורים רב תאיים התקשורת מגוונת ומורכבת יותר. מערכת העצבים מאפשרת לגוף לפעול כיחידה מבוקרת ומתואמת באמצעות התקשורת שמתקיימת בין התאים שמרכיבים אותה. העברה סינפטית היא התהליך שבאמצעותו תאי העצב במערכת העצבים מתקשרים עם תאים אחרים בגוף. לתהליך זה יש תפקיד מרכזי ביכולת עיבוד המידע. היא כזו שבה המתקשרים אינם בהכרח קשובים זה לזה במהלך התקשורת ביניהם, ומסר עשוי להיקלט זמן רב לאחר ששוגר, ולזכות בתגובה זמן רב לאחר שנקלט. דוגמה לתקשורת כזו היא קשר מכתבים, דואר אלקטרוני ומסרונים.

ראו גם

• ניסויים בלשניים בקופי אדם
• דבורת הדבש#תקשורת
• תקשורת דו כיוונית

לקריאה נוספת

• דניס מקווייל, מבוא לתקשורת המונים, מהדורה שישית (תרגום: ענבל שגיב־נקדימון, עריכה מדעית: דוד לוין ואורן סופר), רעננה, האוניברסיטה הפתוחה, 2014.
• דן לאפי, סוגיות מפתח בחקר המדיה (תרגום: ענבל שגיב־נקדימון, עריכה מדעית: דוד לוין ואורן סופר), רעננה, האוניברסיטה הפתוחה, 2011.
• אורן סופר, תקשורת המונים בישראל, רעננה, האוניברסיטה הפתוחה, 2011.
• תמר אשורי, מהטלגרף עד המחשב, רסלינג, 2011. (הספר בקטלוג ULI)
• ברברה ג'ונסטון, ניתוח שיח (תרגום: יעל אונגר, עריכה מדעית ותוספות למהדורה העברית: שושנה בלום־קולקה, ארן ליביו, פנחס שטרן), רעננה, האוניברסיטה הפתוחה, 2012.
• שושנה בלום־קולקה, ארן ליביו, אורן סופר (עורכים), שיח תקשורת: מקראה, רעננה, האוניברסיטה הפתוחה, 2015.
• אוריאל זוהר, תקשורת בלתי מילולית, שפת גוף ונפש באסתטיקה של התיאטרון, בכתב העת צפון, מס' 5, עמ' 259–276, חיפה, 1998.
• דניאל רוזן, המדיום הוא המסר: התקשורת בישראל, הוצאת כרמל, 2022.

קישורים חיצוניים

• דוד גורביץ' ודן ערב, הערך "תקשורת", באתר אנציקלופדיה של הרעיונות
• מהי תקשורת? ואילו סוגי תקשורת קיימים?, באתר מכון ויצמן למדע – המחלקה להוראת מדעים
• אבני דרך, עשר ההמצאות הטכנולוגיות הגדולות, באתר ifeel
• דגלי הקוד הבינלאומי (הקישור אינו פעיל) (אורכב 05.11.2006 בארכיון Wayback Machine)
• תקשורת אלחוט, אתר שער לים (הקישור אינו פעיל) (אורכב 13.04.2004 בארכיון Wayback Machine)
• מערכות מתקשרות, מידע ותקשורת (הקישור אינו פעיל)
• מהי הטיה תקשורתית, 2 בינואר 2006, אתר אומדיה (הקישור אינו פעיל)
• The Origin of Consciousness – How Unaware Things Became Aware – על התפתחות התודעה והמודעות של אורגניזמים לסביבה מתוך יכולת התנועה והצורך במזון. הסרטון כולל הסברים על שלבים שונים של התפתחות התודעה כמו ראייה ותפיסה חזותית, ייצוג מידע, זיכרון, קביעות, תפיסת זמן, דחיית סיפוקים, תאוריה של תודעה ושפה (באנגלית)
• תקשורת, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• תקשורת, דף שער בספרייה הלאומית