MLB
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. אין פרק על מקומה של הליגה בתרבות האמריקאית. בייסבול מוגדר כספורט הלאומי של מי שהיא כנראה אומת הספורט החשובה בעולם, וזו הליגה המקצוענית הבכירה בענף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. אין פרק על מקומה של הליגה בתרבות האמריקאית. בייסבול מוגדר כספורט הלאומי של מי שהיא כנראה אומת הספורט החשובה בעולם, וזו הליגה המקצוענית הבכירה בענף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
 עונת 2022 ב-MLB | |
 | |
| שם מלא | Major League Baseball |
|---|---|
| תחום | בייסבול |
| מדינות |
 ארצות הברית קנדה |
| קבוצות | 30 |
| קומישנר | רוב מנפרד |
| תקופת הפעילות | 1903–הווה (כ־121 שנים) |
| שמות קודמים | מיזוג של הליגה הלאומית והליגה האמריקאית |
| אלופה נוכחית |
לוס אנג'לס דודג'רס |
| מירב הזכיות |
ניו יורק יאנקיז (27 אליפויות) |
| מפעל נמוך |
Class AAA  |
| האתר הרשמי של ליגת ה-MLB | |
  | |
ליגת ה-MLB (באנגלית: Major League Baseball, בעברית: ליגת הבייסבול הבכירה) היא ליגת הבייסבול הבכירה של ארצות הברית וקנדה. ליגה זו היא המבוגרת ביותר מבין הליגות המקצועניות הבכירות בעולם, ונחשבת לליגת הבייסבול הטובה בעולם. החל משנת 2013 משחקות בליגה 30 קבוצות, 29 מארצות הברית, ואחת מקנדה. מנהלת הליגה יושבת במידטאון מנהטן.
הליגה מחולקת לשתי ליגות משנה, אמריקן ליג (הליגה האמריקאית - AL) ונשיונל ליג (הליגה הלאומית - NL) כאשר בכל אחת משחקות 15 קבוצות. ליגות המשנה מחולקות לשלושה בתים (Divisions) – בית מזרחי, בית מרכזי ובית מערבי. בכל בית משחקות חמש קבוצות.
הליגה הסדירה נערכת מסוף מרץ ועד לתחילת אוקטובר. במשך ששת החודשים האלו, כל קבוצה מקיימת 162 משחקים[1], כאשר בסיום העונה הסדירה נערכים משחקי הפלייאוף. לפלייאוף עולות שש קבוצות מכל ליגה (סה"כ שתים עשרה), והן הקבוצות שסיימו ראשונות בכל אחד משלושת הבתים, ושלוש הקבוצות בעלות המאזן הטוב ביותר בליגה שלהן שלא סיימו בראש הבית.
בפלייאוף ארבעה סיבובים. בוויילדקארד תשחק ראשת הבית עם המאזן הכי פחות טוב ושלוש הקבוצות הנוספות בסדרות של הטוב משלושה משחקים, כשהמנצחות עולות לסיבוב הראשון. בסיבוב הראשון תשחק בדרך כלל הקבוצה בעלת המאזן הטוב בליגה נגד הקבוצה שהעפילה כוויילדקארד לפלייאוף, והקבוצה עם המאזן השני בטיבו תשחק נגד השלישית. סדרה זו היא בשיטת הטוב מחמישה משחקים כאשר לקבוצה בעלת המאזן הטוב יותר יהיה יתרון ביתיות.
המנצחות עולות לסדרות הגמר של הליגות אשר משוחקות בשיטת הטוב משבעה משחקים כאשר גם כאן ניתן יתרון ביתיות לקבוצה בעלת המאזן הטוב יותר בעונה הסדירה. המנצחות מוכתרות כאלופות הליגות.
אלופת ה-MLB היא המנצחת בסדרת הגמר בין אלופות הליגות, הוורלד סיריס, בה השיטה היא של הטוב משבעה משחקים. עד שנת 2002 יתרון הביתיות בוורלד סיריס התחלף כל שנה בין הליגות. בשנת 2002 הסתיים משחק האולסטאר שמתקיים מדי שנה באמצע יולי בתוצאה של 7:7 אחרי 11 אינינגים (משחק סדיר בליגה הוא בן תשעה אינינגים). מכיוון שתיקו הוא תוצאה שאינה מקובלת בבייסבול החליטה הנהלת הליגה בראשות הקומישינר באד זליג כי החל משנת 2003 יתרון הביתיות בסדרת הגמר יהיה של הקבוצה מהליגה שתנצח במשחק האולסטאר.
בשנת 2022, בשל מחלוקת בין איגוד השחקנים לבעלי הקבוצות, נדחתה פתיחת העונה הסדירה בשבוע[2].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקמת הליגות והמיזוג (1860–1901)
[עריכת קוד מקור | עריכה]ליגת ה-NABBP (באנגלית: National Association of Base Ball Players; בתרגום חופשי: התאחדות שחקני הבייסבול הלאומית), שהובילה מאוחר יותר להקמת "ליגת ה-MLB", נוסדה בשנות ה-60 של המאה ה-19 בתקופת מלחמת האזרחים האמריקנית. חיילי צבא האיחוד נהגו לשחק בין הקרבות במשחק שנקרא "בייסבול סגנון ניו יורק". משחק זה התפשט בין יחידות הצבא, ומשם ברחבי ארצות הברית כולה, וכתוצאה מכך הוקמה ליגת הבייסבול הראשונה, ליגת ה-NABBP, שהתקיימה כליגת חובבנים במשך 12 שנים. עד שנת 1867 שיחקו בליגה זו יותר מ-400 מועדונים, כאשר רוב המועדונים החזקים הגיעו מצפון-מזרח ארצות הברית. בשנת 1869 הוקם מועדון הבייסבול המקצועי הראשון סינסינטי רד סטוקינג, ונהוג לציין שנה זו כשנת הקמתו של הבייסבול המקצועני.
בעקבות הקמת המועדון המקצועני הראשון, התגלעה מחלוקת בין השחקנים המקצוענים והחובבנים בליגה, שגרמה לפיצול הליגה לשתי ליגות נפרדות. הליגה הראשונה הייתה ליגת חובבנים שנסגרה כעבור כמה שנים, והליגה השנייה נקראה NAPBBP (באנגלית: National Association of Professional Base Ball Players; בתרגום חופשי: התאחדות שחקני הבייסבול המקצועניים הלאומית) ויועדה לשחקנים מקצוענים. בין המועדונים שהצטרפו באותן השנים לליגת המקצוענים ניתן למנות את אטלנטה ברייבס ושיקגו וויט סטוקינג (כיום שיקגו קאבס).
בשנת 1876 הוקמה ליגת ה-NLPBBC (באנגלית: National League of Professional Base Ball Clubs; בתרגום חופשי: הליגה הלאומית של מועדוני בייסבול מקצועניים), מכיוון שליגת המקצוענים שפעלה עד אז הוכיחה עצמה כלא יעילה. הנהלת הליגה החדשה העבירה את הדגש מהשחקנים לקבוצות. במסגרת זאת ניתן הכוח למועדונים לכפות על שחקנים את תנאי חוזה ההעסקה, ולמנוע מהם לעבור בחופשיות בין מועדונים לטובת שכר משודרג, והקבוצות נדרשו לשחק את כלל משחקי העונה גם כאשר כבר לא היו מועמדים לאליפות הליגה עקב מאזן הפסדים, מה שקרה לעיתים קרובות במסגרת הליגה הקודמת. הנהלת הליגה נלחמה גם בתופעת ההימורים על משחקים, שגרמה לשחקנים "למכור" משחקים לטובת רווח אישי. בהמשך קיצרה הליגה את שמה ל-NL (באנגלית: National League; בתרגום חופשי: הליגה הלאומית). המשחק הראשון בליגה החדשה התקיים בשבת, 22 באפריל 1876 במגרש ג'פרסון סטריט, פילדלפיה.
השנים הראשונות של ליגת ה-NL היו סוערות. שחקני הליגה פתחו במרד נגד "סעיף המילואים" שהגביל את התנועה החופשית שלהם בין מועדונים. צוותים באו והלכו. בעונת 1882 לראשונה נשארה הליגה עם מספר קבוצות זהה לזה של העונה הקודמת, ורק ארבע מועדונים שרדו בליגה עד לעונת 1900. ליגות מתחרות רבות נפתחו ונסגרו ברחבי ארצות הברית באותן שנים, כאשר המצליחה מביניהן הייתה ליגת ה-AA (באנגלית: American Association; בתרגום חופשי: ההתאחדות האמריקאית) שפעלה בין השנים 1882–1891, וכונתה לעיתים "ליגת הבירה והוויסקי" בשל סובלנותה למכירת משקאות אלכוהוליים לאוהדים במגרשים. במשך כמה שנים, אלופי ליגת ה-NL נפגשו בסדרת גמר עם אלופי ליגת ה-AA שנקראה וורלד סיריס. בעונת 1892 התמזגו שתי הליגות לליגה אחת של 12 קבוצות שנקראה ליגת ה-NL. בעונת 1899 הוציאה ההנהלה מהליגה ארבע קבוצות ששיחקו בה, ובעקבות כך בעונת 1901 הוקמה ליגה מתחרה בשם ליגת ה-AL (באנגלית: American League; בתרגום חופשי: הליגה האמריקאית). הקמת הליגה לוותה בסדרה של הפרות חוזים ומחלוקות משפטיות בין שחקנים לקבוצות בליגת ה-NL שעברו לשחק בליגה החדשה.
בעקבות המחלוקות הרבות שהתגלעו בין הליגות, והרעש שהתעורר בעולם הבייסבול, הוקם גוף מפקח על שתי הליגות בשם NA (באנגלית: National Association; בתרגום חופשי: ההתאחדות הלאומית). גוף זה ניהל משא ומתן בין הליגות על סט חוקים שכלל תקנון חוזים שנועד למנוע משחקנים לעבור בין הליגות ללא רשות הקבוצות. ה-NA הסדיר גם את המעמד של הליגות הנמוכות ברחבי המדינה והחוקים לפיהם הן משחקות. על בסיס עבודה זו פועלות ליגות אלו עד היום.
ליגות משנה נוספות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1969, החליטה ועדה מיוחדת לנתוני משחק הבייסבול של ליגת ה-MLB להכיר רשמית בשש ליגות בכירות שהתקיימו באותן השנים. המהלך הוביל למחלוקת בין פרשני וחוקרי בייסבול אמריקאים, אך כיום נהוג להסתכל על נתוני השחקנים גם מתקופת פעילותם בליגות שקדמו לליגת ה-MLB. נתוני השחקנים מליגת הבייסבול הבכירה הוותיקה ביותר, ליגת ה-NA לא נוספו בהחלטה של הוועדה, ואף על פי כן מספר אתרים מחשבים גם את נתוני השחקנים מתקופת פעילותם בליגה זו. בשנת 2020, החליטה הליגה להכיר גם בליגות הבייסבול לשחורים שהתקיימו עד לשנות ה-60 של המאה ה-20 כליגה בכירה, ובשנת 2021, החל האתר Baseball-Reference.com להחשיב את הסטטיסטיקות של השחקנים מליגות אלו בקריירת המשחק שלהם.
| כינוי | שם מלא | תרגום חופשי | שנות פעילות |
|---|---|---|---|
| AL | American League | הליגה האמריקאית | 1901–הווה |
| NL | National League | הליגה הלאומית | 1876–הווה |
| AA | American Association | ההתאחדות האמריקאית | 1882–1891 |
| UA | Union Association | 1884 | |
| PL | Players' League | ליגת השחקנים | 1890 |
| FL | Federal League | הליגה הפדרלית | 1913–1915 |
| Negro league baseball | ליגות הבייסבול לשחורים | 1920–1960 |
תקופת ה"דד בול" - "הכדור המת" (1900–1919)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
העשור הראשון והשני של המאה ה-20 מכונים בדרך כלל תקופת ה"דד בול" - "הכדור המת". משחקי הליגה בתקופה זו נטו להסתיים בניקוד נמוך, בהישגים נמוכים של השחקנים ולעיתים קרובות נשלטו על ידי המגישים. המונח "דד בול" - "כדור מת" מתייחס לכדורי הבייסבול החדשים שיוצרו מצמר אמריקאי רפוי, ולא מצמר אוסטרלי הדוק כפי שהיה נהוג עד לעונת 1900. הכדורים החדשים עפו למרחקים קצרים יותר, והמגישים נהגו להשתמש בהם גם לאחר שצברו בלאי רב, שגרם להם להיות מעוותים, רכים ולא עגולים. הסיבה לשימוש החוזר בכדורים הבלויים היא מחיר הכדורים שזינק ל-3 דולרים לכדור (כ-45 דולר כיום) מה שגרם לבעלי הקבוצות לחסוך בקניית כדורים חדשים. האוהדים התבקשו להחזיר את הכדורים שעפו ליציעים, והכדורים הפכו למוכתמים במיץ טבק, דשא ובוץ, ולפעמים גם במיץ ליקריץ, ששחקנים היו לועסים במטרה לשנות את צבע הכדור לשחור ובכך להקשות על הקבוצה היריבה לראות את הכדור לאחר החבטה.
מלבד החסרונות של הכדורים החדשים, השתמשו חלק מהמגישים בכדורי ספיטבול (כדורי בייסבול מרוחים בוזלין או ג'ל חלק אחר) ובכך הפכה פעולת החבטה לבלתי אפשרית כיוון שהכדור החליק מהמחבט, ועף לכיוונים לא רצויים. השימוש בכדור ספיטבול נאסר בעונת 1921, ורק מגישים ששיחקו בליגה לפני כן יכלו להשתמש בו עד לסוף הקריירה (חוק הסבא).
הישגי השחקנים הנמוכים נגרמו גם בשל מגרשים חדשים שנבנו בממדים גדולים מהרגיל, כמו האצטדיונים של שיקגו קאבס ובוסטון רד סוקס שאורכם עלה על 170 מטר עד לגדר המרכזית. גודל זה השפיע על המרחק בין הבסיסים, ולפיכך הום ראנים הפכו לנדירים, ושחקנים התמשו בעיקר בטקטיקות של התקדמות בסיס אחד בכל פעם, ושל חבטות רצפה שהיו גורמות לכדור לעוף לגובה רב ומעכבות את הכדור מלהגיע לשחקן הבסיס הראשון, מה שהקנה לחובט זמן לרוץ לבסיס הראשון.
בעונת 1901 בליגה הלאומית, ושנתיים מאוחר יותר, בעונת 1903 בליגה האמריקאית, החליטו לאמץ חוק בשם "מכה פסולה". במסגרת החוק הוחלט שכל תזוזה של החובט לעבר הכדור נחשבת כמכה, ונספרת במניין שלושת המכות שלו אלא אם כן החובט חבט כבר שני כדורים קודם לכן, וזאת בניגוד למצב הקודם בו יכל החובט לבחור את החבטות הטובות שלו ולפסול את אלו שלא עפו רחוק. החוק גרם לירידה משמעותית בהישגים של משחקי הליגה, מכיוון שחובטים התעכבו רבות לפני שחבטו בכדור ובזבזו את זמן המשחק.
כעבור שני עשורים בהן דעכה הפופולריות של הליגה, הגיעה תקופת ה"דד בול" לשיאה בתום סדרת הוורלד סיריס של עונת 1919, שהסתיימה בתוצאה 3–5 לסינסינטי רדס על שיקגו וייט סוקס, כאשר נחשף כי שמונה שחקנים משיקגו "מכרו" את הסדרה בתמורה לטבעת בשווי 100,000 דולר (מעל למיליון דולר כיום). הפרשייה טלטלה את עולם הבייסבול, וזכורה בשם סדרת ה-"בלאק סוקס". למרות שהשחקנים החשודים זוכו, נאסר עליהם לשחק שוב בליגה.
פריחת הבייסבול (1920–1939)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות ה-20 וה-30 עלתה הפופולריות של ליגת הבייסבול בארצות הברית. נהוג לקשר את עליית הפופולריות של הליגה עם טרגדיה שהתרחשה במהלך עונת 1920, כאשר ריי צ'פמן מקבוצת קליבלנד אינדיאנס נפגע בראשו מכדור משחק ומת כמה שעות לאחר מכן. זהו המקרה היחיד בו שחקן הליגה מת מפציעה במגרש. המקרה הוביל את שתי הליגות להקפיד על החלפת כדורים מלוכלכים בכדורים לבנים חדשים שיהיו בולטים לעין, ובכך הסתיימה תקופת "הכדור המת". בעונה שלאחר מכן, העפילה לראשונה בתולדותיה קבוצת הניו יורק יאנקיז לוורלד סיריס, כאשר עד סוף שנות ה-30, הופיעה בו הקבוצה 11 פעמים נוספות וזכתה בשמונה מתוכם, וכיום מחזיקה במספר הניצחונות הרב ביותר. כוכב הקבוצה, בייב רות' שהחזיק בשיא ההום ראן לעונה אחת (29) שבר את שיאו בשנת 1927 וקבע שיא חדש של 60 הום ראן בעונה.
בשנות השפל הגדול, נפגעה מעט הפופולריות של הליגה. רק שתי קבוצות סיימו את עונת 1932 ברווח, הנוכחות במגרשים ירדה בעקבות מיסים שהעלו את מחירי הכרטיסים למשחקים. בעקבות המצב נאלצו בעלי הקבוצות לצמצם את סגל הקבוצות מ-25 שחקנים ל-23, וגם שכר הכוכבים הגדולים בליגה נפגע. מנהלת הליגה חשבה על רעיונות יצירתיים להכנסות חדשות בניסיונם לשרוד, ויצרו משחקי לילה, החלו לשדר משחקים בשידור חי ברדיו, והתירו כניסת נשים חינם לאצטדיונים. למרות הקושי וקיצוצי השכר לא היו גלי עזיבה של שחקנים ואנשי צוות אימון.
מלחמת העולם השנייה (1939–1945)
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלחמת העולם השנייה גרמה למחסור משמעותי בשחקני בייסבול מקצוענים, שכן יותר מ-500 שחקני ליגה עזבו את קבוצותיהם כדי לשרת בצבא. רבים מהם שיחקו משחקי ראווה בחזית כדי לשעשע את הלוחמים בהפוגות בין הקרבות בארצות הברית ובאוקיינוס השקט. השחקנים שנשארו לשחק בליגה היו ברובם צעירים, מבוגרים וכאלה עם פרופיל צבאי נמוך (4F) שמעיד על אי התאמה נפשית, פיזית או מוסרית לשירות. שחקנים עם בעיות בריאותיות משמעותיות קיבלו מקום בהרכבים, כמו פיט גריי, שחקן השדה החיצון שיד ימינו נקטעה בילדותו עקב תאונה. למרות המחסור החריף בשחקנים, סגלי הקבוצות לא כללו אף שחקן שחור עד סוף המלחמה. השחקנים השחורים, שרבים מהם שירתו במלחמה, עדיין היו מוגבלים לשחק בייסבול בליגות הבייסבול לשחורים.
במסגרת ההאפלה ששררה ברחבי ארצות הברית, נאלצו התושבים להימנע מנסיעות, ומהדלקת אור במקומות פומביים כמו אצטדיונים. הגבלות אלו גרמו לביטול משחקים, עד שכמעט היה צריך לבטל את עונת 1942. בינואר 1942, פנה קומישינר הליגה הראשון, קיינסו מאונטיין לנדיס, במכתב לנשיא ארצות הברית פרנקלין ד. רוזוולט ובו התחנן להמשך פעילות הליגה במהלך המלחמה בתקווה שהליגה תוכל לפתוח את העונה. רוזוולט השיב למכתב בחיוב והוסיף כי המשחקים יעלו את מורל העם, וישכיחו אותו מהעבודה הקשה בתקופת המלחמה. לאחר שהתקבל אישור הנשיא חזרו הקבוצות להתאמן, ולמרות היעדרותם של רוב כוכבי הליגה באותה העת התקיימה עונת 1942 במלואה.
שבירת מחסום הצבע
[עריכת קוד מקור | עריכה]מעת הקמתה שיחקו בליגה שחקנים לבנים בלבד. בשנת 1946, לאחר חיפוש של מספר שנים אחר שחקן מתאים, צירף בראנץ' ריקי, נשיא וג'נרל מנג'ר של קבוצת ברוקלין דודג'רס את השחקן השחור הראשון לליגה. ג'קי רובינסון היה שחקן מבטיח ששיחק באותה עת בליגות הבייסבול לשחורים, הוחתם בחוזה של 600 דולר לעונה, בנוסף להתחייבות מצד רובינסון להתעלם מכל קריאה או מעשה גזענות שיופנה כלפיו. בעונתו הראשונה שיחק רובינסון בקבוצת הפיתוח של הדודג'רס שמשחקת בליגת המשנה, ואולם לאחר שנה הצטרף לקבוצה הבכירה. ב-15 באפריל 1947 השתתף רובינסון במשחקו הראשון בליגה באצטדיון אבט פילד, מול 26 אלף צופים. מרביתם צופים שחורם שהגיעו במיוחד עבורו.
קבוצות ומבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הערות
- כוכבית (*) מייצגת מועדון שעבר מיקום מאז הצטרפותו לליגה.
נציבי הליגה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רשימת נציבי הליגה לאורך השנים[3]:
- קיינסו מאונטיין לנדיס (בשנים 1921–1944)
- האפי צ'נדלר (בשנים 1945–1951)
- פורד פריק (בשנים 1951–1965)
- וויליאם אקרט (בשנים 1965–2068)
- בואי קון (בשנים 1969–1984)
- פיטר אוברות׳ (בשנים 1984–1988)
- בארטלט ג'יאמטי (בשנים 1988–1989)
- פיי וינסנט (בשנים 1989–1992)
- באד זליג (בשנים 1998–2015)
- רוב מנפרד (בתפקיד מאז 2015)
אליפות ה-MLB
[עריכת קוד מקור | עריכה]תוצאות גמר ה-MLB
[עריכת קוד מקור | עריכה]1סדרה של הטוב מתשעה משחקים
טבלת זכיות באליפות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| להצגת הטבלה לחצו על "הצגה" משמאל | |||||
| קבוצה | אליפויות | סגנות | סדרות גמר | עונות כאלופה | עונות כסגנית |
|---|---|---|---|---|---|
| ניו יורק יאנקיז | 27 | 14 | 41 | 1923, 1927, 1928, 1932, 1936, 1937, 1938, 1939, 1941, 1943, 1947, 1949, 1950, 1951, 1952, 1953, 1956, 1958, 1961, 1962, 1977, 1978, 1996, 1998, 1999, 2000, 2009, 2024 | 1921, 1922, 1926, 1942, 1955, 1957,
1960, 1963, 1964, 1976, 1981, 2001, 2003, 2024 |
| סנט לואיס קרדינלס | 11 | 8 | 19 | 1926, 1931, 1934, 1942, 1944, 1946, 1964, 1967, 1982, 2006, 2011 | 1928, 1930, 1943, 1968, 1985, 1987, 2004, 2013 |
| אוקלנד אתלטיקס | 9 | 5 | 14 | 1910, 1911, 1913, 1929, 1930, 1972, 1973, 1974, 1989 | 1905, 1914, 1931, 1988, 1990 |
| בוסטון רד סוקס | 9 | 4 | 13 | 1903, 1912, 1915, 1916, 1918, 2004, 2007, 2013, 2018 | 1946, 1967, 1975, 1986 |
| סן פרנסיסקו ג'איינטס | 8 | 12 | 20 | 1905, 1921, 1922, 1933, 1954, 2010, 2012, 2014 | 1911, 1912, 1913, 1917, 1923, 1924, 1936, 1937, 1951, 1962, 1989, 2002 |
| לוס אנג'לס דודג'רס | 8 | 14 | 22 | 1955, 1959, 1963, 1965, 1981, 1988, 2020, 2024 | 1916, 1920, 1941, 1947, 1949, 1952, 1953, 1956, 1966, 1974, 1977, 1978, 2017, 2018 |
| סינסינטי רדס | 5 | 4 | 9 | 1919, 1940, 1975, 1976, 1990 | 1939, 1961, 1970, 1972 |
| פיטסבורג פיירטס | 5 | 2 | 7 | 1909, 1925, 1960, 1971, 1979 | 1903, 1927 |
| דטרויט טייגרס | 4 | 7 | 11 | 1935, 1945, 1968, 1984 | 1907, 1908, 1909, 1934, 1940, 2006, 2012 |
| אטלנטה ברייבס | 4 | 6 | 10 | 1914, 1957, 1995, 2021 | 1948, 1958, 1991, 1992, 1996, 1999 |
| שיקגו קאבס | 3 | 8 | 11 | 1907, 1908, 2016 | 1906, 1910, 1918, 1929, 1932, 1935, 1938, 1945 |
| בולטימור אוריולס | 3 | 4 | 7 | 1966, 1970, 1983 | 1944, 1969, 1971, 1979 |
| מינסוטה טווינס | 3 | 3 | 6 | 1924, 1987, 1991 | 1925, 1933, 1965 |
| שיקגו וייט סוקס | 3 | 2 | 5 | 1906, 1917, 2005 | 1919, 1959 |
| פילדלפיה פיליז | 2 | 5 | 7 | 1980, 2008 | 1915, 1950, 1983, 1993, 2009 |
| קליבלנד אינדיאנס | 2 | 4 | 6 | 1920, 1948 | 1954, 1995, 1997, 2016 |
| ניו יורק מטס | 2 | 3 | 5 | 1969, 1986 | 1973, 2000, 2015 |
| קנזס סיטי רויאלס | 2 | 2 | 4 | 1985, 2015 | 1980, 2014 |
| טורונטו בלו ג'ייז | 2 | 0 | 2 | 1992, 1993 | — |
| מיאמי מארלינס | 2 | 0 | 2 | 1997, 2003 | — |
| יוסטון אסטרוס | 1 | 3 | 4 | 2017 | 2005, 2019, 2021 |
| טקסס ריינג'רס | 1 | 2 | 3 | 2023 | 2010, 2011 |
| אריזונה דיאמונדבקס | 1 | 1 | 2 | 2001 | 2023 |
| לוס אנג'לס איינג'לס | 1 | 0 | 1 | 2002 | — |
| וושינגטון נשיונאלס | 1 | 0 | 1 | 2019 | — |
| טמפה ביי רייס | 0 | 2 | 2 | — | 2008, 2020 |
| סן דייגו פאדרס | 0 | 2 | 2 | — | 1984, 1998 |
| מילווקי ברוארס | 0 | 1 | 1 | — | 1982 |
| קולורדו רוקיס | 0 | 1 | 1 | — | 2007 |
| סיאטל מארינרס | 0 | 0 | 0 | — | — |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
ספר: מייג'ור ליג בייסבול |
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.
| |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של MLB- MLB, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
MLB, ברשת החברתית פייסבוק
MLB, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
MLB, ברשת החברתית אינסטגרם
MLB, ברשת החברתית טיקטוק
MLB, סרטונים בערוץ היוטיוב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ MLB's 60-game schedule for 2020 unveiled, MLB
- ^ הבעלים והשחקנים הגיעו להסכמה, עונת הבייסבול תתקיים, באתר וואלה, 11 במרץ 2022
- ^ Commissioners, MLB.com (באנגלית)