סתם
סָתַם
[עריכה]| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | סתם |
| שורש וגזרה | ס־ת־ם, גזרת השלמים |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- כיסה וסגר חור או פתח בחומר או בדבר כלשהו.
- ”וַיִּקָּבְצוּ עַם-רָב--וַיִּסְתְּמוּ אֶת-כָּל-הַמַּעְיָנוֹת, וְאֶת-הַנַּחַל הַשּׁוֹטֵף בְּתוֹךְ-הָאָרֶץ לֵאמֹר: לָמָּה יָבוֹאוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר, וּמָצְאוּ מַיִם רַבִּים.“ (דברי הימים ב׳ לב, פסוק ד)
- ”חָבִית שֶׁנִּקְּבָה וּסְתָמוּהָ שְׁמָרִים, הִצִּילוּהָ; פְּקָקָהּ בִּזְמוֹרָה, עַד שֶׁיְּמָרַח מִן הַצְּדָדִים.“ (משנה, מסכת כלים – פרק י, משנה ו)
- ”ואולם עז-נפש התגנב אל שדה-הקברות ויסתתר מאחרי אחת המצבות וירא בהשכיבם את אדונו אל האדמה ואת הקבר סתמו בעפר.“ (הכלב העשיר והכלב העני, מאת מקס נורדוי, בפרויקט בן יהודה)
- רופא השיניים סתם את החור בשן.
- הצבע סתם את החורים שבקיר בשפכטל לפני שצבע אותו.
- אמר משהו בלתי ברור מבלי להסבירו.
- ”סתם ולא פירש, וכנראה גם לו חסרה הידיעה האמיתית, מה היה גורל הכסף הכסף המאוסף ולאיזו תכלית הוציאו ה' ערלאנגר. הן בחשבונות הועד לשלש השנים לא נזכר שום סכום, שנתקבל ע"י מר ערלאנגר“ (בתוך ראשית התחיה, מאת יהודה ליב אפל, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
[עריכה]- מקור המילה במקרא.
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]1
מידע נוסף
[עריכה]- המילה מופיעה פעם אחת במקרא בשֹין שָֹתַם ”גַּם כִּי אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ שָׂתַם תְּפִלָּתִי“ (איכה ג, פסוק ח) גם בפעול שתום עין
ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]1
ראו גם
[עריכה]- חסם (1)
סִתֵּם
[עריכה]| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | ס־ת־ם |
| בניין | פִּעֵל |
- סגר וחסם מילא את החלל בחומר
גיזרון
[עריכה]- המילה בבניין פיעל מופיעה פעמיים במקרא באותו הקשר.
מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: word
ראו גם
[עריכה]סְתָם
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | סתם |
| הגייה* | stam |
| חלק דיבר | תואר־הפועל |
| מין | זכר |
| שורש | ס־ת־ם |
| דרך תצורה | משקל קְטָל |
| נטיות | |
- דבר בלתי ברור, פעולה שאינה מוגדרת ושנעשתה כבדרך אגב.
- שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:משנה) אין משנה ז בפרק ו במסכת שקלים. ”אָמַר רַבִּי פַּפְּיַס, שָׁמַעְתִּי כְּדִבְרֵי שְׁנֵיהֶן, שֶׁהַמַּקְדִּישׁ בְּפֵרוּשׁ, כְּדִבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר; וְהַמּקְדִּישׁ סְתָם, כְּדִבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.“ (משנה, מסכת שקלים – פרק ו, משנה ז)
- ”אָמַר לָהֶם, כָּךְ שָׁמַעְתִּי סְתָם; אָמַר בֶּן עַזַּאי, אֲנִי אֲפָרֵשׁ.“ (משנה, מסכת פרה – פרק א, משנה א)
- ”הכל נעשה אצלי דרך עראי או על-פי "רוח הקודש". פנאי יש לי יותר מדי והולך אני סתם, בלא כוונה ובלא "תכלית".“ (בבית אבא, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- "כָּכָה סְתָם, כְּאִלוּ כְּלוּם, נִדְחַפְנוּ לַכְּנִיסָה" (כָּכָה סְתָם
, מאת ע' הלל)
- לא חשוב, חסר יחוד.
- ”הפעם זה יהיה מחקר עיוני על שוטים סתם, בלא שום רמזים על אנשים ידועים.“ (מסכת שוטים, מאת זאב ז'בוטינסקי, בפרויקט בן יהודה)
- לשוא, ללא צורך.
- סתם הלכתי למשרד הדואר הבוקר, הוא היה סגור.
- [סלנג] לא באמת, לא ברצינות, נאמר בדרך כלל כדי להתבדח.
- "השעה כעת כבר שמונה בערב. סתם! אפילו לא שבע וחצי."
גיזרון
[עריכה]- מתוך דף הפייסבוק של האקדמיה ללשון העברית: "המילה סְתָם מוכרת לנו כבר מן המשנה, למשל: "אם של עבודה זרה נָדַר – מותר, ואם סְתָם – אסור" (ב, ד). היא מקבילה למילה הארמית סְתָמָא, וקשורה אל הפועל סָתַם שפירושו 'אָטַם', 'כיסה', ובהשאלה 'אמר או כתב דבר שלא בפירוש', 'טשטש ולא הבהיר', 'העלים'."
אמירות במשנה ובתלמוד.
- סתם משנה - רבי מאיר היא...
- כלומר: משנה, שלא נאמר מיהו מקור הציטוט שבה - מקורה כנראה בדברי רבי מאיר.
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]1
- אנגלית: Mere, just like that
- ערבית: غير مُحَدَّد
3
4
- אנגלית: Not really
- ערבית: ليس حقا, ليس بجدية