ז'רסון
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
11 בינואר 1941 (בן 83) ניטרוי שבברזיל | |||
| שם מלא | ז'רסון דה אוליביירה נונז | |||
| גובה | 1.7 מטרים | |||
| עמדה | קשר | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
ז'רסון דה אוליביירה נונז (בפורטוגזית: Gérson de Oliveira Nunes; נולד ב-11 בינואר 1941) הוא כדורגלן עבר ברזילאי הידוע בכינויו ז'רסון.[1]
ז'רסון נולד בניטרוי, הסמוכה לריו דה ז'ניירו, למשפחה בה הכדורגל עמד במרכז. אביו ודודו היו כדורגלנים מקצועניים בריו דה ז'ניירו וכוכב הנבחרת הברזילאית בשנות ה-40, זיזיניו (יליד ניטרוי אף הוא), היה ידידו של אביו ומבאי ביתם. כבר בצעירותו זכה ז'רסון לכינוי "פפאגאיו" (תוכי) בשל דיבורו הבלתי פוסק בזמן המשחק תוך שהוא מחלק הוראות לחבריו ומביע דעתו על כל עניין. אופיו זה, כמו גם הכינוי, המשיכו ללוותו גם בהמשך הקריירה שלו ככדורגלן.
קריירה בקבוצות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קבוצתו הראשונה כמקצוען הייתה פלמנגו בה שיחק כקשר. ז'רסון הצטיין בקישור הן בזכות השילוב של מהירותו ובעיטתו החזקה והן ביכולתו לעבור במהירות מהגנה להתקפה באמצעות מסירות ארוכות ומדויקות ועד מהרה החלו לדבר בו כיורשו של דידי, כוכב הקישור של ברזיל באותן שנים. במשך כל שנותיו כשחקן התנגד ז'רסון להשוואה בינו ובין דידי, אם כי לאחר פרישתו הודה כי סגנון משחקם היה דומה.[2]
ב-1963, לאחר שזכה עם פלמנגו בקמפאונטו קריוקה (אליפות ליגת ריו דה ז'ניירו), עבר ז'רסון לקבוצה העירונית היריבה, בוטפוגו. שם הוא שיתף פעולה עם הקיצוני הימני המפורסם גארינצ'ה. עם בוטפוגו זכה באליפות ריו דה ז'ניירו ב-1967 וב-1968 וב-1969 עבר לסאו פאולו, עימה זכה בקמפאונטו פאוליסטה (אליפות סאו פאולו) בשנים 1970 ו-1971. את הקריירה שלו סיים ז'רסון בריו דה ז'ניירו, עם פלומיננסה, בשורותיה זכה באליפות ריו דה ז'ניירו ב-1973. ב-1974 פרש מהמשחק.
נבחרת ברזיל
[עריכת קוד מקור | עריכה]כבר ב-1959, שנתו הראשונה בפלמנגו, זומן ז'רסון לנבחרת ה"חובבים" של ברזיל ושיחק בשורותיה בטורניר הכדורגל במשחקים הפאן-אמריקאיים (ברזיל סיימה שנייה אחרי ארגנטינה). ב-1960 היה שותף לנבחרת הברזילאית בטורניר הכדורגל של אולימפיאדת רומא (ז'רסון כבש 4 שערים אך ברזיל לא העפילה מהבית המוקדם). במאי 1961 ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת הלאומית מול צ'ילה (2:1 לברזיל) וכעבור ארבעה ימים, במשחק הגומלין, כבש את שערו הראשון במדי הנבחרת (1:0 לברזיל).[3] הוא השתייך לסגל הנבחרת שהתכונן לטורניר גביע העולם ב-1962 בצ'ילה, אך פציעה בברך מנעה ממנו השתתפות בטורניר. הייתה זו פציעה אחת מני רבות שהעיבו על הקריירה של ז'רסון.
לפני טורניר גביע העולם ב-1966, באנגליה, נחשב ז'רסון כאחד משחקני המפתח של הנבחרת הברזילאית. אולם זו אכזבה קשות את קהל אוהדיה ולא העפילה מהבית המוקדם לאחר שנוצחה על ידי פורטוגל והונגריה. ז'רסון לא היטיב לשחק בטורניר ונחשב אחד מהאחראים לכישלון הנבחרת.
בטורניר גביע העולם ב-1970, במקסיקו, היה ז'רסון כבר בן 29 ובעל ניסיון רב. הוא נחשב כשחקן המרכזי בחולית הקישור הברזילאית וכאחראי להוצאה לפועל של הוראותיו הטקטיות של המאמן, מריו זגאלו, במהלך המשחק. זגאלו ניצב בפני בעיה שכן הן ז'רסון והן ריבלינו שיחקו באופן טבעי באותה עמדה והיו שניהם קשרים מוסרים בעלי רגל שמאל חזקה. כיוון שלא רצה לוותר על איש מהם, הציב את ריבלינו בעמדה קדמית יותר ואת ז'רסון במרכז השדה.[4] ז'רסון השתתף בהרכב הנבחרת במשחק הראשון שלה מול צ'כוסלובקיה (4:1 לברזיל), אולם לאחר שהונף לעברו כרטיס צהוב במשחק זה, העדיף זגאלו להושיבו על הספסל במשחקים מול אנגליה ורומניה ולשמור אותו למשחקים המכריעים. בשני משחקים אלו מילא את מקומו פאולו סזאר לימה. ז'רסון שיחק במשחק רבע הגמר מול פרו, במשחק חצי הגמר מול אורוגוואי ובמשחק הגמר מול איטליה. במשחק הגמר אף כבש שער בבעיטה מרחוק בדקה ה-66 והעלה את ברזיל ליתרון 2:1. ברזיל ניצחה במשחק הגמר 4:1 וזכתה בגביע ז'יל רימה לצמיתות.
ב-1971, לאחר פרישתו של קרלוס אלברטו טורס מנבחרת ברזיל, החליף אותו ז'רסון בתפקיד קפטן הנבחרת למספר משחקים, אולם, ביולי 1972 פרש גם ז'רסון מהנבחרת. משחקו האחרון היה מול פורטוגל במשחק הגמר של "גביע העצמאות" בו ניצחה ברזיל 1:0 (בשיפוטו של הישראלי אברהם קליין).[5]
"חוק ז'רסון"
[עריכת קוד מקור | עריכה]"חוק ז'רסון" (Lei de Gérson) הוא כלל חברתי ברזילאי בלתי כתוב המתיר ומצדיק התנהגות אופורטוניסטית ללא כל התחשבות באתיקה ובמוסר. הביטוי נולד לאחר שב-1976 הופיע ז'רסון בפרסומת לסיגריות בה אמר: "אני רוצה לנצל הזדמנות בכל מצב, הלא כן?" אף על פי שהמשפט לא חובר על ידו ולא שיקף את אופיו כאדם וכשחקן, נקשר שמו של ז'רסון למשפט שהוצא מהקשרו. "חוק ז'רסון" הפך לביטוי נפוץ והוא מייצג מאפיינים חברתיים הקיימים בתרבות הברזילאית אשר נותנים הכשר לשחיתות.[6]
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם פלמנגו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1961 – טורניר ריו-סאו פאולו
- 1963 – קמפאונטו קריוקה
עם בוטפוגו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1964 ו-1966 – טורניר ריו-סאו פאולו
- 1967 ו-1968 – קמפאונטו קריוקה
- 1968 –טאסה ברזיל
עם סאו פאולו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1970 ו-1971 – קמפאונטו פאוליסטה
עם פלומיננסה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1973 – קמפאונטו קריוקה
עם נבחרת ברזיל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1970 – גביע העולם במקסיקו 1970
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ז'רסון, באתר Transfermarkt
- ז'רסון, באתר WorldFootball.net
- ז'רסון, באתר National Football Teams
- ז'רסון, באתר FootballDatabase.eu
- ז'רסון באתר המוקדש לנבחרת ברזיל 1970
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בעיתונות הישראלית בזמנו נכתב שמו בדרך כלל כגרסון
- ^ The Beautiful Team, Gerson
- ^ Seleção Brasileira (Brazilian National Team) 1961-1963, אתר rsssf
- ^
In association with World Soccer, The greatest teams of all time, The Telegraph, 4 July 2007
- ^ Seleção Brasileira (Brazilian National Team) 1971-1973, אתר rsssf
- ^ Global Integrity, Brazil Notebook
| נבחרת ברזיל – מונדיאל 1966 | ||
|---|---|---|
|
1 ז'ילמר • 2 דז'למה סאנטוס • 3 פידליס • 4 בליני • 5 בריטו • 6 אלטאיר • 7 אורלנדו • 8 פאולו הנריקה • 9 רילדו • 10 פלה • 11 ז'רסון • 12 מאנגה • 13 דנילסון • 14 לימה • 15 זיטו • 16 גארינצ'ה • 17 ז'אירזיניו • 18 אלסינדו • 19 סילבה • 20 טוסטאו • 21 פאראנה • 22 אדו • מאמן: פאולה |
| |
| נבחרת ברזיל – מונדיאל 1970 (מקום ראשון) | ||
|---|---|---|
|
1 פליקס • 2 בריטו • 3 פיאזה • 4 קרלוס אלברטו • 5 קלודואלדו • 6 מרקו אנטוניו • 7 ז'אירזיניו • 8 ז'רסון • 9 טוסטאו • 10 פלה • 11 ריבלינו • 12 אדו • 13 רוברטו • 14 באלדוצ'י • 15 פונטנה • 16 אבראלדו • 17 ז'ואל • 18 פאולו סזאר • 19 אדו • 20 דאריו • 21 זה מריה • 22 ליאו • מאמן: זגאלו |
| |