משטר סמכותני

משטר סמכותני^[1] (גם מִשְׁטָר אוֹטוֹרִיטָרִי או אוֹטוֹרִיטָרִיזְם או סמכותנות) הוא סוג משטר המתאפיין בפיקוח חברתי הדוק וציפייה מצד האוכלוסייה לציות למשטר, תוך שימוש לעיתים קרובות באמצעים מדכאים. במשטרים סמכותניים קיימת בדרך כלל היררכיה שלטונית וחברתית ברורה. הסמכותנות נחשב במדע המדינה לסוג משטר נפרד מן הדמוקרטיה הליברלית אך גם מן הטוטליטריזם. צורתו הדמוקרטית של המשטר האוטוריטרי מכונה לעיתים דמוקטטורה או דמוקרטיה תהליכית.

משטר זה נבדל מטוטליטריזם בכך שהשני נסמך על קבלה פסיבית של השלטון בידי ההמון, בעוד הראשון על תמיכה נרחבת. טוטליטריזם נחשב לגרסה הקיצונית של סמכותנות. סמכותנות שונה מטוטליטריזם בעיקר בכך שהמשטר מאפשר את קיומם של מוסדות כלכליים וחברתיים שאינם תחת שליטה ממשלתית.

מאפייניו העיקריים של המשטר הסמכותני:

פלורליזם מוגבל; לא קיים שיתוף כוח בשלטון; ענפי המשטר והרשויות קשורים אחד לשני; לא קיימות מפלגות מעבר למפלגת השלטון, או שהן קיימות אך מוגבלות בכוחן ופועלות באופן חופשי למראית עין בלבד.
לא קיים מנגנון של איזונים ובלמים.
לא קיימת מערכת של מתן לגיטימציה לשלטון על ידי בחירות חופשיות.
אידאולוגיה אינה דומיננטית, או שאינה מקיפה וכוללת.
לא קיימת ניעות חברתית נרחבת; לא קיימת מוטיבציה שלטונית לשנות את החברה באופן מהותי.
דיכוי זכויות אדם עם הגבלות על חופש הביטוי, ההתארגנות והמצפון.
הפרדת המדינה מן החברה האזרחית, בניגוד למשטרים טוטליטריים.

נראה, כי מקור המונח בשם התואר הצרפתי autoritaire ("סמכותני"). עם זאת, כבר בעת העתיקה נעשה שימוש במונחים דומים. בין היתר, משטרים סמכותניים מייצגים לעיתים קרובות חוסר אמון ביכולתה של הדמוקרטיה לפתור בעיות ולקדם את החברה, והעדפת שלטון של "אליטה מובחרת" על פני הדמוקרטיה. כך, קיימת זיקה בין משטרים סמכותניים לבין אליטיזם מן הסוג שקידמו פילוסופים פוליטיים אנטי-דמוקרטיים מסוגם של רוברט מיכלס וקרל שמיט.

דוגמאות לשליטים ומשטרים סמכותניים: