סמלים אסטרונומיים
| ערך ללא מקורות | |
סמלים אסטרונומיים (או סמלים פלנטרים) הם סמלים מופשטים המייצגים גופים אסטרונומיים. הסמלים הללו הופיעו לראשונה בכתבי פפירוס יווניים בעת העתיקה. סמלים חדשים יותר הופיעו בעקבות גילויים חדשים ופריצות דרך בחקר החלל בין המאה ה-18 למאה ה-20. פעם, השתמשו בסמלים הללו לעיתים קרובות אסטרונומים מקצועיים, חובבי אסטרונומיה, אלכימאים ואסטרולוגים. כיום, משתמשים בסמלים בעיקר אסטרולוגים, אך עדיין ניתן לראותם לעיתים בכתבים אסטרונומיים, במיוחד את סמלי השמש וכדור הארץ.
סמלים במערכת השמש
עריכה
הסמל נוצר מהירוגליף מצרי. בימי הביניים סימל זהב ויום ראשון (היום שהרומאים הקדישו לכוכב חמה).
הסמל נוצר מהירוגליף מצרי. בימי הביניים סימל כסף ויום שני.
היוונים קראו לו הרמס על שמו של שליח האלים המתווך בין העולם של החיים לעולם המתים. הרמס הוא אל המזל והרווח, אל המקרה ובלתי צפוי. מגן על נוודים ונוסעים. הרומאים קראו לו מרקוריוס הסמל מהווה "מקל השליח" עם שני נחשים הכרוכים סביבו. בימי הביניים סימל כסף מהיר (כספית) ויום רביעי.
הרומאים קראו לו ונוס על שמה של אלת היופי והאהבה. בהתחלה הסמל היה ללא קו אופקי וסימל מראה או שרשרת. בימי הביניים סימל נחושת החומר ממנו המראות היו עשויות, ויום שישי. בביולוגיה הוא סמל של נקבה (בשימוש מהמאה ה-18).
סמל נוצרי. בשימוש מהמאה ה-16, המאה בה הוכח כי כדור הארץ הוא כוכב לכת מן השורה ולא מרכז היקום.
הרומאים קראו לו מארס על שמו של אל המלחמה בשל צבעו האדמדם הדומה לדם. הסמל מהווה מגן וכידון של מארס. בימי הביניים סימל ברזל ויום שלישי. בביולוגיה הוא הסמל של זכר (בשימוש מהמאה ה-18).
הסמל נוצר מאות יוונית Z (זטא) הקו האנכי נוסף בסוף המאה ה-15. הרומאים קראו לו יופיטר על שמו של האל הראשי (בדומה לזאוס אצל היוונים). בימי הביניים סימל אבץ ויום חמישי. בביולוגיה הוא סמל של צמח רב-שנתי.
אריסטו, פילוסוף מיוון העתיקה, קרא לו קרונוס על שם בנו של אורנוס, אל השמיים. הרומאים קראו לו סטורן על שמו של אל החקלאות. את סטורן ציירו עם חרמש או מגל, אותו ניתן לראות על הסמל. בימי הביניים סימל עופרת ויום שבת (היום שהרומאים הקדישו לסטורן).
כוכב הלכת השביעי שהתגלה על ידי אסטרונום אנגלי בשם ויליאם הרשל בשנת 1781. הוא קיבל את שמו של אל השמיים אורנוס. פירושו של הסמל: "פלנטה של הרשל. (ראה שתי אותיות H-Herschel).
קיומו של כוכב הלכת השמיני התגלה באופן תאורטי על ידי שני האסטרונומים הגרמניים אדמס ולוורייר בשנת 1846 לפני שנצפה פיזית על ידי טלסקופ באותה השנה. הוא מסמל שרביט של נפטון, מלך הים אצל הרומאים.
כוכב הלכת הננסי (הוצא מכוכבי הלכת בשנת 2005) התגלה במצפה הכוכבים של האסטרונום האמריקאי פרסיוול לוול בשנת 1930. הוא קיבל את שמו של אל המלכות התת-קרקעית. פירושיו של הסמל: 1. שתי האותיות הראשונות בשמו של הכוכב בשפה האנגלית. 2. ראשי-התיבות של שמו של מגלה הכוכב פרסוויל לוול בשפה האנגלית.
