רשימת מאמרים במדעי היהדות (רמב"י) היא מאגר ביבליוגרפי של רשימה סלקטיבית של מאות אלפי מאמרים אקדמיים ואחרים, בתחומים השונים של מדעי היהדות ושל חקר ארץ ישראל ומדינת ישראל. רמב"י הוא המאגר הגדול והמקיף מסוגו בעולם. המאמרים הרשומים ברמב"י לוקטו מתוך אלפי כתבי עת – בדפוס או בצורה אלקטרונית, ומתוך קובצי מאמרים, באותיות עבריות, לטיניות או קיריליות. המידע נאסף מתוך אלפי כתבי עת מדעיים - מודפסים ואלקטרוניים - מאספים וקובצי מאמרים, שרוב רובם נמצאים באוסף של הספרייה הלאומית.[1] המאגר מעודכן מדי יום.

כרכים של הגרסה המודפסת של רמב"י

היסטוריה

עריכה

רמב"י נוסד בשנת 1966 על ידי ד"ר יששכר יואל, כהרחבה למדור "בתוך כתבי העת" שהופיע עד אז בתוך כתב העת הביבליוגרפי קריית ספר. בשנת תשכ"ט יצאה החוברת הראשונה של רמב"י, שנרשמו בה כ-2,500 מאמרים שפורסמו בשנת תשכ"ו (1966). בהקדמה לחוברת נרשם: "נעשה כאן ניסיון לרשום בסדר מקצועי את המאמרים במדעי היהדות שהופיעו בשנת תשכ"ו בכתבי עת ובקבצים עבריים, ובשנת 1966 בכתבי עת ובקבצים לועזיים." המאמרים בחוברת סודרו על פי מדורים ותתי מדורים, וכפי שנכתב בהקדמה לחוברת: "הסדר הפנימי בכל מדור ותת מדור הוא עד כמה שאפשר, בהתאם לעניין... ואם אין אפשרות כזו לפי א"ב של שמות המחברים." בסוף החוברת הופיעו מפתחות: נושאים, אישים, מקומות, ספרים ועוד ומפתח מחברי המאמרים. המפתחות נערכו על ידי אסיה נויברג. ד"ר יששכר יואל המשיך לערוך את גליונות רמב"י עד לפטירתו בשנת תשל"ז.[2]

המעבר לקטלוג דיגיטלי

עריכה

בשנת 1985 החל המעבר לקיטלוג באמצעים אלקטרוניים (בקטלוג ממוחשב, שהיה נגיש ממחשבי הספרייה). במקביל לקטלוג הממוחשב יצא לאור גם קובץ שנתי מודפס. עם הופעת גיליון החמישים בשנת 2000, חדל כתב העת המודפס להופיע. מאז, מתעדכן המאגר באופן שוטף רק באתר האינטרנט. בשנים האחרונות, נוספו בו גם מאמרים שקדמו לשנת 1966, בעיקר מכתבי עת שנסרקו ועלו לאינטרנט ב-JSTOR ובמאגרי מידע נוספים, במטרה להציע כיסוי מקיף ככל הניתן של המחקר האקדמי בתחומי היהדות.

רמב"י היום

עריכה

מאגר רמב"י משרת חוקרים וסטודנטים במגוון תחומים במדעי הרוח והחברה, מרחבי העולם.

רשומה ביבליוגרפית טיפוסית במאגר רמב"י מכילה את שם המחבר או המחברים, את כותרת המאמר, את שם כתב העת או קובץ המאמרים שבו ראה המאמר אור, את פרטי הגיליון, מספרי העמודים וכיוצא בזה, שנת הפרסום ושפת המאמר. עד שנת 2010 בערך, כללו הרשומות מיון נושאי לפי עץ נושאים ייחודי למאגר - ומיון רחב (לדוגמה, "יהדות התפוצות") וכן מיון מפורט יותר.

עם מעבר הספרייה הלאומית לקטלוג מאוחד של כל אוספיה, אוחדו הקטלוגים השונים של המחלקות השונות, קטלוג הספרים, קטלוג כתבי יד ותצלומי כתבי יד, מחלקות ארכיונים מפות מוזיקה ועוד, נוסף גם מאגר רמב"י לקטלוג זה. עם האיחוד, עבר מיון הנושאים ברמב"י לשיטת כותרות הנושאים של ספריית הקונגרס.

מערכת רמב"י משתייכת מבחינה ארגונית לספרייה הלאומית, ושוכנת בבניינה החדש בקריית הלאום.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אתר רמב"י.
  2. ^ בשער חוברת יב, מופיע הכיתוב מאת יששכר יואל ז"ל.
pFad - Phonifier reborn

Pfad - The Proxy pFad of © 2024 Garber Painting. All rights reserved.

Note: This service is not intended for secure transactions such as banking, social media, email, or purchasing. Use at your own risk. We assume no liability whatsoever for broken pages.


Alternative Proxies:

Alternative Proxy

pFad Proxy

pFad v3 Proxy

pFad v4 Proxy