פרשת אחרי מות
| ||||
| פסוקים | ויקרא, ט"ז, א' - י"ח, ל' | |||
|---|---|---|---|---|
| מספר פסוקים | 80 | |||
| מספר תיבות | 1170 | |||
| תוכן | יום הכיפורים בבית המקדש, איסור שחוטי חוץ, מצוות כיסוי הדם, איסורי עריות | |||
| מצוות בפרשה על פי ספר החינוך | ||||
| הפטרה | ||||
| קהילת פרנקפורט וקהילת חב"ד[1] | עמוס, ט', ז'–ט"ו | |||
| שאר האשכנזים ,ספרדים, תימנים ואיטלקים | יחזקאל, כ"ב, א'–ט"ז | |||
פרשת אַחֲרֵי מוֹת היא פרשת השבוע השישית בספר ויקרא. לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק ט"ז, פסוק א' ומסתיימת בפרק י"ח, פסוק ל'.
המילים הפותחות את הפרשה מתייחסות למיתת נדב ואביהוא, שתוארה בפרשת שמיני: ”וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן...”
בשנים פשוטות קוראים את פרשת אחרי מות ביחד עם פרשת קדושים במהלך חודש אייר. בשנה מעוברת היא נקראת לבדה, בדרך כלל בשבת שאחרי פסח, אך לעיתים בשבת הגדול.
תוכן הפרשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפרשה פותחת בפסוקים:
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה' וַיָּמֻתוּ. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָאָרֹן וְלֹא יָמוּת כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת. בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ...
לאחר מכן מפורטים התנאים לעבודת הכהן במקדש בכמה היבטים:
- עבודת יום הכיפורים, היום היחיד בשנה בו מותר לכהן הגדול להיכנס לקודש הקודשים.
- איסור שחוטי חוץ - האיסור להקריב קרבנות מחוץ לבית המקדש.
- מצוות כיסוי הדם אחרי השחיטה.
- איסורי גילוי עריות.
תאריכי הקריאה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השבת בה קוראים את פרשת אחרי מות יכולה לחול בתשעה תאריכים שונים.
יחד עם פרשת קדושים:
- שנת השא ושנת זחא - י"ב באייר.
- שנת זשג ושנת בחג - י' באייר.
- שנת בשה ושנת גכה - ח' באייר.
- שנת הכז - בארץ ישראל ו' באייר, בחוץ לארץ י"ג באייר.
בנפרד:
- שנת החא - י"ד בניסן.
- שנת השג - י"ב בניסן.
- שנת זחג - כ"ו בניסן.
- שנת זשה ושנת בחה - כ"ד בניסן.
- שנת בשז ושנת גכז - בארץ ישראל כ"ב בניסן, בחוץ לארץ כ"ט בניסן.
הפטרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההפטרה למנהג הספרדים, התימנים והאיטלקים היא ביחזקאל, כ"ב, א'–ט"ז, "הֲתִשְׁפֹּט הֲתִשְׁפֹּט", והיא מתארת את תוכחתו של יחזקאל על הפרת איסורי העריות. אשכנזים מפטירים "הלא כבני כושיים" בספר עמוס, ט', ז'–ט"ו
קריאת הפטרת אחרי מות היא נדירה ביותר בגלל שבשנים פשוטות אחרי מות מחוברת ל"קדושים" וקוראים את הפטרת קדושים. בשנים מעוברות המתחילות ביום חמישי קוראים בשבת פרשת אחרי מות את הפטרת שבת הגדול[2] ובשנים מעוברות שבהן פסח יוצא ביום חמישי או בשבת קוראים עם פרשת אחרי מות את הפטרת פרשת קדושים, כי בשבת פרשת קדושים קוראים את הפטרת שבת ראש חודש או "מחר חודש".[3] על כן, רק בשנים מסוג זחג (כ-5.8% מהשנים) קוראים את הפטרת אחרי מות "התשפוט התשפוט". גם בשנות זחג נחלקו הדעות איזו הפטרה יש לקרוא באחרי מות. הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי כתב[4] שהוא בירר אצל בעלי הקריאה שבירושלים את המנהג וכולם העידו שקוראים באחרי מות את "התשפוט" ובקדושים את "הלא כבני כושיים". לעומת זאת, המרדכי, והרמ"א והב"ח והמגן אברהם כולם כתבו להפך[5]. הרב מאיר סטולביץ כתב שבעניין נדיר כזה אין להסתמך על עדות מנהג, שכן אין בירור אמיתי של מה היה המנהג מקדם ולכן יש לקרוא על פי מה שכתבו הפוסקים[6]. עם זאת, בכמה בתי כנסיות ותיקים בירושלים נהגו לקרוא את הפטרת "הלוא כבני כושיים" בשתי השבתות.
בראשונים מובאים מנהגים שונים להפטרת אחרי מות. הרמב"ם[7] וספר האשכול כותבים שיש לקרוא את "התשפוט התשפוט", בעוד רמזי רוקח כותב לקרוא "הלא כבני כושיים". האבודרהם כותב שקוראים בסוף עמוס מ"הנה ימים באים"[8] ושיש קוראים את התשפוט התשפוט.
בעבר, היה המנהג בהפטרת פרשות אחרי מות וקדושים הפוך, שהפטרת פרשת קדושים היא "התשפוט התשפוט", והפטרת פרשת אחרי מות היא "הלא כבני כושיים". המנהג היה להשתדל להימנע מקריאת הפטרת "התשפוט התשפוט", משום שהיא מדברת בגנותה של ירושלים, ולכן כאשר הפרשות היו מחוברות קראו את הפטרת "הלא כבני כושיים", וכן בשנים שבהן קראו בשבת אחרי מות את הפטרת שבת הגדול, הפטרת שבת ראש חודש או הפטרת "מחר חודש", קראו בשבת קדושים את הפטרת "הלא כבני כושיים".[9] המנהג היה מבוסס על דעת רבי אליעזר במשנה שלא לקרוא הפטרה דומה המדברת אף היא בגנות ירושלים. (אף כי לא נתקבלה דעתו להלכה). (מגילה ד', י')
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטקסט:
פרשת אחרי מות, באתר ויקיטקסט- פרשת אחרי מות - הטקסט עם תרגום אונקלוס, באתר "מכון ממרא"
- פרשת אחרי מות, באתר "מקראות גדולות הכתר"
- פרשת אחרי מות, באתר "תורת אמת"
פרשנות:
- גיליונות נחמה לפרשת אחרי מות
- פרשת אחרי מות, באתר אוניברסיטת בר-אילן
- פרשת אחרי מות, באתר "כיפה"
- פרשת אחרי מות עם פירוש רש"י, באתר "בית חב"ד"
- שיעורי תורה לפרשת אחרי מות, באתר "ישיבה"
- שיעורים לצפייה על פרשת אחרי מות, באתר "בינינו"
- פרשת אחרי מות, באתר פרשת השבוע
- הערך "פרשת אחרי מות", באתר ויקישיבה
- דברי תורה לפרשת אחרי מות באתר ישיבת הר ברכה
- שיעורים לצפייה על פרשת אחרי מות, באתר "התנועה הרפורמית"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הרב אלחנן סמט בעניים הפטרת אחרי מות-קדושים
- ^ לדברי האור זרוע, קוראים את הפטרת שבת הגדול רק בערב פסח שחל בשבת, ואם כן קוראים את הפטרת אחרי מות בשנת השג. ראו ערך הפטרת שבת הגדול.
- ^ אהרן נייוירטה, על הפטרת אחרי/קדושים הנדירה, אור ישראל ז', עמ' קנז ואילך, באתר היברובוקס. בשנת בשז ושנת גכז, בארץ ישראל קוראים אחרי מות בשבת אסרו חג עם הפטרת קדושים, ובשבת קדושים קוראים מחר חודש, אך בחו"ל קוראים מחר חודש בשבת אחרי מות, ואז קוראים הפטרת קדושים בשבת קדושים בשבוע הבא.
- ^ עיר הקודש והמקדש, חלק ג', פרק כ"ה, יב.
- ^ ניסן אהרן טוקצינסקי, ע"ד הפטרות אחרי וקדושים, תבונה 3, תש"ג, עמ' קל"ד, באתר היברובוקס
- ^ מאיר סטלביץ, ע"ד הפטרות אחרי וקדושים, תבונה 4, תש"ד, עמ' ט'-י', באתר היברובוקס
- ^ רמב"ם סדר התפילה (ה)
- ^ ספר עמוס, פרק ח', פסוק י"א
- ^ משנה ברורה, סימן תכח, ס"ק כו
| פרשות השבוע | ||
|---|---|---|
| ספר בראשית | בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות • ויצא • וישלח • וישב • מקץ • ויגש • ויחי |  |
| ספר שמות | שמות • וארא • בא • בשלח • יתרו • משפטים • תרומה • תצוה • כי תשא • ויקהל • פקודי | |
| ספר ויקרא | ויקרא • צו • שמיני • תזריע • מצורע • אחרי מות • קדושים • אמור • בהר • בחוקותי | |
| ספר במדבר | במדבר • נשא • בהעלותך • שלח לך • קרח • חקת • בלק • פינחס • מטות • מסעי | |
| ספר דברים | דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • נצבים • וילך • האזינו • וזאת הברכה | |