זכות בחירה
זכות בחירה או זכות הצבעה (בלטינית: suffragium) היא הזכות של אדם להשתתף בהצבעה על מנת להשפיע על מדיניות של ארגון או מדינה.
בארגונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בארגונים, כמו מפלגות, עמותות, ארגוני עובדים ובתי כנסת, מתקיימות הצבעות בעניינים שונים ובהם בחירת נציגים לתפקידים שונים.
נהוג לקבוע תנאים הקובעים למי מותר להצביע בבחירות אלו. תנאים אלו יכולים לכלול אחד או יותר מ:
תנאים אלו נדרשים בטענה שיש למנוע מאנשים אשר אינם מעוניינים בטובת הארגון להטות את תוצאות הבחירות מתוך רצון לקדם אינטרסים אשר אינם קשורים לטובת הארגון או אף נוגדים את טובת הארגון.
בבחירות למוסדות המדינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
במדינה דמוקרטית מודרנית מוענקת זכות הבחירה לכלל האזרחים הבוגרים, ללא הבדל דת, לאום, מגדר, שפה, השכלה או מעמד חברתי, זאת כפועל יוצא מערך השוויון. נתינים שאינם אזרחים אמנם כפופים לשלטון אך אינם בעלי זכות בחירה בדרך כלל. עם זאת ישנם מקרים יוצאי דופן, ובעבר, חלק ממדינות ארצות הברית אפשרו לשוהים שאינם אזרחים להצביע בבחירות למשרת המושל. הדבר התאפשר מכיוון שחוקת ארצות הברית אינה אוסרת על חסרי אזרחות להצביע בבחירות שאינן פדרליות. כיום הדבר אינו נהוג באף מדינה בארצות הברית[1] אך ישנן מספר רשויות מקומיות במרילנד המאפשרות ללא אזרחים להצביע לבחירות מוניציפליות[2].
לרוב, גיל המינימום לזכות הבחירה נע בין 15, הנהוג באיראן, ל-21 בלבנון[3].
בחלק מהמדינות נאסר על אסירים להצביע, או שקיימות מגבלות טכניות המונעות את הצבעתם.
בעבר התקיימו תנאים נוספים, ששללו את זכות הבחירה מקבוצות אוכלוסייה גדולות. עד סוף המאה ה-19 ניתנה זכות הבחירה למוסדות המדינה בכל המדינות שבהן התקיימו בחירות לגברים בלבד. זכות בחירה לנשים הוענקה לראשונה בניו זילנד ב-1893, ובמהלך המאה ה-20, לאחר מאבקים ממושכים, הוכרה זכותן להצביע בהדרגה בכל המדינות הדמוקרטיות. במדינות מסוימות שררו הגבלות על דתם של הזכאים לבחור: בבריטניה נשללה הזכות לבחור מן המיעוט הקתולי (אנ') עד 1793. תנאי נוסף שהתקיים בעבר הוא מעמד כלכלי. בבריטניה ובמדינות אחרות ניתנה זכות הבחירה רק לבעלי הכנסות או נכסים מעל רף מסוים. במדינות אחרות נשללה זכות הבחירה מחסרי השכלה, ובפרט מאנאלפביתים. הנימוק שניתן לכך הוא שאדם חסר השכלה מינימלית אינו יכול לשקול נכון את הסוגיות העומדות על הפרק ועל כן הוא עלול להיות מוטה בקלות אחר שיקולים פופוליסטיים או אחרים, אך שלילת זכות הבחירה מחסרי השכלה שירתה גם את הרצון של המעמדות השולטים להגביל את כוחן של אוכלוסיות חלשות, דוגמת השחורים במדינות הדרום של ארצות הברית, בין השנים 1865–1960.
חובת הצבעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – חובת הצבעה
ברוב המדינות, ובכללן ישראל, הבחירות הן בגדר רשות, אך ישנן 21 מדינות, בהן אוסטרליה, ארגנטינה ולוקסמבורג, בהן קיימת חובת הצבעה. במדינות אלה בעלי זכות הבחירה חייבים להצביע, ומוטל עליהם קנס אם אינם ממלאים חובה זו.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דנה בלאנדר ואביטל פרידמן, כיצד התפתחה הזכות לבחור בישראל ומה קורה במדינות דמוקרטיות אחרות, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 3 באפריל 2019
עזגד גולד, האם יש לשלול את זכות הבחירה מבעלי לקויות נפשיות ושכליות?, באתר הארץ, 4 באפריל 2019- שאול שארף, זכות הבחירה לפרלמנט במדינה דמוקרטית או בשבח הכרעת הרוב, תיקון – ספרים רב-תחומיים לטיפול ולשינוי חברתי, כרך ב (2020)
- זכות בחירה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Voting Rights: Earned or Entitled? | Harvard Political Review, harvardpolitics.com (באנגלית)
- ^ Noncitizen Voting Rights: A Survey of an Emerging Democratic Norm
- ^ Middle East Online, web.archive.org, 2013-04-12
| בחירות | ||
|---|---|---|
| שיטות בחירה | בחירות ישירות • בחירות יחסיות • טופס כללי • בחירות אזוריות • בחירות ארציות • בחירות רובניות • הצבעה בשני סיבובים • הצבעת אישור • שיטת בורדה • שיטת ג'פרסון • שיטת הבונוס להשגת רוב קואליציוני • שיטת שולצה • שיטת הקול הנייד • חבר האלקטורים | |
| הצבעה | אחוז הצבעה • הצבעה בדואר • הצבעה במעטפות כפולות • הצבעה חשאית • הצבעה מוקדמת • הצבעה ממוחשבת • הצבעה מרחוק • הצבעה באינטרנט • זכות בחירה • חובת הצבעה | |
| אמצעי הצבעה | קלפי • מכונת הצבעה • פתק הצבעה • קלרוטריון | |
| מונחים | כלכלת בחירות • דממת בחירות • רשימה • שריון • הסכם עודפים • עימות בחירות • בחירות מקדימות • חוג בית • בחירות ביניים • בחירות בזק | |
| נוספים | פיקוח על בחירות • אחוז החסימה | |
