אסף הול
 | |
| לידה |
15 באוקטובר 1829 גושן, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
22 בנובמבר 1907 (בגיל 78) אנאפוליס, ארצות הברית |
| ענף מדעי | אסטרונומיה |
| מקום מגורים | ארצות הברית |
| מקום קבורה |
גושן |
| מקום לימודים |
סנטרל קולג' במק'גרו, ניו-יורק |
| מוסדות |
|
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
אנג'לין סטיקני (31 במרץ 1856–3 ביולי 1892) |
| צאצאים |
פרסיבל הול, אסף הול הבן |
| תרומות עיקריות | |
| גילוי פובוס ודימוס | |
| חתימה |
 |
  | |
אסף הול השלישי (באנגלית: Asaph Hall III; 15 באוקטובר 1829[1] – 22 בנובמבר 1907) היה אסטרונום אמריקני שעיקר תהילתו באה לו מגילוי שני ירחי מאדים (פובוס ודימוס) בשנת 1877. בין הישגיו האחרים נמנים חישוב מסלוליהם של לווייני כוכבי לכת ושל כוכבים כפולים, חישוב סיבובו העצמי של צדק וחישוב מסתו של מאדים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הול נולד באוקטובר 1829 בעיירה גושן שבקונטיקט. אביו, אסף הול השני, היה שען, ואמו, האנה פלמר, ייצרה גבינה. עם מות אביו, מפעל הגבינה היה מקור ההכנסה היחיד של המשפחה. על כן, בגיל 16, נאלץ הול לעזוב את לימודיו ולעבוד כנגר במשך שש שנים.[2] במהלך עבודתו המשיך ללמוד מתמטיקה בלילות, ובשנת 1854 הצטרף למכללה המרכזית שבמדינת ניו יורק.[3]
הוא פגש את אנג'לין סטיקני בסנטרל קולג'. סטיקני למדה שנתיים מעליו והיא לימדה באותו הקולג' במהלך שנת הלימודים האחרונה שלה, כאשר קודמה לדרגת פרופסורית למתמטיקה.[4][3] היא הייתה המורה שלו בגאומטריה ובגרמנית.[5] במהלך התקופה שלימדה אותו, הול וחבריו לכיתה ניסו להמציא שאלות ובעיות שהם היו משוכנעים שסטיקני לא תוכל לפתור, אך היא תמיד הצליחה לפתור אותן.[6]
הם נישאו באלקורן, ויסקונסין ב-31 במרץ 1856.[1] באותה תקופה היה נהוג כי האישה הייתה צריכה לוותר על הקריירה האקדמית שלה עם נישואיה ולהשקיע בבית. על כן, היא התפטרה מעבודתה לאחר החתונה.[6] מיד לאחר החתונה, הזוג עבר לאן ארבור כדי שהול יכול להמשיך את לימודיו. שלושה חודשים לאחר מכן, הם עברו לשאלרסוויל, אוהיו, ועבדו בהוראה כדי לצבור כסף להמשך לימודיו. משם הזוג המשיך למסצ'וסטס, לאחר שזכה במשרה במצפה הכוכבים של מכללת הרווארד בשכר נמוך. במהרה הול התגלה כחשב מסלולים מעולה. הוא החל לפרסם חישובי מסלולים בעיתונים מדעיים והרוויח על ידי פרסום תצפיותיו על הירח (דולר לכל תצפית).[3]
הוא התמנה לעוזר האסטרונום במצפה הצי האמריקני שבוושינגטון הבירה בשנת 1862, ומונה לפרופסור תוך שנה בלבד מיום שהגיע. ללא ידיעתו, הייתה זו אשתו ששכנעה את מעסיקיו למנות אותו כפרופסור.[3] בין השנים 1862 - 1866 הוא היה העוזר בתצפיות טלסקופ ה9.5 אינץ' (24.13 ס"מ). ומ-1868 הוא היה אחראי על טלסקופ זה. במהלך תצפיותיו עקב אחרי כוכבי שביט ואסטרואידים.
בשנת 1869 הול נסע לסיביר, כדי לצפות בליקוי החמה שם, ושנה לאחר מכן, נסע לסיציליה, כדי לצפות בליקוי חמה נוסף. בשנת 1874, היה אחראי על משלחת לוולדיסטוק כדי לעקוב אחר מעבר כוכב נוגה על פני השמש. בעיות בציוד הצילום ובמזג האוויר, הפריעו לתצפיות.
בשנת 1875 התמנה לתפקיד האחראי על טלסקופ ה-62 ס"מ, הגדול בעולם באותה עת. הול הבחין בנקודה על פני צדק, בה השתמש כסימון למדידת זמן הסיבוב של כוכב הלכת. בין עוזריו היה האסטרונום הנרי פריצ'ט (אנ')
באוגוסט 1877, בזמן שהמרחק היחסי של מאדים מכדור הארץ היה קטן, הוא החל לחפש את הירחים של מאדים. החיפוש היה קשה, והוא אמר שללא עידודה של אשתו, והסיוע שנתנה, הוא לא היה מצליח.[2][7] ב-11 באוגוסט 1877 גילה את פובוס, ירחו של מאדים, ולאחר מספר ימים את ירחו השני של מאדים, דימוס.[8][9][10]
בשנת 1884 הראה הול כי מיקום מסלולו של אחד מירחי שבתאי, היפריון, משתנה ב-20 מעלות מדי שנה. הוא עסק בחקר היסטים כוכביים ומיקומם של כוכבים בצביר הפלאידות.
הול פרש ממצפה הצי בשנת 1891. הוא החל ללמד אסטרודינמיקה ומכניקת מסלולים באוניברסיטת הרווארד בשנת 1896,ולימד שם עד לפרישתו בשנת 1901.
הול נפטר בשנת 1907.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]להול וסטיקני נולדו ארבעה בנים, אותם סטיקני לימדה בבית, וכולם התקבלו ולמדו לאחר מכן באוניברסיטת הרווארד. הבכור, אסף הול ג'וניור (בפועל, אסף הול הרביעי), (נולד ב-6 באוקטובר 1859) היה מנהל מצפה הכוכבים בדטרויט בשנים 1892–1905. בנם השני, סמואל, היה סוכן ביטוח. בנם השלישי, אנג'לו הול, כתב את הביוגרפיה של אודות אנג'לין הול. בנם הרביעי, פרסיבל הול (1872–1953) היה הנשיא השני של אוניברסיטת גאלדט לחירשים בשנים 1910–1946 (אם כי הוא עצמו לא היה חירש).
אנג'לין סטיקני הול נפטרה מהתקף לב בצפון אנדובר, מסצ'וסטס בגיל 61. בשנת 1901, עם פרישתו של הול לגושן, קונטיקט, עיר הולדתו, הוא התחתן בשנית עם מרי גות'ייר.
פרסים והנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הול זכה בפרס לאלנד של האקדמיה הצרפתית למדעים ב-1878, זכה במדליית זהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה בשנת 1879, והוכתר כאביר לגיון הכבוד ב-1896.
מכתש הול שעל פני הירח ומכתש הול על פובוס קרויים על שמו.
מצוק הול באי אלכסנדר שבאנטארקטיקה קרוי על שמו.[11]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Asaph And Angeline Stickney Hall: Love In The Time Of Satellites
- George William Hill. A Biographical Memoir of Asaph Hall, 1829–1907. Judd and Detwiler: Washington, DC, 1908. (הספר נמצא ברשות הציבור וניתן לקרוא אותו כאן)
- "אשתו של אסטרונום:הביוגרפיה אודות אנג'לין הול", נכתב על ידי בנה, אנג'לו הול, Baltimore : Nunn & Company, 1908, (הספר נמצא ברשות הציבור וניתן לקריאה כאן)
- תיאור משנת 1877 אודות הצלחתו של הול לחשב את קצב הסיבוב של שבתאי
- אסף הול, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אסף הול, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 תיעוד גינאולוגי של משפחת הול
- ^ 1 2 Alex Johnson (16 באפריל 2018). "Asaph And Angeline Stickney Hall: Love In The Time Of Satellites".
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 אסף הול באתר encylopedia.com
- ^ S. J. ICK; Steven J. Dick (2003). Sky and Ocean Joined: The US Naval Observatory 1830-2000. Cambridge University Press. p. 219. ISBN 978-0-521-81599-4.
- ^ Whitesell, Patricia S. "Detroit Observatory: nineteenth-century training ground for astronomers" (PDF). Journal of Astronomical History and Heritage. 6 (2): 69–106. אורכב מ-המקור (PDF) ב-16 בדצמבר 2005. נבדק ב-10 בספטמבר 2018.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Famous wife Hall". maia.usno.navy.mil. אורכב מ-המקור ב-2012-08-26. נבדק ב-2016-11-12.
- ^ Hall, Asaph, Observations and orbits of the satellites of Mars, Washington: Government Printing Office, 1878 (quoted in Hall, Angelo, An astronomer's wife, Baltimore: Nunn and Company, 1908, p. 112).
- ^ "Notes: The Satellites of Mars". The Observatory. 1 (6): 181–185. 20 בספטמבר 1877. Bibcode:1877Obs.....1..181. נבדק ב-4 בפברואר 2009.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Hall, Asaph (17 באוקטובר 1877). "Observations of the Satellites of Mars". Astronomische Nachrichten (Signed 21 September 1877). 91 (2161): 11/12–13/14. Bibcode:1877AN.....91...11H. doi:10.1002/asna.18780910103.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Morley, Trevor A. (בפברואר 1989). "A Catalogue of Ground-Based Astrometric Observations of the Martian Satellites, 1877–1982". Astronomy and Astrophysics Supplement Series. 77 (2): 209–226. Bibcode:1989A&AS...77..209M.
{{cite journal}}: (עזרה) (Table II, p. 220: first observation of Phobos on 18 August 1877.38498) - ^ מצוק הול באתר הסקר הגאולוגי של ארצות הברית