אפר איסט סייד
 | |
| מראה הפרוור יורקוויל ואפר איסט סייד | |
| מדינה |
 ארצות הברית |
|---|---|
| מדינה |
 ניו יורק |
| עיר |
 ניו יורק |
| רובע | מנהטן |
| שטח | 4.6 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בשכונה | 207,551 (2009) |
| קואורדינטות | 40°46′09″N 73°57′56″W / 40.769166666667°N 73.965555555556°W |
אפר איסט סייד (באנגלית: Upper East Side "הצד המזרחי העליון") היא שכונה ברובע מנהטן שבעיר ניו יורק. היא ממוקמת בין סנטרל פארק לבין איסט ריבר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך המאה ה-19 עברה מסילת הברזל המובילה לעיר ניו יורק באזור זה. בשלהי המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 החלו עבודות הורדת מסילת הברזל אל מתחת לקרקע, וזו כוסתה לחלוטין בשנת 1910. במהלך פיתוח האזור, התעשיינים אנדרו קרנגי והנרי קלי פריק החלו לבנות בתי מגורים ואחוזות לאורכה של השדרה החמישית. משפחות עשירי ניו יורק החלו להתיישב באזור סביב רחוב 86, ובהם משפחת אסטור, משפחת ריינאלנדר ומשפחת רוקפלר, בסמוך לאחוזת משפחת ואנדרבילט שהייתה ממוקמת במקום עוד מראשיתה של המאה ה-19. במזרח האזור התפתח פרוור יורקוויל בו התיישבו משפחות מעמד בינים שמקורם מגרמניה, ולאורך חוף איסט ריבר נבנו במהלך המאה ה-19 וילות של עשירי ניו יורק, האחרונה שבהם שנותרה היא אחוזת גרייסי - המשמשת כיום כמגורי ראש עיריית ניו יורק.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שכונת אפר איסט סייד משתרעת מזרחית לסנטרל פארק, בין רחוב 59 לרחוב 96, כאשר צפונית לאפר איסט סייד נמצאת שכונת הארלם. בפועל, באזור השדרה החמישית וסנטרל פארק משתרעת אפר איסט סייד עד רחוב 110, וכך כוללת את אזור בית החולים מאונט סיני.
אפר איסט סייד כוללת בתוכה את השכונות יורקוויל (באזור מפגש רחוב 86 והשדרה השלישית), קרנגי היל (באזור מפגש רחוב 94 והשדרה החמישית) ולנוקס היל (באזור מפגש רחוב 69 והשדרה הראשונה).
אוכלוסייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי מפקד אוכלוסין שנערך בשנת 2000, מתגוררים באזור האפר איסט סייד 207,543 תושבים (צפיפות אוכלוסין של 45,649 נפשות לקמ"ר). מרבית התושבים (88.25%) לבנים, אולם מתגוררים ברובע גם תושבים ממוצא אסייתי (6.14%), פסיפי ופולינזי (0.04%) ואפריקאים אמריקאים (2.34%). 5.62% מתושבי האזור ממוצא היספני (הן לבנים והן שחורים). 21% מתושבי האזור נולדו מחוץ לארצות הברית מהם: 45.6% מקורם באירופה, 29.5% מקורם באסיה, ו-16.2% מקורם במרכז אמריקה. באזור האפר איסט סייד מתגוררים 125 נשים על כל 100 גברים.
ההכנסה הממוצעת לנפש באזור גבוהה ביותר - 85,081 דולרים לנפש לשנה, וכן רמת ההשכלה של התושבים גבוהה - ל-75.6% מתושבי הרובע הבוגרים (גיל 25 ומעלה) תואר אקדמי. באופן מסורתי, האפר איסט סייד נשלט על ידי משפחות אנגלו-סכסון פרוטסטנטיות עשירות.[1][2][3]
פוליטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אזור האפר איסט סייד שונה מיתר אזורי ניו יורק בתמיכה הגבוהה יחסית שמקבלת בו המפלגה הרפובליקנית (המקבלת כ-50% מקולות המצביעים לעומת 20% - 40% באזורים אחרים של ניו יורק, למעט אזור סטטן איילנד).[4]
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קו שדרת לקסינגטון הוא קו רכבת תחתית היחיד (בו ארבע מסילות), העובר מתחת לאפר איסט סייד. כמו כן עוברים ברובע מספר קווי אוטובוסים. קו רכבת תחתית נוסף קו השדרה השנייה נבנה לאורכה של השדרה השנייה על מנת להקל את העומסים על התחבורה הציבורית באזור האפר איסט סייד.
מוסדות תרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
באזור האפר איסט סייד נמצאים מספר מוסדות תרבות מהידועים והחשובים בעולם. לאורך מייל המוזיאונים נמצאים מוזיאון קופר יואיט, מוזיאון דל באריו, מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, המוזיאון היהודי של ניו יורק, מוזיאון העיר ניו יורק ומוזיאון סולומון ר. גוגנהיים. כמו כן נמצא ברובע אוסף פריק ומכון גתה.
השכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באזור האפר איסט סייד נמצאים מספר מוסדות השכלה גבוהה ובהם מכללת ויל קורנל ללימודי רפואה, מכללת האנטר, מכללת מרימאונט מנהטן, בית הספר לרפואה ובית החולים מאונט סיני ואוניברסיטת רוקפלר.
יהודים
[עריכת קוד מקור | עריכה]באזור זה גרים יהודים רבים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה. באזור מספר בתי כנסת גדולים, רבים מהם נוסדו על ידי מהגרים מגרמניה. באזור גם בתי ספר יהודיים, ובהם ישיבת רמז.
אזכורים תרבותיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אזור האפר איסט סייד שימש רקע לסרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה רבות, בשל המוזיאונים, מרכזי התרבות, חנויות היוקרה ומשפחות העשירות הרבות המתגוררות באזור, שכיכבו בסרטים וסדרות אלה.
בין הסרטים ניתן למנות את "ארוחת בוקר בטיפאני" (1961), "מדורת ההבלים" (1990), "גברים בשחור" (1997), "סקס והעיר הגדולה" (2008) ו"השטן לובשת פראדה" (2007).
בין סדרות הטלוויזיה ניתן למנות את "משפחת ג'פרסון" (1975–1985), "על טעם ועל ריח" (1978–1986), "בטי המכוערת", "אחת שיודעת", ו"סקס והעיר הגדולה" (1998- 2004).
בין הספרים ניתן למנות את ״מיליון נשיקות״ (מוניקה מרפי).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Craig J. Calhoun; Donald Light; Suzanne Keller (1997). Sociology. McGraw-Hill. p. 178. ISBN 9780070380691.
- ^ Paul Schlueter; Dorothy Nyren Curley (1998). Modern American literature: volume V second supplement to the fourth edition. Gale Group. p. 13. ISBN 9780804432658.
- ^ Briton Hadden; Henry Robinson Luce (1998). Time, Volume 110, Edizioni 1–9. Time Incorporated. p. 156.
- ^ מי הם המצביעים הרפובליקנים של ניו יורק, כתבה ב-Gotham Gazette
