בל תשקצו
ביהדות, בל תשקצו הוא איסור הלכתי לעשות מעשים דוחים המעוררים גועל.
מקור האיסור
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספר ויקרא מופיע הפסוק: ”אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם.” (ספר ויקרא, פרק י"א, מ"ג). הפסוק עוסק באופן ישיר באיסור אכילת שרצים, ומהמילים "אל תשקצו את נפשותיכם" נלמד עיקרון רחב יותר: איסור על מעשים נתעבים ומעוררים סלידה. וכך מופיע בתלמוד:
תניא:אָמַר רַב אַחַאי: הַמְשַׁהֶה אֶת נְקָבָיו עוֹבֵר מִשּׁוּם ״לֹא תְשַׁקְּצוּ״. אָמַר רַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי: הַאי מַאן דְּשָׁתֵי בְּקַרְנָא דְּאוּמָּנָא [=מי ששותה (מים) מהקרן של האומן (=קרן להקזת דם)] קָא עָבַר מִשּׁוּם ״לֹא תְשַׁקְּצוּ״.
דוגמאות לאיסורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אסור לדעת חלק מהפוסקים משום 'בל תשקצו'[1][2]
בתלמוד הובאו מספר דוגמאות למעשים האסורים משום 'בל תשקצו' הם:
- אכילת חרק כשר בעודו בחיים,
- 'המשהה נקביו' - התאפקות מרובה מעשיית צרכים,
- שימוש בכלי שנועד להקזת דם לשם שתיית מים[3].
בראשונים יש דוגמאות נוספות לאיסור מדין זה:
- אכילת מאכלים שהתערבב בתוכם קיא או צואה (שהם למעשה מזוהמים),
- אכילת תולעים, גם אם אין בהם בעיות כשרות
- אכילה בידיים מטונפות,
- שתיית שתן ועוד[4].
פרטי דינים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אסור לאדם לאכול כל דבר שמעורר בו גועל, בין אם הדבר מעורר גועל אצל אחרים או לא[5]. דוגמה לכך על בסיס חלק מהפוסקים היא אכילת דג בעודו בחיים או כל סוג מזון שעשוי לעורר תיאבון בתרבות אחת וגועל בתרבות אחרת.
- אם מעורבבים תולעים בתוך תבשיל והם אינם ניכרים לעין - אין בכך איסור בל תשקצו[6].
- שתיית שתן אמנם אסורה, אך היא מותרת לצרכים רפואיים, ולכן אין בכך איסור בל תשקצו[7].
- בספר החינוך, כתוב שאין איסור בל תשקצו באכילת תולעים שהתפתחו במים שבתוך כלים, משום שהתורה התירה אותם בפירוש במה שכתבה לאסור רק אכילה של תולעים הגדלים "בימים ובנחלים"[8]. לעומת זאת, בספר איסור והיתר הארוך כתוב שאסור למי שהתולעים האלו מעוררות אצלו גועל לאוכלן[9].
דאורייתא או דרבנן
[עריכת קוד מקור | עריכה]יש ראשונים שהבינו על פי פשטות דברי התלמוד שזהו איסור דאורייתא[10]. ראשונים אחרים כתבו שזוהי רק גזירה דרבנן, והדרשה שבתלמוד היא אסמכתא בעלמא[11]. הרמב"ם כתב שהאיסור אמנם מדאורייתא, אך אינו נכלל עם שאר האיסורים בתורה שנקבע עליהם עונש מלקות, משום שאינו מתאים לפשט הכתוב[12].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אוכל לא טעים ובגדרי 'בל תשקצו' באתר "עולמות"
- הרב אליעזר מלמד, בל תשקצו בבאכילה, באתר פניני הלכה
- הרב אליעזר מלמד, בל תשקצו בהשהיית צרכיו, באתר פניני הלכה
- הערך "בל תשקצו", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הגהות הרמ"א, יורה דעה, יג, א על בסיס הרב סעדיה גאון שאינו חושש בדגים חיים משום 'אבר מן החי' אך כן חושש משום 'לא תשקצו' (על פי בית יוסף יורה דעה סימן יג).
- ^ רמב"ם, משנה תורה, פרק א', הלכה ג': "דגים וחגבים אינן צריכים שחיטה אלא אספתן היא המתרת אותן.. לפיכך אם מתו מאיליהן בתוך המים מותרין, ומותר לאכלן חיים." הרמב"ם טוען כי ניתן לאכול דגים בעודם חיים ונראה כי כך גם דעת השולחן ערוך.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף צ', ותלמוד בבלי, מסכת מכות, דף ט"ז, עמוד ב'.
- ^ הרמב"ם במשנה תורה לרמב"ם, ספר קדושה, הלכות מאכלות אסורות, פרק י"ז, הלכה כ"ט, וכן דעת הסמ"ג לאוין סוף סימן קמח,והחינוך מצווה קסג וכ"כ בשו"ת הרדב"ז חלק ב סימן תשלט.
- ^ רבנו פרץ מקורביל, הגהות סמ"ק סימן פ
- ^ רבי אברהם אב בית דין, ספר האשכול, סוף הלכות טרפות
- ^ פירוש הרדב"ז על הרמב"ם, משנה תורה, מאכלות אסורות, פרק יז, הלכה כט, ובספר המרדכי, מסכת שבת, רמז שפג
- ^ ספר החינוך מצווה קסג
- ^ איסור והיתר הארוך פרק מא, סעיף ז
- ^ כ"כ בכמה אחרונים, הרמב"ם בספר המצוות מצוות לא תעשה קעט, הרבנו יונה שערי תשובה פרק ג סעיף צג, רבי אליעזר ממיץ ספר יראים מצווה קנא, שו"ת הרשב"ש סימן רעד
- ^ כן דעת רבי מנחם המאירי, בית הבחירה מכות, טז, ודעת חידושי הריטב"א מכות טז ב, והרשב"ץ בספר זוהר הרקיע לאוין עב, וכ"כ בספר תרומת הדשן תשובה קטז
- ^ רמב"ם, ספר המצוות, מצוות לא תעשה, קעט