בנק הפועלים
 | |
 | |
| בניין הנהלת בנק הפועלים | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ציבורית |
| בורסה | הבורסה לניירות ערך בתל אביב |
| סימול | פעלים |
| מייסדים | ההסתדרות הציונית וההסתדרות הכללית |
| תקופת הפעילות | 1921–הווה (כ־103 שנים) |
| חברות בנות |
פעילים  |
| מיקום המטה | יהודה הלוי 63 תל אביב |
| משרד ראשי | תל אביב |
| ענפי תעשייה |
שירותים פיננסיים |
| מוצרים עיקריים | שירותי בנקאות |
| שווי שוק | 56.4 מיליארד ש"ח (25 בדצמבר 2024) |
| הכנסות | 21.3 מיליארד ש"ח (2023) |
| רווח | 7.36 מיליארד ש"ח (2023)[1] |
| הון עצמי | 52.4 מיליארד ש"ח (2023)[1] |
| סך המאזן | 687 מיליארד ש"ח (2023)[1] |
| יחס הון | 12.02 (2023) |
| יו"ר | ראובן קרופיק |
| מנכ"ל | ידין ענתבי |
| עובדים | 8,602 (2023) |
| www.bankhapoalim.co.il | |
  | |
בנק הפועלים הוא בנק מסחרי בישראל. על פי נתוני הדוחות הכספיים לשנת 2023, זהו הבנק השני בגודלו בישראל במונחי הון עצמי, והוא מעסיק כ-8,800 עובדים. הפעילות הבינלאומית של הבנק כוללת את סניף ניו יורק (BHI) ונציגויות בארצות הברית, ועוסקת בעיקר בהענקת שירותי אשראי עיסקי, סח"ח ופיקדונות הן לחברות ישראליות הפועלות בארצות-הברית והן לחברות מקומיות. כמו כן, כוללת את הפועלים שווייץ ובנק הפועלים לוקסמבורג שנמצאים בתהליך סגירה. מניות הבנק נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
הבנק נוסד בשנת 1921 על ידי ההסתדרות הציונית וההסתדרות הכללית, והיה בשליטת ההסתדרות עד שנת 1983, עת הולאם עקב משבר מניות הבנקים. בשנת 1997 נמכר גרעין השליטה בבנק לקבוצת אריסון-דנקנר בראשות תד אריסון. בעלת השליטה בבנק עד לשנת 2018 הייתה חברת אריסון השקעות שבשליטת שרי אריסון[2]. ביוני 2020 מונה ראובן קרופיק ליו"ר הדירקטוריון. באוגוסט 2024 מונה ידין ענתבי למנכ"ל הבנק.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקמת הבנק
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-29 באוקטובר 1919, בישיבת הוועד הפועל הציוני, ביוזמת ברל כצנלסון (ואחרים) ובתמיכת ארתור רופין הוחלט על הקמת בנק שיתנהל על ידי הפועלים ולמענם. הוועידה הראשונה של הסתדרות העובדים העבריים בארץ ישראל אשררה החלטה של הוועידה השישית של הסתדרות פועלי יהודה בדבר הקמת מוסד כספי לענייני עבודה שיהיה בבעלות הסתדרויות הפועלים בארץ ישראל, וקבעה כי הבנק יעמוד לשרותן של כל קבוצות הפועלים המיוסדות על בסיס קואופרטיבי, בכל ענפי פעולתן.
יהיה ברור לכל כי לא קבוצה זו או זו, מפלגה זו או זו יסדו את בנק הפועלים, אלא הסתדרות הפועלים הכללית(...) אין מטרת הבנק לעזור בגמילות חסד לפועל היחיד, אין מטרתו לעזור לפרט שיוכל בתורת פרט לעלות ולעבור על חבריו ו"להשתחרר" ממעמדו. בנק הפועלים הוא המוסד הכספי של מעמד הפועלים, ורצונו לשרת, את מעמד הפועלים כולו. מטרתו לעזור לכלל ציבור הפועלים המאורגן להקים את הקואופרטיבים שלו, רצונו לעזור לרכוש עמדות משקיות חדשות ולגלות וליצור אפשרויות עבודה חדשות.
— ברל כצנלסון, ממקימי בנק הפועלים, ינואר 1922
הבנק פתח את שעריו ב-1 באפריל 1921, סעיף ב' של תזכיר ההתאגדות של הבנק אמר כי מטרות הבנק הן:[3] ”לעזור, לאמץ, לקדם ולסייע סיוע כספי וכל סיוע אחר לכל ענפי עבודתם של מוסדות, אגודות או קבוצות של פועלים מכל הסוגים, שהסתדרו לשם תיקון מצב חבריהם בהתאם לעיקרים קואופרטיביים.” מניות היסוד הוקצו להסתדרות העובדים והוועד הציוני קיבל 43% בהנהלת הבנק.
בשנת 1928 מנע הבנק את קריסתה של חברת "סולל בונה", כאשר העמיד לרשותה הלוואה של 5,000 לא"י.
בין השנים 1923–1937 ניהל את הבנק יוסף אהרונוביץ[4].
פעילות הבנק
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד משבר מניות הבנקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]יעקב לוינסון, שמונה ליו"ר הנהלת הבנק ב-1968, הוביל את בנק הפועלים לפיתוח מואץ ותוך 10 שנים הגיע הבנק למעמד של הבנק הגדול במדינה כשהוא חולף על פני בנק לאומי שהחזיק בתואר זה קודם לכן. הוא אילץ את רוב המפעלים ההסתדרותיים החשובים לעבוד עם בנק הפועלים והביא לכך שיותר מ-90% מהעסקאות של מפעלי חברת העובדים ייעשו באמצעות בנק הפועלים (לעומת 40% קודם כניסתו לתפקיד)[5]. במהלך כהונתו רכש בנק הפועלים את השליטה בבנקים קטנים רבים: בנק הלוואה וחסכון, בנק זרובבל, בנק יפת (ששינה שמו לבנק אמריקאי ישראלי לאחר שרכש את סניפיו של בנק אמריקאי שפעל בישראל[6]), בנק אוצר החייל, בנק תל אביב למשכנתאות, בנק מסד, הבנק לחרושת ולמסחר, בנק משכן, בנק עין חי ואחרים. בנק הפועלים נכנס לפעילות בינלאומית: ב-1971 נפתחו סניף בלונדון[7] ונציגות בציריך, ב-1974 נפתח סניף בניו יורק[8] והוקם בישראל בנק קונטיננטל, כשותפות בין בנק הפועלים ובנק האיגודים המקצועיים בגרמניה. מגמה זו נמשכה בפתיחתם של סניפים נוספים ברחבי תבל. בשנת 1971 עלה הבנק למקום השני (לפי גודל המאזן) בבנקאות הישראלית, ודחק את בנק דיסקונט למקום השלישי[9]. במהלך כהונתו של לוינסון בראשות בנק הפועלים גדל מספר סניפי הבנק מ-60 ל-330. לוינסון פרש מתפקידו בשנת 1983.
הבנק היה בבעלות ההסתדרות עד לשנת 1983 אז הולאם בעקבות משבר מניות הבנקים. אפרים ריינר שימש כיו"ר הבנק (ובחלק מהתקופה, גם כמנכ"ל) בין השנים 1977 ל-1985, עת נאלץ לפרוש מתפקידו בעקבות דו"ח ועדת בייסקי.
מכירת הבנק
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז 1983 הייתה המדינה בעלת השליטה בבנק. בפברואר 1995, פרסמה מדינת ישראל מכרז לרכישת הבנק. למיכרז ניגשו שתי קבוצות, קבוצה בה היו שותפים ג'ורג' סורוס, תד אריסון ובנק גולדמן סאקס[10], וקבוצה שנייה בראשות איש העסקים אליעזר פישמן. יישום המכרז התעכב במשך שנתיים ולא יצא לפועל[11].
בספטמבר 1997, נמכר לבסוף גרעין השליטה לקבוצת משקיעים בראשות תד אריסון, יחד עם משפחת דנקנר (שנכנסה לעסקה באמצעות חברת תעשיות מלח לישראל) וקבוצה של יהודים-אמריקנים (מייקל שטיינהרדט, לו רניירי, סקוט שאי, לן אברמסון וצ'ארלס שוסטרמן)[12]. הקבוצה רכשה בסך הכל 43% ממניות הבנק תמורת 1.368 מיליארד דולר. אריסון השקעות מימנה כ-40% מההשקעה, באמצעות הלוואה שהעמיד לרשותה קונסורציום בנקים בראשות הבנק הבינלאומי[13]. ואילו משפחת דנקנר באמצעות הלוואה של מעל למיליארד שקל מבנק לאומי, שהיה אז אף הוא בבעלות ממשלתית, על ידי שעבוד הקרקעות של חברת תעשיות מלח לישראל כבטוחה להלוואה. דיבידנדים שחילק הבנק לבעלי המניות שימשו לצורך החזרי הריבית על ההלוואה[14]. לאחר מכירת גרעין השליטה החזיקה אריסון השקעות כ-21% ממניות הבנק ומשפחת דנקנר 11.6%.
בשנת 2004 החלו השותפים האמריקנים בגרעין השליטה למכור בהדרגה את מניות הבנק[15], ובינואר 2007 מכרה משפחת דנקנר את השליטה בתעשיות מלח לישראל לאריסון השקעות תמורת 886 מיליון שקל, והעניקה לה בכך את השליטה הבלעדית בבנק הפועלים[16].
במהלך תקופת בעלותה של המדינה ואף שנים לאחר מכן, המשיך הבנק להיות הבנק הגדול ביותר במדינה, והחל מחודש נובמבר 2007 חזר להיות הבנק השני בגודלו.
פעילות עסקית לאחר ההפרטה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם רכישת השליטה על ידי קבוצת אריסון-דנקנר מונה עמירם סיון למנכ"ל, שכיהן בתפקידו עד 2002, שאז הוחלף על ידי אלי יונס.
בדצמבר 2002 הכריז הבנק על כוונתו לפטר 900 עובדים שהיוו כ־10% מעובדי הבנק בישראל[17]. בסופו של דבר פוטרו 793 עובדים במהלך שנת 2003.
בשנת 2003, רכש את בנק הספנות ממייקל שטיינהארט, שהיה אז שותף לגרעין השליטה בבנק הפועלים עצמו (באמצעות שותפותו בקבוצת אריסון)[18].
את שנת 2005 סיים בנק הפועלים ברווח של 2.9 מיליארד שקל, שהיה בזמנו הרווח הגבוה ביותר של כל הזמנים. רווח זה נבע בעיקר ממכירת חברת הבת האמריקאית, בנק סיגניצ'ר. הרווח הנקי של הבנק בשנת 2006 הסתכם בכ-3.4 מיליארד שקל.
בחודש מרץ 2007 חתם הבנק על מזכר עקרונות למכירת מניותיו בבנק יהב עם בנק מזרחי-טפחות, על פי ההסכם נקבע כי בנק יהב ימשיך לקבל שירותי תפעול מבנק הפועלים לתקופה של שלוש שנים[19]. באותו החודש הוחלף היו"ר שלמה נחמה בדן דנקנר. באותה שנה נמתחה ביקורת רבה על התנהלות הבנק ושל אריסון בדגש על פיטורי נחמה והחלפתו בדנקנר, בעיקר על ידי הדירקטור החיצוני פרופ' אמיר ברנע. בספטמבר אותה שנה, ברנע אף התפטר מתפקידו במחאה על ההתנהלות הזאת[20].
באוגוסט 2009 מונה ציון קינן למנכ"ל הבנק, במקום צבי זיו שהתפטר במרץ 2009. באותה שנה מונה יאיר סרוסי ליו"ר הבנק במקום דני דנקנר שפרש מתפקיד זה על-פי דרישת בנק ישראל. באוגוסט 2016 נכנס אריק פינטו לתפקיד מנכ"ל הבנק[21].
בשנת 2016 השיק הבנק את אפליקציית התשלומים "bit". לפי דיווחים, אחת ממטרות פיתוח האפליקציה הייתה להתמודד עם המידע העסקי שאבד לאחר שבנק הפועלים נאלץ לוותר על ישראכרט והמידע הצרכני שהיא סיפקה[22].
בשנת 2017 שודרה בכאן 11 הסדרה הראשונה של דו"ח רולניק שעסקה בשליטה בבנק, בטייקונים, בחובות דני דנקנר ובקשר בין הבנק לגופי התקשורת בארץ[23].
בשנת 2020 מונה דב קוטלר למנכ"ל הבנק.
בעבר ניהל הבנק פעילות בינלאומית עניפה אשר כללה סניפים שלוחות ובנקים בשליטתו ברחבי העולם. נכון לשנת 2023 נותר רק סניף אחד של הבנק בניו יורק שהיקף פעילותו זניח ביחס להיקף פעילות הבנק.[24]
באוגוסט 2024 מונה ידין ענתבי למנכ"ל הבנק.
חשיפה למשבר הסאב פריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנק הפועלים נפגע באופן הקשה ביותר ממשבר הסאב פריים מבין הבנקים בישראל. עיקר הפגיעה נבעה מרכישת איגרות חוב מגובות משכנתא מחברות כמו פאני מאי ופרדי מאק.
ברבעון הראשון בשנת 2008, לאחר שמועות על מחיקות ענק שהבנק יבצע והכחשות גורפות מצד מנהלי הבנק, דיווח הבנק על מחיקה בסכום של 350 מיליון דולר, בכך הגיע הבנק למחיקה מצטברת בסך של שמונה מאות מיליון דולר מפרוץ המשבר עד לאותה עת.
המחיקה בוצעה מההון העצמי של הבנק ונזקפה לקרן הון, ולא הוגדרה כהפסד בדוח רווח והפסד. הפחתת ההון העצמי של הבנק גרמה לבנק להיסחר מתחת להון העצמי שלו לראשונה משנת 2003[25].
המשקיעים הגיבו בפאניקה ומניית הבנק נפלה בשיעור של למעלה משבעים אחוז, משער 2200 ביוני 2007 לשער 600 בפברואר 2009, בכך נמחקו למעלה משלושים מיליארד שקל מכספי המשקיעים.
בעת פרסום הדוחות הרבעוניים לשנת המס 2008 הודיע מנכ"ל הבנק צבי זיו על פרישתו וסיכם בדבריו את תוצאות הדוחות הכספיים במילים הבאות "שנת 2008, הייתה הגרועה בתולדות העולם הפיננסי המודרני - צונאמי כלכלי שאיש לא חזה את עוצמתו, ואף כלכלן לא השכיל לנבא את כמות ההרס שהוא נושא עימו".
פרשת העלמות המס בארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2015 פתח משרד המשפטים האמריקאי בחקירה נגד בנק הפועלים, בחשד שהחל מ-2002 ועד לפחות שנת 2014 הבנק פעל יחד עם עובדיו, לקוחותיו ואחרים להונות את הממשל האמריקאי בכל הנוגע לתשלום מיסים, סייע בהגשת דו"חות שגויים לרשויות המס ולהימנעות בפועל של לקוחותיו בארצות הברית מתשלום מיסים. על פי החשד, בנק הפועלים סייע ללקוחותיו להסתיר את בעלותם בנכסים וכספים שהבנק החזיק בהם, באופן שאיפשר לאותם לקוחות להעלים מיסים. בנוסף לכך, נחקר הבנק על מעורבותו בפרשת השחיתות של בכירים בפיפ"א[26]. לאחר שנים של התדיינות עם הרשויות בארצות הברית, הודיע הבנק, באפריל 2020, כי חתם עם רשויות המס האמריקאיות על הסכם הודאה בסיוע להעלמות מס ללקוחות הבנק, שבגינו ישלם קנסות בסך כולל של כ-875 מיליון דולר[27].
בשל הפרשה, על פי דרישת המפקחת על הבנקים, חדוה בר, החליט דירקטוריון הבנק שוועדה בלתי תלויה, בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס, יורם דנציגר, תבדוק את התהליכים הניהוליים ותהליכי הבקרה, שאפשרו את המעשים נשוא חקירת המס בכללותה, תוך התייחסות להיבטי ממשל תאגידי והתנהלות ההנהלה הבכירה והדירקטוריון[28].
אי סדרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוקטובר 2022, מנהל מחלקה בבנק נחשד במעילת ענק, בכספי לקוח. על פי החשד סכום המעילה הוערך בחמישים מיליון שקלים, הייתה זו המעילה הגדולה ביותר במדינת ישראל מאז פרשת הבנק למסחר.[29]
המבנה הארגוני של הבנק
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קבוצת בנק הפועלים פועלת בישראל במכלול תחומי הבנקאות השונים ובפעילות המשיקה בשוק ההון, באמצעות ארבע חטיבות מרכזיות: החטיבה העסקית, החטיבה הקמעונאית חטיבת שווקים פיננסיים ובנקאות בינלאומית וחטיבת החדשנות ואסטרטגיה.
- החטיבה העסקית
- החטיבה משרתת לקוחות עסקיים, כאשר בתחום החברות הגדולות (corporate) פועלת החטיבה באמצעות סקטורים בעלי התמחות ענפית ובתחום החברות הבינוניות (Middle Market) פועלת החטיבה באמצעות מרכזי עסקים הפרוסים ברחבי ישראל. בנוסף, החטיבה מעניקה שירות ללקוחותיה באמצעות מרכזי שירות המעניקים ללקוחות החטיבה שירותים תפעוליים, ובאמצעות מערך סחר חוץ הנותן שירותים לכלל לקוחות הבנק.
- החטיבה הקמעונאית (Retail)
- החטיבה משרתת בין השאר לקוחות משקי בית, בנקאות פרטית, תושבי חוץ ועסקים קטנים, באמצעות 204 סניפים, מרכזי ייעוץ השקעות וסניף נייד הנותן מענה ללקוחות בכ-37 נקודות שירות (כמחציתן בתי אבות), לצד מגוון ערוצים ישירים: מכשירים לשירות עצמי בסניפים וב"חצרות לקוח" בפריסה רחבה, "פועלים באינטרנט", "פועלים בסלולר", מוקד "פועלים בטלפון", מערכת קולית לקבלת מידע וביצוע פעולות ופניות ברשתות החברתיות.
- חטיבת שווקים פיננסיים ובנקאות בינלאומית
- החטיבה מרכזת את פעילות קבוצת הבנק במרבית תחומי שוק ההון בישראל ובחו"ל. פעילות זו כוללת, בין היתר, מתן שירותי ביצוע פעולות מסחר בניירות-ערך (ברוקראז') שמירת ניירות-ערך, שירותי מסחר במטבעות והנגזרים, מחקר וייעוץ, שירותים למנהלי נכסים פיננסיים, ניהול תיקי השקעות, בנקאות להשקעות, עסקי חיתום וניהול הנפקות.
- חטיבת החדשנות והאסטרטגיה
- החטיבה פיתחה את אפליקציית התשלומים bit.
פועלים השקעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פועלים השקעות
"פועלים השקעות" היה בית ההשקעות של הבנק שהוקם בשנת 1963, בשם "חברה להשקעות של בנק הפועלים בע"מ"[30]. במהלך השנים הייתה "פועלים השקעות" לאחת החברות המובילות בישראל בקידום השקעות מגוונות בתעשייה, טכנולוגיה מתקדמת, תקשורת, פרסום, מחשבים, סחר, נדל"ן ותחומים נוספים. בשנת 1996 רכשה חברת "אורדן תעשיות" את מניות השליטה בחברה מידי בנק הפועלים, תמורת 206 מיליון שקל, זאת בעקבות דיוני ועדת דוד ברודט לצמצום הריכוזיות במשק הישראלי, שהמליצה על צמצום החזקות הבנקים בתאגידים ריאליים[31][32]. בשנת 2001, שונה שם החברה לפולאר השקעות[33]. בשנת 2013 נכנסה "פולאר השקעות" להסדר חוב[34].
מנכ"לי הבנק ויושבי הראש שלו לדורותיהם
[עריכת קוד מקור | עריכה]מנכ"לי בנק הפועלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| יוסף אהרונוביץ | 1923–1937 | מנהל הבנק הראשון |
| פרץ נפתלי | 1938–1949 | לימים שר בממשלות ישראל |
| יצחק בראלי ואברהם זברסקי | 1949–1955 | יושבי ראש ההנהלה |
| אברהם זברסקי | 1956–1968 | יושב ראש ההנהלה |
| ד"ר אשר הלפרין | 1972-1969 | מנכ"ל משותף |
| יעקב לוינסון | 1968–1976 | יושב ראש ההנהלה |
| נפתלי בלומנטל | 1978–1976 | מילא את מקומו של לוינסון בהיותו בארצות הברית, לימים חבר הכנסת |
| יעקב לוינסון ואפרים ריינר | 1978–1980 | יושבי ראש ההנהלה |
| יעקב לוינסון וגיורא גזית | 1980 | יושבי ראש ההנהלה |
| משה אולניק | 1979–1994 | ממלא מקום יושב ראש ההנהלה ומנכ"ל משותף |
| גיורא גזית | 1980–1986 | יושב ראש ההנהלה |
| עמירם סיון | 1986–2002 | לשעבר מנכ"ל משרד האוצר |
| אלי יונס | 2002–2003 | הראשון שכונה מנכ"ל הבנק |
| צבי זיו | 2003–2009 | |
| ציון קינן | 2009–2016 | |
| אריק פינטו | 2016–2019 | |
| דב קוטלר | 2019–2024 | |
| ידין ענתבי | 2024–הווה |
יושבי ראש הבנק (יושבי ראש הדירקטוריון)
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| יצחק בראלי | 1951–1955 | |
| אברהם זברסקי | 1956–1968 | |
| יעקב לוינסון | 1968–1976 | יושב ראש מועצת המנהלים |
| נפתלי בלומנטל | 1976–1978 | מילא את מקומו של לוינסון בהיותו בארצות הברית, לימים חבר הכנסת |
| אפרים ריינר | 1978–1985 | יושב ראש מועצת המנהלים |
| איתן ברגלס | 1985–1992 | יושב ראש מועצת המנהלים, לשעבר סגן רקטור אוניברסיטת תל אביב |
| עמנואל שרון | 1992–1998 | הראשון שכונה יו"ר הבנק, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר ונציב שירות המדינה |
| שלמה נחמה | 1998–2007 | |
| דני דנקנר | 2007–2009 | התפטר בעקבות לחץ מבנק ישראל |
| יאיר סרוסי | 2009–2017 | |
| עודד ערן | 2017–2020 | נפטר מספר ימים לאחר שהודיע על פרישה מתפקידו |
| ראובן קרופיק | 2020 ואילך |
בעלי שליטה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1997 הפכה חברת תעשיות מלח לישראל לבעלת עניין בבנק. בשנת 2007 נרכשה "תעשיות מלח לישראל" על ידי אריסון השקעות, בעלת השליטה בבנק, שבהמשך מכרה את המניות שבבעלות "תעשיות מלח לישראל"[35].
עד לשנת 2018, משפחת אריסון החזיקה בעשרים אחוז ממניות הבנק. בשלהי שנת 2018 שרי אריסון הודיעה על מכירה מדורגת של אחזקותיה בבנק, בספטמבר 2022 השלימה את המהלך במכירת מניות בשווי של למעלה ממיליארד שקל, בכך נותר הבנק דה פקטו ללא בעלי שליטה.
סמל הבנק
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראשית ימיו של הבנק לא היה סמל קבוע ושם הבנק בגופנים שונים שימש כסמליל. בשנות ה-50 עוצב סמל גרפי המשלב את ראשי התיבות של הבנק (ב' ו-פ') בתוך תבנית ריבועית. ב-1989 עוצב סמליל בו הוצגו לראשונה צבעי הבנק המשמשים אותו עד היום. שם הבנק נכתב בגופן חיים מוצר והוקף במרובע אפור ובתוכו שני מקבילים אדומים. ב-1998 לראשונה שולב מעוין אדום. ב-2001, עוצב סמל חדש, בו נכתב שם הבנק באותיות כחולות בגופן שנוצר במיוחד[36]. כוונתו המקורית של המעצב הייתה לסמל עפיפון אך משמעות זו נזנחה ונשארה רק הצורה המלבנית[37]. סמל זה שימש עד לינואר 2018, בו עודכנו צבעי הסמל לאדום ואפור בהירים יותר ושם הבנק מוצג באות ישרה, מודרנית, מעוגלת ולא נטויה.
-
הסמל בשנות ה-20 -
הסמל בשנות ה-30 -
הסמל בשנות ה-90 -
הסמל מ-1998 עד לספטמבר 2001 -
הסמל של בנק הפועלים מספטמבר 2001 עד 10 בינואר 2018 -
הסמל החל מ-10 בינואר 2018
סיסמאות פרסום
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בוא לגדול איתנו בנק הפועלים (1985-1982)
- פועלים טוב יותר בשבילך (1994-1985)
- בנקאות שבאה אליך (1996-1994)
- פועלים מכל הלב (1999-1996)
- פועלים כמו שאתה רוצה (2001-1999)
- פועלים בשבילך (2004-2001)
- להיות ראשון זה מחייב (2018-2004)
- פועלים איתכם בכל החלטה (2022-2018)
- מקצוענים שפועלים בשבילך (2022-)
הפקת בול הבנק
[עריכת קוד מקור | עריכה]במלאת 100 שנה להיוסדו, השיק הבנק עם דואר ישראל, ובהנפקת השירות הבולאי, את בול המאה, בעיצובה של מעצבת הבולים מירי גיסטור[38][39]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ב. כ. (ברל כצנלסון), ליסוד בנק הפועלים, קונטרס, כ"ב, ג' בשבט ה'תר"ף, עמ' 3–6.
- יעקב אפטר, "בנק הפועלים בארץ ישראל: פעולותיו וערכו בבנין תנועת העבודה בארץ", מאת יעקב אפטר, ברלין: הוועד לענייני ארץ ישראל העובדת, תרפ"ד, 1924, (ספר זה יצא לאור גם בתרגום ליידיש), "די ארבעטער באנק אין ארץ ישראל: איר טעטיקייט און באדייטונג פארן אויפבוי פון דער ארבעטס-באוועגונג אינם לאנד" / פון יעקב עפטער, בערלין: דפוס וויקטאריא, תרפ"ד, 1924.
- נחום גרוס ויצחק גרינברג, בנק הפועלים, חמישים השנים הראשונות, 1921-1971, תל אביב: הוצאת עם עובד, 1994, (600 עמודים).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בנק הפועלים
בנק הפועלים, ברשת החברתית פייסבוק
בנק הפועלים, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
בנק הפועלים, ביישום טלגרם
בנק הפועלים, ברשת החברתית אינסטגרם
בנק הפועלים, ברשת החברתית LinkedIn
בנק הפועלים, סרטונים בערוץ היוטיוב
- בנק הפועלים בע"מ, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב
- בנק הפועלים בע"מ, באתר "מאיה"
- בנק הפועלים בע"מ, באתר גלובס
- בנק הפועלים, באתר Crunchbase (באנגלית)
- ההיסטוריה של בנק הפועלים, אתר תנועת העבודה
- גידי וייץ, יורם גביזון, החגיגה של דני, שרי וציון. כך חילק בנק הפועלים אשראי למקורבים, באתר הארץ, 25 ביולי 2013
שרון שפורר, אשראי מנופח ומינויים מפוקפקים - מה קרה בבנק הפועלים בעשור האחרון?, באתר TheMarker, 15 באוגוסט 2014
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 בנק הפועלים בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
- ^ גולן חזני ומיקי גרינפלד, שרי אריסון מוכרת מחצית ממניותיה בבנק הפועלים למשקיעים מצפון אמריקה - תמורת 3.25 מיליארד שקל, באתר כלכליסט, 24 בספטמבר 2017
- ^ סעיף דומה מאוד בניסוחו נמצא בתקנות ההתארגנות של בנק המזרחי, שם ההפניה היא לעובדים השייכים להסתדרות "המזרחי"
- ^ יוסף אהרונוביץ תנועת העבודה, אישים
- ^ שלמה פרנקל ושמשון ביכלר, המיוחסים, 1984, עמ' 66
- ^ בנק "אמריקאי-ישראלי" יפעל להידוק קשרים עם גורמים כלכליים בארה"ב, דבר, 17 בנובמבר 1975
- ^ דוד ליפקין, בנק הפועלים מרחיב פעילותו בחו"ל, דבר, 24 ביוני 1971
- ^ נפתח סניף בנק הפועלים בניו יורק, דבר, 26 בנובמבר 1974
- ^ דוד ליפקין, בנק הפועלים - במקום השני במערכת הבנקאות הישראלית, דבר, 1 בפברואר 1972
- ^ מירב ארלוזורוב, נתניהו נפגש עם ג'ורג' סורוס; לשכת רה"מ: נושא בנק הפועלים לא נדון, באתר גלובס, 4 בפברואר 1997
- ^ אורנה רביב, הפרטת בנק הפועלים: הסיפור שלא נגמר, באתר גלובס, 19 בינואר 1997
- ^ סטלה קורין-ליבר, נא להכיר: השחקנים הראשיים בקבוצת אריסון, באתר גלובס, 8 בספטמבר 1997
- ^ שלומי גולובינסקי, המספרים של שלמה נחמה: אריסון החזקות הרוויחה 3.7 מיליארד שקל מאז 1997, באתר TheMarker, 30 במרץ 2005
- ^ דורית בר, הבנקים: חכמים על חלשים, באתר ynet, 6 באוגוסט 2002
- ^ טלי ציפורי, מוכרים בשיא? האמריקניים בבנק הפועלים מעדיפים מזומן על מניות, באתר גלובס, 29 בנובמבר 2004
- ^ יורם גביזון, נפילתה של משפחת דנקנר, באתר TheMarker, 11 במאי 2009
- ^ ynet שרי אריסון: "לא הייתה לנו ברירה אלא לפטר" - כלכלה
- ^ שלומי שפר, בנק הספנות מקפל מפרשים, באתר הארץ, 2 בינואר 2003
- ^ סוגיית ההפרטה, הפועלים מכר חלקו ביהב למזרחי-טפחות, באתר ynet, 27 במרץ 2007
- ^ אבי שאולי, בגלל שרי אריסון - פרופ' ברנע התפטר מבנק הפועלים, באתר ynet, 2 בספטמבר 2007
- ^ הוחלט על מינוי פינטו כמנכ"ל, מועד תחילה יקבע לאחר הסכמת המפקחת, באתר מאי"ה של הבורסה לניירות ערך
- ^ זמן אמת עונה 5 | חורגים מהמסגרת - פרק 20, נבדק ב-2022-01-15
- ^ דוח רולניק פרק 1 | אז מי בעצם מחזיק השליטה בבנק הפועלים?, נבדק ב-2024-01-29
- ^ https://www.bankhapoalim.co.il/sites/default/files/media/DohotKaspiem/120012324.pdf עמ' 52
- ^ עירן פאר, [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000321411 בנק הפועלים מציג: מחיקות ענק נוספות בעקבות משבר הסאב-פריים], באתר גלובס, 13 במרץ 2008
- ^ סיון איזסקו, בנק הפועלים: הרשויות האמריקאיות חוקרות את מעורבות הבנק בפרשת השוחד לבכירי פיפ"א, באתר TheMarker, 10 בספטמבר 2015
- ^ רחלי בינדמן, בנק הפועלים סגר את פרשת העלמות המס בארה"ב: ישלם קנס של 875 מיליון דולר, באתר כלכליסט, 30 באפריל 2020
- ^ רחלי בינדמן, בנק הפועלים ישלם קנס של 3 מיליארד שקל בפרשת העלמות המס, באתר כלכליסט, 18 במרץ 2020
- ^ גיא פלג, חשיפה מול המצלמות: כך התוודה מנהל בכיר בבנק הפועלים בפני לקוחה - מעלתי בכספך, באתר מאקו, 7 באוקטובר 2022
- ^ יוקמו חברות נוספות להשקעות בניירות ערך מקומיים, למרחב, 2 ביוני 1963
- ^ שם הוועדה הרשמי היה "הוועדה הממשלתית לבחינת ההיבטים של אחזקות הבנקים בתאגידים ריאליים" והיא כונסה בשנת 1995
- ^ שי שלו, אורדן הגישה הצעת רכש למניות פועלים השקעות בהיקף של 140 מיליון שקל, באתר גלובס, 18 בספטמבר 1997
אורדן השקיעה 107 מ' ש' והגדילה חלקה ל-35% מפועלים השקעות, באתר גלובס, 5 באוקטובר 1997 - ^ שי שלו, בעקבות דרישת בנק הפועלים: פועלים השקעות נאלצת לשנות את שמה לפולאר, באתר גלובס, 18 באוקטובר 2001
- ^ שלי אפלברג, למרות התנגדות בעלי המניות: ביהמ"ש אישר את ההסדר בפולאר, באתר TheMarker, 21 באוקטובר 2013
- ^ גולן חזני, שרי אריסון מעמידה את מלח הארץ על המדף, באתר כלכליסט, 3 במאי 2018
- ^ שלומי דונר, בנק הפועלים ביצע מיתוג מחדש למען הלקוחות, באתר ynet, 3 בספטמבר 2001
- ^ חגי לוי, האם שינוי לוגו אכן תורם לשינוי בתדמית של החברה?, באתר כלכליסט, 14 בספטמבר 2008
- ^ חבצלת דמארי, בול המאה, ידיעות אחרונות 21.4.2021, גיליון 25075, עמ' 14
- ^ בול 100 שנה לבנק הפועלים, אתר השירות הבולאי
| בנקים מסחריים בישראל | |
|---|---|
|
| מניות מדד תל אביב פיננסים |
|---|