הכפר הגלובלי

הכפר הגלובלי הוא מונח שטבע חוקר התקשורת מרשל מקלוהן בשנת 1959 ולאחר מכן בספרו "הגלקסיה של גוטנברג" שיצא לאור בשנת 1962. מקלוהן טבע את המונח כדי להגדיר את האופן בו משפיעה תקשורת ההמונים על תחומי עניינם ועל אופן התייחסותם של בני-אדם זה לזה, בהופכה אנשים רחוקים ומנותקים זה מזה ברחבי העולם שותפים בתחומי העניין והצריכה החדשותית שלהם בזכות כלי תקשורת ההמונים המעבירים בו זמנית או בתוך זמן קצר מידע, חדשות ובידור לציבור רחב ברחבי העולם. לטענת מקלוהן, מצמצום המרחקים שיצרה העברת המידע באמצעות תקשורת ההמונים נגזר צמצומו של כדור הארץ עד כדי כפר גלובלי, בו יש מספר מוגבל של מוקדי עניין, וכל בני הכפר שותפים לעיסוק בהם ולהתמקדות בהם. כשמדברים על כפר גלובלי, הכוונה היא להדגיש את כך שהעולם כולו הפך לסוג של כפר אחד גדול. כפר שתושביו מתגוררים במקומות הרחוקים זה מזה במרחקים רבים, אבל כולם מקבלים את אותו מידע, מנהלים אורח חיים דומה, מקיימים ביניהם קשרים קרובים ומשפיעים אלה על אלה - וכל זאת כאילו הם גרים בכפר אחד גדול. הקשרים וההשפעות ההדדיות באות לידי ביטוי גם במתרחש ביחסים בין מדינות וכלכלתן לדוגמה כאשר נמצא משבר במדינה אחת, הוא משפיע גם על כלכלתן של מדינות אחרות בכל מקום בעולם, כשמתגלה נפט בכמות מסחרית במקום אחד, הדבר משפיע על מחירי הנפט בעולם כולו; וכאשר מתרחש אסון טבע במדינה כלשהי או באזור כלשהו בעולם, עלולות להיות לכך השלכות על הכלכלה, על הטכנולוגיה בעולם כולו.

כיום, בני האדם יכולים לתקשר עם כל העולם ממקומות שונים. מקלוהן טבע את המונח שנים לפני התפתחות אמצעי תקשורת ההמונים באופן המאפשר העברה מיידית של אירועים (שידור חי טראנס-אטלנטי ראשון אירע בשנת 1967). בשנים שחלפו התפתחה טכנולוגיית התקשורת האלקטרונית ואפשרה שידורם של אירועים בו-זמנית לכל רחבי תבל, כשאירועים דוגמת שידורי האולימפיאדה וגביע העולם בכדורגל הופכים התרחשויות גלובליות בהן צופים מיליארדי אנשים בו-זמנית. התפתחותה של רשת האינטרנט ואפשרויות הידודיוּת חיזקו את יכולתם של אנשים לא רק לצפות באירועים בו-זמנית ולמקד עניינם בנושאים דומים, כי אם גם להגיב על אירועים, להחליף דעות ולהעביר מידע שאינו נמסר מגוף מרכזי אחד.

רבים מקשרים תופעות שונות של גלובליזציה ושל טשטוש גבולות תרבותיים למונח "כפר גלובלי".^{[דרוש מקור]} תופעות כמו אמריקניזציה נחשבות דוגמה לו, בכך שמקור אחד (ארצות הברית) מנחיל את עולם המושגים ואת התרבות שלו לרבים אחרים באמצעות בידור טלוויזיוני וקולנועי.

מהות השם

העולם של היום נקרא כפר גלובלי. זאת אומרת תהליכי הגלובליזציה הרבים שמתרחשים בעולמנו יוצרים מעין כפר גלובלי שבו בעצם כל אדם יכול לדעת מה קורה בקצה השני של העולם, להתערב בו ולהתעסק בו.

המילים "כפר" ו"גלובל" הן מילים שונות ואולי אפילו הפוכות במשמעותן. המילה "כפר" מסמלת מרחב קטן ואינטימי. לעומת זאת, המילה "גלובל" מסמלת מרחב גדול - כלל עולמי. כשאנו משלבים את שתי המילים הללו אנו מתכוונים לומר שבעולמנו לכל תושב יש אמצעים מתאימים שיכולים לקשר אותו לתושבים אחרים בעולם ולהכיר אותם ממש כמו שמכירים אנשים בכפר.

פוטומונטז' שממחיש את רעיון הכפר הגלובלי. עם המונומנטים המצויים בתמונה ניתן למנות את טירת אגסקוב בדנמרק, מגדל ברודוויי באנגליה, שלט הוליווד בארצות הברית, אנדרטת צ'יאנג קאי שק בסין, בית האופרה של סידני שבאוסטרליה, הר מטרהורן בשווייץ ופסל החירות בניו יורק. ברקע תמונתו האיקונית של כדור הארץ "The Blue Marble".

ראו גם

• גלובליזציה
• ממשלה עולמית
• אמריקניזציה
• לאומיות מתודולוגית

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הכפר הגלובלי בוויקישיתוף

• דוד גורביץ' ודן ערב, הערך "כפר גלובלי", באתר אנציקלופדיה של הרעיונות