הר דנאלי
 | |
| דנאלי, צילום מהפארק הלאומי דנאלי | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם |
ויליאם מקינלי  |
| גובה | 6,168 מטר. ההר הגבוה באמריקה הצפונית. |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| מיקום | אלסקה שבארצות הברית |
| רכס הרים | רכס אלסקה |
| העפלה ראשונה | 7 ביוני 1913 על ידי צוות בן ארבעה מטפסים, בראשותו של הדסון סטק |
| מסלול ההעפלה הקל | מערבי, טיפוס קרחונים/שלג |
| קואורדינטות | 63°5′51.34″N 151°00′19.86″W / 63.0975944°N 151.0055167°W |
  | |
הר דנאלי (באנגלית: Mount Denali), הידוע בעבר רשמית כהר מקינלי (Mount McKinley), הוא ההר הגבוה ביותר באמריקה הצפונית ומתנשא לגובה 6,168 מטר.[1] ההר נמצא במדינת אלסקה בארצות הברית כ-210 קילומטר צפון-צפון-מערב לעיר אנקורג' וכ-250 קילומטר דרום-מערב מפיירבנקס, בתחומי הפארק הלאומי דנאלי. ההר הוא מבין שבע הפסגות המהווה "תחנה" ב-מסע שבע הפסָגות.
פירושו של שם ההר הוא "הגדול" בשפה הדינאינא, ובמשך זמן רב היה שמו הרשמי באלסקה בלבד. השם מקינלי ניתן להר באופן רשמי ב-1897 על שמו של נשיא ארצות הברית ויליאם מקינלי על ידי היזם המקומי, וויליאם א' דיקי. למקינלי עצמו לא היה כל קשר לאזור או להר. אולם באוגוסט 2015, בהיענות לדרישת אלסקה, החליטה שרת הפנים של ממשל הנשיא אובמה, בתיאום עם ועדת השמות הגאוגרפיים של ארצות הברית, ששמו של ההר ישוב ויהיה שמו המקורי דנאלי.[2]
מאפיינים ייחודיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדנאלי מתנשא, ביחס לסביבתו, לגובה רב יותר מאשר הר האוורסט, אף כי ביחס לפני הים, פסגת האוורסט גבוהה מדנאלי בכ-2,700 מטר. הסיבה לכך היא שרגלי האוורסט נמצאות על הרמה הטיבטית, מישור בגובה 5,200 מטר מעל פני הים, והוא מתנשא, ביחס לסביבתו, לכ-3,700 מטר בלבד. לעומתו, רגלי הדנאלי נמצאות בגובה 600 מטר מעל פני הים, ובגובה של 5,500 מטר ביחס לסביבה הקרובה.
ההר מתאפיין גם בקור ומזג אוויר קיצוניים במיוחד. מד חום שהושאר בגובה 4,600 מטר על ההר, במשך 19 שנה, הגיע למדידת שיא של 73- מעלות צלזיוס. טיפוס על ההר טומן בחובו סיכון גבוה במיוחד לחלות במחלת גבהים. הסיבה היא לא רק הגובה הרב אלא אף מיקומו הצפוני של הר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההר מוזכר לראשונה ביומני רב החובל ג'ורג' ונקובר, קצין בצי הבריטי שחקר את האזור בסוף המאה ה-18. ונקובר כתב כי ראה את פסגתו המושלגת ממרחק של 350 קילומטרים, בעודו בלב ים.
הניסיון הראשון לטפס לפסגת ההר נעשה ב-1903 על ידי השופט ג'יימס וויקרשם. הניסיון נערך מהצד הצפוני הקרוי היום "קירו של וויקרשם". במסלול סכנת מפולות שלגים ולא טיפסו עליו מ-1963.
ב-1903 טען חוקר הקוטב הנודע פרדריק קוק שהצליח להגיע לפסגה, אך מאוחר יותר התברר ששיקר. בעקבות התערבות בבר בפיירבנקס ב-1910 קיוותה משלחת של ארבעה מחפשי זהב להוכיח שאיש מעולם לא היה על הפסגה, ולהבטיח שאלסקאים יהיו הראשונים להיות שם. בדצמבר אותה שנה, המשלחת יצאה מפיירבנקס על גבי סוסים ומזחלת כלבים. לאף אחד מחברי המשלחת לא היה ניסיון כלשהו בטיפוס הרים. במשך חמישה חודשים הם עשו דרך של כ-200 ק"מ, כשהם מתקיימים על צייד ודייג בלבד. בסופו של דבר, שניים מהם הצליחו להגיע לפסגתו הצפונית של ההר, רק 250 מטר מהפסגה הנכספת.
פסגת ההר האמיתית נכבשה לראשונה, על ידי צוות בן ארבעה מטפסים, בראשותו של הדסון סטק ב-7 ביוני 1913. דרכם להר הייתה דומה לזו של המשלחת הקודמת.
בשנות ה-50 של המאה ה-20 נכנסו לשימוש מטוסי סקי, שעזרו לקצר את הדרך הארוכה לפסגה. המטוסים אפשרו למטפסים רבים יותר לנסות ולהגיע למעלה, ומספר המנסים עלה בהתאם.
הישראלים הראשונים להגיע לפסגת ההר היו דורון אראל (הישראלי הראשון שהגיע לפסגת האוורסט) ומיכאל תמיר ב-1987.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אי־פי, ההר הגבוה בצפון אמריקה התכווץ, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2013
ג'ולי הירשפלד־דיוויס, ניו יורק טיימס, בביקורו באלסקה, אובמה הכריז על שינוי שמו של הר מקינלי לשם הילידי, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2015- הר דנאלי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ההר הגבוה בצפון אמריקה התכווץ, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2013
- ^ ג'ולי הירשפלד־דיוויס, הניו יורק טיימס, בביקורו באלסקה, אובמה הכריז על שינוי שמו של הר מקינלי לשם הילידי, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2015
| שבע הפסגות | |
|---|---|
|