ואסקו דה גאמה
 | |
| ואסקו דה גאמה | |
| לידה |
1460 או 1469 Sines או Vidigueira פורטוגל |
|---|---|
| פטירה |
24 בדצמבר 1524 קוצ'י הודו |
| לאום | פורטוגלי |
| בן או בת זוג |
Catarina de Ataíde  |
| צאצאים |
Estêvão da Gama, כריסטובאו דה גאמה |
| תקופת הפעילות | 1497–1524 (כ־27 שנים) |
| מספר מסעות | 3 |
| גילויים בולטים | הדרך להודו |
| אזורים שחקר | חופי אפריקה, הודו |
| חתימה |
 |
| אתר לימודי עם מפה | |
  | |
וַאסְקוּ דָה גַאמָה (בפורטוגזית: Vasco da Gama, הגייה: וַאשְׁקוּ, ['vaʃku dɐ 'gɐmɐ]; 1460 או 1469 – 24 בדצמבר 1524) היה מגלה ארצות פורטוגלי, הראשון שהגיע ישירות בדרך הים מיבשת אירופה להודו. דה גאמה נשלח על ידי מלך פורטוגל מנואל הראשון בשנת 1497, במטרה לבסס נתיב סחר ימי בין פורטוגל למזרח הרחוק.
ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]דה גאמה נולד למשפחה מיוחסת בעיר סינש, בדרום פורטוגל. אביו אשטבאו היה מושל העיר, אמו הייתה ממוצא בריטי, ושניהם היו מקורבים לבית המלוכה. בבגרותו התמחה בספנות, ועסק בעיקר בהגנה ימית על תחנות המסחר של פורטוגל במערב יבשת אפריקה. אביו נבחר להוביל משלחת לגילוי נתיב סחר ימי מפורטוגל ליבשת אסיה, ולאחר מותו ביולי 1497 מונה בנו ואסקו למחליפו.
המסע הראשון
[עריכת קוד מקור | עריכה]צי המסע הראשון הפליג מנמל ליסבון ב-8 ביולי 1497 וכלל ארבע ספינות שעל אחת מהן פיקד אחיו הבכור של ואסקו, פאולו דה גאמה. במשלחת יצא גם בארתולומיאו דיאש, אשר תשע שנים קודם לכן גילה את כף התקווה הטובה במהלך ניסיונו להגיע לחופי הודו בשליחות מלך פורטוגל.
הצי הפליג דרומה לאורך חופה המערבי של אפריקה. באמצע חודש דצמבר הקיף את כף התקווה הטובה, נכנס לאוקיינוס ההודי, והמשיך צפון-מזרחה לאורך חופה המזרחי של היבשת. בינואר הגיע הצי לחוף מוזמביק, שם התחזה דה גאמה למוסלמי ונפגש עם סולטאן מוזמביק, אך לאחר שהתגלה כנוצרי ולא הגיש מנחה מספקת לסולטאן, גורש מהמקום. ביציאתו מהנמל הורה על ירי תותחים לעבר החוף.
בסמוך לחופי קניה, תקף הצי ושדד ספינות סוחר ערביות. הצוות האירופי היה הראשון שביקר בנמל מומבסה, אך נאלץ לעזוב לאחר זמן קצר. בנמל מלינדי, הנמצא צפונית יותר, התקבלו אנשי הצי בברכה, דה גאמה נפגש עם סוחרים הודים ושכר נווט הודי שסייע לו להגיע לדרום הודו.
ב-20 במאי 1498 הגיע דה גאמה לעיר הנמל ההודית קוז'יקוד, שם חתם על חוזה מסחר עם השליט המקומי והקים נציגות פורטוגלית. עם זאת, הוא נאלץ לעזוב בחשאי לאחר שסירב להשאיר סחורות כעירבון לשליט.
ביולי 1499, עם שובו לאיים האזוריים, מת אחיו פאולו ממחלה. בספטמבר חזר דה גאמה לפורטוגל, שם התקבל בכבוד רב. המלך מנואל הראשון מינה אותו ל"אדמירל האוקיינוס ההודי" והעניק לו תואר אצולה של רוזן.
המסע השני
[עריכת קוד מקור | עריכה]צי המסע השני כלל עשרים ספינות מלחמה והפליג ב-12 בפברואר 1502, במטרה להגן על תחנות המסחר של פורטוגל באפריקה ובאסיה, שהותקפו על ידי תושבים מקומיים. במהלך המסע תקף ושדד ספינות סוחר ערביות, הביס צי שמנה עשרים ותשע ספינות הודיות, וכבש את עיר הנמל קוז'יקוד. במקרה אחר השתלט על ספינה אזרחית שהובילה נוסעים ממכה, נעל את 380 הנוסעים בבטנה והעלה אותה באש. עם שובו לפורטוגל קיבל מהמלך תואר אצולה נוסף.
המסע השלישי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1524 נשלח שוב להודו, במטרה להחליף את דוארטה דה מנזש, מנהל הנציגות הפורטוגלית כמושל הודו הפורטוגזית. בחודש דצמבר הגיע לקוז'יקוד, ומת זמן קצר לאחר הגעתו כנראה כתוצאה ממחלת המלריה, בה נדבק לאחר הגעתו[1]. הוא נקבר בכנסייה בעיר קוצ'י שבדרום הודו, ושרידיו נקברו מחדש בפורטוגל בשנת 1539.
בנו השני (מתוך שבעה ילדים), אשטבאו דה גאמה, שירת כמפקד בכיר בצי הפורטוגלי, והיה מושל הודו הפורטוגזית בשנים 1540–1542.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ואסקו דה גאמה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ואסקו דה גאמה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ואסקו דה גאמה, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
- יוגב ישראלי, אוצר מ-1524: ספינה טרופה בקניה שויכה לצי של ואסקו דה גאמה, באתר ynet, 18 בדצמבר 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ואסקו דה גאמה, באתר www.maritimeprofessional.com