מתכות כבדות

אבץ - מתכת כבדה החיונית בכמות קטנה ליונקים אך רעילה להם בכמויות גדולות.

מתכות כבדות הן מתכות בעלות מסה אטומית גבוהה או מתכות שמשקלן הסגולי גבוה. עם זאת, זהו מושג שאינו מוגדר בצורה חד-משמעית וקיימות לו הגדרות רבות:

על פי ההגדרה הנפוצה ביותר, מתכות כבדות הן כל היסודות בין נחושת לביסמוט שמשקלם הסגולי עולה על 4.0 גרם לסמ"ק. אורגניזמים חיים צריכים כמויות מזעריות של חלק מהמתכות האלו, ביניהן: קובלט, נחושת, מגנזיום, מוליבדן, ונדיום, אבץ וסטרונציום; אבל כמויות גבוהות של יסודות אלו הן רעילות לכל יצור חי. מתכות אחרות כמו קדמיום, כספית ועופרת אינן נחוצות כלל לקיומו של אורגניזם, וכאשר הן מצטברות בגופם של אורגניזמים רבים הן רעילות להם.

הגדרה שנייה, מצומצמת יותר, מגדירה מתכות כבדות כמתכות הכבדות יותר ממתכות אדמה נדירות, בתחתית הטבלה המחזורית. אף אחת מהמתכות בהגדרה זו אינה חיונית לקיומם של אורגניזמים, וכולן פרט לזהב וביסמוט רעילות להם. גם תוריום ואורניום לעיתים נכללים בהגדרה זו, אך לרוב הם פשוט נקראים "מתכות רדיואקטיביות".

הגדרה שלישית, המרחיבה את ההגדרה המקורית, מגדירה מתכת כבדה ככל מתכת המסוגלת לגרום להרעלה רפואית. בתוך הגדרה זו שוכנות המתכות מההגדרה הראשונית, ואליהן מתווספים ברזל, מגנזיום, אלומיניום ובריליום.

הגדרה רביעית, הרווחת בתחנות כוח גרעיניות, אף היא מרחיבה את ההגדרה המקורית בהוסיפה יסודות הכבדים מכספית, כדוגמת האקטינידים אורניום ופלוטוניום.

הגדרה חמישית, הרווחת באסטרונומיה, מגדירה מתכת כבדה (או מתכת בכלל) כיסוד אשר לא נוצר במפץ הגדול - כל היסודות^{[דרושה הבהרה]} ביקום פרט למימן, הליום וליתיום.

המושג של מתכות כבדות משמש בעיקר בקונטקסטים רפואיים וסביבתיים.

מתכות כבדות במים

נוכחות של מתכות כבדות במי שתייה מעל רמה מסוימת, עלולה לגרום להצטברות מתכות כבדות בגוף ולפגוע בבריאות הציבור. גם נוכחות של מתכות כבדות במי שפכים עלולה לגרום לחלחול של המתכות אל מי תהום, ולהגבלת יכולת הטיהור של המים. על מנת להגביל את כמות המתכות הכבדות שמזרימים מפעלי תעשייה לשפכים, תיקן המשרד להגנת הסביבה את תקנות המים (מניעת זיהום מים), התשס"א-2000.

קישורים חיצוניים

• מתכות כבדות באתר המשרד להגנת הסביבה
• מתכות כבדות - הגדרה (באנגלית)
• סקירה על מתכות כבדות במזון והשפעותיהן (באנגלית)
• מידע על הרעלה ממתכות כבדות (באנגלית)