Content-Length: 121282 | pFad | http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%A1

עמודי הרקולס – ויקיפדיה לדלג לתוכן

עמודי הרקולס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עמודי הרקולס
הצוק הקרוב הוא צוק גיברלטר וברקע צפון אפריקה
הצוק הקרוב הוא צוק גיברלטר וברקע צפון אפריקה
מידע כללי
מדינה מרוקו, ספרד, גיברלטר עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום מרוקומרוקומרוקו
קואורדינטות 36°00′N 5°21′W / 36°N 5.35°W / 36; -5.35
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סמל ספרד בו משמשים העמודים כתומכים במגן
עמודי הרקולס כסמלו האישי של המלך קרל החמישי

עמודי הרקולס (לטינית: Columnae Herculis, יוונית: Ηράκλειες Στήλες) הוא השם שניתן בעת העתיקה לשני צוקים בכניסה למצר גיברלטר, שסימלו את קצה העולם שהיה מוכר אז. העמוד הצפוני הוא צוק גיברלטר השוכן בטריטוריה הבריטית שמעבר לים גיברלטר, ועל תואר העמוד הדרומי מתחרים הר אצ'ו בסאוטה וג'בל מוסא השוכן במרוקו.

על פי המסופר במיתולוגיה היוונית, הוטלו על הרקולס 12 משימות על מנת לכפר על חטאו - רצח אשתו הראשונה ושלושת ילדיו. משימתו העשירית הייתה לקחת מגריאון, ענק בעל שלושה גופים הדבוקים זה לזה במותניהם אשר ישב באי אריתיה, את עדר הפרות האדומות אשר אותם רעה עבורו אוריטיון בעזרת אורתוס כלבו, ולהביאו למיקנה. מסע זה, אשר הביא את הרקולס לגבולו המערבי של העולם הידוע, סימן את הנקודה המערבית ביותר במסעו של הרקולס.

על פי הרומאים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מספר מקורות רומיים, מסעו של הרקולס הביא אותו אל ההרים אשר בעבר היו הטיטאן אטלס, ובמקום לטפס על ההרים פרץ לו הרקולס מעבר דרכם בעזרת כוחותיו העל-אנושיים, וכך חיבר למעשה בין האוקיינוס האטלנטי לים התיכון ויצר את מצר גיברלטר.[1]

העמודים כשער

[עריכת קוד מקור | עריכה]

העמודים מופיעים כהתקן הרלדי ומשמשים כתומכים בסמל ספרד. מקורם בשלט האצולה של קרל החמישי שמלך בספרד. המוטו "PLUS ULTRA" (לטינית: עוד מעבר) המופיע על העמודים, שמקורו גם הוא במלך קרל, מסמל את הרצון לראות העמודים כשער לעולם החדש ולא ככניסה לים התיכון, כמו גם את מעמדה של ספרד כאימפריה באותם הימים.

המקור הפיניקי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרקולס הוא מקבילו היווני של האל הפיניקי מֶלְקַרְת (שנקרא גם בעל-צור), שבחזית מקדשו בצור עמדו שני עמודים כמו במקדש שלמה בירושלים, שאותו בנו הצורים (מלכים א ז, יג-כו). לפי ההיסטוריון היווני הרודוטוס, העמודים היו בנויים האחד מזהב טהור והשני מאבן איזמרגד (ברקת).[2] הפיניקים היו הראשונים שהקימו מושבות סחר ימי בספרד כבר באלף השני לפני הספירה. בקדיס שבספרד עמד מקדשו של מלקרת ובחזיתו שני עמודי ברונזה. העיר נוסדה על ידי הפיניקים ב-1200 לפני הספירה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Seneca, Hercules Furens 235ff.; Seneca, Hercules Oetaeus 1240; Pliny, Nat. Hist. iii.4.
  2. ^ הרודוטוס, ספר ב, פרק 44








ApplySandwichStrip

pFad - (p)hone/(F)rame/(a)nonymizer/(d)eclutterfier!      Saves Data!


--- a PPN by Garber Painting Akron. With Image Size Reduction included!

Fetched URL: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%A1

Alternative Proxies:

Alternative Proxy

pFad Proxy

pFad v3 Proxy

pFad v4 Proxy