קריאון
 | |
| תפקיד | מלך תבאי |
|---|---|
| תרבות |
מיתולוגיה יוונית  |
| מקום מגורים |
תבאי |
| אב |
Menoeceus |
| בן או בת זוג | אורידיקה, הניוכה |
| צאצאים |
Haemon, Lycomedes, Megareus of Thebes, מגארה, Menoeceus, Henioche, Pyrrha |
  | |
קריאון (ביוונית עתיקה: Κρέων, ובאנגלית: Creon) הוא דמות מיתולוגית המופיעה במיתולוגיה היוונית כמלכה של העיר תבאי בטרילוגיית "אדיפוס" מאת סופוקלס.
רקע כללי ומשפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]קריאון ואחותו יוקסטה היו מצאצאיהם של קדמוס קוטל הדרקון, אשר ייסד את העיר לאחר שזרע את שיניו של הדרקון שקטל באדמה, ושל הספרטוי, לוחמיו של קדמוס שנוצרו לאחר זריעת שיני הדרקון. בין ילדיו של קריאון מאשתו אורידיקה נמנים היימון, הניוכה, פירה, מגריאוס וליקומדס.
לעיתים מזוהה קריאון עם המלך אשר טיהר את שמו של אמפיטריאון מרצח דודו אלקטריאון. כמו כן, בביבליותיקה המיוחסת לאפולודורוס מאתונה מזוהה קריאון עם אביה של מגארה, לימים אשתו הראשונה של הרקולס.
במחזות סופוקלס
[עריכת קוד מקור | עריכה]אדיפוס המלך
[עריכת קוד מקור | עריכה]קריאון מוצג לראשונה במחזה "אדיפוס המלך" הפותח את הטרילוגיה כאחיה של המלכה יוקסטה, רעייתו של המלך לאיוס. כאשר לאיוס הלך להיוועץ באורקל אשר בדלפי, מינה לאיוס את קריאון לעוצר תחתיו ולשליטה בפועל של תבאי. בזמן היעדרותו של לאיוס, הגיח הספינקס האגדי ממרבצו ואיים על תבאי.
כאשר נודע בתבאי על מותו של לאיוס, יצא קריאון בהכרזה כי יעניק את כס המלוכה בתבאי ואת ידה של אחותו יוקסטה למי שיביס את הספינקס ויציל את העיר מאחיזתו. לבסוף, הגיע אדיפוס לעיר והביס את המפלץ בכך שענה על החידה שחד לתושבי העיר. כתוצאה מכך, אדיפוס זוכה בכס המלכות - ובידה של יוקסטה - מבלי לדעת כי היא למעשה אימו.
קריאון ממלא תפקיד חשוב בהתקדמות העלילה ככל שעובר הזמן לקראת גילוי האמת מאחורי עברו של אדיפוס. בזמן שמגפה מסתורית משתוללת בעיר, נעזר אדיפוס בחוזה העיוור טירסיאס, מזקני העיר, והוא מגלה לאדיפוס כי האשמה במצבה של העיר הוא בו. כתוצאה מכך, מאשים אדיפוס את קריאון כי זמם נגדו יחד עם טריסיאס על מנת לנשלו מכס המלכות, וקריאון מוכיח אותו כי האשים אותו לשווא כיוון שאין לו כל רצון בכס המלכות ולכן אין לו כלל אינטרס להדיח את אדיפוס. עם זאת, כאשר מתגלה האמת על אדיפוס ויוקסטה במסגרתה ביקש אדיפוס לגזור גלות על עצמו, היה זה קריאון שנענה לבקשתו ותפס את השלטון בתבאי במקום אדיפוס.
שלטונו של קריאון כעוצר תבאי לאחר גלות אדיפוס היה שברירי; עד מהרה נסחפה תבאי למלחמת אחים שכונתה "שבעה נגד תבאי" בין שני בניו של אדיפוס, אטאוקלס ופוליניקס.
אנטיגונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קריאון עלה לשלטון בתבאי לאחר ששני בני המלך הקודם, אדיפוס, הרגו זה את זה מידיו זה של זה במלחמת השבעה. לאחר שקריאון עלה לשלטון, ערך לאטאוקלס הלוויה מכובדת ביותר, היות שלטענתו אטאוקלס הוא גיבור שמת עבור ארץ מולדתו. לאחר מכן, הוציא קריאון את צו מלך (שנקרא צו המלך קריאון) ובו היה כתוב כי אין לקבור בשום פנים ואופן את פוליניקס, ואין אפילו להתאבל עליו, היות שמבחינת קריאון, נחשב פוליניקס ללא יותר מאשר בוגד, אחד שהולך נגד ארץ מולדתו עבור אינטרס מסוים, בשביל להשיג נקמה וסיפוק עצמי. קריאון כותב בצו כי כל מי שיעבור על הצו, גורלו יהיה זהה לגורל פוליניקס.
לאחר שהצו הופר בידי אנטיגונה, מחליט קריאון להרוג אותה, היימן בנו שהיה הארוס של אנטיגונה, הלך אל אביו בטענה שאין מעשיו נכונים, קריאון אמר להיימן כי מעשיו נכונים, ובשביל לשמור על הסדר בממלכה, אנטיגונה שהפרה את פקודתו - חייבת למות, לאחר שיחת היימן וקריאון, נכנס טירסיאס אל קריאון, ואומר לו כי מעשיו נובעים מפחד ומגאווה, ושרצונו הוא רק לבטיח לעצמו מקום מלוכה, ולכן הוא נותן לשחצנות והפחד שלו להשתלט עליו, בשביל לעשות מעשים שאינם נכונים, והוא קורא לקריאון להפסיק לתת לגאווה שלו לעלות, ועליו לתקן את מעשיו, אחרת יסבול גם בעולם הזה, וגם בעולם הבא בידי האלים.
לאחר שני השיחות הללו, מבין קריאון כי אכן יש אמת בדבריהם, והוא מוצא את עצמו הולך לקבור את פוליניקס בהלוויה מכובדת, ולהציל את אנטיגונה מגזר דינה, אך הוא מאחר את המועד ומוצא את אנטיגונה כבר תלויה, ואת בנו היימן לידה, כאשר בהתחלה הוא מנסה להרוג אותו, אך לאחר ניסיון כושל, מחליט שהוא רוצה להתייחד עם נשמתה של אנטיגונה, ובכך הורג את עצמו על ידי חרבו ובעצם מתאבד.
לאחר מות אנטיגונה והיימן, מחליט קריאון לחזור לתבאי, ובאמצע חזרתו מגיעה לידו השמועה כי אשתו אורידיקה שמעה על גורלה של בנה, ומכך היא קראה לקריאון רוצח משפחתה, וגם היא התאבדה.
התובנה של קריאון
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר כל זאת, הגיע קריאון לתבונה כי הוא אכן עשה דבר שלא היה צריך לעשות, והוא באמת נתן לגאווה ולשחצנות שלו להשתלט עליו, וכל זה בשביל שיפחדו נתינוו לערער על סמכותו בתור מלך תבאי. לאחר כל זאת, מביע קריאון חרטה בעניין מעשיו[1], והוא מבין שהמשפטים האחרונים שיצאו מפי אשתו אורידיקה באמת נכונים (שקראה לו רוצח משפחתה וכדומה).
אילן יוחסין
[עריכת קוד מקור | עריכה]| ליוס | יוקסטה | קריאון | אורידיקה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אדיפוס | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פולינייקס | אטאוקלס | איסמנה | אנטיגונה | היימון | מגרוס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קריאון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ טקסטולוגיה, דמותן של קריאון, באתר טקסטולוגיה