תעמרה
תעמרה (בערבית: التعامرة, תעתיק מדויק: אלתעאמרה) הוא שבט בדואי גדול, שנטה את אוהליו בארץ ישראל, באזור הנגב, ובאזור ירושלים. כיום חיים רוב בני השבט במדבר יהודה ובשטחי הרשות הפלסטינית מדרום לבית לחם, ובממלכת ירדן. בני השבט הקימו שני יישובי קבע באזור בית לחם: זעתרה ומעסרה.
כמה מבני השבט התראיינו לכתבה של הערוץ הראשון שנעשתה על צבי מסיני, איש הייטק לשעבר שחוקר את מוצאם היהודי של חלק מהפלסטינים, וטענו לשורשים יהודים.[1] צבי מסיני הביא את סיפור שבט התעמרה גם ב"ספר ההתחברות". לטענתו, שבט התעמרה היה בעברו שבט של יושבי קבע. הראשונים שיצאו, התרחקו מהכפר עם עדרי הצאן שלהם, בגלל מחסור במרעה במקום. כך הפכו אנשי התעמרה לנוודים, בתורם אחרי מקומות מרעה. מסיני מציין כי בבית הקברות של שבט התעמרה בסמוך לחירבת תעמר, נמצאות במקום הגבוה ביותר שתי מצבות ישנות שעליהן חקוקים מגיני דוד, שניזוקו בחלקם. לטענתו, אלו סותתו בידי תושבי המקום כדי להסתיר את מוצאם היהודי לאחר שאולצו להתאסלם.[2]
בשנות ה-30 של המאה ה-20 כתב יצחק בן-צבי כי השבט כולל כארבעת אלפים נפש.[3] בני שבט התעמרה עזרו באיתור המגילות הגנוזות במערות קומראן ובמערות מורבעת במדבר יהודה.[4]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בית משפחת רשאידה ביישוב תעמרה, באתר peopleil
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^
סימנים יהודיים אצל פלשתינאים, סרטון באתר יוטיוב
- ^ צבי מסיני, ההתחברות: בעית ארץ ישראל, שורשיה ופתרונה, 18, הוצאת ליעד, 2014, עמ' 49–51
- ^ יצחק בן-צבי, כתבי יצחק בן-צבי, ה: אוכלוסי ארץ ישראל, תל אביב: הוצאת מצפה, תרצ"ז 1937, עמ' 174.
- ^ מגילות מדבר יהודה, באתר סנונית.
