מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אף
הגייה * af
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־נ־ף
דרך תצורה
נטיות ר׳ אַפִּים; אַף־, ר׳ אַפֵּי־; כ׳ אַפּוֹ
אף איבר בולט במרכז הפנים , אחראי לחוש הריח ומשמש גם לנשימה .
”עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ וְאֵשׁ מִפִּיו תֹּאכֵל גֶּחָלִים בָּעֲרוּ מִמֶּנּוּ.“ (שמואל ב׳ כב , פסוק ט ) (גם תהלים יח , פסוק ט ”וָאֶתֵּן נֶזֶם עַל-אַפֵּךְ וַעֲגִילִים עַל-אָזְנָיִךְ וַעֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּרֹאשֵׁךְ.“ (יחזקאל טז , פסוק יב ) היה לה אף גבנוני במקצת, אך הוא תאם את מבנה פניה ואת אישיותה. כעס .
”...כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר. אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה...“ (בראשית מט , פסוקים ו –ז ) ”וַיִּתְּשֵׁם יְהוָה מֵעַל אַדְמָתָם בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְקֶצֶף גָּדוֹל וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. “ (דברים כט , פסוק כז ) ”וְאָמַרְתָּ בַּיּוֹם הַהוּא אוֹדְךָ יהוה כִּי אָנַפְתָּ בִּי יָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי“ (ישעיהו יב , פסוק א ) ”כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ; בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי וְלַבֹּקֶר רִנָּה.“ (תהלים ל , פסוק ו ) (בצורת הזוגי) פנים .
המילה משותפת בשפות האפרו אסייתיות:
בשפות שמיות: באוגריתית 𐎀𐎔 (אַף),[ 1] [ 2] أَنْف (אַנְף); ארמית - אפא בהוראת: פנים, אפוהי בהוראת: פניו.
לשון ברברית של אהגר - "אֲפוּנפַן" ă-funfan , מילולית - "אף". שורש המילה אף (א־נ־ף) השתמר בפעלים: אנפף מתאר דיבור "דרך האף", ואנף משמעו כעס. גם פועל זה נמצא באוגריתית.
המלה חוטם הינה החלופה התלמודית למילה "אף" המקראית, אולם למרות עתיקותה הועדפה בכ"ז תיבת "אף" בקרב דוברי העברית החדשה, וזאת משום נוחות הגייתה בקרב תינוקות על פני הגיית המילה המסורבלת - "חוטם".[ 3] חוטם
איטלקית: naso
אירית: srón
אנגלית: nose
אספרנטו: nazo
בולגרית: нос (תעתיק: אַנְף)
גרמנית: Nase
גרוזינית: ცხვირი (תעתיק: cxviri)
הודית: नाक (תעתיק: nāk)
הולנדית: neus
הונגרית: orr
וייטנמית: mũi
טורקית: burun
יוונית: μύτη (תעתיק: mýti), ῥίς (תעתיק: rhís)
יידיש: נאָז
יפנית: 鼻 (תעתיק: haná)
כורדית: poz , difin
לטינית: nāsus
מלאית: hidung
נורווגית: nase
סווהילית: pua
סינית: 鼻 (מנדרינית: bí), (קנטונית: bei6 )
ספרדית: nariz
ערבית: أَنْف (תעתיק: אַנְף)
פולנית: nos
פורטוגלית: nariz
פינית: nenä
פרסית: بینی (תעתיק: בִינִי), دماغ (תעתיק: דַמָאע')
צ'כית: nos
צרפתית: nez
קוראנית: 코 (תעתיק: ko)
קטלנית: nas
רומנית: nas
רוסית: нос (תעתיק: nos)
שוודית: näsa
תאילנדית: จมูก (תעתיק: jà-mùuk)
ערך בוויקיפדיה:
אף תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
אפים
↑ משמעות חוטם: לוח UT 3 Aqht, וכן לוח KTU 1.103; משמעות כעס: לוחות UT 49 V, 75 II, 129
↑ צבי ושפרה רין, עלילות האלים , ענבל, 1996, עמ' 767
↑ יוסף קלויזנר -"עברית עתיקה ועברית חדשה". לשוננו, הרצאה בועידה הארצית החמישית של "גדוד מגיני השפה", בתל-אביב, בחול המועד של פסח תרפ"ט עמ'13
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אף
הגייה * af
חלק דיבר מילת חיבור
מין -
שורש
דרך תצורה
נטיות
גם.
”וְזָכַרְתִּי אֶת-בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת-בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת-בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר.“ (ויקרא כו , פסוק מב ) ”אַל-תִּירָא כִּי עִמְּךָ-אָנִי אַל-תִּשְׁתָּע כִּי-אֲנִי אֱלֹהֶיךָ אִמַּצְתִּיךָ אַף -עֲזַרְתִּיךָ אַף -תְּמַכְתִּיךָ בִּימִין צִדְקִי.“ (ישעיהו מא , פסוק י ) חיים גורי , ס' יזהר ומשה שמיר נמנים אף הם עם סופרי תש"ח.משה ירד מנכסיו, ולא נותרה בכיסו אף פרוטה אחת. באוגריתית 𐎀𐎔 (אַף),[ 1] [ 2]
↑ לוחות UT 137, 51 I, 51 II, 75 IV, ’nt V vi, 67 IV, 128 II
↑ צבי ושפרה רין, עלילות האלים , ענבל, 1996, עמ' 304; לוחות UT 67IV, 128 II, 2 Aqht I, 2 Aqht V
ערך בוויקיפדיה: אף
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אפים