סגד
סָגַד
[עריכה]| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | סגד |
| שורש וגזרה | ס־ג־ד |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא השתחווה לאל בעת פולחן דתי.
- עברית חדשה התמסר בכל ליבו לאדם נערץ עד כדי התבטלות עצמית, כאילו מדובר באלוהות.
גיזרון
[עריכה]- המילה משותפת למספר לשונות שמיות. למשל; ארמית: סְגַד; ערבית: سَجَدَ (סַגַדַ); געז: sigidi) ስግድ).
מידע נוסף
[עריכה]השורש סג"ד מופיע בתנ"ך רק בהקשר לעבודת אלילים כמו שנאמר יסגדו אף ישתחוו (ישעיהו מו, ו) מלבי"ם: הסיגוד אינו לשם אלהות רק לשם סגולה וההשתחואה הוא לשם אלהות ומוסיף יסגדו במה שחושבים את הפסל כטלמסאות להוריד השפע על ידי פעולת הסגידה שיעשו כנגדו.