אישה יפה
בימוי | גארי מרשל |
---|---|
הופק בידי |
לורה זיסקין ארנון מילצ'ן |
תסריט | ג'ונתן פרדריק לותון |
עריכה |
איזבל לורנטה אווה סמאל |
שחקנים ראשיים |
ריצ'רד גיר ג'וליה רוברטס הקטור אליזונדו |
מוזיקה | ג'יימס ניוטון הווארד |
צילום | צ'ארלס מינסקי |
מדינה | ארצות הברית |
חברת הפקה | סרטי טאצ'סטון |
חברה מפיצה | טאצ'סטון |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה |
23 במרץ 1990 6 ביולי 1990[1] |
משך הקרנה | 119 דק' |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | קומדיה רומנטית, רומן רומנטי |
מקום התרחשות | לוס אנג'לס |
תקציב | 14 מיליון דולר |
הכנסות | 460 מיליון דולר |
הכנסות באתר מוג'ו | prettywoman |
דף הסרט ב־IMDb | |
אישה יפה (באנגלית: Pretty Woman) הוא סרט קולנוע אמריקאי מסוג קומדיה רומנטית משנת 1990, בכיכובם של ג'וליה רוברטס וריצ'רד גיר ובבימויו של גארי מרשל.
תקציר העלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אדוארד לואיס (ריצ'רד גיר), מיליונר רב-עוצמה אך בודד מניו יורק, הוא איש עסקים אשר רוכש חברות שנמצאות בקשיים כלכליים, מפרק אותן ומוכר את נכסיהן למטרות רווח. לואיס מעוניין שחברתו תלווה אותו במהלך נסיעת עסקים ללוס אנג'לס, אך במקום זאת היא מחליטה להיפרד ממנו. הוא עוזב מתוסכל מסיבת עסקים בבוורלי הילס במכונית ספורט מסוג לוטוס השייכת לעורך דינו פיליפ סטאקי (ג'ייסון אלכסנדר). לואיס, שאינו רגיל לנהוג ואינו מכיר את רחובות העיר, מנסה למצוא את דרכו חזרה למלון בוורלי וילשייר בו הוא שוהה לרגל עסקיו אך הולך לאיבוד ומוצא עצמו בשדרות הוליווד - רובע החלונות האדומים של העיר. שם הוא נפגש עם זונת רחוב (אנ') בעלת לב זהב בשם ויויאן וורד (ג'וליה רוברטס) שתמורת תשלום עוזרת לו לחזור אל המלון. באופן אימפולסיבי, לואיס שוכר את שירותיה של ויויאן למשך הלילה. אדוארד שואל את ויויאן מה היא מוכנה לעשות, והיא משיבה שהיא תעשה הכל, למעט נשיקה על השפתיים והשניים שוכבים.
למחרת בבוקר, אדוארד מבקש להמשיך ולשכור את שירותיה והשניים מסכמים כי היא תבלה איתו במשך שבוע ותלווה אותו למספר אירועים עסקיים בהם הוא משתתף, בניסיון להשתלט על חברת הספנות של ג'יימס מורס (ראלף בלאמי). ויויאן ואדוארד מתמקחים, ובסוף מסכמים כי ישלם לה 3,000 דולר לשישה ימים, והוא נותן לה כסף מזומן על מנת לרכוש שמלה ללבוש לאותו הערב. ויויאן יוצאת בהתרגשות לחנויות היוקרה של בוורלי הילס, ברחוב רודאו דרייב (אנ'), אך מוכרת סנובית מסרבת להעניק לה שירות. בארני תומפסון (הקטור אליזונדו), מנהל המלון, מסייע לויויאן לרכוש שמלת קוקטייל ואף מלמד אותה את כללי ההתנהגות הנכונים לארוחת הערב. אדוארד מתרשם מהשינוי של ויויאן ונפתח בפניה, וחושף פרטים על חייו האישיים והעסקיים, כולל מערכת היחסים הסוערת שלו עם אביו, שנפטר לאחרונה.
כאשר פיליפ חושד בויויאן שהיא מרגלת תעשייתית, אדוארד מגלה לו שהיא זונה. מאוחר יותר, פיליפ מציע בגסות לויויאן שתעניק לו את שירותיה לאחר שאדוארד יסיים איתה. ויויאן חשה פגועה וזועמת על אדוארד שחשף אותה, והוא מתנצל בפניה. אדוארד לוקח את ויויאן במטוס פרטי כדי לראות את לה טרוויאטה בבית ההאופרה של סן פרנסיסקו. סיפורה של הזונה המתאהבת באיש עשיר מרגש את ויויאן. מאוחר יותר, היא מפרה את הכלל שלה, ומנשקת את אדוארד על שפתיו. בעודו ישן, ויויאן מודה שהיא אוהבת אותו.
לקראת מועד עזיבתו וחזרתו לניו יורק, אדוארד מציע לויויאן שיתמוך בה כלכלית, על מנת שתוכל להפסיק לעבוד בזנות ומבטיח לבקר אותה באופן קבוע. ויויאן נעלבת מההצעה, כיוון שאדוארד עדיין מתייחס אליה כאל זונה, ומספרת לו על פנטזית מילדות שלה - להיחלץ מביתה על ידי אביר על סוסו הלבן.
אדוארד נפגש עם מורס, אך בהשפעתה של ויויאן הוא מחליט להציל את החברה שלו, במקום לפרק אותה. פיליפ, זועם מכך שאיבד הון עצום בעקבות החלטתו של אדוארד, הולך למלון כדי להתעמת איתו אך מוצא שם רק את ויויאן. הוא מאשים אותה בשינוי שחל באדוארד ומנסה לאנוס אותה. אדוארד מגיע למקום, מכה את פיליפ ומגרש אותו ומציל את ויויאן.
לאחר שסיים את עסקיו בלוס אנג'לס, אדוארד מבקש מוויויאן להישאר איתו עוד לילה אחד. היא מסרבת ועוזבת. בדרכו לשדה התעופה אדוארד משנה את דעתו, ובמקום זאת מגיע אל בניין הדירות בו מתגוררת ויויאן, בלימוזינה לבנה. הוא מתגבר על פחד גבהים שיש לו, מטפס במדרגות החירום אל ביתה של ויויאן ומנשק אותה.
שחקנים ודמויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שחקן/ית | דמות | אודות הדמות |
---|---|---|
ריצ'רד גיר | אדוארד לואיס | איש עסקים |
ג'וליה רוברטס | ויויאן וורד | זונת רחוב העובדת בשדרות הוליווד |
ראלף בלאמי | ג'יימס מורס | איש עסקים |
ג'ייסון אלכסנדר | פיליפ סטאקי | עורך דינו של אדוארד |
הקטור אליזונדו | בארני תומפסון | מנהל מלון בוורלי וילשייר |
לורה סאן ג'אקומו | קיט דה לוקה | חברתה ושותפתה לדירה של ויויאן |
ג'ולי פריס | רייצ'ל | חברתן של ויויאן וקיט |
אלכס הייד ווייט (אנ') | דייוויד מורס | נכדו של איש העסקים ג'יימס מורס |
איימי יאזבק (אנ') | אליזבת סטאקי | אשתו של פיליפ |
אלינור דונהיו (אנ') | ברידג'ט | מוכרת בחנות בגדים וידידתו של בארני |
ג'ון דייוויד קרסון (אנ') | מארק רות | איש עסקים במשרדו של לואיס |
ג'ודית בולדווין | סוזן | חברתו לשעבר של אדוארד |
לורל ברוקס מהו | פקידת קבלה במלון בוורלי וילשייר | |
ג'יימס פטריק סטיוארט (אנ') | עובד במלון בוורלי וילשייר | |
דיי יאנג (אנ') | מוכרת סנובית בחנות בגדים בבוורלי הילס | |
לארי מילר (אנ') | מר הוליסטר | מנהל חנפן של חנות בגדים בבוורלי הילס |
פטריק ריצ'ווד (אנ') | דניס | נער מעלית במלון בוורלי וילשייר |
האנק עזריה | בלש | |
לינדה גודפרנד (אנ') | תיירת | |
עבדול סלאם אל ראזק | אדם ברחוב, שאומר בתחילת ובסוף הסרט: "ברוכים הבאים להוליווד. לכל מי שמגיע להוליווד יש חלום. מה החלום שלך?" |
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקור, שמו של הסרט היה "3,000" והוא תוכנן לתאר סיפור דרמה קודר על זנות, התמכרות לסמים וקונפליקטים בין מעמדות חברתיים בלוס אנג'לס; אך בלחץ של ג'פרי קצנברג, יו"ר אולפני וולט דיסני בתקופה זו, שונה הסרט לקומדיה רומנטית, והתסריט השתנה במעט, כך גם סוף הסרט. בעקבות שינוי זה קיבל הסרט תקציב גדול.
רעיון מרכזי בסרט הוא אפקט פיגמליון, שהתבטא גם במחזה של ג'ורג' ברנרד שו "פיגמליון" (1913) ובמחזמר "גבירתי הנאווה" (1956).
לטענתו של המפיק ארנון מילצ'ן, מי שהציע לקרוא לסרט "אישה יפה" היה לא אחר מהשר אהוד אולמרט, לימים ראש ממשלת ישראל.[2]
במהלך ספטמבר 2024, גיר חגג את יום הולדתו ה-75 במפגש עם מעריצים במהלך סדנת אומן שנערכה על ידי קרטייה בפסטיבל הסרטים של ונציה. גיר חשף שהסצנה המפורסמת עם הפסנתר בסרט הייתה מאולתרת ולא הייתה חלק מהתסריט המקורי. הוא הוסיף שהרעיון לסצנה הגיע בעקבות בקשת הבמאי לדמיין מה הדמות שלו תעשה בזמן שהייתה במלון.[3]
ביקורת והצלחה מסחרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט זכה להצלחה קופתית, והיה לאחד הסרטים הרווחיים ב-1990. הוא נחשב לאחד הסרטים הפופולריים בכל הזמנים: הוא סרט הקומדיה הרומנטית שמכירות הכרטיסים עבורו היו הגבוהות ביותר בארצות הברית,[4] והוא הרביעי בהכנסותיו ברחבי העולם בסוגה זו.[5]
הסרט קיבל ביקורות מעורבות. רוברטס זכתה לשבחים על משחקה, עבורו היא קיבלה פרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר, ומועמדות לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר. התסריטאי ג'. פ. לותון (אנ') היה מועמד לפרס גילדת התסריטאים ופרס באפט"א לקולנוע.
הסרט הביא לפריחתה של סוגת הקומדיה הרומנטית בהוליווד (יחד עם הצלחת הקומדיה "כשהארי פגש את סאלי..." ב-1989). בעקבות הצלחת הסרט, יצאו מספר סרטי קומדיה רומנטית בסגנון דומה, בהם "תפוס את הכלה" (1999) בו כיכבו שוב גיר ורוברטס בבימויו של מארשל.
הסרט הופק כמחזמר על במות ברודוויי ועלה לראשונה ב-20 ביולי 2018.[6] במחזמר כיכבו אנדי קארל וסמנתה בארקס. המחזמר לא קיבל ביקורות טובות ונסגר לאחר שנה של הרצה.[7]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "אישה יפה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "אישה יפה", באתר נטפליקס
- "אישה יפה", באתר AllMovie (באנגלית)
- "אישה יפה", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "אישה יפה", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- "אישה יפה", באתר Metacritic (באנגלית)
- "אישה יפה", באתר אידיבי
- "אישה יפה", תסריט הסרט באתר Scripts.com (באנגלית)
- "אישה יפה", באתר דיסני+ סרטים (באנגלית)
- "אישה יפה", באתר Prime Video (באנגלית)
- "אישה יפה", באתר Hulu סרטים (באנגלית)
- "אישה יפה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מודעה על מועדי בכורה ארצית, מעריב, 6 ביולי 1990
- ^ איתן אבריאל, פצצות אטום, מטוסים, סיגרים ושמפניות: כך עבדו ראשי הממשלה בישראל אצל מילצ'ן, באתר TheMarker, 16 ביוני 2019
- ^ Elsa Keslassy, Richard Gere Talks Improvising ‘Pretty Woman’s’ ‘Sexy’ Piano Scene and Why His Character Was ‘Criminally Underwritten’: ‘It Was Basically a Suit and a Good Haircut’, Variety, 2024-09-01 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Rosa Prince, Rosaprince, Richard Gere: Pretty Woman a 'silly romantic comedy', The Telegraph, 21 March 2012
- ^ Romantic Comedy, box office mojo
- ^ יאיר אשכנזי, הסרט "אשה יפה" יעובד למחזמר בברודווי, באתר הארץ, 26 ביולי 2017
- ^ ננסי קולמן, ניו יורק טיימס, אחרי שנה בלבד בברודוויי, המחזמר "אשה יפה" יורד, באתר הארץ, 4 ביולי 2019
פרס בחירת הקהל לסרט הקומדיה של השנה | |
---|---|
|