Content-Length: 141013 | pFad | http://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%99&action=edit&section=6

יוסף צוברי – ויקיפדיה לדלג לתוכן

יוסף צוברי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: יש לצרף אסמכתאות וקישורים לאתרים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: יש לצרף אסמכתאות וקישורים לאתרים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הרב יוסף צוברי
לידה יוני 1916
ו' בסיון חג השבועות ה'תרע"ו
צנעא
פטירה 3 באוגוסט 2000 (בגיל 84)
ב' באב ה'תש"ס
תל אביב
מקום קבורה בית העלמין ירקון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 3 באוגוסט 2000 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק רבה הראשי של יהדות תימן בתל אביב
רבותיו הרב סעיד עוזרי, הרב יחיא ערוסי הלוי
תלמידיו הרב שלמה קורח, הרב שלום נגר, הרב יוסף הכהן ערקי, הרב אברהם אריה, הרב עזריאל מנצור ראש ישיבת שובי נפשי בשכונת בית ישראל, הרב שאול קרואני, ד"ר אדם בן-נון, הרב משה עמיאל
בני דורו הרב רבי יחיא אלשיך, הרב רבי חיים כסאר המכונה רבי חיים אלגמרן
חיבוריו
בת זוג יהודית לבית לוי גיאת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב יוסף צוברי (מכונה; מרן המהרי"ץ השני, בכתיב התימני המקורי: צבירי; ו' בסיון חג השבועות ה'תרע"ו, צנעא - ב' באב ה'תש"ס; יוני 1916 - 3 באוגוסט 2000 תל אביב) היה פוסק תימני, רבה של העדה התימנית בתל אביב בין 1952 לפטירתו וזוכה הפרס לספרות תורנית הלכתית על שם הרב יעקב משה טולידאנו לשנת התשנ"א.

נולד בצנעא בירת תימן ליעקב צוברי. את ראשית לימודיו התורניים עשה אצל תלמידי חכמים מהעיר צנעא, בישיבת בית אלאוסטא שהקים ר' שלום בן אהרן הכהן, בראשות הרב סעיד עוזרי, שהיה רבו המובהק.

עמו יחד בחבורה אחת למדו הרב יחיא אלשיך, הרב מאיר צובירי ועוד.

בגיל 27 בשנת תש"ד (1943) עלה הרב יוסף עם משפחתו לישראל והתיישב בשכונת כרם התימנים שבתל אביב, שם כיהן כרב בית הכנסת "אגודת אחים" ועסק בהוראה ובמתן שיעורים בהלכה ובמדרש. כעבור שלוש שנים נתבקש לעבור לשכונת התקווה כדי לעמוד בראש בית הכנסת "אגודת אחים". בשכונת התקווה לימד בבית ספר תנ"ך, משנה ותלמוד. לאחר שהרב שלום יצחק הלוי, שהיה הרב הראשי של יהודי תימן בתל אביב, עזב את העיר, השתדל הרב אברהם חייבי (מהדמויות הבולטות בקרב העדה התימנית בתל אביב) למען הרב צובירי כדי שהוא ימונה כרב העדה התימנית בעיר. לשם כך, הוא לימדו בביתו את כל מלאכת השחיטה והניקור ודיני הטריפה הלכה למעשה היות שהם היו נצרכים לכל מורה הוראה. בשנת תשי"ב (1952), בגיל 36, נבחר לרב הראשי ליהודי תימן בתל אביב והסביבה.

הרב צובירי ידע למעלה מ500 ספרים על פה מכריכה לכריכה, כמו כן היה בקיא בתלמוד בבלי וירושלמי בעל פה עד כדי שהיה מסוגל לציין כמה פעמים נזכר שמו של כל אמורא או תנא בש"ס בבלי וירושלמי.

נחשב למנהיג של הציבור השאמי בארץ ובעולם, והרבה מהציבור השאמי בארץ מתפלל לפי סידורו "כנסת הגדולה".

עם הקמת תנועת ש"ס פנה אליו הראשון לציון הרב עובדיה יוסף להצטרף למועצת חכמי התורה אך הרב צובירי סירב להצעה.

בין תלמידיו הרב שלמה קורח (שגם היה תלמידו של הרב אהרן קוטלר) ששימש כרבה הראשי של יהודי תימן בבני ברק בסיועו, הרב אברהם אריה ראש ביהמ"ד "תורה והוראה" ב"ב, הרב עזריאל מנצור ראש מוסדות "שובי נפשי" ירושלים, הרב שלום נגר, הרב יוסף עראקי הכהן אשר משמש כיום כרב בית הכנסת "אגודת אחים" והרב יוסף עראקי הכהן (שמותיהם זהים) אשר מוציא לאור את ספריו, הרב שאול קרואני ראש כולל ומרבני ק"ק בני תורה רחובות.

נכדו הרב אביב צוברי מכהן כיום כראש ישיבת עטרת ירושלים במקום הרב שלמה אבינר שמכהן כיום כנשיא הישיבה בלבד.

פועלו התורני וחיבוריו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב יוסף צובירי עמל רבות על ספרי הלכה ודקדוק ורבים מכתבי ידו טרם ראו אור.

  • מסורת מדויקת (כיום הודפס בתוך תאג' פרשה מפורשה) – על דקדוק הקריאה בתנ"ך
  • 'סידור כנסת הגדולה'[1] – על ספר זה זכה בפרס לספרות תורנית
  • 'אמת ואמונה' - רפואות, סגולות וקמעות
  • 'מגיד מראשית' – על הגדה של פסח ועשיית הסדר
  • 'ויצבור יוסף בר'[2] - שו"ת על ארבעת חלקי שולחן ערוך
  • 'אמונת ה'' – חברו הגר"י צובירי לבקשת רבני תימן[3], בהיותו צעיר בן 18, ספר המגן על "הזוהר" והקבלה כנגד יחיא קאפח אשר יצא כנגד הקבלה בספרו מלחמות ה'
  • פירוש על התלמוד – טרם ראה אור
  • ספר פסקי הלכות : אסופת פסקים, מנהגים והלכיות על סדר ארבעת חלקי השולחן ערוך/ מרבינו יוסף צובירי; נלקט ונערך על ידי אליה באאמו"ר הג"ר שאול קרואני. ירושלים: המכון להוצאת ספרים וכת"י שע"י מוסדות שובי נפשי תכב"ץ, ה'תשפ"ב.

ההתנגדות לשיטתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשיטתו של הרב צובירי התנגדו מעט רבנים צעירים בעדה התימנית. חלקם אף מתחו ביקורת שלא כדרכה של תורה בעיקר זו המתייחסת למה שטעו בהבנת דבריו כלפי הזרם ה"בלדי", ובעניין המסורת התימנית בתפילה ובקריאה בתורה, לטענתם יש בדבריו אף זלזול במהרי"ץ. מה שאינו נכון בעליל כי בקיאותו בספרי מהרי"ץ אין שני לה כנודע.

יש טוענים כי הרב יחיא אלשיך היה בין המבקרים אך אין זה מדוייק ראה הערה[4].

מאידך רבנים צעירים ממנו בעשרות שנים חלקו על שיטתו כדרכה של תורה והם הרב נתנאל אלשיך[5], הרב יצחק רצאבי[6], הרב יוסף צדוק שחזר בו והתחרט על כך [7], הרב ב. צברי[8], ואליהו גמליאלי[9].

ספרים רבים יצאו כתגובה על ספריו, ולטענתם הוכיחו מגמתיות וחוסר דיוק בדבריו, בין השאר "והצדיקו את הצדיק", "אורח לצדיק" ו"חקרי לשון". יש לציין כי הבקיא בספרי מהר"י צובירי יראה כי כל קושיותיהם עליו כבר השיב בספריו, הם רק העתיקו את הקושיות הכתובות בספריו בלי התשובות על מנת להטעות את העם שיטו מדרכיו ומשיטתו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • עץ יוסף, נפש לנשמת מורינו ורבינו רבי יוסף ב"ר יעקב צובירי זצוק"ל, בעריכת הרב משה ב"ר יחיא עמיאל מנהריה, באתר אוצר החכמה

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ במאגר אוצר החכמה עוד ארבעה כרכים לספר סדור כנסת הגדולה
  2. ^ במאגר אוצר החכמה עוד שלשה כרכים לספר ויצבור יוסף בר
  3. ^ את שמו ושם אביו רמז בתוך הספר פרק קכ"ב מה שמבסס ומוכיח כי הוא חברו, וכפי שכתב בהדיא בהקדמתו לספר שרש החיים, אגב ראה שם מעשה נפלא כיצד הגיע לידי חיבור הספר. כך שאין בטענת כל חוקר להוכיח אחרת, מה גם שמי שלמד את הספר רואה לאורך כל הספר את שיטת מהר"י צובירי המוזכרת בשאר ספריו בעניין הנוסח השאמי.
  4. ^ כך הביא בהקדמה לספר "אורח לצדיק", וסתר דבריו הרב אביגדור דאר בהוכחות נכוחות כי כתבי היד מזוייפים. בנוסף יש לציין כי מהר"י צובירי דאג לכלכל את מהר"י אלשייך במעברות כפי העולה ממסמכים שפרסם אדם בן נון ואף אחרי מותו השתתף בכל העצרות שארגנו לע"נ והספידו שם בכבוד גדול.
  5. ^ כמובא בהקדמה לתאג' תורת אבות, ועיין בדברי הרב אביגדור דאר שהשיב על דבריו. ובנוסף הרב נתנאל אלשייך ביטל את כל מנהגי "כניס בית אלשייך" וממילא תימה הוא שאדם שאינו מזרם הבלדי הרגיל השפיע והכין נוסח שאינו שווה לנוסח אבותיו.
  6. ^ מובא בהרבה מקומות, לדוג' כאן
  7. ^ שחיבר לשם כך ספר שלם "והצדיקו את הצדיק" ויש לציין כי בתחילה היה בקשר הדוק עם מהר"י צובירי עד שהזמינו לסידור חופה וקדושין לכל ילדיו, ולמעשה הוא חיבר את ספרו בעקבות מספר אנשים אוהבי ריב ומדון, לאחר זמן מועט מאד חלה הרב יוסף צדוק חולי שממנו לא קם, ותלה את החולי בהוצאת ספרו זה, ובקש מגיסו שיעלה לבקש מחילה על ציונו של מהר"י צובירי על כך שפגע בכבודו.
  8. ^ שחיבר לשם כך ספר שלם "אורח לצדיק" ועיין מה שהשיב על דבריו הרב אביגדור דאר בחוברת "תשובה לארח לצדיק"
  9. ^ בתוך ספרו "חקרי לשון" חולק על מהר"י צובירי בדקדוק, אך יש לציין שאין להביא ראיה מאנשי תימן אשר שינו מנהגי אבותיהם בארץ הקדש מפאת סיבות שונות כי ברור שהמסורת בידי המשנים אינה כפי אלה ששימרו מסורת אבותיהם, ושמענו מאביו של אליהו גמליאלי כי בתימן התפללו בנוסח שאמי ושינו כאן בארץ כך שאין ראיה למסורת מדבריו.








ApplySandwichStrip

pFad - (p)hone/(F)rame/(a)nonymizer/(d)eclutterfier!      Saves Data!


--- a PPN by Garber Painting Akron. With Image Size Reduction included!

Fetched URL: http://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%99&action=edit&section=6

Alternative Proxies:

Alternative Proxy

pFad Proxy

pFad v3 Proxy

pFad v4 Proxy