ביזרטה
 | |
| נמל ביזרטה | |
| מדינה |
 תוניסיה |
|---|---|
| מחוז | ביזרטה |
| שטח | 34 קמ"ר |
| גובה | 4.0 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 142,966 (2014) |
| קואורדינטות | 37°16′28″N 9°52′26″E / 37.274444444444°N 9.8738888888889°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.commune-bizerte.gov.tn/ | |
ביזרטה (בערבית: بنزرت, בתעתיק מדויק: בִּנְזַרְת) היא העיר הצפונית ביותר ביבשת אפריקה, 12 קילומטרים מכף אנג'לה, הנקודה הצפונית באפריקה. העיר נמצאת בחופה הצפוני של תוניסיה, במרחק 140 קילומטר מסיציליה. העיר חולשת מדרום על המעבר מהחלק המזרחי של הים התיכון אל חלקו המערבי, ומשום כך הפכו אותה הצרפתים למבצר ולנמל ימי וצבאי גדול.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר נוסדה לפני הספירה על ידי הפיניקים בני צור, ונקראה אז "היפוזריטוס" (Hippo Zaritus) ו"דיהריטוס". מהכנענים עברה העיר לרומים, ומהם, במאה ה-7 לערבים. במאה ה-16 נכבשה ביזרטה על ידי הספרדים ויהודיה גורשו. ב-1572 נכבשה על ידי העות׳מאנים ויהודים שבו לגור בה. בשנת 1881 כבשו את ביזרטה הצרפתים ובנו בה מתקנים צבאיים ונמל שנפתח ב-1895[1].
ביזרטה העתיקה מוקפת חומה ונמצאת, יחד עם הנמל, בחלקה הצפוני של העיר. העיר החדשה, על מבצריה ונמליה החדישים, שוכנת בחלק הדרומי של ביזרטה.
בזמן מהפכת אוקטובר עברו אוניות הצי הרוסי הקיסרי (שהיה לבן בעיקרו) לעיר ושם נותרו עד סוף המהפכה. האוניות לא חזרו מעולם לברית המועצות ולבסוף נמכרו כגרוטאות מתכת.
על פי תנאי כניעת צרפת במאי 1940, במהלך מלחמת העולם השנייה, היה על הצי הצרפתי בביזרטה להתפרק מנשקו והנמל היה אמור להישאר מחוץ לקרבות[2]. בראשית 1941, לצורך מעבר כוחות גרמניים מצרפת לתוניסיה, בקשה גרמניה להשתמש בנמל ביזרטה, אך ממשלת וישי סרבה[3]. במהלך שנת 1941 היה השימוש בנמל ביזרטה לנושא דיון מתמיד בין גרמניה לממשלת וישי[4]. בנובמבר 1941 הודח מקסים וייגאן מתפקידו כמושל צפון אפריקה הצרפתית מטעם ממשלת וישי, ובכך נפתח הדרך לפתיחת הנמל לשימוש הגרמנים[5][6]. בתחילה ניתן לגרמנים להשתמש רק בשדות האוויר של ביזרטה[7].
הגרמנים שכבשו את העיר בשנת 1942 הפכו אותה לנקודת משען של הצבא הגרמני בצפון אפריקה. בנובמבר 1942 החלו בעלות הברית במתקפה על תוניסיה ולקראת סוף החודש הוציאו את נמל התעופה שלה מכלל שימוש[8][9]. אולם ההתקפה על ביזרטה נדחתה מחשש לאבדות[10]. באפריל 1943, נהדפו הכוחות הגרמניים בתוניסיה אל אזור שסביב ביזרטה ותוניס[11]. בתחילת מאי 1943 נכבשו תוניס וביזרטה[12].
במאי 1944 הועמד האדמירל דריין למשפט על שמסר את ביזרטה לידי הגרמנים[13].
במאי 1950 עגנה האונייה הישראלית "עכו" בנמל ביזרטה והותקפה בידי מפגינים אנטי-ישראליים שיידו לעברה אבנים[14].
בהסכם על אוטונומיה לתוניסיה שנחתם עם צרפת ב-1955 הושארה ביזרטה תחת שלטון ישיר של צרפת בגלל חשיבות הנמל שלה לצי הצרפתי[15]. אולם לאחר שהמתח בין צרפת ותוניסיה גבר, דרשה תוניסיה מצרפת לפנות גם את ביזרטה[16]. ביוני 1958 הושגה הסכמה על פינוי הכוחות הצרפתיים מתוניסיה אל ביזרטה[17]. לאחר פינוי הכוחות הצרפתיים אל ביזרטה התקיימו שיחות על ביזרטה[18], אך לא הושגה בהם הסכמה ותוניס דרשה את פינוי ביזרטה[19]. בינואר 1960 הציב בורגיבה אולטימטום לפינוי ביזרטה עד 8 בפברואר 1960[20]. צרפת לא נענתה לדרישה, ובמקום זאת התנהלו מגעים בין המדינות שלא העלו פתרון מוסכם. ביולי 1961 העלה בורגיבה שוב את הדרישה לפינוי ביזרטה[21] ולאחר שדרישתו לא נענתה שם מצור יבשתי על ביזרטה[22]. הצרפתים דרשו מתוניסיה לפנות מיד את המצור ומשלא נענו שלחו כוחות צבא וכוחות אוויר שהשמידו את הביצורים[23][24], הרגו תוניסאים רבים והרסו חלק מהעיר. ב-22 ביולי 1961 הורתה מועצת הביטחון על הפסקת אש[25]. באוגוסט 1961 קיבלה עצרת האו"ם החלטה בעניין ביזרטה[26]. בסוף ספטמבר 1961 הושג הסכם על פינוי כוחות צרפת מהעיר ביזרטה ושובם אל הבסיס[27]. ביוני 1962 הוחל בפינוי הבסיסים[28], והפינוי הושלם באוקטובר 1963[29]. בדצמבר 1963 קיימה תוניסיה חגיגות גדולות לרגל פינוי הבסיס[30].
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערים התאומות של ביזרטה הן:
טנג'יר, מרוקו (מ־1976)
פורט סעיד, מצרים (מ־1977)
אנאבה, אלג'יריה (מ־1985)
קלמטה, יוון (מ־1997)
פלרמו, איטליה (מ־2005)
סנקט פטרבורג, רוסיה (מ־2013)
רוסטוק, גרמניה (מ־2016)
בנוסף, לביזרטה ישנם הסכמי שיתוף פעולה עם:
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ביזרטה (בערבית)- ביזרטה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ביזרטה (תוניסיה), דף שער בספרייה הלאומית
לא היה לנו כלום, סרטון בערוץ "טיפקס", באתר יוטיוב (אורך: 04:21)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ביזרטה, המשגב הימי של צרפת, הַבֹּקֶר, 10 במאי 1943
- ^ תנאי רומי לממשלת בורדו, הצופה, 27 ביוני 1940
- ^ ביזירטה לא תמסר לגרמנים מכריז וויגאן ברדיו אלג'יר, הַבֹּקֶר, 9 בפברואר 1941
- ^ ביזרטה תימסר לנאצים, המשקיף, 12 באוגוסט 1941
- ^ ווייגן פוטר כי התנגד למסירת ביזרטה לגרמנים, המשקיף, 23 בנובמבר 1941
- ^ פטן וגרינג נפגשו בצרפת הכבושה, הַבֹּקֶר, 2 בדצמבר 1941
- ^ ביזרטה, חשיבותה וגורלה, המשקיף, 12 בנובמבר 1942
- ^ צבא־הברית העמיק את הטריז ביו טוניס וביזרטה, המשקיף, 2 בדצמבר 1942
- ^ הפצצות יומם ולילה על טוניס וביזרטה, הַבֹּקֶר, 4 בדצמבר 1942
- ^ על מה נדחה כבוש ביזרטה, דבר, 17 בינואר 1943
- ^ תחום השטח בטוניסיה שבידי הציר, הַבֹּקֶר, 16 באפריל 1943
- ^ ביזרטה וטוניס נכבשו בהתקדמות־בזק, המשקיף, 9 במאי 1943
- ^ החל משפט דריין באלג'יר, משמר, 11 במאי 1944
- ^ נוסעי עכו מספרים על ההתפרעות בטוניס, על המשמר, 14 במאי 1950
- ^ נחתם הסכם בפאריס על שלטון בית לתוניסיה, מעריב, 29 במאי 1955
- ^ שמואל שגב, הריב על הבסיס, מעריב, 25 בפברואר 1958
- ^ סיכויים להסדר צרפתי־תוניסי, על המשמר, 13 ביוני 1958
- ^ צרפת השלימה פינוי כוחותיה מתוניס, חרות, 5 באוקטובר 1958
- ^ בורגיבה ידרוש פינוי ביזרטה, חרות, 6 במרץ 1959
- ^ בורגיבה דורש מצרפת לפנות את בסיס ביזרטה, דבר, 26 בינואר 1960
- ^ בורגיבה דורש מדה־גול שצרפת תפנה את ביזרטה, חרות, 16 ביולי 1961
- ^ צבא תוניס שם מצור על ביזרטה, מעריב, 19 ביולי 1961
- ^ הצרפתים פרצו את מצור ביזרטה, מעריב, 21 ביולי 1961
- ^ הרוגים רבים בקרבות והפצצות בביזרטה, דבר, 21 ביולי 1961
- ^ שקט נשתרר הבוקר בביזרטה החרבה בחלקה, מעריב, 23 ביולי 1961
- ^ העצרת אישרה את ההחלטה על ביזרטה, דבר, 27 באוגוסט 1961
- ^ הסכם צרפתי־טוניסי על פינוי ביזרטה, הצופה, 1 באוקטובר 1961
- ^ הוחל בפינוי חלק מבסיס ביזרטה, דבר, 29 ביוני 1962
- ^ החייל הצרפתי האחרון יצא מתוניס, הצופה, 16 באוקטובר 1963
- ^ בורגיבה: פינוי ביזרטה - פתח לשיתוף־פעולה עם צרפת, דבר, 16 בדצמבר 1963
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 תוניס  ספקס | |||||||||
| 1 | תוניס | תוניס | 602,560 |  סוסה  קירואן | |||||
| 2 | ספקס | ספקס | 286,203 | ||||||
| 3 | סוסה | סוסה | 249,469 | ||||||
| 4 | קירואן | קירואן | 153,500 | ||||||
| 5 | ביזרטה | ביזרטה | 153,100 | ||||||
| 6 | סכרה | אריאנה | 152,275 | ||||||
| 7 | סידי חוסיין | תוניס | 128,240 | ||||||
| 8 | רוואד | אריאנה | 123,300 | ||||||
| 9 | אריאנה | אריאנה | 122,341 | ||||||
| 10 | אל-מרוג' | ספקס | 119,954 | ||||||
