בן חור (ספר)
 | |
| כריכת המהדורה הראשונה, 1880. | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | לו וולאס |
| שפת המקור | אנגלית |
| תורגם לשפות | לפחות 54 |
| סוגה | רומן היסטורי |
| נושא |
נצרות, ישו, התקופה הרומית בארץ ישראל  |
| מקום התרחשות |
רומא העתיקה, פרובינקיה יודיאה |
| הוצאה | |
| הוצאה |
הארפר |
| הוצאה בשפת המקור | הרפר |
| תאריך הוצאה | 12 בנובמבר 1880 |
| מספר עמודים | 560 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | יזרעאל (תרגום ראשון) |
| תאריך | 1924 |
| תרגום | חיים דובניקוב |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 001805225, 001805222, 001805224, 001805221, 002001478, 002152417, 002685126, 003808750, 003764729, 001805223, 001805220, 001805219, 001805218, 002703551 |
  | |
בֶּן חוּר: סיפור אודות המשיח (אנגלית: Ben-Hur: A Tale of the Christ) הוא רומן מאת לו וולאס שנכתב בשנת 1880. העלילה מתארת את קורותיו של יהודה בן חור, אציל איש ירושלים, שנבגד בידי חברו הרומאי מסאלה, נמכר לעבדות אך זוכה שוב בחירותו ולבסוף מקבל את האמונה בישו הנוצרי. "בן חור" היה הרומן האמריקני המצליח והנמכר ביותר במאה ה-19, ועובד מספר פעמים לתיאטרון ולקולנוע.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר נפתח בתיאור מסעם של שלושת האמגושים המתחקים אחר כוכב המבשר על לידת המשיח ומגיעים לממלכת יהודה, שם הם מבקשים מידע אודותיו. המלך הורדוס מתכעס ומצווה על הסנהדרין לגלות את מקום המצאו של הטוען לכסאו. בינתיים, יוסף ומרים מסתתרים במערה והיא יולדת את ישו, בעוד מלאכים מבשרים על ביאתו לקבוצת רועים סמוכה.
כחמש עשרה שנה לאחר הלידה שב הקצין הרומאי מֶסַאלָה לירושלים כדי לשרת בחיל-המצב הקיסרי. הוא פוגש את רעו משכבר הימים, יהודה בן איתמר למשפחת חור, בן לאחד הבתים הנחשבים בפרובינציה. מסאלה משוכנע כי חברו יודע על הכנות הקנאים למרוד ברומי ומבקש ממנו לשתף פעולה עם השלטון. אף כי בן חור מתנגד לאלימות ופתוח לתרבות האימפריה, הוא מסרב להסגיר את שמות הידועים לו באמרו שלא יבגוד בבני עמו. מסאלה מתרתח. לאחר מכן, בעת מצעד, נושר במקרה רעף כבד מחווילת בן חור שכמעט הורג את הנציב ואלריוס גראטוס. מסאלה מנצל את ההזדמנות להאשים אותו בקשר לרצוח את המושל. אף כי בן חור חף מפשע, הוא נאסר ללא משפט ונגזרת עליו עבודת פרך כעבד-משוט בספינת מלחמה לשארית חייו; אמו מרים ואחותו תרצה מושלכות למצודת אנטוניה. בדרכו אל הנמל, כשהוא מוכה וסובל התעללות, זר מסתורי שפניו מעוררות בו יראה מגיש לו מים.
בן חור נאחז ברצון לנקמה במסאלה כדי לשרוד בתנאים הבלתי-אנושיים בספינה, כשהוא כבול בשלשלאות למשוט. הוא מצליח לחיות שלוש שנים, זמן רב לאנשים במצבו. אז נשלחת הספינה כחלק מצי הנאסף בפקודת סיאנוס להדביר את השודדים בים האגאי. המפקד, קווינטוס אריוס, מתרשם מבן חור ונרעש לשמוע את סיפורו. כשהם נתקלים בשודדי הים הרומאי מורה להסיר את אזיקיו כדי שיוכל להינצל אם יטבעו. הפיראטים מנגחים את הספינה והיא מתחילה לשקוע. העבד מצליח להימלט ומוצא את אריוס הצולל בשריונו הכבד. הרומאי מסרב להינצל, באמרו שטוב מותו מחייו לאחר תבוסה, אך בן חור מתעלם מדבריו וגורר אותו אל שבר עץ צף. ספינה אחרת מחלצת אותם, ואריוס מגלה שניצח. הם שבים לרומא והוא משחרר את העבד, מאמצו לבן ומקנה לו אזרחות רומאית.
בן חור משקיע שנים באימונים כלוחם מקצועי וכרכָּב מרוצים ואז יוצא לאנטיוכיה, שם הוא מגלה את זהותו לנאמנה הוותיק של משפחתו, הסוחר העשיר סימונידס, ולבתו אסתר. מסאלה עצמו הוא רכב חובב המתחרה בהיפודרום המקומי, והשייח' הערבי ילדרים המחפש יריב שיביס אותו מוצא את בן חור. מסאלה מגלה על שובו של בן חור ומפרסם את היותו עבד ומורשע בדין. מלוך, סוכנו של יהודה, משכנע את הרומאי להמר על סכום עצום לקראת המירוץ ביניהם. במירוץ מפעיל בן חור את כל התכסיסים שלמד: מרכבתו של מסאלה מתרסקת והוא עצמו נרמס ברגלי סוסי הרכבים האחרים. כמו כן, הוא מאבד את כל כספו בהתערבות. מסאלה שוכר סקסוני בשם תורד להתנקש בחיי יריבו, אך הברברי מקבל שוחד מהאחרון וטוען שהרגו. בן חור, החושש מנקמה אפשרית משזהותו נחשפה, מחליט לנצל את היותו מת לכאורה ונמלט המדברה עם ילדרים.
כשפונטיוס פילאטוס מתמנה לנציב ביהודה, הוא מגלה את אי-הצדק שנעשה לאמו ואחותו של בן חור ומשחררן. הן לקו בצרעת בכלא ונאלצות לגלות מן העיר. יהודה, ששב לביתו הישן בירושלים בהסתר, נקלע להתפרעות נגד תוכנית הנציב להפקיע מכספי התרומות לבית-המקדש והורג חייל רומאי שטבח במפגינים. קבוצת קנאים רואה בו גיבור ומשכנעת אותו להצטרף למרד מתוכנן. בן חור מממן להם בסיס סודי בנחלותיו של ילדרים ומתכונן למלחמה. אז מגיעה אליו שמועה על נביא חדש המטיף על בוא המשיח, והוא יוצא לחפשו. זהו יוחנן המטביל, ובן חור מוצא אותו בעת שהוא מטביל אדם, אותו הוא מזהה כאיש שהגיש לו מים בשעתו. זהו ישו הנוצרי. בשנים הבאות הופך בן חור לאחד ממעריציו. הוא רואה אותו מחולל נסים ומאמין בהיותו המשיח ובן האלוהים.
כשישו נכנס לירושלים, הוא מרפא את תרצה ומרים מצרעתן והן שבות ומתאחדות עם בן חור. הלה עדיין זומם מרד, אך מתפכח מכך בעת משפטו וצליבתו של ישו להן הוא עד. אחרי שנים בהן ראה כיצד ישו מקרב את פשוטי העם, בן חור נרעש ומאוכזב לראות שהקנאים מסרבים לבוא לעזרתו ומסיתים להריגתו, וכי הכהנים והסנהדרין נוהגים בו באכזריות. כשהעם מקבלים על עצמם ועל בניהם את אשמת הצליבה, הוא נשבר מכך שרומאי כמו פילאטוס התייחס לישו טוב יותר מעמו שלו; הדבר משלים את המהפך שחל בו מזה שנים, כשהשתכנע באיטיות שהאל אוהב את כל בני-האדם במידה שווה. ההלם גורם לו להבין את חשיבות הסליחה והכפרה. הוא זונח את שאיפות המרד לטובת הפצת בשורת ישו לכל העמים, "ולמן אותו יום נאמרו תמיד בביתו אותן מילים יחד ביראת קודש: האל האב והאל הבן". בערוב ימיו נוסע בן חור לרומא, עם אסתר אותה נשא לאישה, ומממן את בניית קטקומבות קליקסטוס (אנ') בהן נקברו כמה אפיפיורים ו"מהן הגיחה הנצרות שתאפיל על קיסרי רומי."
קבלת הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]לו וולאס החל בכתיבת "בן חור" ב-1876 לאחר מפגש עם פקודו, האגנוסטי המפורסם רוברט אינגרסול שניסה לשכנע אותו לפקפק בנצרות. וולאס העריך בשעתו שירוויח אולי חמישים דולר בתמלוגים על הספר.
הצלחתו של "בן חור" עלתה על כל הציפיות. כשיצא לאור ב-1880 מכר כחצי מיליון עותקים עד סוף העשור, מספר חסר תקדים. ב-1911 נשבר שיא נוסף כשרשת סירס הדפיסה מיליון עותקים זולים ב-39 סנט והם אזלו עד מהרה. מספר הכרכים החוקיים שנרכשו בחיי המחבר מוערך בבין שניים לשלושה מיליון, לא כולל עותקים פיראטיים רבים מאוד. הספר תורגם ל-54 שפות לפחות, כולל לדינו (ב-1927, על ידי ג. אלאלוף בסלוניקי) ויידיש (ב. קלצקין בווילנה, 1921). חלק גדול מהצלחתו נזקף למסר הדתי החזק מאוד שנטבע בו: זרמים פרוטסטנטיים קיצוניים שהתנגדו לספרות יפה, למשל, עודדו את חבריהם לרכוש את הספר, והמהדורה האיטלקית אף קיבלה את ברכת האפיפיור. "בן חור" היה היצירה הנמכרת ביותר בעולם בשעתו; הוא עקף את השיא שקבע "אוהל הדוד תום" והגיע למקום השני רק עם יציאתו לאור של "חלף עם הרוח" ב-1936. רק התנ"ך עקפו בהיקפי הדפסה בשנים אלו. מבקרי ספרות, לעומת זאת, מצאו את "בן חור" לוקה בדרך כלל, ותיארו אותו כקלישאתי ונבוב.[1] הספר עובד למחזה ולמספר סרטים, כולל שובר הקופות מ-1959 בכיכובו של צ'רלטון הסטון שזכה ב-11 פרסי אוסקר ו"בן חור (סרט, 2016)" בכיכוב ג'ק יוסטון.
תרגומים לעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ל"בן חור" יצאו שמונה תרגומים שונים בעברית, אם כי בכולם צונזר העניין הנוצרי.
- 1924 - בן חור: ספור היסטורי מימי הבית השני, י' אואלס ; מעובד על ידי ח' דובניקוב, ורשה: ברקאי, תרפ"ד. כמה שנים מאוחר יותר נדפס בתל אביב, בהוצאת יזרעאל (דפוס "האחים לוין-אפשתין ושותפיהם", ירושלים).
- 1959 - בן חור: רומן, עברית: אריה חשביה, תל אביב: עידית, תשי"ט.
- 1959 - בן חור, תרגם ועיבד מ' הרפז; הציורים: א' אבדי, תל אביב: עמיחי, תש"ך.
- c1960 - בן חור, עברית: אוריאל מירון, תל אביב: לדורי.
- 1960 - בן-חור, עברית: אריה חשביה, תל אביב: מ. מזרחי.
- 1962 - בן-חור, לפי ל. וואלאס, עיבד: ש. לבבי ;ציורים: ר' ברארד, תל אביב: שמואל זימזון.
- 1962 - בן חור, תרגם מאנגלית ועיבד ח' תדמון, תל אביב: ש' פרידמן, תשכ"ב.
- 1979 - בן חור, עברית: יוסף כץ, ירושלים: כתר (בסדרה "כתרי" לבני נוער).[2]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לו וולאס, Ben-Hur: A Tale of the Christ, בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- אלי אשד, הסאגה של בן חור – לוחם עברי נוסח אמריקה, באתר "e-mago"
- בן חור, באתר OCLC (באנגלית)
- בן חור, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Priscilla Wald, Michael A. Elliott, The Oxford History of the Novel in English: Volume 6, הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, 2014. עמ' 176-177.
- ^ דף הספר בהוצאת כתר.
| בקרת זהויות |
|
|---|