ספריית הדיאט הלאומית
 | |
| הבניין המרכזי של ספריית הדיאט הלאומית בטוקיו | |
| מיקום |
1-10-1, Nagatacho, Chiyoda-ku, Tokyo  |
|---|---|
| תאריך ייסוד |
5 ביוני 1948 |
| קואורדינטות | 35°40′42″N 139°44′39″E / 35.678333333333°N 139.74416666667°E |
| https://www.ndl.go.jp/ | |
|
(למפת טוקיו רגילה)   ספריית הדיאט הלאומית | |
  | |
ספריית הדיאט הלאומית (ביפנית: 国立国会図書館; "קוֹקוּריצוּ קוֹקאי טוֹשוֹקאן") הוקמה ב-1948 במטרה לסייע לחברי הדיאט של יפן במחקר של נושאים הקשורים למדיניות ציבורית. ספריית הדיאט הלאומית היא הספרייה הלאומית היחידה ביפן. הספרייה דומה במטרותיה ובהיקפה לספריית הקונגרס האמריקאית.
ספריית הדיאט הלאומית שוכנת בשני אתרים מרכזיים, בטוקיו ובקיוטו, ובעוד מספר סניפים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספריית הדיאט הלאומית (NDL על פי ראשי תיבות שמה באנגלית) היא המשך של שלוש ספריות שונות: ספריית בית האצילים (הבית העליון), ספריית בית הנבחרים, ששתיהן הוקמו כשהוקם הדיאט הקיסרי של יפן ב-1890; והספרייה הקיסרית, שהוקמה ב-1872 תחת סמכות משרד החינוך.
סמכותו של הדיאט בתקופת שלפני מלחמת העולם השנייה הייתה מוגבלת; והצורך של חבריו במידע היה "קטן בהתאם". "...ספריות הדיאט המקוריות מעולם לא פיתחו את האוספים או השירותים שהיו הופכות אותן לנספח חיוני לפעילותה של רשות מחוקקת אחראית אמיתית.". יותר מכך, עד תבוסתה של יפן פיקחה הרשות המבצעת על כל המסמכים הפוליטיים, כשהיא מונעת מהעם ומהדיאט גישה למידע חיוני. הממשל הצבאי ביפן בתקופת הכיבוש האמריקאי בראשות הגנרל דאגלס מקארתור העריך שרפורמה במערכת הספרייה של הדיאט היא חלק חשוב בדמוקרטיזציה של יפן לאחר תבוסתה במלחמת העולם השנייה.
בשנת 1946 ייסד כל בית בדיאט ועדת ספריית דיאט לאומית משלו. האני גורו (Hani Gorō), היסטוריון מרקסיסט שנכלא בתקופת המלחמה באשמת פשעי מחשבה ונבחר לבית היועצים (הגוף שהחליף את בית האצילים שבוטל) לאחר המלחמה, פעל כחוד החנית במאמצי הרפורמה. האני חזה בעיני רוחו את הגוף החדש גם כ"מבצר של הריבונות העממית" וכאמצעי להגשים "מהפכה באמצעי שלום". הקצינים של צבא הכיבוש שהיו אחראיים לרפורמות בספרייה דיווחו שאומנם הכיבוש היה זרז בשינוי, אבל היוזמה המקומית הייתה קיימת כבר לפני הכיבוש, והרפורמות המוצלחות היו פרי עבודתם של יפנים מסורים כדוגמת האני.
ספריית הדיאט הלאומית נפתחה ביוני 1948 בארמון אקאסקה (כיום בית ההארחה הלאומי של יפן) כשהיא מכילה אוסף ראשוני של 100,000 כרכים. ב-1949 אוחדה ספריית הדיאט הלאומית עם הספרייה הלאומית (לשעבר הספרייה הקיסרית) על מנת ליצור את הספרייה הלאומית היחידה ביפן. עקב מיזוג זה זכתה ספריית הדיאט הלאומית בעוד כמיליון כרכים שקודם לכן אוחסנו בספרייה הלאומית לשעבר ברובע אואנו בטוקיו.
ב-1961 נחנך המבנה הנוכחי בנגאטאצ'ו, בסמוך לדיאט הלאומי. ב-1986 הושלם אגף נוסף על מנת לאחסן את האוסף שכלל אז 12 מיליון ספרים וכתבי עת. באוקטובר 2002 נפתחה ספריית קאנסי בעיר המדע קאנסי שבמחוז קיוטו בו יש אוסף של 6 מיליון פריטים. במאי 2002 פתחה ספריית הדיאט הלאומית סניף חדש, "הספרייה הבינלאומית לספרות ילדים", בבניין ששימש קודם את הספרייה הקיסרית באואנו. בניין זה מאחסן כ-400,000 פריטים של ספרות ילדים מכל רחבי העולם.
אף על פי שהמנדט המקורי של ספריית הדיאט הלאומית היה לשמש כספריית מחקר עבור הדיאט הלאומי, בפועל הציבור הרחב הוא הצרכן הראשי של שירותי הספרייה. בשנת הכספים שהסתיימה במרץ 2004, לדוגמה, דיווחה הספרייה על כ-250,000 פניות כלליות רק על 32,000 בקשות למחקר עבור הדיאט הלאומי.
האוסף הראשי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתוקף תפקידה כספרייה הלאומית של יפן היא אוספת עותקים של כל הפרסומים המודפסים ביפן. יותר מכך, מכיוון שספריית הדיאט הלאומית משמשת כספריית מחקר עבור חברי הדיאט, צוותיהם, והציבור הרחב, היא שומרת אוסף נרחב של חומרים שהודפסו בשפות זרות בתחום נושאים רחב.
אוספים מיוחדים חשובים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספריית הדיאט הלאומית יש שמונה אוספים ייחודים עיקריים: היסטוריה חוקתית ופוליטית מודרנית, מסמכים הקשורים לתקופת הכיבוש של יפן אחרי המלחמה, חוקים ופרוטוקולים של דיונים מקדימים, מדע וטכנולוגיה, מפות, מוזיקה, ספרים על יפן בשפות זרות וספרים נדירים.
היסטוריה חוקתית ופוליטית מודרנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוסף ההיסטוריה החוקתית והפוליטית המודרנית מכיל כ-300,000 פריטים הקשורים למודרניזציה המדינית והמשפטית ביפן במאה ה-19, כולל ארכיונים מקוריים של מדינאים יפניים חשובים מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 כדוגמת איטו הירובומי, איווקורה טומומי, סאנג'ו סנטומי, מוטסו מונמיטסו, טראוצ'י מסאטקה, ודמויות רבות השפעה אחרות מתקופת מייג'י (1912-1868) ומתקופת טאישו (1926-1912).
מסמכים הקשורים לתקופת הכיבוש של יפן אחרי המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספריית הדיאט הלאומית יש אוסף מיקרופילמים נרחב הכולל כ-30 מיליון דפים של מסמכים הקשורים לכיבוש יפן אחרי מלחמת העולם השנייה. אוסף זה כולל את המסמכים שהוכנו על ידי "המפקדה הכללית" (GHQ), המפקד העליון של כוחות הברית (SCAP), "ועדת המזרח הרחוק" (FEC), ו"צוות סקר המפציצים האסטרטגיים של ארצות הברית" (המקור של מסמכים אלו מצוי בבעלות הגנזך הלאומי של ארצות הברית.
חוקים ופרוטוקולים של דיונים מקדימים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוסף החוקים והפרוטוקולים של הדיונים המקדימים כולל כ-170,000 מסמכים ביפנית וכ-200,000 מסמכים בשפות זרות הקשורים לדיונים בדיאט הלאומי ובבתי מחוקקים של כ-70 ארצות אחרות, והפרסומים הרשמיים, התקנות, חוות הדעת המשפטיות, והסכמים בינלאומיים הנוגעים לכ-150 ארצות זרות.
מדע וטכנולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספריית הדיאט הלאומית יש כ-530,000 ספרים וחוברות וכ-2 מיליון מיקרופילמים הקשורים למדעים. חומרים אלו כוללים, בין השאר, עבודות דוקטורט במדעים ממדינות אחרות, כתבי עת מדעיים, הדיונים והסיכומים של איגודי מדע אקדמאיים, קטלוגים של תקני טכנולוגיה, וכו'.
מפות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לספריית הדיאט הלאומית יש אוסף של כ-440,000 מפות של יפן ושל ארצות אחרות, כולל מפות טופוגרפיות, גאולוגיות, הידרולוגיות ושרטוטים המתוארכים לתחילת תקופת מייג'י (1912-1868). ומפות טופוגרפיות של ארצות זרות.
מוזיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספריית הדיאט הלאומית אוגרת את כל התקליטים שהוקלטו ביפן, ונכון ל-2008 יש בה אוסף של כ-300,000 תקליטי ויניל וכ-200,000 תקליטורים.
ספרים בשפות זרות על יפן
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות המסורת שנקבעה בספרייה הקיסרית אוספת ספריית הדיאט הלאומית חומרים בשפות זרות על יפן, כולל מסמכים עתיקים ונדירים כמו דיווחים של מיסיונרים אירופיים שביקרו ביפן במאה ה-16.
ספרים נדירים ומסמכים עתיקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספריית הדיאט הלאומית מהווה משכן לאוסף מסמכים ביפנית מתקופת אדו (1867-1603) ואף עתיקים יותר שהיו שייכים לספרייה הקיסרית לשעבר. הקבצים העיקריים באוסף זה כוללים:
- כ-6,000 מסמכים הקשורים לשוגונות טוקוגאווה (1867-1603), כמו הרישומים של שופטים עירוניים, והחצר העליונה של השוגנות, כמו גם מסמכים הקשורים לנושא הירושה של השוגונים.
- ה"איטו בונקו" וה"שיראי בונקו", הכוללים כ-8,000 ספרים בכתב יד או שהודפסו בהדפס עץ מתקופות אדו ומייג'י ועוסקים ברפואה יפנית.
- ה"שינג'ו בונקו" הכולל כ-11,000 דוגמאות של מאמרים על אסטרונומיה ולוחות שנה, בנוסף לעבודות סיניות עתיקות על הגנאלוגיה של שושלת צ'ינג, והיסטוריה מקומית.
הקאנסי-קאן
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספריית הקאנסי (קאנסי-קאן), שנפתחה במחוז קיוטו ב-2002 היא האתר השני של ספריית הדיאט הלאומית.
ספריית הדיאט הלאומית העבירה לקאנסי-קאן את האוספים הבאים: את רוב כתבי העת המערביים; ספרים וחומרים נוספים בשפות אסיאתיות (מלבד יפנית); חומרים מדעיים וטכנולוגיים מסוימים (דוחות טכניים); מאמרים של איגודים אקדמאים זרים; קטלוגים של תקני טכנולוגיה יפניים וזרים; עבודות דוקטורט זרות; וסיכומי כנסים בשפות מערביות; דוחות מחקר מדעיים שמומנו בעזרת מלגות ממשרד החינוך, התרבות, הספורט, המדע והטנולוגיה, עבודות דוקטורט יפניות, וספרים על קלטות. [1]
מקורות מקוונים של ספריית הדיאט הלאומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספריית הדיאט הלאומית הקימה אתר אינטרנט מפורט הן ביפנית [2] והן באנגלית [3]. מאגרי המידע המקוונים של הספרייה מכילים את הקטלוג הציבורי המקוון של ספריית הדיאט הלאומית (NDL-OPAC), הספרייה הדיגיטלית של תקופת מייג'י, מאגר הנתונים של צילומי הספרים הנדירים, ופרוטוקול הדיונים של הדיאט הקיסרי והדיאט הלאומי.
הקטלוג הציבורי המקוון של ספריית הדיאט הלאומית (NDL-OPAC)
[עריכת קוד מקור | עריכה]באמצעות הקטלוג המקוון (Online Public Access Catalog - OPAC) מספקת ספריית הדיאט הלאומית כלי לחיפוש בכל האוסף של הספרייה באנגלית [4] או ביפנית [5]. תוך שימוש ב-OPAC, על מנת לזהות מקורות באמצעות מספר קטלוגי, יכולים משתמשים מחוץ ליפן לקבל חומרים מסוימים מספריית הדיאט הלאומית דרך השאלה בין ספרייתית. [6] בנוסף, ספריית הדיאט הלאומית מספקת שירות צילום בתשלום עבור חוקרים הגרים מעבר לים. [7]
הספרייה הדיגיטלית של תקופת מייג'י
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחד משירותי אתר האינטרנט של ספריית הדיאט הלאומית הוא הספרייה הדיגיטלית של תקופת מייג'י (תרגום מאנגלית שאינו תרגום ישיר מיפנית, השם ביפנית הוא 近代デジタルライブラリ – קינדאי דג'יטארו ראיבורארי) [8]. הספרייה הדיגיטלית היא הצאצא הדיגיטלי של "מיקרופילם מארוזן מייג'י"; תוצר של מיזם שאפתני לצלם במיקרופילם את כל האוסף של ספרי תקופת מייג'י, אוסף של כ-60,000 ספרים. הספרייה הדיגיטלית מכילה צילומים בפועל של עבודות אלו, המחלוקות לעשר קטגוריות עיקריות על בסיס שיטת מיון הספרים העשרונית היפנית (המבוססת על שיטת דיואי):
- (0) כללי (総記 –"סוֹקי")
- (1) פילוסופיה (哲学: - "טטסוּגאקוּ")
- (2) היסטוריה (歴史 – "רקישי")
- (3) מדעי החברה (社会科学 – "שאקאי קאגאקוּ")
- (4) מדעי הטבע (自然科学 – "שיזן קאגאקוּ")
- (5) הנדסה וייצור (工学・工業 – "קוֹגאקוּ/קוֹגיוֹ")
- (6) תעשייה (産業 – "סאנגיוֹ")
- (7) אמנות ואתלטיקה (芸術・体育 – "גאיג'וּטסוּ/טאי-איקוּ")
- (8) שפה (語学 – "גוֹגאקוּ")
- (9) ספרות (文学 – "בוּנגאקוּ")
מכיוון שמדובר בצילומים לא ניתן לבצע חיפוש על פי טקסט, אבל ניתן לבצע חיפוש ביפנית על פי כותרת הספר, המחבר, המוציא לאור, הנושא ותוכן העניינים. כתבי עת מתקופת מייג'י אינם כלולים באוסף זה.
מאגר המידע של צילומי ספרים נדירים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אתר האינטרנט של ספריית הדיאט הלאומית כולל מאגר של צילומי ספרים נדירים (貴重書画像データベース – קיצ'הושו גזו דטאבסו), אוסף של צילומים דיגיטליים מכ-37,000 ספרים מאוירים שהודפסו לפני תקופת אדו. במאגר זה ניתן לבצע חיפוש ביפנית על פי הכותרת, המחבר ומספר-קריאה. [9]
פרוטוקול הדיונים של הדיאט הקיסרי והדיאט הלאומי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספריית הדיאט הלאומית מספקת מאגר מידע על הפרוטוקולים של הדיונים הן בדיאט הקיסרי והן בדיאט הלאומי. זהו מאגר המידע היחיד באתר המאפשר חיפוש על פי טקסט. כל הפרוטוקולים מהקמת הדיאט הלאומי במאי 1947 ועד היום ניתנים לחיפוש מקוון [10]. נכון ל-2008 רק הפרוטוקולים משתי הישיבות האחרונות (הישיבה ה-91 וה-92) של הדיאט הקיסרי (נובמבר 1946 עד מאי 1947) זמינים באתר. [11]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ספריית הדיאט הלאומית (ביפנית)- אתר האינטרנט הרשמי של ספריית הדיאט הלאומית (באנגלית)
- אתר האינטרנט הרשמי של ספריית הדיאט הלאומית (בסינית מפושטת)
- אתר האינטרנט הרשמי של ספריית הדיאט הלאומית (בקוריאנית)
- ספריית הדיאט הלאומית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ספריית הדיאט הלאומית, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ספריית הדיאט הלאומית, סרטונים בערוץ היוטיוב
