שירים ופיוטים לפורים
לחג הפורים מספר פיוטים. יש פיוטים הנאמרים בחג הפורים עצמו, וגם בתענית אסתר ושבת זכור נאמרים פיוטים העוסקים בחג הפורים.
בעת החדשה הולחנו קטעי פסוקים ממגילת אסתר וקטעי תפילה. כמו כן, יוצרי הזמר העברי כתבו שירים רבים לחג הפורים, בעיקר שירי ילדים או שירים היתוליים.
פיוטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הפיוט המפורסם לפורים הוא "אשר הניא" אשר נאמר ביהדות אשכנז לאחר קריאת מגילת אסתר בלילה. סיום הפיוט הוא הקטע "שושנת יעקב" אשר נאמר (או מושר) לאחר קריאת המגילה, גם ביום.
- בסיום הפיוט נוסף קטע נוסף "להודיע שכל קוויך", ובו נוסח שמשבח את מרדכי ואסתר והצדיקים ומנאץ את המן והרשעים. הקטע נוסף על פי דברי תלמוד ירושלמי ומסכת סופרים.
- פיוט קרובה לפורים המתחיל "ויאהב אומן יתומת הגן". נכתב על ידי הקליר. מלבד קטעי הקרובץ כתב הקליר פיוטים לברכת המינים (אשר נחתמת במילים "שובר אויבים ומכניע זדים"), "אזרח בט חוץ", "תמימים כרשו ארץ", "אותו מבהלת", "אספרה אל חוק", "אמל ורבך". הפיוט מוזכר בתשובות הגאונים "חמדה גנוזה"[1].
- פיוט מאורה לפורים המתחיל במילים "שיר אל נעלם". חובר על ידי שמואל. אמירתו לא הייתה נפוצה אף באשכנז. באחד המחזורים קדומים נמצא גם "יוצרות" לפורים וכן "עושה שלום" (פיוט לסיום חזרת הש"ץ) בשם "שודד הושת בתה"[2]. בנוסח רומניא, אמרו קרובה אחרת 'אמתך וחסדך אל תרחק',[3] המיוחסת לרבי אלעזר בירבי קליר מספק.[4]
פיוטי שבת זכור
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיוטים מתוך הקדושתא של רבי אלעזר בירבי קליר, הנאמרת בחלק מקהילות אשכנז:
- הפיוט בלשון אשר הזכרת לזוכריך העוסק במחיית עמלק והגאולה, הולחן ומושר בשבת זכור ופורים בכמה קהילות.
- הפיוט "אץ קוצץ" מאזכר את מגילת אסתר (בהקשר לדרשת חז"ל שמחיית עמלק מופיעה בכתובים).
- הפיוט "זכור איש אשר הגויע" מסיים בקטע על המן ("זכור אשר שקל אלפים עשרה").
- סיום הסילוק לשבת זכור עוסק בשמחת חג הפורים ("ואם כל המועדים יהיו בטלים, ימי הפורים לא נבטלים").
פיוטים נוספים:
- אדון חסדך בל יחדל - פיוט "מי כמוך ואין כמוך" לרבי יהודה הלוי. פיוט זה חובר במקורו כפיוט מי כמוך (הנאמר לפני שירה חדשה), אך הועבר למקומות אחרים בתפילה. אמירתו נהוגה בכל קהילות ישראל חוץ מהאשכנזים. הפיוט מספר את סיפור המגילה באקרוסטיכון של א' ב'.
- פיוט "שבעתא" למוסף של פרשת זכור מאת רבי אלעזר הקליר. נמצא בכמה כתבי יד אשכנזיים, ונדפס במחזור רומניא (ויניציא רפ"ג, דף פז ע"ב) למנחה של השבת לפני שבת זכור.
- פיוט "שבעתא" למוסף של פרשת זכור מאת רבי מאיר בר יצחק ש"ץ.[5] הפיוט היה בכתבי יד ולא נאמר באף קהילה.
- פיוט "זכור וזכור נתאמו", לברכת מעין שבע בליל שבת.
סליחות לתענית אסתר
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי מנהג אשכנז (המזרחי) אומרים את שלוש הסליחות הבאות:
- אדם בקום עלינו - לרבי מנחם בן מכיר
- אתה הקל עושה פלאות - לרבי שמעון בן יצחק. שני הבתים האחרונים בפיוט, "קנא לשמך" "וכעשותך נוראות", בוצעו על ידי אברהם פריד באלבומו "אני מאמין" במנגינת ידיד נפש. לחן נוסף הוא לחנו של יוסי גרין שבוצע באלבומו "התו השמיני" בדואט עם יצחק מאיר הלפגוט.
- במתי מספר חילינו פניך (פזמון) - לרבי משלם.
שלוש סליחות על פי מנהג ספרד:
- אגגי בהעמיקו. הופיע גם במחזור נירנברג בשינויים.
- יהירים קמו
- איך זרים אכזרים
מנהג רומא לומר בתענית אסתר את הסליחה "אבשרה בקהל רב עיזוז ותוקף אלי זה" מאת רבי בנימין בר זרח.
בסידור אשכנז המערבי מופיעה גם סליחה "אתה הקל עושה פלא" מאת שמואל.
סליחות נוספות: "אזכרה מקדם פלאך" לרבי אלעזר רוקח, "אשא דעי למרחוק" רבי גרשם בן שלמה בן יצחק, "אתה הוא אלקי הראשונים" לרבי הילל, "אדם וחנף בקום עלינו" ליהודה, "יצחק קל הישועה" (פזמון) ליוסף, "אתהלך קודר" (ללא שם מחבר). כמו כן, יש אומרים "אוילים מדרך פשעם" של רבי שמעון בן יצחק; על אף שהסליחה אינה עוסקת כלל בפורים, היא מסתיימת בקטע על פי פסוק מהמגילה "בעת הזאת רוח והצלה". כמו כן, יש מוסיפים תחינה "עינינו לך תלינו אל תעזבנו רחום" מאת רבי אמיתי בר שפטיה[6].
פיוטים ליום הפורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יום שאת ויתר - רי"ץ גאות. פיוט לאחר קריאת המגילה. הובא במחזור ויטרי סימן רנ"א. לרשב"ץ השני פירוש על פיוט זה[7].
- ככלות ייני - רבי שלמה אבן גבירול. השיר לא נכתב לפורים, אך עוסק בשתיית יין ויש השרים אותו בפורים.
- תנתן לי בשאלתי נפשי[8] - רבי משה אבן עזרא
- קוראי מגלה - רבי אברהם אבן עזרא. מנהג רומה היה לאומרו לאחר קריאת המגילה.
- קומה אלקים עזרתה - רבי אברהם אבן עזרא. מנהג ארצות המערב היה לאומרו לפני קריאת המגילה.
- אדון חסדך בל יחדל - פיוט "מי כמוך ואין כמוך" לרבי יהודה הלוי. פיוט זה חובר במקורו כפיוט גאולה לשבת זכור אך בקהילות תוניסיה נוהגים לשיר את הפיוט גם בחג הפורים קודם קריאת התורה. הפיוט מספר את סיפור המגילה באקרוסטיכון של א' ב'.
- ויאהב אומן יתומת הגן - קרובץ לפורים. הפיוט מחולק ל-18 בתים, בית לכל אחת מ-19 ברכות תפילת העמידה למעט "את צמח דוד". כל בית מתחיל במלה מתוך הפסוק "ויאהב המלך את־אסתר מכל הנשים ותשא חן וחסד לפניו מכל הבתולות וישם כתר מלכות בראשה וימליכה תחת ושתי". המלה השנייה בכל בית יוצרת אקרוסטיכון א-ב עד צ. מופיע בסידור נוסח אשכנז.
- אגגי הנותן רוזנים משחק - יוצר מרבי יהודה הלוי[9].
- אגגי בהתנכלו להכרית מארץ פליטתנו - זולת מרבי יהודה הלוי.
- אגגי הנותן משחק - רבי יהודה הלוי.
- מושיע ומגן לנו חוסים - רבי מנחם בר יקותיאל (פייטן לא ידוע). הובא במחזור ויטרי לאומרו אחר קריאת המגילה ביום.
- יום שקם שבט - רבי יוספיה הגר. הובא במחזור ויטרי לאומרו אחר קריאת המגילה
- ליל שיכורים הוא הלילה - מערבית לפורים מהרב מנחם בן הרב אהרן. מובא במחזור ויטרי. על פיוט זה קיים פולמוס אם הוא היתולי.
- אשירה נא חסדי אל - רבי יוסף הלוי (המאה ה-11)
- אגגי אז כעמד- רבי יצחק בר יהודה
- אגגי בעם בך כאזור - רבי יוסף קלעי בן יעקב
- אגגי עליך בפשטו - רבי יוסף קלעי
- אגגי שקד בכל מאודו - רבי שבתאי חביב
- אזכרה ימים מקדם - רבי ישראל נג'ארה. כפיוטו של רבי יהודה הלוי, גם פיוט זה מספר את סיפור המגילה בחרוזים ובאקרוסטיכון של א' ב' ושם המחבר.
- יום אל קרן עמו - רבי ישראל נג'ארה.
- אלי צור ישועתי - רבי דוד פארדו
- אמתך וחסדך אל תרחק. קרובה לפורים, מיוחסת מספר לקליר (ראו לעיל).
- נודה ונהלל לצור - רבי יעקב אבן צור
- פורים פורים לנו - רבי יוסף שלום גלייגו (המאה ה-17, סלוניקי). פיוט זה התפשט בכל קהילות עדות המזרח.
- אתיו אקחה יין -רבי מנחם די לונזאנו[10].
- שישו ושמחו - שיר על סיפור המגילה, מאת רבי עמנואל חי ריקי.
- אזכיר חסדי אל - אברהם חיון (המאה ה-18, טורקיה)
- אור גילה - רבי רפאל ענתבי (המאה ה-19, חלב)
- אל עושה נקמה - רבי רפאל ענתבי
- רנו גילו - רבי רפאל ענתבי
- עוז לאלהים אין כמוהו - רבי עבדאללה חנין (המאה ה-19, בגדד)
- עזר מצרי היית - רבי עזרא בן ששון עזרא (המאה ה-19, בגדד)
- עורו ישנים[11] - הרב עקיבא יוסף שלזינגר
- קול רינה[12] - הרב עקיבא יוסף שלזינגר
- אורה למרדכי[13] - הרב עקיבא יוסף שלזינגר
- מראש מקדמי ארץ - הרב מנחם שמואל הלוי
פיוטים שאין ידוע מי מחברם:
- אך זה היום קויתי - מחבר אברהם. במסורת יהדות איטליה.
- אגגי קם לאבד ידידים - מחבר אברהם. לברכת המזון של פורים.
- יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש - מחבר יאושע.
- אגגי אשר חשב
- מגילת אחשורוש, "ויהי בימי אחשורוש אשר נטה אוזן", נאמרת בקורפו בשבת זכור[14].
- אברך את שם ה' - פיוט במסורת יהדות ארם צובא
- שימני ראש - פיוט במסורת יהדות בבל
- המשחק בקוביא - פיוט במסורת יהדות בבל
- קום ידידי הבא - פיוט במסורת יהדות בבל
בנוסף, חוברו חיבורים ברוח הפורים הכתובים כפרודיות על פיוטים ותפילות המיועדים לחגים וזמנים אחרים, כמו "אקדמות לפורים", "הגדת ליל שיכורים" וחיקויים נוספים לתפילות וטקסים ממעגל השנה[15].
שירים מתוך התפילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- על הניסים - למילים אלו מספר לחנים, אם כי בדרך כלל השיר מושר בימי החנוכה.
- בימי מרדכי ואסתר - בחסידות ויז'ניץ ישנו לחן לקטע זה וכן בחסידות חב"ד ישנו לחן של ר' משה מפאריטש.
שירים מתוך התלמוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חייב איניש לבסומי עד דלא ידע, על פי תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ז', עמוד ב' - מושר בלחן של שיר עם רומני "Dama mama dupa ghiuri".
- משנכנס אדר מרבים בשמחה, על פי תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"ט, עמוד א' - מפורסם בעיקר במנגינת "Pick a Bale of Cotton". מושר גם בלחן העממי של "ונהפוך הוא".
שירים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הולחנו כמה וכמה פסוקים מתוך מגילת אסתר. הידועים שבהם: ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר, "ומרדכי יצא מלפני המלך".
- למנצח על אילת השחר - פרק כ"ב בתהילים אשר על פי חז"ל הוא תפילתה של אסתר המלכה בכניסתה להיכל הפנימי של אחשוורוש. לחסידות סלונים לחן לחלק מהפרק, על ידי המלחין יעקב מטליחאן ("ר' יעקב חזן").
- קלי קלי למה עזבתני - מתוך פרק כ"ב בתהילים. לחן שמתחיל על המילים "ותוסף אסתר ותדבר לפני המלך ותיפול לפני רגליו ותבך ותתחנן לו".
- בך בטחו - מתוך פרק כ"ב בתהילים. לפסוק לחן של חסידות חב"ד מהעיירה דוקשיץ. לחן נוסף של חסידות ברסלב.
- "המנון פורים" - ניגונו של הרב מרדכי אליעזר ובר (הופיע ב"פורים טיש 1").
שירים על מחיית עמלק
[עריכת קוד מקור | עריכה]- על בסיס הפסוק "תמחה את זכר עמלק מתוך השמים לא תשכח":
- שיר של חסידות תולדות אהרן על הפסוק תמחה את זכר עמלק, בתוספת המילים מתוך הקרובה לפרשת זכור שחיבר רבי אלעזר ברבי קליר: "ומח שמו וזכרו ונמח זכורו מלהזכירו בזיכרון קדוש". הלחן מקורו בחסידות שינאווא שם הושר על מנוחה ושמחה. הופיע בפורים טיש 3.
- לחן נוסף שביישוב הישן הושר על המילים "מחה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח - געדענק דעם אלטען גנב אשר קרך ויזנב מתחת השמים לא תשכח" (תזכור את הגנב הזקן - אשר קרך ויזנב).
- לחן נוסף הוא של חסידות טאהש על המילים "תמחה את זכר עמלק מתחת השמים - לשנה הבאה בירושלים" (רבי דוד קאהן האדמו"ר מתולדות אהרן הוסיף עוד בתים ללחן זה).
- לחן נוסף חסידי של חסידות גור, על המילים "מחה תמחה, נאר מיט שמחה, נאר מיט א קאך לא תשכח, תמחה זכר, די הארץ דארף ווערן ווייכער, די הארץ דארף ווערן ווייכער, לא תשכח, תמחה את זכר, זכר עמלק, מען כאפט דעם אלטן גנב און מ'גיט איהם א צילייג" (מחה תמחה רק עם שמחה רק עם בעירה לא תשכח, תמחה זכר הלב צריך להתרכך, לא תשכח, תמחה את זכר, זכר עמלק, תופסים את הגנב הזקן ומכניעים אותו). הופיע בפורים טיש 2. במקורו הושר בגור כניגון הקפה לשמחת תורה.
- ויבא עמלק - לחן של חסידות ברסלב
- "הצילני מקליפת המן עמלק ודבקני בקדושת מרדכי ואסתר" - שיר של חסידי ברסלב, מושר במנגינת "ונהפוך הוא". לעיתים מוסיפים גם "עמלק תסתלק מהמח והלב".
שירי נחמה ושמחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מספר שירים ביידיש ממזרח אירופה, מושרים בציבור החסידי בעיקר בפורים:
- רבונו של עולם, טאטעניו געטרייער, קוק אראפ פון הימל און לעש שוין אויס דאס פייער, שומר ישראל האב שוין אויף אונז רחמנות, שיק אונז משיח אויף משלוח מנות (רבונו של עולם, אבא מסור, הסתכל למטה משמים וכבה כבר את האש, שומר ישראל רחם עלינו ושלח לנו משיח כמשלוח מנות). הופיע ב"פורים טיש 1".
- א גאנץ יאהר פריילאך זאל מען זיין (שכל השנה נשמח). הגרסה המוכרת מקוצרת, השיר במלואו נכתב לליל הסדר.
- גיט'ס אריין א נחמה'לע אין א יודישע נשמהלע, גיט'ס אריין א חיות אין א איד (הכניסו נחמה לנשמת היהודי, הכניסו "חיות" ליהודי). הופיע ב"פורים טיש 1".
- אידלאך אין איינעם, מיר האבן נישט מורא פון קיינעם, נאר פאר דעם בורא (עולם) דער איינעם, לאמיר אלע לוסטיג זיין פריילעך זיין פריילעך זיין, לאמיר אלע דינען דער באשעפער אליין/מיט'ן בורא עולם אליין (יהודים ביחד, איננו פוחדים מאף אחד, רק מהבורא האחד. הבה נעלוז ונשמח, הבה נעבוד את הבורא לבדו/עם בורא עולם לבדו). הופיע ב"פורים טיש 2".
- "לאמיר אלע פריילאך זיין", מושר בחסידות ויז'ניץ והופיע ב"פורים טיש 3".
- נאר אמונה אין בורא כל עולמים - שירו של הרבי מקאליב.
- אם יהודי היה יודע - שירו של ישראל דגן. הופיע ב"פורים טיש 3", ביידיש.
- מה שהיה היה - חסידות ברסלב. הופיע ב"פורים טיש 3", ביידיש.
שירי ילדים ועדלאידע
[עריכת קוד מקור | עריכה]באתר זמרשת מופיעים כ-50 שירי פורים. להלן הבולטים שבהם:
- חג פורים, שירו של לוין קיפניס. הלחן מבוסס על ניגון של חסידות בויאן.
- אני פורים, שירו של קיפניס בלחנו של נחום נרדי
- משחק פורים, שירו של קיפניס בלחנו של נחום נרדי, המבוסס על ניגון של חסידות סטולין.
- ליצן קטן נחמד. מילים ולחן שרה לוי תנאי.
- הוא והיא על הגג. מפורסם בעיקר הקטע "את המן תלו על עץ גבוה". מילים נתן אלתרמן. לחן כליזמר (מושר בין ניגוני מירון).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שער פורים בתוך אתר הפיוט והתפילה.
- פיוטים לפורים בספר אורה ושמחה, אתר היברובוקס.
- פיוטים לפורים בספר אילת השחר, אתר היברבוקס.
- יהודה לייב פישמן מיימון, פיוטים ופזמונים לפורים, בתוך "חגים ומועדים", היברובוקס
- גבריאל וסרמן, פיוטי פורים באשכנז ובצרפת, באתר "ספרים בלוג".
- תמר זיגמן, מי באמת הלחין את השיר ה"עממי" "ומרדכי יצא"?, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 25.02.2018
- מידע על שירים ופיוטים לפורים בקטלוג הספרייה הלאומית
- מידע על פיוטים לפורים באתר הזמנה לפיוט
הקומדי סטור - פורים פטישי - אקפלה, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ סימן נ' תשובה לרבי נטרונאי גאון.
- ^ ראו במאמרו של וסרמן בקישורים חיצוניים
- ^ מחזור רומניא רפ"ג, דף פו ע"א ואילך.
- ^ הפיוט לכאורה חתום על ידי הקליר. אמנם, עדן הכהן (עיונים בקרובה אמיתך וחסדך אל תרחק ובפיוטי ההרחבה הנלווים לה (עבודת גמר)) טוען שברוב כתבי היד אין חתימה חד-משמעית, ושהוא מצא קטע אחד בלבד שבו שרידים מחתימה מסודרת, ולדעתו היא משנית.
- ^ נדפס בסידור אוצר התפילות, ושם הוא מיוחס בטעות לקליר.
- ^ פיוטים מאת אמיתי בר שפטיה אתר מאגרים של האקדמיה ללשון העברית
- ^ תפארת ישראל, ויניציה שע"ב.
- ^ https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42160&st=&pgnum=62
- ^ באתר בן יהודה.
- ^ שתי ידות, אצבע ג'.
- ^ עורו ישנים, בתוך "שמרו משפט", היברובוקס.
- ^ קול רינה, בתוך "שמרו משפט", היברובוקס.
- ^ אורה למרדכי, בתוך "שמרו משפט", היברובוקס.
- ^ הפיוט בספר "ישיר משה" בתוך "גינת הביתן". אתר היברובוקס.
- ^ כל בו לפורים. היברובוקס.
