ג'ורג' קיוקור

ג'ורג' קיוקור
George Cukor
	ג'ורג' קיוקור ב-1973
לידה	7 ביולי 1899; ניו יורק, ארצות הברית
פטירה	24 בינואר 1983 (בגיל 83); לוס אנג'לס, ארצות הברית
מקום קבורה	פורסט לאון ממוריאל פארק
שם לידה	George Dewey Cukor
מדינה	ארצות הברית
תקופת הפעילות	1930–1981 (כ־51 שנים)
מקום לימודים	תיכון דוויט קלינטון
פרסים והוקרה	פרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר (1963); פרס צלחת הזהב (1970); פרס אמי לבידור בפריים טיים לבימוי מיני סדרה, סרט או ספיישל דרמטי (1975); פרס אמי לבידור בפריים טיים; פרס גילדת הבמאים האמריקנית; כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד ;
	פרופיל ב-IMDb

ג'ורג' קיוקור (באנגלית: George Cukor‏; 7 ביולי 1899 - 24 בינואר 1983) היה במאי קולנוע ותיאטרון אמריקני, זוכה פרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר על סרטו "גברתי הנאווה".

תחילת הדרך

קיוקור נולד בעיר ניו יורק לזוג מהגרים יהודים מהונגריה. בהיותו נער הוקסם מן התיאטרון ונהג לראות הצגות רבות. בתום לימודיו התיכוניים החל להיכנס לעולם התיאטרון. הוא השיג עבודה כעוזר של מנהל במה בלהקת תיאטרון בשיקגו. אחרי שצבר שלוש שנות ניסיון ייסד להקת תיאטרון משלו, במדינת ניו יורק (1920), שם שהה שבע שנים. לאחר מכן שב לברודוויי, שם עבר כבמאי. כשהוליווד החלה לגייס כישרונות מברודוויי לסרטים בעלי פסקול, קיוקור נענה לקריאתם ועבר להוליווד בשנת 1929. עבודתו הראשונה שם הייתה כמנהל דיאלוגים באולפני סרטי פרמאונט, בין השאר בסרט המלחמה "במערב אין כל חדש". משם הוא שימש כבמאי שותף בשלושה סרטים, בטרם ביים את סרטו הראשון, "Tarnished Lady". הוא עזב את פרמאונט לאחר חילוקי דעות מקצועיים, אשר גרמו לפיטוריו.

במאי של נשים

מכאן הוא הלך לעבוד עם דייוויד או. סלזניק באולפני "RKO Pictures" ומשם הקריירה שלו החלה לפרוח, כשביים שורה של סרטים מרשימים ומצליחים כמו "הוליווד באיזה מחיר?", שהייתה הגרסה הראשונה ל"כוכב נולד", שקיוקור עתיד לביים, "הטובים מאיתנו", על פי המחזה המצליח של סומרסט מוהם, "ארוחת ערב בשמונה", "נשים קטנות" על פי הרומן הנודע של לואיזה מיי אלקוט, "שיר ערש", "סילביה סקרלט" ו"רומיאו וג'ולייט". בנוסף ביים עוד שני עיבודים קולנועיים לסופרים בני המאה ה-19: "דייוויד קופרפילד" של צ'ארלס דיקנס ו"קאמיל" של אלכסנדר דיומא הבן. בהמשך המשיך לביים סרטים בעלי אוריינטציה נשית, דבר שקנה לו שם של במאי של נשים. קיוקור התרעם מן הגדרה זו, אולם לא שינה את עורו, והמשיך לביים קומדיות קלילות מפס הייצור של הוליווד שבהם מוצגות נשים חזקות ואסרטיביות. כדוגמת: "חופשה", הנשים" ו"סיפור פילדלפיה" שהביא לו מועמדות לפרס האוסקר על הבימוי. קיוקור אהב לעבוד במיוחד עם קתרין הפבורן. הם שיתפו פעולה יחד בעשרה סרטים במשך 47 שנים, כשהבולטים שבהם, לצד "סיפור פילדלפיה", היו הסרטים בהם הפבורן שיחקה לצד חברה לחיים, ספנסר טרייסי: ב"שומר הלהבה", "צלע האדם" ו"פאט ומייק".

"חלף עם הרוח"

לאור הצלחות סרטיו והעיסוק שלו בנשים, המפיק סלזניק שכר את קיוקור ב-1937 לביים את הגרסה הקולנועית לספרה של מרגרט מיטשל, "חלף עם הרוח", אשר רוב דמויותיו הן נשים. קיוקור כבר החל לעבוד כבמאי בסרט "הקוסם מארץ עוץ" אך עזב לטובת "חלף עם הרוח" כאשר החלה ההפקה (בעוד שבסרט "הקוסם מארץ עוץ" החליף אותו הבמאי ויקטור פלמינג). קיוקור עמל במשך שנתיים על ההכנות לצילומי הסרט, הנחשב בזמנו להפקה גרנדיוזית, ובין השאר גם בהדרכת שתי השחקניות הראשיות של הסרט: ויוויאן לי ואוליביה דה הבילנד. סלזניק, שלא היה מרוצה מגישתו האומנותית העצמאית של קיוקור, פיטר אותו פחות משלושה שבועות לאחר תחילת הצילומים, ושוב היה זה ויקטור פלמינג שהחליפו כבמאי, בעוד קיוקור המשיך להדריך את לי ודה הבילנד מחוץ לסט הצילומים. בתוצאה המוגמרת מופיעות 17 דקות בבימויו של קיוקור בפתיחת הסרט, מתוך 33 דקות שהספיק לצלם טרם פיטורו. כשהסרט יצא לאקרנים, הוסר שמו של קיוקור מכותרות הפתיחה, וכל הקרדיט על הבימוי הלך לפלמינג.

מסרטיו המאוחרים

ב-1941 ביים את סרטה האחרון של גרטה גרבו - אישה דו פרצופית.

ב-1957 ביים את "הרוח היא פראית" בכיכובם של אנתוני קווין ואנה מניאני.

ב-1960 ביים את "הבה נתאהב" בהשתתפות איב מונטאן ומרילין מונרו.

ב-1964, לאחר שורה ארוכה של קומדיות נוסחתיות, ביים קיוקור את סרטו הידוע מכל - "גברתי הנאווה", עיבוד קולנועי למחזה המצליח של ג'ורג' ברנרד שו על במות ברודוויי. הסרט זכה בשמונה פרסי אוסקר, כולל פרס הבימוי, בו זכה קיוקור, לאחר ארבע מועמדויות קודמות לפרס ("נשים קטנות", "סיפור פילדלפיה", "חיים כפולים" ו"רק אתמול נולדה").

ב-1957 ביים את הסרט המוזיקלי "הנשים" בכיכובו של ג'ין קלי.

ב-1972 ביים סרט טלוויזיה בשם "Love Among the Ruins" בהשתתפות שניים מגדולי השחקנים: קתרין הפבורן ולורנס אוליבייה. סרט זה זכה בשישה פרסי אמי, ובניהם פרס הבימוי לקיוקור ולשני שחקניו הראשיים.

בין סרטיו המאוחרים נמנים "דו"ח צ'פמן" עם שלי וינטרס וג'יין פונדה, "חיים משלה", "זה צריך לקרות לך", "מפגש בוואני", קומדיה מוזיקלית בשם "הבה נתאהב" בו מככבת מרילין מונרו, "ג'סטין", דרמה שעסקה במלחמת העולם השנייה ו"מסעותי עם דודתי", על פי ספרו של גרהם גרין. סרטו האחרון היה הדרמה "עשירים ומפורסמים" (1981), שהיה סרט הבכורה של השחקנית מג ראיין.

פרסי אוסקר

המוניטין של קיוקור כבמאי של שחקנים הצדיק את עצמו כשכמה וכמה משחקניו זכו בפרס האוסקר:

ג'יימס סטיוארט - שחקן ראשי - "סיפור פילדלפיה"
אינגריד ברגמן - שחקנית ראשית - "אורות הגז"
רונלד קולמן - שחקן ראשי - "חיים כפולים"
ג'ודי הולידיי - שחקנית ראשית - "רק אתמול נולדה"
רקס האריסון - שחקן ראשי - "גברתי הנאווה"

21 שחקנים מסרטיו של קיוקור קיבלו מועמדות לפרס האוסקר, מתוך 71 מועמדויות שקיבלו סך כל סרטיו.
סרטים בבימויו של קיוקור שקיבלו מועמדות לסרט הטוב ביותר - שמונה:

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'ורג' קיוקור בוויקישיתוף

ג'ורג' קיוקור, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ג'ורג' קיוקור, באתר AllMovie (באנגלית)
ג'ורג' קיוקור, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
ג'ורג' קיוקור, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ג'ורג' קיוקור, באתר Discogs (באנגלית)
ג'ורג' קיוקור, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
ג'ורג' קיוקור, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הקודם: 1963: טוני ריצ'רדסון (טום ג'ונס)	פרס גילדת הבמאים של אמריקה – במאי בסרט קולנוע 1964: ג'ורג' קיוקור (גבירתי הנאווה)	הבא: 1965: רוברט וייז (צלילי המוסיקה)