רוטרדם
רוטרדם (בהולנדית: Rotterdam, ⓘⒾ) היא עיר נמל בהולנד, השנייה בגודלה במדינה אחרי אמסטרדם הבירה. הנמל בעיר הוא הגדול באירופה, השני בגודלו בעולם (אחרי סינגפור)[1] ואחד הפעילים בעולם כיום. עד 2004 היה גם הפעיל ביותר בעולם. העיר שוכנת על נהר המז החדש (אנ') (קטע נהר שזורמים בו מים מהמז ומהריין) שהמשכו בתעלה החדשה, והוא מוביל לים הצפוני. בעיר מתגוררים קרוב ל-650,000 בני אדם.
| |||
פוטומונטז' של העיר רוטרדם | |||
מדינה | הולנד | ||
---|---|---|---|
מחוז | דרום הולנד | ||
ראש העיר | אחמד אבו טאלב | ||
תאריך ייסוד | 7 ביולי 1340 | ||
על שם | סכר | ||
שטח | 319 קמ"ר | ||
גובה | 10 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 664,311 (1 בינואר 2023) | ||
‑ צפיפות | 2,943 נפש לקמ"ר (2013) | ||
קואורדינטות | 51°55′18″N 4°28′52″E / 51.92167°N 4.48111°E | ||
אזור זמן | UTC +1 | ||
http://www.rotterdam.nl | |||
שכונות
עריכהרוטרדם מחולקת ל-14 מחוזות כששני מחוזות נמצאים הרחק מהעיר (מעל 10 קילומטר) ולא קשורים פיזית אליה. מבין 12 המחוזות האחרים בתחום המוניצפלי של רוטרדם החלוקה היא כדקלמן:
מערב רוטרדם - מחוז דלפסהאוון -שכונות: דלפסהאוון (שכונה וגם מחוז) - פירוש: "הנמל של דלפט" (על שם העיר הקרובה לרוטרדם),מתאפיינת בבתים ציורים עתיקים ובנהר פסטורלי העובר בה. שפאנגן - שכונת מהגרים שמתאפיינת בפשיעה יחסית גבוהה במונחים של הולנד ובמעמד סוציו אקונומי נמוך. שכונות "המערב החדש", "מידלאנד", "המערב הישן" - שלוש השכונות הללו גובלות אחת בשנייה ומהוות רצף אורבני אחיד שאותו חוצה רחוב "ניו ביננווך" - "הדרך הפנימית החדשה" שממשיך את רחוב "אאודה ביננווך" שמגיע ממרכז העיר, רחובות חשובים אחרים שחוצים את שלוש השכונות הם "מטנרסלאן" ו"מידלאנדפליין" השוקקים. ניתן למצוא ברחובות המרכזיים בתי קפה, סופרמרקטים שונים, מספרות, קופי שופס ומסעדות מהגרים שונות מכל רחבי העולם. שכונת מידלאנד נמצאת בין המערב החדש לישן, ה"מערב הישן" גובל במרכז רוטרדם ברובע "קול".
מרכז רוטרדם ("COOL") - האזור היקר ביותר של העיר, מתאפיין בבניינים מודרניים, במדרחוב "ליינבאן" המפורסם, בית העירייה של רוטרדם, תחנת הרכבת החדשה (2014) קולנוע ורחובות מפורסמים אחרים כמו "ויטה דה ויט", שידוע במסעדות וחיי הלילה שבו. במרכז רוטרדם נמצאת גם שכונת ה"מערב הישן" שיושבת על התפר בין מערב רוטרדם למרכזה, כמו כן, יש לציין עוד 2 שכונות שנמצאות בדרום ושייכות למרכז רוטרדם ובהם מצוי מגדל התצפית המפורסם של רוטרדם והפארק סביבו. במרכז רוטרדם מצויים גם מבנים כמו בית החולים "ארסמוס", "בתי הקובייה" המפורסמים ו"מלון מריוט". רחובות חשובים שניתן למנות הם רחוב "בלאק" ורחוב "ויינה" הראשיים.
מזרח רוטרדם קרלינגן - אזור מגורים יוקרתי וקרוב לאונברסיטת ארסמוס.
דרום רוטרדם בין רוטרדם לדרום רוטרדם מפריד נהר שמפריע לרצף האורבני של העיר, ישנה אוטוסטרדה וגשר שמחברים את הדרום לשאר העיר אך הפער שנוצר בין הדרום "העני" לשאר רוטרדם עדיין גדול. הפער מודגש בפערי המחירים של הדירות, במעמד הסוציו אקונומי הנמוך יחסית ובהזנחה.
בדרום רוטרדם מצויות השכונות "צ'רלויס", "פיינורד" (שהוא גם רובע), "זאודפליין" ועוד.
נקודות ציון חשובות בדרום רוטרדם הן האצטדיון של קבוצת הכדורגל פיינורד, הקניון הגדול ביותר בהולנד "זאודפליין" ועוד.
היסטוריה
עריכהבמהלך מלחמת העולם השנייה, הופצצו מרכז העיר והנמל (אנ'). צבא גרמניה הנאצית פלש להולנד ב-10 במאי 1940, במטרה לכבוש את המדינה ביום אחד בלבד. התנגדות קשה מצד ההולנדים מנעה זאת, אך צבא הולנד נאלץ להיכנע ב-14 במאי 1940, בעקבות הפצצה גרמנית קשה על רוטרדם, ואיום להפציץ ערים הולנדיות אחרות. בהפצצות נהרס מרכז רוטרדם כמעט לגמרי, 900 מתושבי העיר נהרגו, ו-80,000 תושבים נותרו ללא קורת גג.
לאחר מלחמת העולם השנייה, בעיקר בשנות החמישים והשישים, נבנה מחדש מרכז העיר, מה שנתן לעיר חזות מודרנית, בשונה משאר הערים ההולנדיות, להן חזות מסורתית וארכיטקטורה עתיקה[2]. אזורים אחדים הושארו ריקים לפיתוח עתידי ובמהלך השנים נבנו בהם גורדי שחקים.
היסטוריה יהודית
עריכההיהודים הראשונים שהגיעו לרוטרדם בערך ב-1610, היו קהילה קטנה של יהודים ספרדים ופורטוגזים. הם באו מאנטוורפן לאחר שקיבלו רשות מהרוב המקומי של רוטרדם להתיישב שם[3], רשות זו הייתה נחוצה מפני שהיה צורך לדאוג לעניי המקום שעל פי החוק היו בטיפול הכנסיות והיהודים לא היו חברים בקהילות של הכנסיות. ועוד לא היה מוסד שיטפל ביהודים עניים כי הם היו היהודים הראשונים שהתיישבו בעיר. מועצת העיר בחנה האם אפשר לצפות שהתושבים החדשים יהיו עצמאיים מבחינה כספית. במקרה או שלא במקרה היהודים הרוטרדמיים הראשונים היו יהודים ספרדיים עשירים. במשא ומתן לקראת בואם לעיר הם גם קיבלו אוטונומיה דתית ורשות לבנות בית כנסת אחרי שתהיינה 30 משפחות בעיר. בראש הקהילה מונו שני נציגים שלהם הייתה הסמכות להרשות או לאסור כניסת יהודים נוספים[4]. היהודים הפורטוגזים עזבו את אנטוורפן שבה היה משבר כלכלי מאז הסגר השיט על נהר סכלדה [Schelde] ב-1585 על ידי ההולנדים במלחמתם המסחרית נגד ספרד. ב-1612 נלקח רישיון המגורים בעיר רוטרדם מכמה עשרות יהודים שעברו לאמסטרדם, אך כמה משפחות נותרו בעיר[3]. ב-1621 יש רישום על נישואים בין 2 יהודים רוטרדמיים, קספר פרננדז וואגה [Caspar Fernandes Vega] ופיליפה לופס [Philipa Lopes ].
ב-1647 מבקשת קבוצה חדשה של יהודים רשות להתיישב ברוטרדם, ביניהם האנוסים גיל לופז דה פינטו [Gil Lopes de Pinto] וורודריקה אלוורז דה פינטו [Rodrique Alvares de Pinto] שמיד עם בואם שבים ליהדות ומביאים לשם כך את הרב פרדו [Pardo] מאמסטרדם. יחד עם בניהם הם נימולים ונקראים מאז אברהם דה פינטו (גיל) ודוד דה פינטו. דוד חלה ונפטר ב־1649. אברהם שהיה התושב עשיר ביותר של רוטרדם שאף להקים ברוטרדם קהילה יהודית ראויה לשמה והקים בבית מגוריו, באזור מכובד של העיר ליד נמל היין [Wijnhaven] ישיבה בשם ישיבת דה לוס פינטוס [Jesiba De Los Pintos]. שבה למדו תריסר בחורים עניים ומחוננים תלמוד. בראש הישיבה עמד הרב ישעיהו פרדו [Josiau Pardo]. לאחר מות המייסד ב-1669, הועברה הישיבה על פי צוואתו לאמסטרדם[4]. ב-1650 הגיעו גם אשכנזים מפולין ויוצאי גרמניה[5]. ב-1657 נדחית בקשתם של איזק ומישיל לימנס [Isaac & Michiel Lemans ] להתקבל כחברים בגילדת מוכרי הספרים. בתחילת שנות השישים של המאה -17 היו כבר מספיק יהודים יוצאי גרמניה שיעלו להתארגן כקהילה, בשנות השבעים של המאה ה-17 יש להם רב, בית כנסת ובית קברות. הרב האשכנזי הראשון היה יהודה לייב בן שלמה [Jehuda Leib ben Sjelomo] שמונה לרב ב-1674 וכהן בה בערך עד 1700[4].
עד להפצצת והרס מרכז העיר על ידי הגרמנים גרו שם ברחוב האלמארס [Helmersstraat] וברחוב עמאן [Ammanstraat ] רוב היהודים הפרולטאריים .90% מיהודי רוטרדם השתייכו לשכבה זו[6].לפני המלחמה נהגו לעשות לערוך ברוטרדם את 'תחרות הרחוב המקושט ביותר' ליום המלכה וילהלמינה [ Koningin Wilhelmina] [31 באוגוסט], רחוב האלמארס זכה בפרס באופן קבוע והיה ידוע בקישוטים המיוחדים תערובת של סמלים יהודיים, מגן דוד וסמלי נאמנות לבית המלוכה ההולנדי.
יהודי רוטרדם בשואה
עריכהלפני מלחמת העולם השנייה גרו ברוטרדם 12.000 יהודים[7]. מתוך 8000 יהודים שגורשו למחנות רק מעטים שבו. כ-1400 ניצלו בעיקר על ידי הסתתרות. בהפצצה הגרמנית הגדולה במאי 1940, נפגעו הרבה בתים של יהודים שגרו באזור העתיק.
הנאצים התחילו לגרש את היהודים ב-30 ביולי 1942. 2000 יהודים קיבלו כמה ימים קודם לכן הודעה שעליהם 'להתיצב לעבודה' במחנות משטרתיים בגרמניה[ Politietoezichtstaande Werkveruiming ] 1120 התייצבו עם אריזות בגדים במחסן 24 [Loods] סימן שרבים הסתתרו או ברחו. לצו הגיוס השני התייצבו 800 ולשלישי רק 520. בספטמבר 1942, גרשו הגרמנים טרנספורט נוסף שכללו בו יהודים מרוטרדם, שהגיעו מגרמניה וממזרח אירופה. ב-8 באוקטובר גרשו יהודים בני 60 עד למחנה המעבר וסטרבורק ומשם נשלחו למחנות ההשמדה. שבוע אחרי זה נשלחו כל הנשים והילדים של אנשי המשלוח הקודם. בסוף אוקטובר 1942 התחילו הנאצים לאסוף אנשים מהבתים ב-26 בפברואר 1943 רוקנו את בית היתומים, בית האבות ובית החולים היהודי. סך הכל 269 אנשים זקנים, חולים ותינוקות. ב-22 אפריל 1943 צריכים היו עשרות היהודים האחרונים לצאת מדרום הולנד ביניהם ה'מועצה המייעצת היהודית' [Joodse Raad] של רוטרדם שנשלחה לפוכט.
תיירות
עריכהלרוטרדם מספר מוקדי משיכה תיירותיים, ביניהם הארכיטקטורה הייחודית בכל אזורי העיר; שיט בנמל רוטרדם; גשר ארסמוס על נהר המז החדש - מלבד המבנה המרשים, תלוי בינו לבין הגדה פסל סביבתי הנקרא בפי תושבי רוטרדם "חבל הכביסה"; גשר "דה הף" (De Hef, המעלית, רשמית: "גשר קונינגסהאבן") מעל נהר קונינגסהאבן. הגשר פעל בשנים 1927 עד 1993 כחלק ממסילת הרכבת, והוא מוכר בזכות החלק המרכזי שלו שעולה באופן אופקי כדי לאפשר לכלי שיט לעבור תחתיו. היה הראשון מסוגו במערב אירופה; מגדל אירו; כנסיית לאורנס; האנדרטה למלחמה, ליד הנהר; בניין הקונצרטים "דולן" (Doelen); אצטדיון פיינורד, "דה קויפ" (De Kuip); גן חיות "בליידורפ" (Blijdorp); וכן מרכז העיר ורחובות הקניות "ליינבאן" ו"קוֹוְלסינגל".
מוקד משיכה נוסף הוא הפסל "רוטרדם ההרוסה" של הפסל אוסיפ זאדקין. הפסל מנציח את ההפצצה הקטלנית של חיל האוויר הגרמני במאי 1940.
רוטרדם נבחרה לארח את אירוויזיון 2020 אך הוא בוטל בעקבות מגפת הקורונה שפרצה במהלך ההכנות. בחודש מאי 2021 נערכה בעיר תחרות אירוויזיון 2021.
מוסדות חינוך ותרבות
עריכהבעיר ממוקמת אוניברסיטת ארסמוס.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של רוטרדם (בהולנדית)
- רוטרדם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אמנון דירקטור, הגשר הצהוב של רוטרדם, במגזין שפת רחוב, 15 בנובמבר 2021
- אמנון דירקטור, עם כל הכבוד למבנה, עוד לא ראיתם את מה שקורה בפנים, באתר הארץ, 9 בינואר 2022
- סת' שרווד, ניו יורק טיימס, אדריכלות, אמנות, אוכל ובירה: 36 שעות ברוטרדם, באתר הארץ, 5 ביוני 2023
- רוטרדם (הולנד), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ רוטרדם באתר "למטייל".
- ^ שרית סרדס-טרוטינו, הו, רוטרדם, באתר ynet, 10 בספטמבר 2003
- ^ 1 2 HET ROTTERDAMSE JODENDOM, JOODSERFGOEDROTTERDAM, 2009 (בהולנדית)
- ^ 1 2 3 Jozeph Michman , Hartog Beem, Dan Michman (ע), תרגום: Ruben Verhasselt, Ch.2 De Portugees-Joodse Gemeente, tot 1795, PINKAS Geschiedenis Van De Joodse Gemeenschap In Nederland, 1985, Amsterdam: CONTACT, 1985, עמ' 21-22,43,515, ISBN 9025495133. (בהולנדית)
- ^ Genealogische Tijdschrift Voor Joods Rotteram en Omgeving, ראטרדם היהודית Joods Rotterdam (בהולנדית)
- ^ Joodse Buurt Helmersstraat Rotterdam 1921 - Joodse Bewoners Helmersstraat 1940, Joods Monument, 16/9/2016 (בהולנדית)
- ^ De jodenvervolging in Rotterdam, De Orlog dicht bij huis (בהולנדית)
דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
אמסטרדם רוטרדם | |||||||||
1 | אמסטרדם | צפון הולנד | 1,114,745 | 11 | אלמיירה | פלבולנד | 177,045 | האג אוטרכט | |
2 | רוטרדם | דרום הולנד | 829,875 | 12 | הירלן | לימבורג | 169,560 | ||
3 | האג | דרום הולנד | 803,835 | 13 | דן בוס | צפון בראבנט | 162,165 | ||
4 | אוטרכט | אוטרכט | 382,520 | 14 | ניימכן | חלדרלנד | 161,000 | ||
5 | איינדהובן | צפון בראבנט | 298,795 | 15 | ברדה | צפון בראבנט | 154,880 | ||
6 | ליידן | דרום הולנד | 270,225 | 16 | אמרספורט | אוטרכט | 153,420 | ||
7 | דורדרכט | דרום הולנד | 221,235 | 17 | אנסחדה | אוברייסל | 147,850 | ||
8 | חרונינגן | חרונינגן | 213,705 | 18 | אפלדורן | חלדרלנד | 140,210 | ||
9 | טילבורך | צפון בראבנט | 213,055 | 19 | זוטרמר | דרום הולנד | 124,065 | ||
10 | הארלם | צפון הולנד | 204,570 | 20 | מאסטריכט | לימבורג | 118,250 |