לדלג לתוכן

זהרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןזהרון
זהרון
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: מקריני סנפיר
מחלקה: מקריני סנפיר
סדרה: עקרבנונאים
משפחה: עקרבנוניים
סוג: זהרון
שם מדעי
Pterois
אוקן, 1817
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
זהרון על בול ישראלי משנת 1962 בעיצובם של האחים שמיר

זַהֲרוֹן (שם מדעי: Pterois) הוא סוג של דג טורף במשפחת העקרבנוניים, שנפוץ בעיקר במימי האוקיינוס השקט, האטלנטי והאוקיינוס ההודי[1]. כמו כן, הוא נפוץ בים האדום, במפרץ אילת ומתחיל להיראות גם באגן המזרחי של הים התיכון. רוב מיני הזהרון מאופיינים בפסים לרוחב הגוף בצבעים לבן, אדום וכתום. באנגלית, הזהרון מכונה לרוב Lionfish ולעיתים גם Zebrafish או Firefish.

זהרון הדור הוא המין הגדול והמפואר בדגים מסוגו. אורך גופו עד 50 סנטימטרים (20 אינץ'), ראשו גדול ומגושם ופיו רחב. מעל לכל עין מזדקר זיז קרומי, שאורכו הולך וקטן עם הגיל. הקוצים בקדמת סנפיר הגב ארוכים מאוד ואינם מחוברים בקרום אחד, כבמינים אחרים, אלא כל קוץ עטוף באונה קרומית צרה משלו. גם הזיזים שבסנפירי החזה ארוכים מאוד, נפרדים זה מזה, כל אחד עטוף באונה קרומית משלו. על הגוף והראש פסים אדומים-חומים ולבנים.

קצב גידולו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קצב גידולו של הזהרון ההדור מהיר, הוא יכול להתרבות אחת לארבעה ימים ונקבת הזהרון יכולה להטיל עד כשני מיליון ביצים בשנה. לפיכך, אם הזהרון נמצא בסביבה ללא טורפים טבעיים הוא עלול להוות סכנה למערכת האקולוגית באזור ולהשפיע לרעה על אוכלוסיות דגים אחרות.

הזהרון ניזון מדגים קטנים, אליהם הוא מתקרב בשחייה איטית, ובולע אותם תוך הסתערות ופתיחת פיו.

הזהרון פעיל בשעות אחר-הצהריים המאוחרות ובלילה, ובשעות היום מסתתר בשקעים מוצלים. פרטים בודדים או קבוצות קטנות שכיחים במים רדודים, אך נמצאים גם במים עד עומק של 30 מטרים.

דקירה מזיזי הזהרון גורמת לצריבה הנמשכת יותר מיממה, מלווה בקשיי נשימה וחום גבוה, ועשויה לגרום גם לבצקת מקומית. במקרה של פציעה יש לסור מיידית לבית-החולים.

הזהרונים הפכו למינים פולשים בים הקריבי אחרי ששחררו אותם שם, ובשנים האחרונות נמצאים פרטים רבים של זהרון הדור בים התיכון, שהגיעו דרך תעלת סואץ במסגרת ההגירה הלספסית.[2]

על מנת להתמודד עם פלישת הזהרון ההדור למימי הים התיכון בכלל ולחופי ישראל בפרט, מנפיקה רשות הטבע והגנים אישורים מיוחדים לצוללנים לדוג את הזהרון כדי לשלוט בגודל האוכלוסייה שלו[3].

על פי קביעת רשות הטבע והגנים מ-2017, אסורים כל משפחת הזהרונים (עקרבנוניים) לייבוא וסחר בישראל[4].

הסוג זהרון מכיל 12 מינים. במפרץ אילת קיימים שני מינים: זהרון מקרין וזהרון הדור, שנמצא גם לחופי הים התיכון כמין פולש כתוצאה מהגירה לספסית.

גלריית תמונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זהרון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ סכנה באוקיינוס: בעלי חיים ארסיים, החיים מתחת למים, באתר ynet, 17 בספטמבר 2021
  2. ^ מוטי מנדלסון, זהרון חי נפלט לחוף הרחצה בחיפה, באתר חי פה - תאגיד החדשות של חיפה והסביבה, ‏2022-10-07
  3. ^ תושב קבע – הזהרון ההדור בים התיכון, באתר www.parks.org.il
  4. ^ דר' נעם לידר ויתיר שמיר, "מדיניות בנושא יבוא וסחר בדגים של מים מלוחים לאקווריום", חטיבת פיקוח ואכיפה, האגף להגנה על החי והצומח - רשות הטבע והגנים, יוני 2017
pFad - Phonifier reborn

Pfad - The Proxy pFad of © 2024 Garber Painting. All rights reserved.

Note: This service is not intended for secure transactions such as banking, social media, email, or purchasing. Use at your own risk. We assume no liability whatsoever for broken pages.


Alternative Proxies:

Alternative Proxy

pFad Proxy

pFad v3 Proxy

pFad v4 Proxy