יחסי צ'ילה–קנדה
| יחסי צ'ילה–קנדה | |
|---|---|
|
|
| |
| צ'ילה | קנדה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 756,102 | 9,984,670 |
| אוכלוסייה | |
| 19,796,785 | 39,871,519 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 335,533 | 2,140,086 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 16,949 | 53,675 |
| משטר | |
| רפובליקה נשיאותית | מונרכיה חוקתית |
יחסי צ'ילה–קנדה מתייחסים ליחסים הדיפלומטיים בין קנדה לצ'ילה. שתי המדינות חברות ב-APEC, בארגון מדינות אמריקה ובארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1818 הכריזה צ'ילה על עצמאותה מספרד ועצמאותה הוכרה בשנת 1844. בשנת 1892 צ'ילה פתחה קונסוליה בעיר ונקובר עקב נוכחותם של מלחים צ'יליאנים בעיר.[1] צ'ילה המשיכה לפתוח קונסוליות בערים אחרות בקנדה כמו בעיר קוויבק (1885), ברנטפורד (1907) ובמונטריאול (1923). באותה עת לא הייתה לקנדה נוכחות דיפלומטית בצ'ילה שכן היא הייתה עדיין חלק מהאימפריה הבריטית וכל ענייניה הבינלאומיים התנהלו דרך לונדון. קנדה קיבלה שליטה מלאה ביחסים הדיפלומטיים לאחר כניסתו לתוקף של חוק ווסטמינסטר בשנת 1931.
במהלך מלחמת העולם השנייה החלה קנדה לכונן יחסים דיפלומטיים עם מדינות אמריקה הלטינית. בשנת 1941 יצאה משלחת מסחרית קנדית לצ'ילה וחתמה על אמנה מסחרית.[1] צ'ילה, חברת מדינות ABC, נתפסה כמדינת חשובה באזור וקנדה כוננה יחסים דיפלומטיים עם צ'ילה בשנת 1941. ביולי 1942 צ'ילה פתחה נציגות דיפלומטית באוטווה. באותה שנה, קנדה פתחה גם היא נציגות דיפלומטית בסנטיאגו. ביוני 1944, שדרגו שתי המדינות את הנציגויות שלהם לשגרירויות, בהתאמה.
ב-11 בספטמבר 1973, נשיא צ'ילה, שנבחר באופן דמוקרטי, סלבדור איינדה, הורחק מהשלטון בהפיכה על ידי הגנרל אוגוסטו פינושה. זמן קצר לאחר ההפיכה ברחו כמה אזרחים צ'יליאנים לשגרירות קנדה בסנטיאגו בבקשה למקלט. המזכיר הראשון הקנדי מארק דולגין ודוד אדם איפשרו כניסה לצ'יליאנים ושכנו אותם בשגרירות ובבית השגריר הקנדי (באותה תקופה היה השגריר בארגנטינה). כ-16 איש אושפזו בשגרירות. לאחר חודש של אירוח הצ'יליאנים, קנדה (והממשלה הצ'יליאנית) איפשרו לשלוח את כל 16 האנשים לקנדה ליישוב מחדש.[2] משנת 1973 עד 1990 קנדה קלטה כ-7,000 אזרחים צ'ילה כפליטים.
בשנת 2016 חגגו שתי המדינות 75 שנות יחסים דיפלומטיים.[3] אייר קנדה מפעילה טיסות ישירות בין טורונטו לסנטיאגו.
ביקורים רשמיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביקורים רשמיים מקנדה לצ'ילה[4][5][6]
- ראש הממשלה ז'אן קרטיין (1998)
- ראש הממשלה פול מרטין (2004)
- ראש הממשלה סטיבן הרפר (2012)
ביקורים רשמיים מצ'ילה לקנדה[7][8]
- הנשיא אדוארדו פריי רואיס-טאגלה (1997)
- הנשיאה מישל בצ'לט (2008)
- הנשיא סבסטיאן פיניירה (2013)
יחסי סחר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1996 חתמו קנדה וצ'ילה על הסכם סחר חופשי.[9] בשנת 2016 הסתכם המסחר בין קנדה וצ'ילה ב-2.4 מיליארד דולר קנדי.[3] היצוא של קנדה לצ'ילה כולל: מכונות, כימיקלים, שומנים ודגני דגנים ומוצרים מינרליים. יצוא צ'ילה לקנדה כולל: נחושת, אבנים יקרות ומתכות (בעיקר זהב וכסף), פירות, דגים ופירות ים (סלמון) ומשקאות (יין). בשנת 2015 השקיעה קנדה השקעות בשווי 15 מיליארד דולר בצ'ילה והיא המשקיעה השלישית בגודלה בצ'ילה אחרי ארצות הברית וספרד.[10] חברות רב לאומיות קנדיות כמו בריק גולד וסקוטיאבנק משקיעות בצ'ילה. יינות צ'יליאנים ניתן למצוא ברחבי קנדה.
נציגויות דיפלומטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קנדה מחזיקה בשגרירות בבירת צ'ילה, סנטיאגו.
- צ'ילה מחזיקה בשגרירות בבירת קנדה, אוטווה. בנוסף מחזיקה בקונסוליות כלליות במונטריאול, טורונטו וונקובר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Relations between Chile and Canada during the Second World War
- ^ How the Chilean coup forever changed Canada’s refugee policies
- ^ 1 2 Canada - Chile Relations
- ^ Visit to Mexico, Brazil, Argentina and Chile by Prime Minister Jean Chrétien
- ^ Prime Minister Paul Martin in Chile
- ^ Stephen Harper looks to deepen trade with longtime South American ally Chile
- ^ Prime Minister Harper and Chilean President Michelle Bachelet Strengthen Canada-Chile Relations
- ^ Visit to Canada of His Excellency Sebastián Piñera (אורכב 02.07.2013 בארכיון Wayback Machine)
- ^ "Canada-Chile Free Trade Agreement". אורכב מ-המקור ב-2017-05-14. נבדק ב-2017-04-28.
- ^ "Chile-Canada Bilateral Relations (in Spanish)". אורכב מ-המקור ב-2017-06-06. נבדק ב-2017-04-28.
