לדלג לתוכן

אגאו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אגאו
አገው
האגאו כיום
האגאו כיום
אוכלוסייה
כ-1,240,500
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים
אתיופיהאתיופיה אתיופיה: 1,134,500
אריתריאהאריתריאה אריתריאה: 106,000
שפות
אגאו · אמהרית · טיגרינית · טיגראית
דת
פגנו-עברית · נוצרים (אורתודוקסים · קתולים) · מוסלמים
קבוצות אתניות קשורות
אמהרים · תגרים · תגרה

אַגַאוּגעז: አገው) הוא שם כולל שניתן לקבוצות אתניות הדוברות שפות כושיות מרכזיות. האגאו נחשבים ליושבי חבש לפני עליית ממלכת אקסום ושעל תרבותם התבססה התרבות החבשית. שפתם האגאו היא המצע הלשוני של השפות האתיו-שמיות לרבות האמהרית. כיום קיימים מובלעות שבהם חיים אגאו באתיופיה ובאריתריאה.

פליניוס הזקן שחי במאה הראשונה מזכיר קבוצה שנקראת "אסצה" שחיה ברמה האתיופית והיא כוללת בתוכה עמים רבים.[1] בתבליט מונומנטום אדוליטנום מוזכרים האגאו בשם "אתאגוס".[2] קוסמוס אינדיקופלוסטס מזכיר במאה ה-6 את האגאו.[3] האגאו נזכרים בתבליט של המלך אזנה האקסומי מהמאה ה-4 וכן על ידי המלך כלב במאה ה-6.

התאוריה המקובלת היא שהאגאו הם התושבים המקורים של חבש ואכלסו את האזור שבין נהר המרב והבלסה בצפון ועד לנהר ג'מה בדרום לבין נהר התכזה במערב.[4]

כיום קבוצה זו קיימת במובלעות באזורים אלו שכוללים את הבילאנים בסביבות העיר כרן שבאריתריאה, הכמנתים והקווארים החיים במחוז צפון גונדר שבאמהרה, מערבה מנהר הטאקאז וצפונית לאגם טאנה, מספר אגאווים חיים גם באזור שמדרום לאגם טאנה, בסביבות העיר דאנגילה ובמחוז אגאו אוי שבמדינת אמהרה, והקאמירים החיים בסביבות העיר סוקוטה שבמחוז וג המרה על הגבול עם מדינת תיגראי.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אגאו בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Pliny the Elder, Natural History, Book VI, Chap. 30
  2. ^ Stuart C. Munro-Hay, Aksum: an African civilisation of late antiquity, Edinburgh University Press, 1991, ISBN 0748601066, p. 187
  3. ^ J.W. McCrindle (Editor), Cosmas Indicopleustes, The Christian Topography of Cosmas, an Egyptian Monk - Translated from the Greek, and Edited with Notes and Introduction, Cambridge University Press, 2010, ISBN 1108012957, p. 52
  4. ^ Taddesses Tamrat, Church and State in Ethiopia, 1270-1527, Clarendon Press, 1972, p. 5


pFad - Phonifier reborn

Pfad - The Proxy pFad of © 2024 Garber Painting. All rights reserved.

Note: This service is not intended for secure transactions such as banking, social media, email, or purchasing. Use at your own risk. We assume no liability whatsoever for broken pages.


Alternative Proxies:

Alternative Proxy

pFad Proxy

pFad v3 Proxy

pFad v4 Proxy