לדלג לתוכן

ביומה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בִּיּוֹמָה (בעברית: נוֹפָה[1]) היא חברה אקולוגית המשתרעת על פני שטח רחב, מוגדר מבחינה גאוגרפית ואקלימית, ומקיפה בדרך כלל כמה מערכות אקולוגיות. ביומות מוגדרות על סמך גורמים כמו מבנה הצמחייה (כמו עצים, שיחים, ועשבים), סוגי העלים (כמו עלים רחבים ועלים מחטניים), המרחק בין הצמחים (יער, חורש, סוואנה) ואקלים. ביומות מזוהות בדרך כלל עם דפוס מסוים של סוקצסיה אקולוגית (Succession) ועם חברת שיא צמחית מסוימת. היא קרויה על שם הצמחייה הדומיננטית באזור-major life zone. בעוד שביומה יכולה לכסות שטחים קטנים, מיקרוביום הוא תערובת של מיקרו אורגניזמים המתקיימים במקביל במרחב מוגדר בקנה מידה קטן בהרבה. לדוגמה, המיקרוביום האנושי הוא אוסף של חיידקים, וירוסים, שמרים, עובשים וחד-תאיים שונים הנמצאים על פני הגוף או בתוך האדם.[2]

ביומות יבשתיות בחלוקה לפי צמחייה
  מדבר קרח
  טונדרה
  טייגה
  רחב עלים ממוזג
  ערבה ממוזגת
  יער גשם סובטרופי
  ים-תיכוני
  יער מונסון
  מדבר
  שיחים יבשים
  ערבה יבשה
  סמי-מדבר
  סאוונת עשב
  סאוונת עצים
  יער יבש סובטרופי
  יער גשם טרופי
  טונדרה אלפינית
  יערות הרים

סיווגים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיווג אזור החיים של Holdridge. למרות שהוא נתפס כתלת-ממדי על ידי המקור שלו, הוא מוצג בדרך כלל כמערך דו-ממדי של משושים במסגרת משולשת.

קשה לחלק את העולם למספר אזורים אקולוגיים, בגלל המגוון בקנה מידה קטן שקיים בכל מקום על פני כדור הארץ ובגלל המעבר ההדרגתי מביומה אחת לשנייה. לכן יש לשרטט את גבולותיהן באופן שרירותי ולאפיין אותן לפי התנאים הממוצעים השולטים בהם.[3] בשנת 1947, הבוטנאית והקלימטולוגית האמריקאית Leslie Holdridge סיווגה את האקלים על סמך ההשפעות הביולוגיות של הטמפרטורה והגשם על הצמחייה בהנחה ששני הגורמים האביוטיים הללו הם המשמעותיים ביותר והמשפיעים ביותר על סוגי הצמחייה המצויים בבית גידול. הולדרידג' משתמש בארבעת הצירים כדי להגדיר את "מחוזות הלחות", הנראים בבירור בתרשים שלו. בעוד שתוכנית זו מתעלמת במידה רבה מחשיפה לאדמה ולשמש, הולדרידג' סבר כי הטמפרטורה והגשם הם הגורמים החשובים ביותר. הביומות מתחלקות לביומות יבשתיות ולביומות מים. האחרונות כוללות סביבת מים מלוחים ומים מתוקים. הביומות מושפעות בעיקר משני גורמים א-ביוטיים: כמות המשקעים וטמפרטורות, כך שבאזורים מרוחקים זה מזה עשויה להתפתח אותה הצמחייה ואותם בעלי חיים.[4]

ביומות יבשתיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלקים את כדור הארץ למספר ביומות לפי האקלים השורר בהן, המשפיע על המינים של בעלי חיים והצמחים שמתקיימים בהן. אחד הגורמים החשובים שמשפיעים על מיני בעלי החיים הוא אספקת האנרגיה מהשמש לאזור. סוגי הביומים העיקריים לפי Allee (1949)[5] הם:

מפת הטונדרה הארקטית
טונדרה אלפינית בשמורת הטבע Noatak אלסקה

הביולוג צ'ארלס קנדייג Kendeigh Charles (1961)[6] גרס כי הביומות העיקריות של העולם מתחלקות לשני סוגים עיקריים:

מפת ביומות של יערות טרופיים

ביומה יבשתית

ביומה ימית

מצטיינת בצמחייה הלופיטית שהיא צמחייה עמידה לריכוזי מלח המצויים באוקיינוסים ובימים (halophytes)[7]

סוגי ביומה לפי וויטקר Whittaker (1962, 1970, 1975)

Wittaker(Robert Harding Wittaker) סיווג ביומות באמצעות שני גורמים אביוטיים: משקעים וטמפרטורה. ניתן לראות את התוכנית שלו כפישוט של הולדרידג'; נגיש יותר, אך חסר את הספציפיות הגדולה יותר של Holdridge. הוא ביסס את גישתו על בסיס תאורטיות ודגימה אמפירית. הוא ערך בעבר סקירה של סיווגי ביומה.[8] הגדרות מפתח להבנת התוכנית של וויטאקר: ניתן לפשט את ההבחנה של וויטאקר בין המונח ביומה למונח היווצרות: המונח היווצרות משמש כאשר הוא מיושם על קהילות צמחים בלבד, בעוד שהמונח הביומה משמש כאשר מדובר בצמחים ובעלי חיים כאחד. השימוש המקובל של וויטאקר לסוג הביומה או סוג ההיווצרות היא שיטה רחבה יותר לסווג קהילות דומות.

סיווג ביומות לפי Robert Harding Wittaker

[9] הפרמטרים של Whittaker לסיווג סוגי ביומה:

  1. רמות בין גאות: שיפוע הרטיבות של אזורים החשופים למים מתחלפים ויובש בעוצמות המשתנות לפי מיקום המעבר מגאות לשפל
  2. שיפוע לחות אקלימי
  3. שיפוע טמפרטורה לפי גובה
  4. שיפוע טמפרטורה לפי קו רוחב
  5. לאורך שיפועים אלה, ציין ויטקר מספר מגמות שאפשרו לו לבסס באופן איכותי טיפוסי ביומה:
  6. פיזיוגנומיה: מתייחס למראה הצמחים, או למאפיינים אחרים הנראים לעין של הביומה. המאפיינים החיצוניים או המראה של קהילות או מינים אקולוגיים צמחיים.
  7. ביומה: קיבוץ של מערכות אקולוגיות יבשתיות ביבשת נתונה הדומה במבנה הצומח, הפיזיונומיה, תכונות הסביבה ומאפייני קהילות החיות שלהן.
  8. היווצרות: סוג מרכזי של קהילת הצמחים ביבשת נתונה.
  9. סוג ביומה: קיבוץ של ביומות מתכנסות או תצורות של יבשות שונות, המוגדרות על ידי פיזיונומיה.
  10. סוג תצורה: קבוצה של תצורות מתכנסות.

סוגי ביומה לפי וולטר Heinrich Walter (1976, 2002) המכונים זונוביומים-(zonobiome)

הסיווג של (Heinrich Walter), בוטנאי גרמני, מתייחס לעונתיות של טמפרטורה ומשקעים בחלוקה לתשעה סוגי ביומה עיקריים, עם תכונות האקלים וסוגי הצמחייה העיקריים. הגבולות של כל ביומה מתואמים לתנאי לחות וקור, שני גורמים עיקריים המשפיעים על צורת הצמחייה הנפוצה באזור. תנאים קיצוניים, כמו הצפת ביצה, יכולים ליצור סוגים שונים של קהילות בתוך אותה ביומה.[10][11][12]

סוגי מערכות אקולוגיות לפי גודול Goodall (1974)

הסדרה מרובת המחברים Ecosystems of the World, בעריכת החוקר דויד גודול (David Goodall)מספקת סיקור מקיף של "סוגי המערכת האקולוגית או הביומות" העיקריות על פני כדור הארץ.[13]

אזורים אקולוגיים לפי שולץ Jurgen Shultz - זונוביומים

Jurgen Shultz (1988, 2005)[14] הגדיר תשעה אזורים אקולוגיים (המושג שלו של אקו-זון דומה יותר למושג הביומה מאשר למושג ה-Ecozone.[15][16]

Zonobiome Zonal soil type Zonal vegetation type
ZB I. Equatorial (אנ'), always moist, little temperature seasonality Equatorial brown clays Evergreen tropical rainforest (אנ')
ZB II. Tropical (אנ'), summer rainy season and cooler “winter” dry season Red clays or red earths Tropical seasonal forest (אנ'), seasonal dry forest (אנ'), scrub, or savanna
ZB III. Subtropical (אנ'), highly seasonal, arid (אנ') climate Serosemes, sierozemes Desert vegetation with considerable exposed surface
ZB IV. Mediterranean (אנ'), winter rainy season and summer drought Mediterranean brown earths Sclerophyllous (אנ') (drought-adapted), frost-sensitive shrublands and woodlands
ZB V. Warm temperate, occasional frost, often with summer rainfall maximum Yellow or red forest soils, slightly podsolic soils Temperate evergreen forest, somewhat frost-sensitive
ZB VI. Nemoral (אנ'), moderate climate with winter freezing Forest brown earths and grey forest soils Frost-resistant, deciduous (אנ'), temperate forest
ZB VII. Continental (אנ'), arid, with warm or hot summers and cold winters Chernozems to serozems Grasslands and temperate deserts
ZB VIII. Boreal (אנ'), cold temperate with cool summers and long winters Podsols Evergreen, frost-hardy, needle-leaved forest (אנ')
ZB IX. Polar (אנ'), short, cool summers and long, cold winters Tundra humus soils with solifluction (אנ') Low, evergreen vegetation, without trees, growing over permanently frozen soils

אזורים אקולוגיים לפי ביילי (1989) Robert Bailey

הגאוגרף האמריקאי רוברט ג'י ביילי (Robert Bailey (geographer)) פיתח מערכת סיווג ביוגאוגרפית של אזורים אקולוגיים עבור ארצות הברית במפה שפורסמה ב-1976. לאחר מכן הוא הרחיב את המערכת כך שתכלול את שאר צפון אמריקה ב-1981, ואת העולם ב-1989. מערכת ביילי, המבוססת על אקלים, מחולקת לארבעה תחומים (קוטבי, ממוזג לח, יבש וטרופי לח), כאשר חלוקות נוספות מבוססות על מאפייני אקלים אחרים (סוב-ארקטי, חמים ממוזג, חם ממוזג וסובטרופי; ימיים ויבשתיים, שפלה והר).[17][18]

ביומות לפי אולסון ודינרשטיין Olson & Dinerstein (1998)

ביומות שנערכו עבור WWF / Global 200 הקרוי World Wildlife Fund (אנ')

צוות של ביולוגים שכונס על ידי קרן חיות הבר העולמית (WWF) פיתח תוכנית שחילקה את שטח היבשה של העולם למחוזות ביוגאוגרפיים (המכונים "אזורים אקולוגיים"), ואלה לאקו-אזורים (Olson & Dinerstein, 1998). כל אזור אקולוגי מאופיין בביום ראשי (נקרא גם בית גידול ראשי).[19][20] סיווג זה משמש להגדרת רשימת ה-Gl Global 200 של אזורים אקולוגיים שזוהו על ידי ה-WWF כאזור מועדף לשימור. עבור האזורים האקולוגיים היבשתיים, קיים רישום ספציפי, בפורמט של ספרור XXnnNN (XX הוא התחום הביוגאוגרפי, nn הוא מספר הביומה, NN הוא המספר האישי).[19]

אזורים ביוגאוגרפיים (יבשתיים)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. יערות רחבי עלים טרופיים וסובטרופיים (טרופיים וסובטרופיים, לחים למחצה)
  2. יערות מחטניים טרופיים וסובטרופיים (טרופיים וסובטרופיים, לחות למחצה)
  3. יערות רחבי עלים ממוזגים (ממוזגים, לחים)
  4. יערות עצים מחטניים באזור ממוזגים (ממוזג, לח עד חצי לח)
  5. יערות בוריאליים / טייגה (אקלים סוב-ארקטי, לח)
  6. שטחי עשב טרופיים וסובטרופיים, משטחי עשב טרופיים, משטחי עשב סובטרופיים, סוואנות ואדמות שיחים (טרופיות וסובטרופיות)
  7. שטחי דשא מתונים, שטחי דשא מתונים, סוואנות, אדמות ושיחים (ממוזגות, צחיחות למחצה)
  8. שטחי דשא וסוואנות מוצפות (מים ממוזגים עד טרופיים, מים מתוקים או מליחים מוצפים)
  9. שטחי דשא ושיחים הרריים (אקלים אלפיני)
  10. טונדרה (ארקטי)
  11. יערות ים תיכוניים, חורשות וחורש ים-תיכוני (חמים ממוזגים, לחים למחצה עד צחיח למחצה עם גשמים בחורף)
  12. מדבריות שטחי שיחים קסרופיליים (ממוזגות עד טרופיות, צחיחות)
  13. מנגרובים (סובטרופי וטרופי, מים מלוחים מוצפים)[20]

אזורים ביוגאוגרפיים (מים מתוקים)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאפיינים של ביומות שונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטונדרה (Tundra)[21] מצויה באזורי הקטבים. אלו אזורים המקבלים מעט מאוד חום מקרני השמש ובשל כך האקלים שם קר מאד. אזור הקוטב הצפוני כולל את הביומה של הטונדרה, מישור רחב ידיים קפוא ונטול עצים, אין כמעט אנרגיית שמש ולכן אין הרבה בעלי חיים באזור. הטמפרטורות הממוצעות בחורף הארוך הן בסביבות 34oC - ובקיץ הקצר 8oC. היצורים מותאמים לתנאים הקשים ביותר, החורף ארוך וקר והקרקע כבר בעומק יחסית נמוך קפואה לחלוטין, רק לתקופה קצרה בשנה יש הארה של שמש בטונדרה. בגלל מבנה הקרקע, הצמחייה אינה מפתחת שורשים עמוקים אך עמידה לרוחות חזקות. בעלת יכולת לבצע תהליכי פוטוסינתזה בנוכחות כמות קרינת שמש נמוכה יחסית, וטמפרטורות נמוכות, כגון, חזזיות. רוב הצמחייה מתרבה ברבייה וגטטיבית. לבעלי החיים המצויים באזור יש תכונות המסייעות להם להתקיים בתנאים קיצון כאלה, כמו פרווה ושכבות שומן עבות. בעלי החיים מסוגלים להתרבות ולגדל את הצאצאים בחודשי הקיץ כך שיהיו מוכנים להסתגל לתנאי הקור של החורף. בחלקם מסוגלים להיכנס לשנת חורף (hybernation). הרבה בעלי חיים' בייחוד ציפורים נודדים דרומה מן הטונדרה לאזור שיש בו יותר גשם, יותר אנרגיה מן השמש ויותר אמצעי קיום.

מפת אזורי הטייגה
יער מחטניים בטייגה אלסקה
יער גשם בשמורת טבע Windy Bay Gwaii Haanas

הטייגה - יער המחטניים (Boreal) (Taiga),[22] נחשבת לביומה הגדולה ביותר על פני כדור הארץ, המכסה כ-33% מפני כדור הארץ. זהו אזור בו קרני השמש ישירות יותר' מופיעות במשך זמן ארוך יותר בשנה בהשוואה לטונדרה, ומאפשר קיום של צמחים ובעלי חיים למשך זמנים ארוכים יותר. אומנם יש מעט שמש והטמפרטורות עדיין נמוכות אך יש בה כמות משקעים גבוהה יותר מהטונדרה. בעלי החיים מצמיחים פרווה עבה המאפשרת להם להתקיים בחורף. העצים הם מחטניים ירוקי עד ומאכלסים יערות גשם (Temperate rain forests) באזורים שונים של העולם המקנה להם עמידות בטמפרטורות נמוכות ביותר למשך זמן ממושך. המחטניים הם בין הצמחים המצליחים ביותר בעולם ומאכלסים אזורים רבים, גם באזורים מחוץ לביומה.

מפת אזורי יערות נשירים של האזור האקלימי הממוזג
יער נשיר Temperate

היער הנשיר הממוזג (Temperate)[23] משתרע על פני 25% מפני כדור הארץ, מדרום ליער המחטניים, באזור הממוזג. יש בו מידות חום גבוהות יותר עקב קרינה רבה יותר של השמש, החורף קצר יותר בהשוואה ליער המחטניים, עם ארבע עונות שנה מוגדרות. עונת הצמיחה ארוכה יותר, שפע הלחות והקרקע הפורייה מהעלים שנרקבו מאפשרים קיום לצמחים ובעלי חיים רבים. יש בו את מאגר בעלי החיים והצמחים הגבוה ביותר ומשמש כמשאב לצריכת עצים. העצים הגבוהים יוצרים מעין חופה הקולטת את מלוא עוצמתה של השמש. אור בכמות קטנה מסתנן ומגיע גם אל הצמחייה הנמוכה. יש אור שמש בשפע, גשם בשפע, רקבובית עלים שמעשירה את האדמה, מגוון רחב של צמחים ובעלי חיים. העצים מספקים לבעלי החיים מחסה, הגנה, מקום לקנון ומקורות מזון. בתקופת הסתיו עלים משנים את צבעם מירוק לצהוב כתום ואדום לפני נשירמתם.

יער גשם טרופי, Hoh, שרכים אווירניים
מפת אזורי יערות גשם טרופיים

יער הגשם הטרופי (Tropical rain forest),[24] מקבלת יותר קרני שמש מכל ביומה אחרת ומקבלת עד כפליים מכמות הגשם ופי 70 אור שמש מהטונדרה, יש בה אנרגיית שמש בשפע כל השנה ויורד בה גשם כמעט בכל יום, הטמפרטורות גבוהות וכמעט אינן משתנות, תנאים אלה מאפשרים קיום מגוון עשיר של בעלי חיים. ביומה זו בעלת תנאים אקלימיים קבועים ביותר של כמויות משקעים, טמפרטורות ואור שמש. העצים הם ירוקי-עד עם עלים בעלי פטוטרת רחבה, ועשויים להגיע לגובה של 50 מטרים המאפשר להם לקלוט את קרני השמש, ומתחתם יש צמחים שמותאמים לקליטת אנרגיה בכמויות נמוכות, כגון, שיחים ושרכים. יערות הגשם הטרופי מצטיין במגוון רב של צמחים ובעלי חיים בהשוואה לכל ביומה אחרת. למשל, בדרום אמריקה, נמצאו בין 100-300 סוגי צמחים על שטח של הקטר אדמה אחד.

ערבות העשב-Grassland
מפת אזורי ערבות עשב ממוזגים, שרכים וסוואנה

ערבות העשב (Grassland) של צפון אמריקה ממערב ליער הנשיר. באזורים אלה חלה ירידה בכמות הצמחים ובגודלם בגלל כמות גשם קטנה יותר ואידוי רב יותר של המים. העשב השולט בביומה זו מספק מזון למספר רב של בעלי חיים שניזונים מצמחים. כאשר ערבות העשב קופאות בחורף נוצר מחסור במזון, וכמו בערבות הטונדרה גם כאן נודדים בעלי החיים דרומה בחורף כדי למצוא תנאי מחיה מתאימים. ערבות העשב מספקות מזון לעדרי בקר גדולים וזהו מקום גידולם של רוב החיטה בעולם.

סוואנה טרופית - Tropical Savana[25] של אזורים קרובים לקוו המשווה, באזורים אלה מורגש יובש עם מיעוט במשקעים בין אוקטובר למרץ בחצי כדור הארץ הדרומי, ובין אפריל לספטמבר בחצי כדור הארץ הצפוני. הטמפרטורות נעות בין 10-20oC בעונה היבשה ובין 20-30oC בעונה הגשומה. בגלל מיעוט המשקעים יש בה מעט מאד עצים. הצמחייה העיקרית היא עשבים ופרחים. הסוואנה מתחלקת לשלוש קבוצות על פי הצמחייה: צמחיית עצים ושיחים מפוזרת, צמחיית שיחים מפוזרת, צמחיית עשבים. בסוואנות קיים ריבוי שרפות. הצמחייה בעלת מערכת שורשים חזקה עם יכולות לרגנרציה לאחר אירועי שריפות. הסוואנות נחשבות לאזורים אקולוגיים המצויות באזורי במעבר בין היערות הטרופיים המשווניים לבין המדבריות מדרום ומצפון לסוואנות. כמות חומרי המזון המצויה בסוואנות דלה, הקרקע ניזונה מרקבובית שמקורה בנשירת עלים ומיניקת מינרלים ידי שורשי עצים ושיחים. 30% מן החומר הצמחי הנושר נאכל על ידי טרמיטים ונאגר בגופם. ניתן לשחרר חומרים אלה על ידי אמצעים מכניים המשמשים למחיצת אוכלוסיות של טרמיטים, כדי להזין את אוכלוסיית הצמחים.

צמחייה בסוואנה
נוף אלפיני

ביומה ייחודית לאזורים הרריים גבוהים הקרויה אלפינית - Alpine,[26] משתרעת באזורים הרריים שונים על פני כדור הארץ: הרי האלפים, הרי האנדים והרי הרוקי, ההימלייה, הקרפטים, הפירנאים, הרי קווקז, הרי טיבט המתנשאים מעל 3,000 מטר גובה. האקלים הוא קר ויבש, עטיר רוחות ודל בחמצן ודו-תחמוצת-המפחמן הדרוש לפוטוסינתזה. שכבת הקרקע היא דקה ודלה, הצמחייה הנמוכה נאחזת בה על ידי רשת סבוכה של שורשים אופקיים המנצלים את המינרלים והרקבובית הצמחית. הצמחייה עמידה בפני טמפרטורות קפיאה ויובש. החורפים נמשכים 9 חודשים בשנה, צמחייה דלה ללא עצים, גדלים בה לא יותר מ-200 מינים.

ביומה Chaparral

צמחיית שיחים Ceanothus בפריחה בביומה Chaparral מונטנה
בפל Bison bison (American bison)

ביומה (Chaparral) ממוקמת בקליפורניה, צפון מקסיקו דרום קנדה. בעלת רמת משקעים נמוכה, רוב הצמחייה היא שיחים בעלתי זרעים המסוגלים להיכנס לתרדמת קיץ. בגלל תכיפות השריפות באזורים אלה, הזרעים פיתחו יכולת נביטה רק לאחר שריפה, מאחר שכתוצאה משריפות, הקרקע נהיה עשיר בחומרי מזון. [27] בעל החי הדומיננטי באזורים אלה הוא הבופלו (Bison bison),

ביומות ימיות

ביומות ימיות[28] מאכלסות 3/4 שטח פני כדור הארץ. ביומות ימיות כוללות: ביומות אוקיינוסים, ביומות של שוניות אלמוגים וביומות של שפכי נהרות

ביומות של אוקיינוסים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצמחייה בביומות הימיות מחולקת לשלושה סוגים על פי זיקתם לקרני השמש:[7]

  • צמחייה אוהדת שמש המכונה euphotic
  • צמחייה אוהדת תאורת בין-ערביים המכונה disphotic
  • צמחייה הצומחת בחשיכה המכונה aphotic

ביומות האוקיינוסי כוללות מספר סוגים:

  • אזורי האוקיינוס הפתוחים העיליים מכונה - pelagic zone, עשירים בסוגי צמחייה שונים, בייחוד אצות המצויות באזורים העיליים של המים ובעלי חיים בעלי חוליות רבים (דגים ויונקים), בעלי טמפרטורה נמוכה המשתנה בהתאם לזרמי מים קרים או חמים אל מי האוקיינוס,
  • אזורי האוקיינוס העמוקים מכונה - abyssal zone, מצויים מתחת לאזורי האוקיינוס העיליים, בעלי טמפרטורות בסביבות 3oC עשירים בחמצן, עשירם בחיידקים המפיקים אנרגיה על ידי כמוסינתזה (chemosynthesis) המצויים בעיקר באזורי אוורור עשירים במימן גופריתי H2S, חסרי חוליות רבים ודגים שונים.
  • אזורי האוקיינוס התחתיים המצויים מתחת למרחבי האוקיינוס העמוקים מכונה - benthic zone, בעלי קרקעית חולית או סלעית, טמפרטורות נמוכות מאד, ללא קרני שמש, עשירים במגוון רב של יצורים: חיידקים, עובשים, ספוגי ים, כוכבי ים, שושנות ים, תולעים ודגים.
  • אזורי המפגש בין מי האוקיינוסים לבין שולי הקרקע של החופים. ביומות אלה מתאפיינות בשינויים תדירים של הרכב הצמחייה ובעלי החיים, בגלל האופי המשתנה בתדירויות גבוהות (גלים מתנפצים אל הקרקע, תופעות של גאות ושפל)
(Symbiodinium)
צילום שונית האלמוגים Flynn
מפה משנת 1872 של אלמוגים ושוניות אלמוגים

שוניות אלמוגים מצויות במים לא עמוקים, באזורים גאוגרפיים המפרידים בין אוקיינוסים. השוניות מאוכלסות בעיקר על ידי אלמוגים שהם סימביונטים בין אצות לבעלי חיים רב תאיים. האלמוגים ניזונים מתוצרי הפוטוסינתזה של אורגניזם חד-תאי השייך לדינופלגלטים (Dinoflagellate) השיך למשפחת האצות, מסוג ((Symbiodinium)) ושלוחות פוליפים של בעל חיים רב תאי ימי השייך למשפחת ה-Anthozoa. בעזרת שלוחות אלה האלמוגים אוספים האוספים את הפלנקטון האוקייני.

  • אזורי שפך נהר המכונה Estuary, בהo מתערבבים מים מתוקים ni נהרות עם מי הים המלוחים. האזורים האלה נתונים לשינויים בהתאם לכמויות המים המתוקים הנשפכים אל המים המלוחים.

ביומות מדבריות.

ביומות מדבריות מתחלקות לביומות קרות וחמות. כל האזור הארקטי והאנטארקטיקה נחשבים לביומות קרות, המכוסות שלג, ובעלות טמפרטורות מאד נמוכות.

דיונות חול במדבר סהרה

ביומות חמות הן ביומות בעלות טמפרטורות מאד גבוהות ביום וקרות בלילה. צמחייה דלילה, חוסר רטיבות באוויר, חוסר גשם, רוחות. מרבית הביומות החמות מצויות בצפון אפריקה ובמזרח התיכון.

עלי הצמח אוקוטילו שמופיעים לזמן קצר לאחר הגשם ונושרים (Fouquieria splendens) Sonora Desert, Arizona

הביומות החמות מצטיינות ברמת משקעים נמוכה. הצמחים מאבדים כמויות יותר גדולות של מים מכמויות המים שהם מקבלים מהגשמים. לפיכך פיתחו מנגנונים המאפשרים להם לשמר את המים ברקמות, כגון, שורשים עמוקים, מיעוט עלים וגבעולים אוגרי מים. באזורים החמים מאד לא צומחת צמחייה רב-שנתית. הצמחhיה החד-שנתית פורחת ומאפשרת רבייה תקופה קצרה בשנה. הצמחים מפתחים זרעים המסוגלים להיכנס לתרדמת (dormancy) משך תקופה ארוכה. גם בעלי חיים, יונקים וזוחלים מסגלים לעצמם יכולות של תרדמת קיץ על מנת לאפשר תנאי וויסות חום גוף בתנאים קשים.

ביומות אנתרופוגניות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני אדם שינו דפוסים גלובליים של מגוון ביולוגי ותהליכים של מערכת אקולוגית. כתוצאה מכך, צורות צמחייה שנחזו על ידי מערכות ביומה קונבנציונליות כבר לא ניתנות לצפייה על פני חלק גדול משטח האדמה של כדור הארץ, מכיוון שהן הוחלפו בשטחי חקלאות וגידול בעלי חיים, עיור, וייעור ושימושים שונים אחרים בקרקע כגון, כריית מכרות, שאיבת נפט וגאז.. ביומות אנתרופוגניות (Anthropogenic biomes) מאפשרות הסתכלות שונה על הביוספרה היבשתית המבוססת על דפוסים גלובליים של אינטראקציה אנושית ישירה ומתמשכת עם מערכות אקולוגיות, ביומות אנתרופוגניות מציעות דרך לזהות את הקשר הבלתי הפיך של מערכות אנושיות ואקולוגיות בקנה מידה עולמי ולנהל את הביוספרה והביומות האנתרופוגניות של כדור הארץ. הביומות האנתרופוגניות מתחלקות לחמש קבוצות עיקריות:

  • יישובים צפופים
  • אדמות חקלאיות
  • שטחים לגידולי בעלי חיים
  • שטחים מיוערים
  • שטחים מקורים[29]

ביומות אנדוליטיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביומה האנדוליטית המורכבת כולו מיצורים מיקרוסקופיים המתקיימים בנקבוביות סלעים וסדקים, בעומק פני השטח לאורך קילומטרים, התגלתה רק לאחרונה, ואינה משתלבת ברוב תוכניות הסיווג.[30]

השפעות שינויי אקלים על ביומות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשינויי אקלים אנתרופוגניים יש פוטנציאל לשנות במידה רבה את התפלגות הביומות של כדור הארץ.[31][32] ביומות ברחבי העולם יכולות להשתנות כל כך עד שהן עלולות להיות להפוך לביומות חדשות לחלוטין.[33] מודלים כלליים של תדרים היו מרכיב יסוד בגילוי ההשפעה שיכולה להיות לשינוי האקלים על הביומות בעולם.[34] על פי תחזיות מדעיות 54%-22% משטח הקרקע העולמי יחוו אקלים התואם לביומות אחרות על פני כדור הארץ.[31] 3.6% משטח הקרקע יחוו אקלים חדש לחלוטין או יוצא דופן.[35][36] הטמפרטורות הממוצעות עלו יותר מפי שניים מהעלייה הרגילה הן בביומה הארקטית והן בביומה ההררית,[37],[38][39] עובדה המובילה למסקנה שהביומות הארקטיות וההרריות הן כיום הפגיעות ביותר לשינויי האקלים הנוכחיים.[37] שינויים אלה מבוססים על העובדה שסביבות קרות יותר נוטות להחזיר יותר קרני אור השמש, כתוצאה מהשלג והקרח המכסים את הקרקע. מכיוון שהטמפרטורות הממוצעות השנתיות עולות, הקרח והשלג נמסים. המסקנה המתקבלת מנתונים אלה היא כי חשוב לפקח על ערך האלבדו (הערך המבטא את מידת ההחזריות של קרני שמש ממשטח)[40][41] ולפקח על ביומות יבשתיות הממלאות תפקיד מכריע בוויסות האקלים הגלובלי[42][43] על פי תחזיות מדעיות, ביומות יבשתיות בדרום אמריקה צפויות לעבור את אותן מגמות טמפרטורה כמו ביומות ארקטיות והרריות.[42][44] לפי תחזיות אלה, כשהטמפרטורה הממוצעת השנתית שלהן תמשיך לעלות, הלחות שנמצאת כיום בביומות היער תתייבש.[42][43]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: ביומה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: נופה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ביומה

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ נוֹפָה במילון ביולוגיה כללית (תשס"ט), 2009, באתר האקדמיה ללשון העברית
  2. ^ "Finally, A Map Of All The Microbes On Your Body". NPR. ארכיון מ-2018-04-16. נבדק ב-2018-04-05.
  3. ^ Schultz, Jürgen (1995). The ecozones of the world. Springer. pp. 2–3. ISBN 978-3-540-28527-4.
  4. ^ Biology, Ecology, Ecology and the Biosphere, Terrestrial Biomes, OERTX (באנגלית)
  5. ^ Allee, W.C. (1949). Principles of animal ecology. Philadelphia: Saunders Co. אורכב מ-המקור ב-2017-10-01.
  6. ^ Kendeigh, S.C. (1961). Animal ecology. Englewood Cliffs, NJ: Prentice-Hall.
  7. ^ 1 2 Ohio University, Marine Biome: Types, Plants, and Wildlife, Treehugger (באנגלית)
  8. ^ Whittaker, Robert H. (בינואר–במרץ 1962). "Classification of Natural Communities". Botanical Review. 28: 1–239. doi:10.1007/BF02860872. {{cite journal}}: (עזרה)
  9. ^ Whittaker, Robert H. (1975). Communities and Ecosystems. New York: MacMillan Publishing.
  10. ^ Walter, H.; Breckle, S-W. (2002). Walter's Vegetation of the Earth: The Ecological Systems of the Geo-Biosphere. New York: Springer-Verlag. p. 86. ISBN 9783540433156. אורכב מ-המקור ב-2016-11-27 – via Google Books.
  11. ^ Walter, H. (1976). Die ökologischen Systeme der Kontinente (Biogeosphäre). Prinzipien ihrer Gliederung mit Beispielen [The ecological systems of the continents (biogeosphere). Principles of their outline with examples] (בגרמנית). Stuttgart.
  12. ^ Walter, H.; Breckle, S-W. (1991). Ökologie der Erde [Ecology of the Earth] (בגרמנית). Vol. 1, Grundlagen. Stuttgart.
  13. ^ Goodall, D. W. (ed.). Ecosystems of the World. Vol. 36. Amsterdam: Elsevier. אורכב מ-המקור ב-2016-09-18.
  14. ^ Jürgen Schultz, The Ecozones of the World: The Ecological Divisions of the Geosphere, Springer Science & Business Media, 2005-07-20, ISBN 978-3-540-20014-7. (באנגלית)
  15. ^ Schultz, J. Die Ökozonen der Erde, 1st ed., Ulmer, Stuttgart, Germany, 1988, 488 pp.; 2nd ed., 1995, 535 pp.; 3rd ed., 2002; 4th ed., 2008; 5th ed., 2016. Transl.: The Ecozones of the World: The Ecological Divisions of the Geosphere. Berlin: Springer-Verlag, 1995; 2nd ed., 2005,.
  16. ^ Ecozone - an overview | ScienceDirect Topics, www.sciencedirect.com
  17. ^ "Bailey System". US Forest Service. אורכב מ-המקור ב-2009-01-01.
  18. ^ Bailey, R. G. (1989). "Explanatory supplement to ecoregions map of the continents". Environmental Conservation. 16 (4): 307–309. doi:10.1017/S0376892900009711. [With map of land-masses of the world, "Ecoregions of the Continents – Scale 1 : 30,000,000", published as a supplement.]
  19. ^ 1 2 Olson, D. M. & E. Dinerstein (1998). The Global 200: A representation approach to conserving the Earth's most biologically valuable ecoregions. Conservation Biol. 12:502–515, (אורכב 07.10.2016 בארכיון Wayback Machine).
  20. ^ 1 2 3 Olson, D. M., Dinerstein, E., Wikramanayake, E. D., Burgess, N. D., Powell, G. V. N., Underwood, E. C., D'Amico, J. A., Itoua, I., Strand, H. E., Morrison, J. C., Loucks, C. J., Allnutt, T. F., Ricketts, T. H., Kura, Y., Lamoreux, J. F., Wettengel, W. W., Hedao, P., Kassem, K. R. (2001). Terrestrial ecoregions of the world: a new map of life on Earth. Bioscience 51(11):933–938, (אורכב 17.09.2012 בארכיון Wayback Machine).
  21. ^ The tundra biome, ucmp.berkeley.edu
  22. ^ taiga, education.nationalgeographic.org (באנגלית)
  23. ^ C W Jefferson, H R Schmitt, Assessment of Mineral Resource Potential, Phase I, in the Proposed area of Gwaii Haanas / South Moresby National Marine Park Reserve, 1992
  24. ^ Rainforest: Mission: Biomes, earthobservatory.nasa.gov, ‏2023-11-05 (באנגלית)
  25. ^ Savanna - Grassland, Climate, Animals | Britannica, www.britannica.com (באנגלית)
  26. ^ Earth Eclipse, Alpine Biome: Climate, Location, Temperature, Plants, and Animals, Earth Eclipse
  27. ^ [https://oertx.highered.texas.gov/courseware/lesson/1843/student/?section=1 Terrestrial Biomes 6 of 14]
  28. ^ The marine biome, ucmp.berkeley.edu
  29. ^ Zimmer, Carl (19 במרץ 2015). "The Next Frontier: The Great Indoors". The New York Times. ארכיון מ-14 ביוני 2018. נבדק ב-2021-02-04. {{cite news}}: (עזרה)
  30. ^ "What is the Endolithic Biome? (with picture)". wiseGEEK. ארכיון מ-2017-03-07. נבדק ב-2017-03-07.
  31. ^ 1 2 Dobrowski, Solomon Z.; Littlefield, Caitlin E.; Lyons, Drew S.; Hollenberg, Clark; Carroll, Carlos; Parks, Sean A.; Abatzoglou, John T.; Hegewisch, Katherine; Gage, Josh (29 בספטמבר 2021). "Protected-area targets could be undermined by climate change-driven shifts in ecoregions and biomes". Communications Earth & Environment. 2 (1): 198. Bibcode:2021ComEE...2..198D. doi:10.1038/s43247-021-00270-z. {{cite journal}}: (עזרה)
  32. ^ Rockström, Johan; Steffen, Will; Noone, Kevin (2017-12-31), ""A Safe Operating Space for Humanity" (2009)", The Future of Nature, Yale University Press: 491–505, doi:10.12987/9780300188479-042, ISBN 9780300188479, נבדק ב-2022-09-18
  33. ^ Nolan, Connor; Overpeck, Jonathan T.; Allen, Judy R. M.; Anderson, Patricia M.; Betancourt, Julio L.; Binney, Heather A.; Brewer, Simon; Bush, Mark B.; Chase, Brian M.; Cheddadi, Rachid; Djamali, Morteza (2018-08-31). "Past and future global transformation of terrestrial ecosystems under climate change". Science (באנגלית). 361 (6405): 920–923. Bibcode:2018Sci...361..920N. doi:10.1126/science.aan5360. ISSN 0036-8075. PMID 30166491.
  34. ^ Fordham, Damien A.; Wigley, Tom M. L.; Watts, Michael J.; Brook, Barry W. (10 באוגוסט 2011). "Strengthening forecasts of climate change impacts with multi-model ensemble averaged projections using MAGICC/SCENGEN 5.3". Ecography (באנגלית). 35 (1): 4–8. doi:10.1111/j.1600-0587.2011.07398.x. {{cite journal}}: (עזרה)
  35. ^ Abatzoglou, John T.; Dobrowski, Solomon Z.; Parks, Sean A. (2020-03-03). "Multivariate climate departures have outpaced univariate changes across global lands". Scientific Reports. 10 (1): 3891. Bibcode:2020NatSR..10.3891A. doi:10.1038/s41598-020-60270-5. ISSN 2045-2322. PMC 7054431. PMID 32127547.
  36. ^ Williams, John W.; Jackson, Stephen T.; Kutzbach, John E. (2007-04-03). "Projected distributions of novel and disappearing climates by 2100 AD". Proceedings of the National Academy of Sciences. 104 (14): 5738–5742. Bibcode:2007PNAS..104.5738W. doi:10.1073/pnas.0606292104. ISSN 0027-8424. PMC 1851561. PMID 17389402.
  37. ^ 1 2 De Boeck, Hans J.; Hiltbrunner, Erika; Jentsch, Anke; Vandvik, Vigdis (2019-03-28). "Editorial: Responses to Climate Change in the Cold Biomes". Frontiers in Plant Science. 10: 347. doi:10.3389/fpls.2019.00347. ISSN 1664-462X. PMC 6447700. PMID 30984216.
  38. ^ Gobiet, Andreas; Kotlarski, Sven; Beniston, Martin; Heinrich, Georg; Rajczak, Jan; Stoffel, Markus (15 בספטמבר 2014). "21st century climate change in the European Alps—A review". Science of the Total Environment (באנגלית). 493: 1138–1151. Bibcode:2014ScTEn.493.1138G. doi:10.1016/j.scitotenv.2013.07.050. PMID 23953405. {{cite journal}}: (עזרה)
  39. ^ Johannessen, Ola M.; Kuzmina, Svetlana I.; Bobylev, Leonid P.; Miles, Martin W. (2016-12-01). "Surface air temperature variability and trends in the Arctic: new amplification assessment and regionalisation". Dynamic Meteorology and Oceanography. 68 (1): 28234. Bibcode:2016TellA..6828234J. doi:10.3402/tellusa.v68.28234. ISSN 1600-0870.
  40. ^ Screen, James A.; Simmonds, Ian (1 באפריל 2010). "The central role of diminishing sea ice in recent Arctic temperature amplification". Nature (באנגלית). 464 (7293): 1334–1337. Bibcode:2010Natur.464.1334S. doi:10.1038/nature09051. ISSN 0028-0836. PMID 20428168. {{cite journal}}: (עזרה)
  41. ^ Mountain Research Initiative EDW Working Group (23 באפריל 2015). "Elevation-dependent warming in mountain regions of the world". Nature Climate Change (באנגלית). 5 (5): 424–430. Bibcode:2015NatCC...5..424M. doi:10.1038/nclimate2563. ISSN 1758-678X. {{cite journal}}: (עזרה)
  42. ^ 1 2 3 Anjos, Luciano J. S.; Barreiros de Souza, Everaldo; Amaral, Calil Torres; Igawa, Tassio Koiti; Mann de Toledo, Peter (2021-01-01). "Future projections for terrestrial biomes indicate widespread warming and moisture reduction in forests up to 2100 in South America". Global Ecology and Conservation (באנגלית). 25: e01441. doi:10.1016/j.gecco.2020.e01441. ISSN 2351-9894.
  43. ^ 1 2 Marcolla, Barbara; Migliavacca, Mirco; Rödenbeck, Christian; Cescatti, Alessandro (2020-04-30). "Patterns and trends of the dominant environmental controls of net biome productivity". Biogeosciences (באנגלית). 17 (8): 2365–2379. Bibcode:2020BGeo...17.2365M. doi:10.5194/bg-17-2365-2020. ISSN 1726-4170.
  44. ^ Locosselli, Giuliano Maselli; Brienen, Roel J. W.; Leite, Melina de Souza; Gloor, Manuel; Krottenthaler, Stefan; Oliveira, Alexandre A. de; Barichivich, Jonathan; Anhuf, Dieter; Ceccantini, Gregorio; Schöngart, Jochen; Buckeridge, Marcos (2020-12-14). "Global tree-ring analysis reveals rapid decrease in tropical tree longevity with temperature". Proceedings of the National Academy of Sciences. 117 (52): 33358–33364. Bibcode:2020PNAS..11733358M. doi:10.1073/pnas.2003873117. ISSN 0027-8424. PMC 7776984. PMID 33318167.
מדבר קרח באנטארקטיקה
אקולוגיה
תת-תחומים אקולוגיה התנהגותית
רמות ארגון אורגניזם • אוכלוסייה • חברה • מערכת אקולוגית • ביומה • ביוספירה • פרט
יחסי גומלין טריפה • תחרות • קניבליזם • הדדיות • טפילות • פרזיטואידיות
תהליכים אבולוציה • סוקצסיה • הכחדה • גמישות פנוטיפית • פירוק
מושגי יסוד כושר נשיאה • גומחה אקולוגית • בית גידול • גורם מגביל • מגוון ביולוגי • מארג מזון • מין פולש • גילדה • מין מהנדס סביבה • אקולוגיה - מונחים
פורטל ביולוגיה
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ביומה&oldid=39682921"
pFad - Phonifier reborn

Pfad - The Proxy pFad of © 2024 Garber Painting. All rights reserved.

Note: This service is not intended for secure transactions such as banking, social media, email, or purchasing. Use at your own risk. We assume no liability whatsoever for broken pages.


Alternative Proxies:

Alternative Proxy

pFad Proxy

pFad v3 Proxy

pFad v4 Proxy