ג'ון ריטר

ג'ון ריטר
John Ritter
	ריטר, 1988
לידה	17 בספטמבר 1948; ברבנק, קליפורניה, ארצות הברית
פטירה	11 בספטמבר 2003 (בגיל 54); ברבנק, קליפורניה, ארצות הברית
מקום קבורה	פארק הזכרון פורסט לוון
מדינה	ארצות הברית
תקופת הפעילות	1968–2003 (כ־35 שנים)
מקום לימודים	אוניברסיטת דרום קליפורניה; בית ספר לאמנויות הבמה של אוניברסיטת דרום קליפורניה; בית הספר התיכון הוליווד ;
בן או בת זוג	אמי יסבק (18 בספטמבר 1999–11 בספטמבר 2003); ננסי מורגן (16 באוקטובר 1977–ספטמבר 1996) ;
צאצאים	טיילר ריטר, ג'ייסון ריטר, נוח לי ריטר
פרסים והוקרה	פרס עולם התיאטרון (2001); פרס אמי לשחקן הטוב ביותר בסדרה קומית (1984); פרס אמי; פרס גלובוס הזהב; כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד ;
	פרופיל ב-IMDb

ג'ונתן סאות'וורת' "ג'ון" ריטר (באנגלית: Jonathan Southworth "John" Ritter;‏ 17 בספטמבר 1948 – 11 בספטמבר 2003) היה קומיקאי ושחקן קולנוע וטלוויזיה אמריקאי, זוכה פרס אמי ופרס גלובוס הזהב. נודע בעיקר בזכות גילום דמותו של ג'ק טריפר בקומדיית המצבים המצליחה "שלושה בדירה אחת", ואת פול הנסי בסיטקום "8 כללים פשוטים".

ביוגרפיה

ריטר נולד בברבנק, קליפורניה שבארצות הברית למשפחה נוצרית. אביו הוא שחקן הקולנוע וזמר הקאנטרי טקס ריטר, ואימו היא דורות'י פיי, שהייתה אף היא שחקנית. הוא למד בבית הספר התיכון של הוליווד, ובמהלך לימודיו כיהן כנשיא מועצת התלמידים. לאחר מכן המשיך ללימודי פסיכולוגיה ואדריכלות באוניברסיטת דרום קליפורניה.

קריירה

הופעת הבכורה הקולנועית של ריטר הייתה ב-1971, בקומדיה "קוף קובע בטלוויזיה", לצדו של קורט ראסל. בשנים 1976–1972 גילם את דמותו של הכומר מת'יו פורדוויק בחמש העונות הראשונות של הסדרה "משפחת וולטון". באותן שנים הופיע בתפקידי אורח בסדרות ידועות כגון "מ.א.ש", "הוואי חמש-אפס", "קוז'אק", "ברנבי ג'ונס", "רחובות סן פרנסיסקו" ו"רודה", וכן הופיע על במת התיאטרון במספר מחזות.

שלושה בדירה אחת

ערך מורחב – שלושה בדירה אחת

ריטר הפך לכוכב בינלאומי בעקבות גילום דמותו של ג'ק טריפר בקומדיית המצבים המצליחה של רשת ABC, "שלושה בדירה אחת". הסדרה עלתה לשידור בארצות הברית ב-15 במרץ 1977, התבססה על קומדיית המצבים הבריטית "Man About the House", ועסקה בגבר ובשתי נשים שחולקים דירה משותפת בסנטה מוניקה, קליפורניה. כדי שבעל הבית יאפשר לג'ק טריפר לגור בדירה עם שתי הנשים, נאלץ טריפר להתחזות להומוסקסואל. שתי השותפות המקוריות של טריפר היו ג'נט ווד (בגילומה של ג'ויס דה ויט) וכריסי סנואו (בגילומה של סוזאן סאמרס). בעונות המתקדמות של הסדרה כריסי עזבה, ובמקומה נכנסו לסדרה בת דודתה סינדי סנואו ולאחר מכן טרי אולדן.

הסדרה שודרה במשך שמונה עונות, עד לסיומה ב-18 בספטמבר 1984, כשבמרבית העונות היא דורגה בין עשר הסדרות הנצפות ביותר בטבלת המדרוג השנתית, עם שיא של מקום שני בדירוג לעונות השלישית והרביעית. על גילום דמותו של טריפר היה ריטר מועמד שלוש פעמים לפרס אמי, וב-1984 זכה בפרס, וכן היה מועמד שלוש פעמים לפרס גלובוס הזהב, וזכה גם בו פעם אחת ב-1983. בשנה זו זכה גם לקבל כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד.

כשבוע בלבד לאחר שהסדרה "שלושה בדירה אחת" ירדה סופית מהמרקע, החל ריטר לככב בסדרת ספין אוף בשם "שלושה זה יותר מדי", בה המשיך לגלם את דמותו של ג'ק טריפר. סדרת ההמשך לא הצליחה לשחזר את הצלחתה של הסדרה המקורית וירדה מהמרקע ב-1985, לאחר עונה אחת.

לאחר "שלושה בדירה אחת"

לאחר "שלושה בדירה אחת", ריטר הופיע במספר סרטי קולנוע, המצליחים שבהם היו "מותק, הילד השתגע" (1990) וסרט ההמשך "מותק, הילד השתגע 2" (1991), וכן בסרט זוכה פרס אוסקר "סלינג בלייד" (1996).

בטלוויזיה הופיע בתפקיד הראשי בסדרת הדרמה הקומית המשטרתית "הופרמן", ששודרה ברשת ABC במשך שתי עונות בשנים 1989–1987, וזיכתה אותו ב-1988 במועמדויות נוספות לפרס אמי ולפרס גלובוס הזהב. במהלך השנים כיכב בסרטי טלוויזיה רבים, וכן הרבה להשתתף בתפקידי אורח בסדרות מוכרות, ביניהן "משפחת קוסבי", "המופע של לארי סנדרס", "באפי ציידת הערפדים", "המלך היל" ו"סקראבס". על הופעת האורח שלו בסדרה "אלי מקביל" היה מועמד לפרס אמי ב-1999. בשנים 2003–2000 דיבב את הדמות הראשית בסדרה המצוירת "קליפורד הכלב", ששודרה ברשת הציבורית PBS. על תפקידו זה היה מועמד לפרס אמי במשך ארבע שנים ברציפות, עבור כל אחת מארבע עונות הסדרה.

בספטמבר 2002 חזר לככב בקומדיית מצבים מצליחה של רשת ABC,‏ "8 כללים פשוטים", בה גילם את דמותו של כתב הספורט פול הנסי, והופיע לצדן של קייטי סגל וקיילי קווקו. העונה הראשונה של הסדרה דורגה במקום ה-43 בטבלת המדרוג השנתית, עם ממוצע של קרוב ל-11 מיליון צופים לפרק. ריטר נפטר במהלך החזרות לצילומי העונה השנייה של הסדרה, לאחר שסיים לצלם שלושה פרקים בלבד מתוכה. הסדרה המשיכה להצטלם ולהיות משודרת גם לאחר מותו, כשאת מקומו תפסו השחקן הוותיק ג'יימס גארנר ודייוויד ספייד, והיא ירדה מהמרקע באפריל 2005, לאחר שלוש עונות. ב-2004, לאחר מותו, זכה ריטר במועמדות עשירית ואחרונה לפרס אמי, על תפקידו בסדרה.

הסרט האחרון בו השתתף, "ההרפתקאה הגדולה של קליפורד", בו שב לדבב את דמותו של קליפורד הכלב, יצא לאקרנים באפריל 2004, כ-7 חודשים לאחר מותו.

בעקבות מותו שודר פרק מיוחד של הסדרה "סקראבס", שעסק במותה של הדמות אותה גילם ריטר - אביו של ג'יי.די, הדמות הראשית בסדרה. הפרק הוקדש לריטר.

חיים אישיים

ריטר היה נשוי פעמיים. נישואיו הראשונים היו לשחקנית ננסי מורגן. השניים נישאו ב-1977 והתגרשו ב-1996, ונולדו להם שלושה ילדים: קרלי, טיילר וג'ייסון ריטר. ב-1999 נשא ריטר לאשה את השחקנית איימי יסבק, לה נותר נשוי עד יום מותו. יסבק גילמה את אשתו של ריטר בשני הסרטים הראשונים בסדרת סרטי "מותק, הילד השתגע". לבני הזוג נולדה בת בשם סטלה.

מותו

ב-11 בספטמבר 2003, בעת שהשתתף בחזרות לצילומי העונה השנייה של הסדרה "8 כללים פשוטים", חש ריטר ברע ופונה למרכז רפואי בברבנק, שהיה במרחק מאות מטרים ספורים מהאולפן שבו שהה, ושם גם הלך לעולמו מספר שעות לאחר מכן, שישה ימים לפני יום הולדתו ה-55. סיבת מותו נקבעה כבתירת אבי העורקים, שנגרמה כתוצאה ממום לב מולד שלא אובחן קודם לכן. אביו מת מהתקף לב כ-30 שנים קודם לכן, ואלמנתו של ריטר סיפרה לאחר מות אביו על חששותיו מבריאותו שלו. ריטר נקבר בבית הקברות הוליווד הילס שבלוס אנג'לס. אמו מתה גם היא כחודשיים לאחר מכן.

לאחר מותו, הגישה אלמנתו תביעת רשלנות רפואית בסכום של 67 מיליון דולר נגד הרופאים שטיפלו בו בשנתיים שקדמו למותו וביום שבו אושפז ונפטר. המשפט התנהל במהלך שנת 2008, וחבר המושבעים דחה את התביעה ברוב קולות, וקבע שהנתבעים לא היו אחראים למותו של ריטר. עם זאת, במסגרת הסכמי פשרה שנערכו עוד קודם למתן פסק הדין בתביעה, משפחתו של ריטר קיבלה פיצויים בסך של כ-14 מיליון דולר, ששולמו ברובם על ידי המרכז הרפואי שבו אושפז ונפטר ריטר.

פילמוגרפיה נבחרת

קולנוע

הקוף קובע בטלוויזיה (1971)
ניקלאודיאון (1976)
גיבור בגדול ‏(1980)
הם צחקו על כולם (1981)
מגעים בהזדמנות (1989)
מותק, הילד השתגע (1990)
זה (1990)
מותק, הילד השתגע 2 (1991)
נתפסים על חם (1992)
רק אני והשלט שלי (1992)
סלינג בלייד (1996)
פריצות (1997)
רודף בצע (1997)
שום מקום (1997)
כלתו של צ'אקי (1998)
פאניקה (2000)
הכל בשביל איב (2002)
סנטה בשקל (2003)
ההרפתקאה הגדולה של קליפורד (2004, דיבוב)

טלוויזיה

משפחת וולטון (1972–1976)
שלושה בדירה אחת (1977–1984)
שלושה זה יותר מדי (1984–1985)
Unnatural Causes‏ (1986) – סרט טלוויזיה של NBC
הופרמן (1987–1989)
אקדח של איש מת (1997)
משאלה של ילד (1997) – סרט טלוויזיה
המופע של אלן (2002)
חוק וסדר: מדור מיוחד (2002)
סקראבס (2002)
קליפורד הכלב (2000–2003, דיבוב)
8 כללים פשוטים (2002–2003)

לקריאה נוספת

Yasbeck, Amy: With Love and Laughter, John Ritter, Gallery (2010), ISBN 978-1416598411

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'ון ריטר בוויקישיתוף

ג'ון ריטר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ג'ון ריטר, באתר AllMovie (באנגלית)
ג'ון ריטר, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
ג'ון ריטר, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ג'ון ריטר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ג'ון ריטר, באתר Discogs (באנגלית)
סוכנויות הידיעות, מת כוכב "שלושה בדירה אחת", באתר ynet, 12 בספטמבר 2003
עידו כהן, לא רק ג'ק (הקישור אינו פעיל), באתר "המסך המפוצל", 28 במאי 2005
ג'ון ריטר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

פרס אמי לבידור בפריים טיים לשחקן ראשי בסדרת קומדיה
1952–1975	אלן יאנג (1950) ‏•‏‏ סיד סיזר (1951) ‏•‏‏ ג'ימי דוראנט (1952) ‏•‏‏ דונלד או'קונור (1953) ‏•‏‏ דני תומאס (1954) ‏•‏‏ פיל סילברס (1955) ‏•‏‏ סיד סיזר (1956) ‏•‏‏ ג'ק בני (1957) ‏•‏‏ ג'ק בני (1959) ‏•‏‏ דיק ואן דייק (1964) ‏•‏‏ דיק ואן דייק (1965) ‏•‏‏ דיק ואן דייק (1966) ‏•‏‏ דון אדמס (1967) ‏•‏‏ דון אדמס (1968) ‏•‏‏ דון אדמס (1969) ‏•‏‏ ויליאם וינדום (1970) ‏•‏‏ ג'ק קלוגמן (1971) ‏•‏‏ קרול או'קונור (1972) ‏•‏‏ ג'ק קלוגמן (1973) ‏•‏‏ אלן אלדה (1974) ‏•‏‏ טוני רנדל (1975)
1976–2000	ג'ק אלברטסון (1976) ‏•‏‏ קרול או'קונור (1977) ‏•‏‏ קרול או'קונור (1978) ‏•‏‏ קרול או'קונור (1979) ‏•‏‏ ריצ'רד מאליגן (1980) ‏•‏‏ ג'אד הירש (1981) ‏•‏‏ אלן אלדה (1982) ‏•‏‏ ג'אד הירש (1983) ‏•‏‏ ג'ון ריטר (1984) ‏•‏‏ רוברט גיום (1985) ‏•‏‏ מייקל ג'יי פוקס (1986) ‏•‏‏ מייקל ג'יי פוקס (1987) ‏•‏‏ מייקל ג'יי פוקס (1988) ‏•‏‏ ריצ'רד מאליגן (1989) ‏•‏‏ טד דנסון (1990) ‏•‏‏ ברט ריינולדס (1991) ‏•‏‏ קרייג טי. נלסון (1992) ‏•‏‏ טד דנסון (1993) ‏•‏‏ קלסי גראמר (1994) ‏•‏‏ קלסי גראמר (1995) ‏•‏‏ ג'ון לית'גו (1996) ‏•‏‏ ג'ון לית'גו (1997) ‏•‏‏ קלסי גראמר (1998) ‏•‏‏ ג'ון לית'גו (1999) ‏•‏‏ מייקל ג'יי פוקס (2000)
2001–הווה	אריק מקורמק (2001) ‏•‏‏ ריי רומנו (2002) ‏•‏‏ טוני שלהוב (2003) ‏•‏‏ קלסי גראמר (2004) ‏•‏‏ טוני שלהוב (2005) ‏•‏‏ טוני שלהוב (2006) ‏•‏‏ ריקי ג'רווייס (2007) ‏•‏‏ אלק בולדווין (2008) ‏•‏‏ אלק בולדווין (2009) ‏•‏‏ ג'ים פרסונס (2010) ‏•‏‏ ג'ים פרסונס (2011) ‏•‏‏ ג'ון קראייר (2012) ‏•‏‏ ג'ים פרסונס (2013) ‏•‏‏ ג'ים פרסונס (2014) ‏•‏‏ ג'פרי טמבור (2015) ‏•‏‏ ג'פרי טמבור (2016) ‏•‏‏ דונלד גלובר (2017) ‏•‏‏ ביל היידר (2018) ‏•‏‏ ביל היידר (2019) ‏•‏‏ יוג'ין לוי (2020) ‏•‏‏ ג'ייסון סודייקיס (2021) ‏•‏‏ ג'ייסון סודייקיס (2022) ‏•‏‏ ג'רמי אלן וייט (2023) ‏•‏‏ ג'רמי אלן וייט (2024)

פרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר בסדרת קומדיה או סדרה מוזיקלית
1970‏-1980	פליפ וילסון (1970) • קרול או'קונור (1971) • רד פוקס (1972) • ג'ק קלוגמן (1973) • אלן אלדה (1974) • אלן אלדה (1975) • הנרי וינקלר (1976) • הנרי וינקלר (1977) • רובין ויליאמס (1978) • אלן אלדה (1979) • אלן אלדה (1980)
1981‏-2000	אלן אלדה (1981) • אלן אלדה (1982) • ג'ון ריטר (1983) • ביל קוסבי (1984) • ביל קוסבי (1985) • ברוס ויליס (1986) • דבני קולמן (1987) • מייקל ג'יי פוקס/ג'אד הירש/ריצ'רד מאליגן (1988) • טד דנסון (1989) • טד דנסון (1990) • ברט ריינולדס (1991) • ג'ון גודמן (1992) • ג'רי סיינפלד (1993) • טים אלן (1994) • קלסי גראמר (1995) • ג'ון לית'גו (1996) • מייקל ג'יי פוקס (1997) • מייקל ג'יי פוקס (1998) • מייקל ג'יי פוקס (1999) • קלסי גראמר (2000)
2001-היום	צ'ארלי שין (2001) • טוני שלהוב (2002) • ריקי ג'רווייס (2003) • ג'ייסון בייטמן (2004) • סטיב קארל (2005) אלק בולדווין (2006) • אלק בולדווין (2007) • דייוויד דוכובני (2008) • אלק בולדווין (2009) • ג'ים פרסונס (2010) • מאט לה-בלאנק (2011) • דון צ'ידל (2012) • אנדי סמברג (2013) • ג'פרי טמבור (2014) • גאל גרסיה ברנאל (2015) • דונלד גלובר (2016) • עזיז אנסרי (2017) • מייקל דאגלס (2018) • ראמי יוסף (2019) • ג'ייסון סודייקיס (2020) • ג'ייסון סודייקיס (2021) • ג'רמי אלן וייט (2022) • ג'רמי אלן וייט (2023)