גדודי חזבאללה
 סמל גדודי חזבאללה | |
| תקופת הפעילות | 2007–הווה (כ־17 שנים) |
|---|---|
| אידאולוגיה | שלטון חכם ההלכה |
| קבוצות אתניות | אסלאם שיעי |
| מייסדים | אבו מהדי אל-מוהנדס |
| מנהיגים | אבו מהדי אל-מוהנדס, אבו פדאכ אלמחמדאוי |
| מפקד נוכחי | אבו פדאכ אלמחמדאוי (מזכ"ל הארגון) |
| מדינה |
 עיראק |
| חברים | כ-10,000 |
| מתנגדים |
ארצות הברית  |
| קרבות | |
| https://www.kataibhezbollah.me | |
  | |
גדודי חזבאללה (בערבית: كتائب حزب الله, תעתיק מדויק: כַּתָאאִ'בּ חִזְבּ אַלְלָה, מילולית: "גדודי מפלגת האל") היא מיליציה שיעית-עיראקית שהוקמה בשנת 2007. היא הוקמה במטרה להילחם בצבא ארצות הברית, שפלש למדינה כחלק ממלחמת עיראק. המיליציה פועלת בהכוונת כוח קודס של משמרות המהפכה האיראניים, ומאז שנת 2014 מסונפת לארגון אל-חשד א-שעבי ("הגיוס העממי"). מאז הנסיגה האמריקנית מעיראק בשנת 2011, המיליציה התמקדה בפעילות נגד ארגון המדינה האסלאמית (דאעש) ובביטחון שוטף בעיראק, וכן במעורבות במלחמת האזרחים בסוריה, לצד מיליציות שיעיות פרו-איראניות נוספות. עד שנת 2020, ראש המיליציה היה אבו מהדי אל-מוהנדס, שהיה גם מייסדה. לאחר חיסולו יחד עם מפקד כוח קודס קאסם סולימאני, מעריכים כי אחמד מוחסן פרג' אל-חמידאווי הוא מזכ"ל המיליציה.
כיום היא מהווה חלק של ההתנגדות האסלאמית בעיראק.
הקמה וראשית פעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיליציית "גדודי חזבאללה" הוקמה בעיר אל-עמארה שבעיראק באפריל 2007, מתוך מטרה להילחם בכוחות האמריקניים שהוצבו במדינה כחלק ממלחמת עיראק.[1] לחימת המיליציה נגד צבא ארצות הברית הייתה יעילה והצליחה להסב לו אבדות רבות, בין היתר באמצעות ירי מרגמות.[2]
מאז הקמתה, פועלת המיליציה בהכוונת כוח קודס של משמרות המהפכה האיראניים, על רקע ניסיונותיה של איראן להפוך לשחקנית משפיעה בעיראק. המיליציה הוקמה על-ידי ג'מאל ג'עפר מוחמד עלי אבראהימי, עיראקי-שיעי שכינויו היה אבו מהדי אל-מוהנדס. שיתוף הפעולה בין אל-מוהנדס לאיראן החל בראשית שנות ה-80 של המאה ה-20, תחת ארגון בדר בו הוא היה חבר. ארגון עיראקי זה הוקם בשנים 1982–1983 על-ידי משמרות המהפכה במהלך מלחמת איראן-עיראק, במטרה להילחם במשטר הבעת' של סדאם חוסיין.[3] כחלק מארגון זה, אל-מוהנדס היה מעורב בפעילויות נוספות כדוגמת פיגועים בכווית שהוכוונו על-ידי איראן בשנת 1983 נגד שגרירויות ארצות הברית וצרפת.[4] אל-מוהנדס התקדם בשרשרת הפיקוד בארגון בדר, ועד שנת 2002 שימש כעוזר מפקד הארגון, מה שמיקם אותו בעמדת השפעה שסייעה לו לגייס פעילים ותומכים בהמשך פעילותו מחוץ לארגון. בשנת 2005 נבחר אל-מוהנדס לחבר פרלמנט בעיראק, ושימש כיועץ ביטחוני לראש הממשלה אבראהים אל-ג'עפרי וכאיש הקשר עם כוח קודס, שהיה בשלב זה תחת פיקודו של קאסם סולימאני.[5]
ברבות השנים הסתעפה פעילותו של ארגון בדר, כאשר רבים מבוגריו הקימו ארגונים בעלי אידאולוגיה דומה, כדוגמת אל-מוהנדס שהקים את מיליציית "גדודי חזבאללה" בשנת 2007. כך, ארגון בדר שהוכוון על-ידי משמרות המהפכה, היווה מקור להקמת מיליציות שיעיות המזוהות עם איראן. בשנת 2014 הוקם הארגון "אל-חשד א-שעבי", שאיגד מיליציות שיעיות בעיראק שרובן צמחו מארגון בדר.[3] אל-מוהנדס שימש באל-חשד א-שעבי כסגן היו"ר,[6] מה שהקנה לו סמכויות נרחבות ותפקיד משמעותי וייצוגי בשיתוף הפעולה העיראקי-שיעי עם איראן.
השפעתו של אל-מוהנדס ומרכזיותו בשיתוף הפעולה עם איראן הביאו לחיסולו בשנת 2020 על-ידי צבא ארצות הברית, יחד עם מפקד כוח קודס קאסם סולימאני, שהיה האחראי בפועל על פעילותו.[7]
חיסולו של אל-מוהנדס הפך את פעילותה של המיליציה לפומבית יותר, לאחר שבמשך שנים היא התנהלה במידור רב. עד לנסיגת ארצות הברית, המיליציה לא שאפה להגדיל את מספר פעיליה ליותר מ-400. היא התנהלה כקהילה סגורה שמרבית חבריה היו יוצאי ארגון בדר שהחזיקו ברכוש ובמשפחה באיראן. הקבלה למיליציה הייתה כרוכה בהמלצה אישית ובמתן ערבות של הממליץ, מה שהפך אותה לרשת סגורה וסודית.[8]
מבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2014 סונפה המיליציה לארגון אל-חשד א-שעבי, שהוקם כארגון-גג של מיליציות שיעיות בעיראק. המיליציות השיעיות התארגנו במהירות לפעולה תחת הארגון אל-חשד א-שעבי בכפוף לפתווה, פסק הלכה אסלאמי, שפרסם האייתוללה עלי סיסתאני במטרה לאחד כוחות לבלימת התפשטותו המהירה של ארגון המדינה האסלאמית במדינה.[9]
בראש המיליציה עומדת מועצה עליונה, "מג'לס א-שורא". מועצה זו מונה חמישה חברים, הממונים על-ידי מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה. חמשת החברים במועצה העליונה אינם אנשי דת, אלא לוחמים ותיקים.[10] מעבר לפעילותה הצבאית, המיליציה מחזיקה גם בזרוע אזרחית.
חיסולו של אבו מהדי אל-מוהנדס הביא לשורת מינויים ושינויים במיליציה ובאל-חשד א-שעבי. באל-חשד א-שעבי, תפקיד סגן היו"ר, שאויש על-ידי אל-מוהנדס, שונה לתפקיד רמטכ"ל. לתפקיד זה מונה בפברואר 2020 עבד אל-עזיז אל-מוחמדאווי (אבו פַדַכּ), ששירת במיליציית "גדודי חזבאללה" עוד משלבי פעולתה המוקדמים, ופיתח יחסים קרובים עם קאסם סולימאני עוד בימי פעילותו בארגון בדר בשנות ה-80.[11] בחירתו של אבו פדכּ לרמטכ"ל אל-חשד א-שעבי על פני בכירים במיליציות האחרות המחישה את התפקיד המרכזי של "גדודי חזבאללה" בראייתה של הנהגת כוח קודס, ואת העובדה שחיסולו של אל-מוהנדס לא הביא לפיחות במעמדה בהשוואה למיליציות אחרות.
לתפקיד מזכ"ל המיליציה מונה אחמד מוחסן פרג' אל-חמידאווי (אבו חוסיין) בפברואר 2020. ביולי 2021 מונה למחליפו מוחמד חסב אל-מג'ידי, אך אל-חמידאווי המשיך לכהן בתפקידו לאחר שסירב לפנות את מקומו.[12] באשר לפעילותה של המיליציה, ניכר כי חיסול אל-מוהנדס לא הביא להיחלשותה ולצמצום פעילותה. כך, למשל, דווח על פעילות מוגברת ותקיפה יותר כנגד צבא עיראק.[13]
סדר הכוחות הצבאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2011, בזמן נסיגת הכוחות האמריקניים מעיראק, מנתה המיליציה כ-400 פעילים בלבד. נכון לשנת 2020, מונה המיליציה 10,000 לוחמים. 7,500 מהם פועלים תחת חטיבות 45, 46 ו-47 בארגון אל-חשד א-שעבי, ו-2,500 מהם פועלים בסוריה. הגידול המשמעותי במספר פעיליה התאפשר בעקבות הכפפתה לארגון אל-חשד א-שעבי שנתמך כלכלית על-ידי ממשלת עיראק.[14]
בנוסף, מספר הפעילים גדל בעקבות פתווה של איש הדת השיעי-עיראקי האייתוללה עלי סיסתאני שפורסמה ב-13 ביוני 2014. הפתווה כוללת קריאה להילחם בדאעש, על-ידי הדגשת האתגרים הביטחוניים ואחריות העם העיראקי כולו להתגייס למלחמה באיום, ככוח נוסף לצבא העיראקי. האישור הדתי של סיסתאני אפשר לנטרל את ההתנגשות עם סעיף בחוקה העיראקית האוסר על הקמת מיליציה צבאית מחוץ למסגרת הכוחות המזוינים. כך, אל-מוהנדס ניצל את הפתווה כדי לאפשר לגיטימציה לפעילותם של המיליציה וארגון אל-חשד א-שעבי, תוך הגברת הגיוס אליהן והתמיכה העממית בהן.[15]
הזרוע האזרחית
[עריכת קוד מקור | עריכה]נוסף על פעילותה הצבאית, המיליציה מחזיקה ברשת של מוסדות אזרחיים. מוסדות אלו נועדו להעמיק את השפעת הארגון ברחבי עיראק, ולהפיץ ולהטמיע את האידאולוגיה האיראנית שבכפוף לה המיליציה פועלת. להלן המוסדות האזרחיים המזוהים עם המיליציה:
- רשות המסגדים והחוסייניות: מטרתה להפיץ את התודעה האיראנית-המהפכנית על-ידי עריכת כנסים, פרסום מחקרים, והנצחת שהידים.[16]
- מועצת אַ-זַיְינַבִּיָּאת: ארגון נשים המזוהה עם האידאולוגיה האיראנית-המהפכנית, המעודד נשים לקיים במסגרת משפחתן אורח חיים התואם לערכי החברה העיראקית והאסלאמית. בנוסף, הנשים הפעילות בארגון לוקחות חלק בהפגנות ובאירועים שהמיליציה מארגנת.[16]
- מרכז אַלְ-הַדַף למחקרים: מהווה מרכז של צוותי חשיבה שמטרתם לקדם את האידאולוגיה האיראנית המהפכנית. המרכז מחזיק בגלריות, בתערוכות, ובספריות המתמקדות בתיאוריה פוליטית.[17]
- המוסד האקדמי אַ-נוּחַ'בּ: פועל בקרב סטודנטים באוניברסיטאות בעיראק לטובת העמקת ההשפעה האיראנית והשפעת המיליציה, תוך רתימתם להתנגדות להשפעת התרבות המערבית. המוסד מסייע לסטודנטים באמצעות תמיכה כספית והכשרות שונות.[18]
- אגודת הצופים של האימאם חוסיין: נוסדה בשנת 2012 ופועלת בקרב הדור הצעיר לטובת הטמעת האידאולוגיה הפוליטית האיראנית והפצתה בקרב צעירים בעיראק. תנועת הצופים של גדודי חזבאללה בעיראק משתפת פעולה עם תנועת נוער לבנונית המזוהה עם ארגון חזבאללה בלבנון. במסגרת שיתוף הפעולה בין תנועות הנוער, חניכי "אגודת צופי האימאם חוסיין" נשלחו למחנות בלבנון ובאיראן.[19]
אידאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מתוקף הזדהותה עם איראן, המיליציה דוגלת באידאולוגיה האיראנית-המהפכנית של שלטון חכם ההלכה.[20] אידאולוגיה זו מתבססת על אמונת הזרם התרי-עשרי באסלאם השיעי, לפיה האימאם השנים-עשר ששלט באסלאם, מוחמד אל-מהדי, נעלם בשנת 940 ועתיד לחזור באחרית הימים כדמות משיחית שתמלא את העולם בצדק.[21] מתוך אמונה זו, נגזרת אידאולוגיית שלטון חכם ההלכה שעיצב המנהיג העליון של איראן המהפכנית, רוחאללה ח'ומייני. לפיה, חכם ההלכה מהווה ממלא מקום לאימאם הנעלם עד לשיבתו. בזמן זה, תפקידו של חכם ההלכה הה=וא לבסס ממשלה אסלאמית עולמית ולהכין את שלטון האימאם העתידי, כאשר הממשלה היחידה שמייצגת נאמנות כנה לאל היא איראן המהפכנית.[22] לכן, מתוקף צידודה באידאולוגיית שלטון חכם ההלכה, המיליציה מתייחסת לאיראן ולמנהיג העליון עלי ח'אמנאי כמקור הסמכות הדתית והפוליטית שלה.[23]
עם זאת, המיליציה מדגישה אלמנטים עיראקיים במטרה להצניע את זיקתה לאיראן. כך, המיליציה מציגה את ארגון דאעש כאויב מרכזי, שהפעילות נגדו מכוונת ממניעים פטריוטיים עיראקיים לטובת הגנה על המדינה. בנוסף, המיליציה מדגישה אלמנטים שיעיים, כגון הנפת תמונתו של האימאם חוסיין על-ידי פעיליה, מעשה שנחשב לסמל הקרבה עבור העדה.[24]
אופי הפעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר נסיגת צבא ארצות הברית מעיראק בשנת 2011, המיליציה נצרכה לשנות את אופי פעילותה, שמאז הקמתה כוונה לפגיעה בכוחות האמריקניים במדינה.[25] ניתן להתייחס למספר תחומי פעילות מרכזיים של המיליציה בעשור השני והשלישי של המאה ה-21:
הלחימה בסוריה נגד ארגוני המורדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כחלק ממלחמת האזרחים בסוריה שפרצה בשנת 2011, איראן חתרה להגדלת השפעתה במדינה באמצעות הצבת יועצים ולוחמים מטעמה, וכן באמצעות הצבת לוחמים מארגונים הנאמנים לה, ובכללם מיליציית "גדודי חזבאללה". מספר הלוחמים שהוצבו בסוריה מטעם המיליציה עמד על כ-1,000, ורובם רוכזו באזור אל-בוכמאל הקרוב לגבול סוריה-עיראק, מתוך אינטרס איראני לבסס השפעה במרחב גבול זה.
מעבר לכך, המיליציה השתתפה בלחימה במרחב חלב בין השנים 2015–2017 לצד הצבא הסורי, שריכז מאמץ בשחרור אזורים חיוניים בצפון המדינה מידי ארגוני המורדים. בלחימה זו המיליציה שיתפה פעולה עם מיליציות שיעיות נוספות, שפעלו בפיקודו הישיר של קאסם סולימאני, שנכח בשטח באופן אישי. המיליציה גם נטלה חלק באבטחת העיר חלב.[26]
הלחימה נגד דאעש במסגרת אל-חשד א-שעבי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארגון אל-חשד א-שעבי הוקם בשנת 2014, עת ארגון דאעש הגיע לשיא הישגיו, שכללו בין היתר את ההשתלטות על העיר מוסול. הקמת אל-חשד א-שעבי נועדה לחזק את הלחימה נגד דאעש, כך שגם המיליציה, כארגון המסונף לאל-חשד א-שעבי, השתתפה בלחימה נגד הארגון. עיקר מעורבותה של המיליציה בלחימה הייתה בשתי ערים מרכזיות – פלוג'ה ותלעפר.
במאי 2016 השתתפה המיליציה בכיבוש העיר פלוג'ה שבמרכז עיראק, תוך פגיעה בתושבים הסונים של העיר, שכללה ביזה של רכושם, חקירת מאות מהם בעינויים, פגיעה במאות מהם והריגה של לפחות 65.[27] בסוף 2016 השתתפה המיליציה גם בקרבות לכיבוש העיר מוסול לצד מיליציות שיעיות נוספות.
באוקטובר 2016 השתתפה המיליציה בכיבוש העיר תלעפר שבצפון-מערב המדינה, בקרבת הגבול הסורי. מבצע זה התממש בסיועם של יועצים איראניים, ובמהלכו המיליציות השותפות השתלטו על שדה תעופה בקרבת העיר. לאחר הצלחת המבצע, המיליציה, יחד עם מיליציות שיעיות אחרות, השיגו שליטה על אחת הדרכים המובילות לסוריה. שליטה באזור זה אפשרה להן לבצע באזור פעולות ביטחון שוטף לאורך הגבול, לרבות הצבת מחסומים מטעמן.
לאחר שמוגר ארגון המדינה האסלאמית בעיראק, החלה המיליציה להתמקד בפעולות סיכול נגד הארגון תחת אל-חשד א-שעבי, והיא משתתפת בהחזקת שטחים שנשלטו בעבר על-ידי דאעש.[28]
חטיפת אליזבט צורקוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרץ 2023 נחטפה החוקרת הישראלית-רוסייה אליזבט צורקוב, על-ידי "גדודי חזבאללה". החטיפה אירעה בבגדאד, על רקע ניסיונותיה של החוקרת ליצור קשר עם אזרח שיעי שבן דודו פעיל במיליציה.[29] במסגרת פרסום הפרשה, המיליציות השיעיות בעיראק המזוהות עם איראן הציגו את החוקרת כסוכנת מוסד, על רקע ריאיון שקיימה בו שיבחה את איש הדת השיעי מוקתדא א-סדר, המתנגד למעורבות האיראנית במדינה.[30] בחודש נובמבר 2023 פורסם סרטון ראשון של צורקוב שבו היא מתוודה בעברית על היותה סוכנת לכאורה שנשלחה לעיראק מטעם המוסד וה-CIA על מנת לזרוע פילוג בין העדות השונות במדינה ומבקשת לעצור את המלחמה בעזה ולאפשר את שחרור כל החטופים משבי חמאס.[31]
פעילות נגד ישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-22 בדצמבר 2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל, קיבל הארגון אחריות, לטענתו, על ירי כטב"ם לעבר העיר אילת, שיורט בהצלחה על ידי ירדן.[32]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מיליציית "גדודי חזבאללה" (בערבית)
אתר האינטרנט הרשמי של מועצת א-זיינביאת (בערבית)
אתר האינטרנט הרשמי של מרכז אל-הדף למחקרים (בערבית)
אתר האינטרנט הרשמי של המוסד האקדמי א-נוּחַ'בּ (בערבית)
אתר האינטרנט הרשמי של אגודת הצופים של האימאם חוסיין (בערבית)
- גדודי חזבאללה: מיליציה פרו-איראנית דומיננטית הפועלת בעיראק, באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור
יוסי מלמן, מי אתה אבו-מהדי אל-מוהנדס?, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2019- עליית המיליציות השיעיות בעיראק: איום צומח על ישראל, באתר מכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון
- נטע בר, מקבוצה שולית לגרורה מסוכנת: הכירו את "גדודי חיזבאללה" בעיראק, באתר ישראל היום, 29 בדצמבר 2019
- דניאל סלאמה, חסות איראנית, אימונים מנסראללה: זה הארגון שחטף את הישראלית בעיראק, באתר ynet, 5 ביולי 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ , גדודי חזבאללה: דיוקנה של מיליציה שיעית-עיראקית, המופעלת ע"י כוח קדס, כזרוע מרכזית לקידום האינטרסים האיראנים בעיראק, מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, 2020, עמ' 7
- ^ Michael Knights, Aya Yousuf and Hamdi Malik, Kataib Hezbollah and Kaf Celebrate Attacks on Americans, The Washington Institute for Near East Policy, 30/11/2022
- ^ 1 2 Michael Knights, Crispin Smith and Hamdi Malik, Profile: Badr Organization, The Washington Institute for Near East Policy, 02/09/2021
- ^ Michael Knights, The Evolution of Iran’s Special Groups in Iraq, CTC Sentinel, Combating Terrorism Center at West Point, 2010, עמ' 12-13
- ^ Michael Knights, Back into the Shadows? The Future of Kata’ib Hezbollah and Iran’s Other Proxies in Iraq, CTC Sentinel, Combating Terrorism Center at West Point, 2020, עמ' 2
- ^ Iraq paramilitary chief slain alongside Soleimani was Tehran’s man in Baghdad, The Times of Israel, 03/01/2020
- ^ שחר קליימן, לא רק סולימאני: שאר מחוסלי התקיפה, באתר ישראל היום, 03/01/2020
- ^ Michael Knights, Back into the Shadows? The Future of Kata’ib Hezbollah and Iran’s Other Proxies in Iraq, CTC Sentinel, Combating Terrorism Center at West Point, 2020, עמ' 3
- ^ Renad Mansour and Faleh A. Jabar, The Popular Mobilization Forces and Iraq's Future, Beirut, Lebanon: Carnegie Middle East Center, 2017, עמ' 6
- ^ Michael Knights, Back into the Shadows? The Future of Kata’ib Hezbollah and Iran’s Other Proxies in Iraq, CTC Sentinel, Combating Terrorism Center at West Point, 2020, עמ' 9
- ^ Abu Fadak Al-Mohammedawi a.k.a. Abd al-Aziz Malluh Mirjirash al-Muhammadawi, Counter Extremism Project
- ^ , המיליציות הפרו-איראניות בעיראק – תמונת מצב, מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, 06/11/2022, עמ' 7
- ^ Amir Al-Kaabi and Michael Knights, Kataib Hezbollah’s Escalating Feud with the Iraqi Security Forces, The Washington Institute for Near East Policy, 19/05/2023
- ^ Michael Knights, Back into the Shadows? The Future of Kata’ib Hezbollah and Iran’s Other Proxies in Iraq, CTC Sentinel, Combating Terrorism Center at West Point, 2020, עמ' 4
- ^ Inna Rudolf, Holy Mobilisation: The Religious Legitimation behind Iraq’s Counter-ISIS Campaign, London: The International Centre for the Study of Radicalisation, 2018, עמ' 3-4
- ^ 1 2 Michael Knights, Back into the Shadows? The Future of Kata’ib Hezbollah and Iran’s Other Proxies in Iraq, CTC Sentinel, Combating Terrorism Center at West Point, 2020, עמ' 11
- ^ Michael Knights, Back into the Shadows? The Future of Kata’ib Hezbollah and Iran’s Other Proxies in Iraq, CTC Sentinel, Combating Terrorism Center at West Point, 2020, עמ' 11-12
- ^ , גדודי חזבאללה: דיוקנה של מיליציה שיעית-עיראקית, המופעלת ע"י כוח קדס, כזרוע מרכזית לקידום האינטרסים האיראנים בעיראק, מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, 2020, עמ' 18
- ^ Hamdi Malik, Crispin Smith and Michael Knights, Profile: Imam Hussein Scout Association, The Washington Institute for Near East Policy, 29/04/2021
- ^ Renad Mansour and Faleh A. Jabar, The Popular Mobilization Forces and Iraq's Future, Beirut, Lebanon: Carnegie Middle East Center, 2017, עמ' 13
- ^ מאיר בר-אשר ומאיר חטינה, האסלאם: היסטוריה, דת, תרבות, ירושלים: מאגנס, 2017, עמ' 342-343
- ^ Rouhollah Ramazani, Revolutionary Iran: Challenge and Response in the Middle East, Baltimore: The Johns Hopkins University Press, 1987, עמ' 19-21
- ^ Rikar Hussein, Mehdi Jedinia and Michael Lipin, Iran's Iraqi Militia Proxy Kataeb Hezbollah Explained, VOA News, 31/12/2019
- ^ , גדודי חזבאללה: דיוקנה של מיליציה שיעית-עיראקית, המופעלת ע"י כוח קדס, כזרוע מרכזית לקידום האינטרסים האיראנים בעיראק, מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, 2020, עמ' 11
- ^ Michael Knights, Iran’s Expanding Militia Army in Iraq: The New Special Groups, CTC Sentinel, Combating Terrorism Center at West Point, 2019, עמ' 1
- ^ , גדודי חזבאללה: דיוקנה של מיליציה שיעית-עיראקית, המופעלת ע"י כוח קדס, כזרוע מרכזית לקידום האינטרסים האיראנים בעיראק, מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, 2020, עמ' 28-29
- ^ Ned Parker and Jonathan Landay, Special Report: Massacre reports show U.S. inability to curb Iraq militias, Reuters, 23 August 2016
- ^ , גדודי חזבאללה: דיוקנה של מיליציה שיעית-עיראקית, המופעלת ע"י כוח קדס, כזרוע מרכזית לקידום האינטרסים האיראנים בעיראק, מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, 2020, עמ' 29-32
- ^ Elizabeth Tsurkov's kidnappers reportedly tried to transfer her to Iran, i24NEWS, 17/07/2023
- ^ רועי קייס, במקום הלא נכון, בזמן הלא נכון: מאחורי חטיפת אליזבט צורקוב, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 21 ביולי 2023
- ^ גיא אלסטר, "מודה" בריגול ומדברת על המלחמה בעזה: סרטון ראשון של החטופה הישראלית בעיראק, באתר וואלה, 13 בנובמבר 2023
- ^ יוסי נכטיגל, חזית נוספת- 'גדודי חזבאללה' שיגרו כטב"ם לישראל; יורט בירדן, באתר כיכר השבת, 22 בדצמבר 2023.