גורם מסרטן

גורם מסרטן (או קַרְצִינוֹגֶן) הוא מונח המתייחס לגורמים המעודדים התפתחות של סרטן באדם או בבעלי חיים. הקרצינוגניות יכולה לבוא לידי ביטוי על ידי עידוד ישיר של סרטן או על ידי הכנה של תנאים המאפשרים לו להתפתח, וזאת בעקבות ערעור היציבות הגנטית או בשל שיבוש של תהליכים מטבוליים בתא. ההנחה המקובלת היא שישנן שלוש קבוצות של גורמים מסרטנים (קרצינוגנים): חומרים כימיים, נגיפים וגורמים פיזיקליים.

חלוקה לפי רמת ודאות

גופי מחקר ובריאות כמו הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן (IARC) ששייכת לארגון הבריאות העולמי או משרד הבריאות בישראל, מחלקים את רשימת הגורמים המסרטנים לשלוש קבוצות, לפי מידת הוודאות שקיימת לגבי עד כמה הם מסרטנים.

גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם -קבוצה 1 - גורמים שידוע בוודאות כי הם גורמים למחלות סרטן בבני אדם.
גורמים המוכרים כמסרטנים סבירים בבני אדם - קבוצה 2A - גורמים שידוע בוודאות שהם עלולים לגרום סרטן בקרב בעלי חיים ויש הוכחות מוגבלות שהם עשויים לגרום סרטן בבני אדם.
גורמים המוכרים כמסרטנים סבירים - קבוצה 2B - גורמים שקיימות הוכחות מסוימות, שאינן מספקות, כי הם עלולים לגרום סרטן, הן לבני אדם והן לבעלי חיים.

העובדה כי גורם כלשהו מסווג גורם מסרטן וודאי, נוגעת לאיכות הראיות לכך שהוא אכן מסרטן, ואינה אומרת עד כמה גורם זה מגביר את הסיכון לחלות בסרטן. שני גורמים מסרטנים יכולים להיות בסיווג של "מסרטן וודאי לבני אדם" אבל אחד מהם יכול להגביר את הסיכון לחלות בסרטן בעשרות או מאות אחוזים ואילו האחר מגביר את התחלואה רק באחוזים בודדים.

כמו כן החשיפה לגורמי סיכון שונים יכולה להשתנות בצורה משמעותית. עישון טבק, זיהום אוויר או אלכוהול הם מסרטנים וודאים בבני אדם שיש אליהם חשיפה נרחבת ואילו גורמים מסרטנים אחרים כמו יציקת ברזל ופלדה או ייצור של צבעי מגנטה משפיעים בעיקר כחשיפה תעסוקתית על אנשים העובדים בתעשיות אלו. היבט נוסף הוא שלא כל סוגי הסרטן הם קטלניים באותה המידה לכן גורמי סרטן מסוימים גורמים לתמותה משמעותית ואילו אחרים גורמים לסרטנים שאחוז הריפוי בהם גבוה.

גורמים כימיים

מחקרים אפידמיולוגיים בארצות שונות, וגם מחקרים הנעשים לגבי תפוצת הסרטן בקרב קבוצות מהגרים, מצביעים על כך כי מספר גדול של גידולים (שאתות) נגרמים כתוצאה מגורמים סביבתיים, הכוללים גם תרכובות כימיות טבעיות או מלאכותיות. כבר בשנת 1577 הובחן הקשר שבין סרטן העור ובין היחשפות לפיח, כשנתגלו מקרים רבים של סרטן בעור כיס האשכים אצל נערים שעבדו כמנקי ארובות ונחשפו חשיפה ממושכת לפיח ולחומר מסרטן הנמצא בו.

רק בשנים 1915–1918 הוכח הקשר בין חשיפה לחומר מסרטן ובין סרטן העור, על ידי משיחה נשנית של עטרן הפחם על עור ארנבות. כעבור שנים מספר בודד החומר המסרטן הראשון - "בנזנתרצן 1" ולאחריו "בנזנתרצן 2", ומאז זוהו עוד מאות חומרים שגרמו סרטן בחיות מעבדה, בתרביות תאים ובאדם, למשל: בנזו-פירין ודימתילניטרוסאמין המצויים בעטרן הטבק וגורמים סרטן בדרכי הנשימה; קבוצה גדולה של אמינים ארומטיים (כגון נפתילאמין); צבעי אנילין ותרכובות ארסן; אדי ויניל כלוריד (משמש בתעשיית הפלסטיק); סיבי אזבסט (נמצא קשר בין חומר זה לסרטן קרום הריאה). נוסף על המסרטנים המלאכותיים, יש גם מסרטנים טבעיים, כגון אפלטוקסין - הפרשת שמרים הצומחים על אגוזים מסוימים (נמצא קשר בינו ובין סרטן הכבד).

איננו מכירים את כל החומרים המסרטנים המצויים בסביבה, ועדיין אין לנו מבחן כימי רחב טווח המזהה חומרים מסרטנים. על פי רשימת 1 IARC - CARCINOGENIC TO HUMANS המופיעה באתר המשרד להגנת הסביבה, נמנים לפחות כארבעים חומרים מסרטנים באופן וודאי. משרד הבריאות האמריקני מפרסם מדי שנתיים רשימות מעודכנות של גורמים מסרטנים. על פי פרסומי המשרד בשנת 2006 ישנם 228 גורמים, המתחלקים בין ידוע מבחינה ניסויית, לבין צפוי במידה סבירה.

גורמים ביולוגים

במחקרים רבים על וירוס הפפילומה הוכח בבני אדם קשר ישיר בין נגיפים ובין מחלות הסרטן, כבר בתחילת המאה ה-20 נמצא קשר ישיר בין נגיפים לסרטן בחיות מעבדה. תחילה הוכח כי סרטן הדם (לוקמיה) וסרקומה (גידול ממאיר שמקורו בעצם, בסחוס או ברקמת חיבור אחרת) עשויים להיגרם על ידי נגיף. רק בשנות ה-50 הצליחו לבודד נגיף אונקוגני ראשון, נגיף הפוליומה.

הקושי הגדול בהוכחת הקשר בין נגיף לסרטן נעוץ בעובדה שהימצאות נגיף ברקמה סרטנית איננה הוכחה שהנגיף גרם את הסרטן, שכן נגיפים מצויים גם ברקמות תקינות שונות של בעלי חיים; קרוב לוודאי שהנגיף רק "מתאחסן" ברקמה. לאחרונה בודדו בקופים נגיפים מעוררי גידולים (שאתות).

גורמים פיזיקליים

חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית מייננת כמו קרני רנטגן או אור אולטרה סגול עלולה לגרום לסרטן. חשיפה לחומריים רדיואקטיביים הפולטים קרינות מסוגים: אלפא, בטא וגמא עלולה לגרום לגידולים סרטניים שונים.

הקשר בין חשיפה לקרינה והתפתחות סרטן מבוססים בעיקר על אוכלוסיות שנחשפו לכמויות גבוהות יחסית של קרינה מייננת כמו ניצולי ההפצצות האטומיות שהוטלו על יפן, אנשים שנחשפו לקרינה בכורים גרעיניים, ואנשים שעברו טיפולים רפואיים בקרינה מייננת לצורך אבחון או ריפוי.

הקרינה המייננת פוגעת במרקם של התאים, ואם הם לא נהרסו לגמרי, בתהליך התיקון שלהם, הם עלולים לתקן את עצמם בצורה שגויה ולעבור מוטציה.

קרינת השמש כוללת קרינה בתחום העל-סגול שהיא קרינה מייננת, ועלולה לגרום לסרטן העור (מלנומה). חשיפה ממושכת לקרינת השמש (למשל לצורך שיזוף) יכולה לגרום לכוויות בעור, אך לקרינת השמש יש השפעה מצטברת גם ללא הופעת כוויות.

קיימת סברה כי חשיפה לקרינה בלתי מייננת ברמות גבוהות, כמו, למשל, קרינת מיקרוגל ו-UHF הנפלטת מאנטנות שידור, וכן לשדות מגנטיים חזקים שמקורם בקווי מתח גבוה, עלולה לגרום לסרטן. עם זאת, למרות מחקרים רבים בתחומים אלה, לא הוכח קשר ישיר בין שימוש בטלפון סלולרי או שהיה בקרבה לאנטנות או מתקני חשמל לבין תחלואה בסרטן. ההמלצה על המעטה בשימוש בטלפון סלולרי ותקני בטיחות בתחומים אלה מסתמכים על עקרון הזהירות המונעת.

ראו גם

השפעת הגנטיקה על הסרטן:

אונקוגן - מוטציה גנטית המגדילה סיכויי סרטן
גן מדכא סרטן

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גורם מסרטן בוויקישיתוף

רשימת חומרים מסרטנים, אתר משרד הבריאות, פרסומי הוועדה הבין משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגנים וטרטוגנים
גורם מסרטן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
חומרים מסרטנים, דף שער בספרייה הלאומית