הפארק הלאומי W
 | |||||||||||
| פיתולי נהר ניז'ר בצורת האות W בגבולו המערבי של הפארק הלאומי במדינת ניז'ר | |||||||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||
| מידע כללי | |||||||||||
| תאריך הקמה |
1954  | ||||||||||
| נתונים ומידות | |||||||||||
| שטח | 10,182.8 קילומטר רבוע | ||||||||||
| מיקום | |||||||||||
| מדינה |
 בורקינה פאסו בנין ניז'ר | ||||||||||
| קואורדינטות | 12°00′N 2°30′E / 12°N 2.5°E | ||||||||||
  | |||||||||||
הפארק הלאומי W (בצרפתית: Parc national du W) הוא שמם של שלושה פארקים לאומיים השוכנים במשולש הגבולות של ניז'ר, בנין ובורקינה פאסו ששטחם הכולל הוא 10,182.8 קמ"ר. סביב הפארק משתרעים אזורי שימור מסוגים שונים. הפארק זכה לשמו בשל פיתולי הנהר ניז'ר בגבולו המערבי, שקטע מהם הוא בצורת האות "W". חלקו של הפארק, בשטח של 2,200 קילומטרים רבועים בתחומי מדינת ניז'ר הוכרז כאתר מורשת עולמית בשנת 1996. ב-2017 ההכרזה הורחבה גם לפארק הלאומי ארלי בבורקינה פאסו ולפארק הלאומי פנג'ארי בבנין, כך שמאז האתר כולל את כל קומפלקס הפארקים הלאומיים W-ארלי-פנג'ארי.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפארק משתרע על הגדה הימנית של נהר ניז'ר ומערבה ממנה, ושטחו מישורי ונע בין גבהים של 200 עד 420 מטר מעל גובה פני הים. הוא נמצא בקו התפר שבין הסוואנה הסודאנו-גינאית, האזור הסודאני והסאהל, ורוב שטחו מכוסה באדמה בלתי פורייה בה גדלים שיחים האופייניים לסוואנה. בחלקו של הפארק הסמוך לנהר ניז'ר משתרע אזור ביוטי עצמאי הנהנה משפע מים ומאיכות אדמה טובה יחסית.
האקלים בפארק הוא טרופי ומתאפיין בחורף חמים ויבש מנובמבר עד אפריל, ובקיץ חם מאוד עם עונת מונסון גשומה.
החי והצומח
[עריכת קוד מקור | עריכה]החי כולל יותר מ-70 מיני יונקים, כ-350 מיני עופות, וכן זוחלים ודגים אופייניים לנהר ניז'ר. על היונקים נמנים חזיר היבלות המצוי, אריות, הסרוואל, נמרים, 2,350 פרטים של היפופוטם, 1,250 פילים, הברדלס, הקרקל, הבבון, השנבוב, בובאל מערבי, אוריבי, צבי אדום חזית, והתאו האפריקני.
בעבר היה מצבם של בעלי החיים בתחומי פארק W בניז'ר טוב מאלה שבמדינות השכנות, אשר היו חשופות לאיומים בדמות מרעה יתר וציד בלתי חוקי. ההסכם הבינלאומי ללוחמה בציד הבלתי חוקי (Accord transfrontaher de lutte contre le braconnage) לא נאכף כדבעי בבנין ובבורקינה פאסו במשך שנים רבות, וזאת אף על פי שמדינות אלה זכו לתמיכה כספית בינלאומית בהיקף רחב מזה שזכתה לו ניז'ר. עם זאת, לאחר מגעים ממושכים הוכרז האזור כולו כשמורה ביוספרית אחת בשנת 2002, ושלוש המדינות פועלות בשיתוף פעולה ושוקלות הקמת מנגנון ניהול משותף. ואולם בעיות מרעה היתר, הציד הבלתי חוקי והפיכת שטחי פרא לשטחים חקלאיים נותרו בעינן.
בסוואנה שבתחומי הפארק נסקרו סך הכל 454 מיני צמחים, ובין אלה שני מיני סחלביים אנדמיים למקום. הצומח ערוך בשישה אזורים שונים הכוללים סוואנת שיחים, סוואנת עצים, סוואנת עצים עונתית לאורך נהרות אכזב, חורש סוואנה חצי עונתי, חורש ירוק-עד וצמחייה זמנית במישורי ההצפה לאורך נהר הניז'ר.
נוכחות אנושית
[עריכת קוד מקור | עריכה]נוכחות אנושית באזור החלה לפני כ-200,000 שנים. כיום חיים בתחומי הפארק ובסביבתו כ-410,000 איש, המשתייכים לעשר קבוצות אתניות שונות ומתגוררים ב-1,050 כפרים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
 | |
|---|---|
|