טריקלה
 | |
| הנהר לית'אוס הזורם דרך העיר טריקלה | |
| מדינה |
 יוון |
|---|---|
| מחוז | תסליה |
| יחידה אזורית | טריקלה |
| ראש העיר | דימיטריס פאפאסטרג'יו |
| תאריך ייסוד | המאה ה-4 לפנה"ס |
| שטח | 69.2 קמ"ר |
| גובה | 115 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 61,608 (2021) |
| ‑ צפיפות | 134 נפש לקמ"ר (2011) |
| קואורדינטות | 39°33′18″N 21°46′06″E / 39.555°N 21.768333333333°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
| http://www.trikalacity.gr | |
טְרִיקָלַה (ביוונית: Τρίκαλα) היא עיר בצפון מערב יוון בחבל תסליה ובירת מחוז טריקלה. העיר שוכנת 328 ק"מ צפונית מערבית לאתונה, 145 ק"מ מזרחית ליואנינה ו-214 ק"מ דרומית מערבית לסלוניקי.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התיישבות אנושית מאורגנת באזור מתוארכת לתקופת האבן החדשה, עידן הממלכה התראקית. העיר נוסדה במאה ה-4 לפנה"ס ומוזכרת בכתבי הומרוס בשם טריקה. לפי המיתולוגיה היוונית, 3 מהארגונאוטים והאל אסקלפיוס נולדו בעיר. בטריקלה מצויים שרידים ארכאולוגיים רבים מהתקופה ההלניסטית והרומית ובכלל זה רצפות פסיפס, סטואה ומרחצאות. לאחר הפיצול באימפריה הרומית, עברה העיר לשליטת האימפריה הביזנטית ובמהלך המאה ה-6 נבנתה במקום מצודה. במהלך המאה ה-10 נכבשה העיר על ידי צבא האימפריה הבולגרית הראשונה וחזרה לידיים ביזנטיות עם קריסתה. בראשית המאה ה-13 נשלטה העיר על ידי נסיכות וולאכיה ועד ראשית המאה ה-15 הפכה לאזור קרבות ונכבשה לסירוגין על ידי נסיכות אפירוס, האימפריה הבולגרית השנייה, דספוטט סרביה והביזנטים.
צבא האימפריה העות'מאנית בראשות הסולטאן באיזיט הראשון כבש את העיר לראשונה ב-1394, אך הביזנטים חזרו והשתלטו עליה בעת תקופת בין המלכים של האימפריה. ב-1413 כבש מהמט הראשון את העיר והיא נותרה בחזקת העות'מאנים, עד המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878). במסגרת סיכומי קונגרס ברלין הועברה העיר לשליטת ממלכת יוון, אך במהלך המלחמה היוונית-עות'מאנית (1897), נכבשה העיר בידי העות'מאנים ונותרה בידיהם למשך 6 חודשים. באפריל 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה נכבשה העיר על ידי הורמאכט ונמסרה לשליטת הכוחות האיטלקים. בשנות מלחמת העולם השנייה שימשה טריקלה כבירת מדינת החסות האיטלקית; נסיכות פינד ומקדוניה. טריקלה שוחררה ב-18 באוקטובר 1944.
מבנים ותשתיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בטריקלה נמצא בית החולים האזורי של המחוז. בעיר 20 בתי ספר על יסודיים, שלוחה של אוניברסיטת תסליה וכן מכללה טכנולוגית. בעיר מספר מוזיאונים וביניהם המוזיאון הארכאולוגי, מוזיאון הפולקלור ומוזיאון להיסטוריה של האתלטיקה. הרשות המקומית מספקת תשתיות אינטרנט באמצעות תקשורת אלחוטית ללא תשלום לתושבי העיר. בטריקלה פועלות קבוצות כדורגל וכדורסל המתחרות בליגה היוונית העליונה.
אתרים היסטוריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס הראשון הקים את המצודה אשר מהווה אחד מסמלי העיר. ב-1336 הרחיב הקיסר אנדרוניקוס השלישי את ביצוריה והוסיף לה חומה שלישית, כחלק מהמאבק עם הממלכה העות'מאנית המתחזקת. מצודה זו שימשה את העות'מאנים כמתקן כליאה בו עונו והוצאו להורג מורדים מבני האוכלוסייה המקומית, במיוחד במהלך המאה ה-19[1]. מסגד עות'מאן פאשה, תוכנן ונבנה במאה ה-16 על ידי האדריכל הנודע סינאן לכבודו של עות'מאן, בנו של הסולטאן סולימאן הראשון. קוטר פנים המסגד 18 מטרים וגובהו 22 מטרים ובשנת 1993 בוצעו בו שיפוצים נרחבים[2]. בעיר מצויות מספר כנסיות עתיקות מקצתן נבנו עוד במאה ה-16, כגון כנסיית הקדושים המגינים וכנסיית דמטריוס הקדוש וחלקן במהלך המאה ה-19 כחלק מההתעוררות הלאומית היוונית, כגון כנסיית סטפן הקדוש[3].
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך שנות ה-60 חלה ירידה משמעותית בכמות האוכלוסין בשל הגירת עבודה, בעיקר לגרמניה המערבית. המגמה השתנתה במהלך שנות ה-80, כאשר התייצבות כלכלית ביוון והשקעות זרות הביאו ליצירת מקומות עבודה באזור העיר. בשנת 2001 כמות האוכלוסין בעיר חזרה למספרה מראשית שנות ה-60[4].
אקלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעיר טריקלה שורר אקלים ים תיכוני. הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 16.1oc וערכי הקיצון נעים בין 5oc בחודש ינואר ועד 27oc בחודש יולי. כמות המשקעים השנתית הממוצעת עומדת על 757 מילימטרים, כאשר החודש הגשום בשנה הוא דצמבר בו בממוצע ישנם 17 ימים גשומים ו-125 מילימטרים של גשם.
הקהילה היהודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יהדות יוון
ראשוני היהודים בעיר היו הרומניוטים אשר הגיעו אליה במהלך המאה ה-3. אזכור ליישוב יהודי בעיר טריקלה מצוי בתעודות מתקופת האימפריה הביזנטית. בהמשך, היהודים שחיו בחופש ושגשוג תחת שלטון האימפריה הבולגרית השנייה, נלחמו לצד הבולגרים מול העות'מאנים. כפעולת עונשין, הגלה הסולטאן באיזיט הראשון קבוצה גדולה מיהודי העיר והפכם לעובדי כפייה, אשר כונו בטורקית עות'מאנית Sürgün[5]. בהמשך תועדו יהודים אילו כקהילה נפרדת באיסטנבול, אשר נטמעה בהדרגה בקהילה הספרדית הגדולה בעיר עד שחדלה מלהתקיים בראשית המאה ה-17[6]. בין השנים 1421–1452 התגוררו בעיר טריקלה וסביבותיה 387 משפחות יהודיות[6].
הסולטאן העות'מאני באיזיט השני הזמין את מגורשי ספרד להתיישב ברחבי האימפריה העות'מאנית בכלל זה בחבל הבלקן. היהודים שהיו אוריינים ובעלי מקצוע נקלטו היטב במסגרותיה של האימפריה החדשה ושגשגו. בחלק מקהילות יוון התמזגה הקהילה הספרדית עם הרומניוטים ובקהילות אחרות כגון טריקלה שינו היהודים הספרדים בכמותם הרבה את צביון הקהילה אשר הפכה מרומניוטית לספרדית[7]. בין 1520 ל-1530 נמנו בטריקלה 181 בתי אב יהודיים[8] ובאמצע המאה ה-16 נמנו בעיר 1,000 יהודים ובכלל זה פליטים שהגיעו מממלכת הונגריה[6].
תהליך נסיגתה של האימפריה העות'מאנית שלווה במשבר כלכלי קשה וההתעוררות הלאומית ביוון החל מסוף המאה ה-18 הביאו גם את קהילת טריקלה לכדי משבר ואוכלוסייתה הלכה והצטמצמה. ב-1770 פרץ מרד יווני כושל כנגד העות'מאנים שלווה בהתקפות ומעשי שוד כנגד בני הקהילה. בראשית המאה ה-20 מנתה הקהילה 800 נפשות ובניה עסקו בסחר בדים, חלפנות כספים ונפחות. בקהילה פעלו מקהלת ילדים, תלמוד תורה, 3 בתי כנסת ומקווה. ההנחיה ההלכתית ניתנה למוסדות הקהילה באמצעות רבני קהילת יואנינה. ההתעוררות הלאומית היוונית לוותה גם באירועים אנטישמים ובעיר תועדו עלילות דם בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20. במהלך שנות ה-20 החלה התעוררות ציונית בקרב יהודי העיר ונפתח סניף של ארגון חובבי ציון[6].
בפרוץ מלחמת איטליה–יוון ירד מספרם של בני הקהילה ל-500 נפשות. באפריל 1941 כבשה גרמניה הנאצית את יוון והממלכה חולקה ל-3 אזורי שליטה: גרמני, בולגרי ואיטלקי. העיר טריקלה נכללה באזור השליטה האיטלקי וזאת עד לכניעתה של איטליה לבעלות הברית בספטמבר 1943. כשהחלו רדיפות היהודים הצליחו 450 מיהודי טריקלה להימלט לכפרים מבודדים בהרים, או נמלטו לטורקיה ודרכה לארץ ישראל. האוכלוסייה, הכנסייה והמחתרת היווניות סייעו באופן פעיל בהמלטות והסתרת יהודי הקהילה. ב-25 במרץ 1944 הצליחו הנאצים לעצור 50 יהודים מקהילת טריקלה ולגרשם למחנה ההשמדה אושוויץ, שם נספו כולם. לאחר תום המלחמה היגרו בהדרגה ניצולי טריקלה לארצות הברית, אתונה ומדינת ישראל בה היו שותפים להקמת מושב נווה ימין[9]. ב-1946 מנתה הקהילה 267 נפשות וב-1967 צומצם מספרה לכדי 100 נפשות[6]. בראשית המאה ה-21 התגוררה בעיר קהילה יהודית קטנה בת 50 נפשות ולה בית כנסת אחד. בעיר קיים בית עלמין יהודי אשר חולל בשנת 2000 בידי קבוצת נאו-נאצים יוונים. בית העלמין שוקם, שופץ ומתוחזק בידי בני הקהילה[6].
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אמברג, בוואריה, גרמניה
בראשוב, רומניה (מ־2005)
צ'ונגצ'ינג, הרפובליקה העממית של סין
טלנס, צרפת
טוסון, אריזונה, ארצות הברית
פיאטיגורסק, סטברופול, רוסיה
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לאה בורנשטיין מקובצקי וברכה ריבלין, "טריקלה", בתוך: ברכה ריבלין (עורכת), פנקס הקהילות: (10) יוון, ירושלים: יד ושם, תשנ"ט 1998, עמ' 125–131.
- Bowman, Steven, The Agony of Greek Jews 1940-1945, Stanford University Press, California, U.S.A, 2009.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של טריקלה- גדעון רפאל, "יהדות יוון בשואה", באתר המכון ללימודי השואה ע"ש ח. אייבשיץ .
- הקהילה היהודית בטריקלה, "סקירה היסטורית", באתר איחוד הקהילות היהודיות ביוון.
טריקלה (יוון), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ המצודה הביזנטית, "סקירה היסטורית", באתר "הרשות המקומית טריקלה" (ביוונית).
- ^ מסגד עות'מאן פאשה, "סקירה היסטורית", באתר "הרשות המקומית טריקלה" (ביוונית).
- ^ כנסיות בעיר טריקלה, "סקירה כללית והיסטורית", באתר "הרשות המקומית טריקלה" (ביוונית).
- ^ אוכלוסיית העיר טריקלה, "סקירה רב שנתית", באתר "הרשות המקומית טריקלה" (ביוונית).
- ^ בימינו, ישנם יהודים מתפוצות הבלקן הנושאים שם משפחה זה.
- ^ 1 2 3 4 5 6 קהילת יהודי טריקלה, "סקירה היסטורית", באתר "הספרייה היהודית המקוונת" (באנגלית).
- ^ מינה רוזן (עורכת), ימי הסהר-פרקים בתולדות היהודים באימפריה העות'מאנית, המכון לחקר התפוצות, אוניברסיטת תל אביב, התשנ"ו-1996, עמודים 45-55.
- ^ Esther Benbassa,Aron Rodrigue, Sephardi Jewry: a history of the Judeo-Spanish community, 14th-20th centuries, הוצאת אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, ארצות הברית, 2000, עמוד 202 (באנגלית).
- ^ תקציר-יהדות יוון במלחמת העולם השנייה, "שואת יהודי יוון", באתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית.
