לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית

לקסיקון הֶקְשֵׁרִים לספרות ישראלית - הוא המהדורה החדשה והדיגיטלית של לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים - המהדורה המודפסת, שראתה אור בשנת 2014. הלקסיקון הוא מיזם של מכון הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית והמחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

המיזם מכיל את הספרות שנוצרה מאז הקמתה של מדינת ישראל ב-1948 ואילך, בידי בני כל הדורות הספרותיים, שהיו פעילים בטווח השנים האלה. הלקסיקון אמור להתעדכן בהקדם ולכלול את כל הערכים הרלוונטיים עד השנה הנוכחית.

אודות הלקסיקון

באתר הלקסיקון 1355 ערכים שמעודכנים ברובם, ולצד כל ערך רשום תאריך העדכון ושם העורך.

הערכים החדשים המתווספים לאתר מדי שבוע נכתבים על ידי חוקרי ספרות וחוקרות ספרות מובילים בישראל ומחוצה לה, שלהם/ן היכרות פרשנית אינטימית ומעמיקה עם מושא הכתיבה. האתר מאפשר להוריד ערכים ושאילתות בשלל תצורות, והשימוש בו הוא חופשי. התנאי היחיד להצגת המידע באתר הוא נתינת קרדיט הולם לאתר ולמחברי ומחברות הערכים.

העורך הראשי של הלקסיקון המקוון הוא יגאל שוורץ שערך גם את המהדורה המודפסת של הלקסיקון עם זיסי סתוי, יו"ר חברי המערכת: אבנר הולצמן. עורכי המשנה בפועל היו יעל דקל והמשורר ערן צלגוב. עורכת הלקסיקון המקוון היא תמר סתר. אתר הלקסיקון מתבסס על תקציב המחקר של הקרן הלאומית למדעים שבה זכה שוורץ. הסופר עידו אנג'ל בנה את האתר.

ניתן למצוא באתר את המידע הביוגרפי והפואטי על כל אחד מהיוצרים והיוצרות המתועדים בו, באמצעות מסננים שיצרו חברי וחברות המערכת. את המידע המצוי בכל אחד מן הערכים מסווג לפי קטגוריות (מסננים), המופיעות בצד הערך עצמו, לפי תוכֵן הערכים בלבד. לקטגוריות אלה אפשר להגיע בחיפוש בסיסי או מתקדם, וכך לגלות דברים רבים על עולם הספרות הישראלית.

ניתן לשאול אלפי שאילתות, ולשמור ערכים מועדפים באזור אישי ייחודי (יש להירשם לאתר לשם כך). לדוגמה, האתר מגלה מיהן המחזאיות שנולדו בין 1940 ל-1945 ויצירתן עוסקת בשואה, מיהם היוצרים/ות שפרסמו בז'אנר המתח וגם כתבו על הקיבוץ, ובהמשך לכך, מיהם היוצרים/ות שגם כתבו בז'אנר המתח וגם בז'אנר האוטוביוגרפיה והממואר, או מיהם היוצרים/ות שכלל לא כתבו בז'אנר המתח. האתר גם מגלה באילו שנים פורסמו יותר ספרי ביכורים השייכים לז'אנר השירה מאשר ספרי ביכורים השייכים לז'אנר הפרוזה, ואפשרויות חיפוש נוספות.

אופיו של הלקסיקון הוא ביוגרפי-אנציקלופדי, והוא מכיל מידע ביוגרפי לצד הערכה ספרותית והקשרים ספרותיים-תרבותיים של כל יוצר ויוצרת. בכך שונה הלקסיקון מפרויקטים מקבילים שראו אור בשנים האחרונות, ביניהם ראויים לציון המיזם המקוון, הביו-ביבליוגרפי לקסיקון הספרות העברית החדשה בעריכתו של יוסף גלרון-גולדשלגר מאוניברסיטת המדינה של אוהיו, ומפעלו של משה גרנות לקסיקון היסטורי של הסופרים העברים מאז תש"ח, 2009 ששניהם מתמקדים בפן הביוגרפי-ביבליוגרפי של היוצרים. לקסיקון הקשרים לסופרי ישראל ממשיך את מפעלו של החוקר-הביבליוגרף ג' קרסל, לכסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, שהעמיד מפעל חשוב מאין כמוהו, אשר עם התרחבותה והסתעפותה של הספרות העברית בחמישים השנים האחרונות היה צורך לעדכנו ולהמשיכו.

הלקסיקון מקיף את הספרות שנוצרה מאז הקמתה של מדינת ישראל ב-1948 ואילך, בידי בני כל הדורות הספרותיים שהיו פעילים בטווח השנים האלה. קו החתך הזה, שיש בו יסוד שרירותי בלתי נמנע, קבע שסופרים בולטים שהלכו לעולמם לפני 1948 (כגון ביאליק וטשרניחובסקי בשירה, ברנר וברדיצ'בסקי בסיפורת) אינם נכללים בו, גם אם רישומה של יצירתם הוסיף ומוסיף להדהד בתרבות הישראלית. מנגד נכללו כאן סופרים אחרים מבני אותו דור, שעיקר יצירתם לפני קום המדינה, אך זכו לראות בכינונה של ישראל הריבונית והספיקו לפעול בה בשנותיהם האחרונות (כגון דבורה בארון בסיפורת, דוד שמעוני וזלמן שניאור בשירה).

המסננים הקיימים באתר הדיגיטלי של הלקסיקון

נתונים בסיסיים

• מגדר – המגדר הידוע לנו של יוצר או יוצרת, לפי החלוקה המסורתית "גבר-אישה".
• ידוע/ה כ – המקצוע הספרותי שהיוצר/ת מזוהה עימו.
• גודל ערך – ערך קצר, בינוני או ארוך.

שפות

• שפות יצירה – השפות שהיצירות נכתבו בהן.
• שפות תרגום – השפות שהיצירות תורגמו להן.

ז'אנרים, תחומי יצירה ותחומי מחקר

• תחומי יצירה – שירה, פרוזה, ביקורת, מסה, תרגום, פזמונאות, עיון (לרוב מחקר), עריכה (לרבות מו"לות), תסריטאות, עיתונאות.
• תחומי מחקר – תחומי מחקר שמושאי הערך עוסקים בהם, בדגש על מדעי הרוח וכמה תחומי מחקר מדעיים אחרים.
• סוגות אופייניות – קטגוריה זו מכילה תתי-סוגות של פרוזה ושירה המאפיינות את היצירות של מושא הערך, על פי היקף היצירות, המבנה שלהן וקהל היעד שלהן: רומן, סיפור קצר ונובלה; פואמה, שירת ילדים ופזמון; תסריט; וכן תת-סוגות המוגדרות לפי תוכן היצירה והיחסים המתקיימים בה בין מציאות ובדיון: מדע בדיוני, מתח, רומן היסטורי, ביוגרפיה, אוטוביוגרפיה וממואר, ותיעוד.

ספרים, כתבי עת או עיתונים שהופיעו בגוף הערך או בביבליוגרפיה

• ספרים, כתבי עת או עיתונים המוזכרים בגוף הערך עצמו.
• ספרים, כתבי עת או עיתונים שנעזרנו בהם לכתיבת הערך, ומופיעים ברשימת הביבליוגרפיה שבסופו.

צירי זמן

• שנת לידה
• שנת פטירה
• גיל בעת פרסום ראשון
• שנת הוצאת ספר ביכורים

גאוגרפיה

• ארץ לידה – ארץ הלידה של מושא הערך. באזורים שעברו חילופי שלטון השתדלנו לציין את שם המדינה לפי השלטון ששלט בה בשנת הלידה של היוצר/ת.
• עיר לידה – עיר הלידה של היוצר/ת.
• עיר או ארץ מגורים – עיר המגורים וארץ המגורים של היוצר/ת כיום ובעבר.

נתונים אישיים

• אנשי קשר ספרותיים – בקטגוריה זו כלולים אנשי ציבור, תרבות ורוח שעמדו עם היוצר/ת בקשר מקצועי (ספרותי, אומנותי, אקדמי וכדומה). כאן תוכלו למצוא, למשל, את שמות העורכים של הספרים וכתבי העת שפרסמו את היצירות, עמיתים, חברי קבוצות ספרותיות, שיתופי פעולה אומנותיים ועוד.
• זהות אתנית ודתית – יהודי/ה, נוצרי/ה ומוסלמי/ת. ערכי היוצרים והיוצרות הערבים והערביות כוללים קטגוריה לאומית ודתית: ערבי/ה מוסלמי/ת, ערבי/ה נוצרי/ה וערבי/ה דרוזי/ת.
• תומכים – שמות המורים, המורות, פטרונים או פטרוניות.
• נתמכים – תלמידים ותלמידות, בני טיפוחים ובנות טיפוחים.
• משפיעים – מי שהשפיעו על היוצר/ת מבחינה אומנותית או הגותית, על פי הביקורת המקובלת או על פי מחברי הערך.

פרסים

• פרסים – בקטגוריה זו מצוינים הפרסים שהוענקו ליוצר/ת מבין 25 הפרסים הנחשבים מרכזיים ביותר בתרבות הישראלית, וכן מצוינת שנת קבלת הפרס (אם היא ידועה).
• מוסדות ותחומי לימוד
• מוסדות אקדמיים – מוסדות אקדמיים ומוסדות לימוד בעלי ערך תרבותי או פוליטי מיוחד בתרבות היהודית והישראלית שהיוצר/ת למד/ה בהם.
• תחומי לימוד אקדמיים – המקצועות שהיוצר/ת למד/ה באוניברסיטה.
• תארים אקדמיים – תואר ראשון, שני או שלישי.

מילות מפתח

קיים מאגר רחב של מילות מפתח הקשורות לנושאים ולמאפיינים סגנוניים ביצירות של מושאי הערכים, לצד זרמים אומנותיים, מחקריים ואינטלקטואליים שהיוצרים או היוצרות פעלו בתוכם והושפעו מהם. ניתן למצוא כאן נושאים ותמות הנשנים ביצירות של יוצרים או יוצרות נפרדים, כגון מסע, שכול, עבודה, טבע ואלימות; מרחבים וקהילות, כגון קיבוץ, מעברה, יהדות תימן, יהדות פולין; זרמים אומנותיים והגותיים, כגון אקספרסיוניזם, פוסטמודרניזם ומרקסיזם; סוגות, כגון פרודיה, סאטירה ודיסטופיה; מקורות תרבותיים רחבים ברקע היצירה או בלשונה, כגון מקרא, תלמוד, מיתולוגיה יוונית, ספרות גרמנית ותחומי ידע כגון פילוסופיה ופסיכולוגיה; ואומנויות אחרות המשולבות ביצירות או שהיוצר/ת עסק/ה בהם במקביל, כגון ציור או מוזיקה. המאגר כולל מילות מפתח הנשנות בערכי הלקסיקון, ומשום כך המאגר דינמי, והוא עתיד להתרחב עם שילובם של ערכים חדשים ומידע נוסף.

קטגוריה בצד הערך שאינה מסנן בלקסיקון

• רקע משפחתי – כאן יופיעו בני המשפחה ובנות המשפחה של היוצר/ת, בדרגות קרבה שונות (הורים, צאצאים ועוד), ובלבד שמדובר בדמויות מוכרות או פעילות בעולמות התרבות, האומנות, ההגות והפוליטיקה.

התקבלות וביקורת

תמונתה של יונה וולך על עטיפת המהדורה המודפסת, שיצאה ב-2014

עם יציאתה לאור של הגרסה המודפסת של המיזם בשנת 2014 (לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים), נשמעו דברי הערכה וביקורת זה לצד זה. דן מרגלית כתב ב"ישראל היום" שבחים ל"ספר שהוא שכיית חמדה, גאווה ללב ותאווה לעיניים", ושיבח את המכלול של מאות כותבים, חלקם ראויים מאוד וחלקם פחות. אלא שזעמו של מרגלית יצא כנגד אי הכללתה של הפזמונאית נעמי שמר.

לביקורתו של מרגלית הצטרפו ביקורות נוספות שהוטחו בעורכי הלקסיקון בנושא השמטתם או הכללתם של יוצרים נוספים, למשל ביקורתה של יעל טבת קלגסבלד בעקבות היעדרותו של אביה שבתי טבת מהלקסיקון. הובעה גם האשמה של הטיה פוליטית בעריכת הלקסיקון.

יגאל שוורץ דחה את הטענות, באמרו שזכותה של הוועדה להחליט מה היא ספרות יפה, מיהו משורר ומיהו פזמונאי ללא שום קשר להטיה פוליטית. עם זאת, הוא הבטיח שבאתר הדיגיטלי, בו אין הגבלה של מקום, יתרחבו השוליים ויוספו היוצרים החסרים.

מנגד, כתב המבקר אריק גלסנר על הלקסיקון, כי "חשיבותו הגדולה היא בעיניי סמלית. באופן מוחשי מציג הלקסיקון את הרפובליקה הספרותית הישראלית, כמו מראה שהיא קיימת באופן קונקרטי באמצעות אלף עמודיו [...] ככלל, זה מפעל מבורך, שערכו הסמלי אינו פחות מערכו הממשי, כלומר מהמידע העובדתי התמציתי שיש בו על הסופרים שנכנסו בשעריו."

במקביל הצביעה טל לוין, העורכת הראשית של אתר עכבר העיר, כי פסילת הלקסיקון על רקע פוליטי מעידה יותר על השיח הישראלי מאשר על הפרויקט עצמו: "לכל עבודה של קאנוניזציה יהיו כנראה מבקרים, ואפשר שחלק מהביקורות אפילו מוצדקות, אלא שהמקרה של לקסיקון הסופרים בא ללמד הרבה יותר על השיח האלים והמתלהם שהתרגלנו בו מאשר על ספרות. הוא רומס באחת מאמץ אקדמי רחב היקף."

לקריאה נוספת

• לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים [המהדורה המודפסת], עורכים: זיסי סתוי, יגאל שוורץ, דביר ומכון הקשרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2014
• לקסיקון הספרות העברית החדשה בעריכת יוסף גלרון גולדשלגר

קישורים חיצוניים

• האתר הדיגיטלי של לקסיקון הקשרים לספרות ישראל, מכון הקשרים, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
• אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, המחלקה לספרות עברית, הודעה על הקמת הלקסיקון הדיגיטלי