מקסימיליאן רובספייר
 | |||||||||
| לידה |
6 במאי 1758 אראס, ממלכת צרפת  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הוצאה להורג |
28 ביולי 1794 (בגיל 36) פריז, הרפובליקה הצרפתית הראשונה | ||||||||
| מדינה |
צרפת | ||||||||
| מקום קבורה |
בית הקברות ארנסי (אנ'), פריז | ||||||||
| השכלה |
תיכון לואי הגדול (1781) | ||||||||
| מפלגה |
המועדון היעקוביני | ||||||||
| |||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||
|
קונקור ז'נרל | |||||||||
| חתימה |
 | ||||||||
  | |||||||||
מקסימיליאן פרנסואה מארי איזידור דה רובספייר (בצרפתית: Maximilien François Marie Isidore de Robespierre; 6 במאי 1758 – 28 ביולי 1794) היה עורך דין ופוליטיקאי צרפתי, ואחד ממנהיגי המהפכה הצרפתית הידועים ביותר. מזוהה עם שלטון הטרור בצרפת של המאה ה-18.
כחבר אספת המעמדות של 1789, ולאחר מכן של האספה המכוננת הלאומית מטעם הקבוצה היעקובינית הרדיקלית, רובספייר תמך בעניים וברפורמות דמוקרטיות. בתחילת המהפכה הוא התנגד למלחמה מול אוסטריה והזהיר מפני הפיכה צבאית של המרקיז דה לה פאייט. אף על פי שהתנגד לעונש המוות, רובספייר היה התומך הבולט של הוצאת לואי השישה עשר להורג, ויצירת הרפובליקה הצרפתית הראשונה. הוא תמך בשוויון זכויות ובזכות הצבעה לכל הגברים בצרפת, בשליטת מחירים על מוצרי יסוד, וביטל את העבדות במושבות הצרפתיות.
בזמן משברים מבית ומחוץ, רובספייר הפך לדמות הבולטת במהלך שלטון הטרור. הוא היה חבר בוועד לשלום הציבור, שהוקם בידי ז'ורז' דנטון, והשתמש ביכולתו כדי לפגוע בפלגים קיצוניים. לאחר מכן רובספייר פנה כנגד דנטון המתון, שהואשם בשחיתות. הטרור הסתיים כמה חודשים לאחר שרובספייר נעצר והוצא להורג ביולי 1794. הפוליטיקאים שעלו לשלטון לאחר רובספייר האשימו אותו בכיוון הטרור. אחריותו של רובספייר למאורעות נותרה שנויה במחלוקת.
רובספייר הושפע מתנועת ההשכלה, ממונטסקייה ומז'אן-ז'אק רוסו. הוא התנגד לחילון צרפת והביע דעות שמאליות. יושרתו הובילה לכך שנודע בכינויו "הבלתי-מושחת" (incorruptible) בזכות התנהגותו המוסרית. למרות זאת, המוניטין שלו נפגע בגלל הטיהורים שהוציא לפועל.
תחילת דרכו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רובספייר נולד למשפחה מן המעמד הבינוני ממחוז אראס והיה עורך דין במקצועו. אביו נטש את ביתו לאחר מות אשתו, ומקסימיליאן גדל בבית סבו. שמו המקורי היה "דה רובספייר", אך בשנת 1791 השמיט את הקידומת "דה", שמעידה על השתייכות למעמד האצולה השנוא. למד משפטים בפריז וסיים את לימודיו בהצטיינות. בשובו לעיר הולדתו מינה אותו בישוף מחוז אראס לשופט פלילי, אך במהרה הוא התפטר בגלל התנגדותו לעונש המוות. רובספייר החל לייצג אנשים בבית המשפט כעורך דין, ופעמים רבות ייצג אנשים מהמעמד הנמוך וזכה, וכך החל להתפרסם. בשנת 1783 צורף לאקדמיה לקידום האומנויות והמדע שבאראס ולאחר מכן הפך גם לנשיאה.
רובספייר הושפע מז'אן-ז'אק רוסו, ותמך בדמוקרטיה ישירה. ברדיפתו אחר האידיאלים הללו, רובספייר נודע כ"הבלתי-מושחת". הוא האמין שאנשי צרפת הם טובים מיסודם ויכולים לתרום לביטחון האומה.
בשנת 1789 נבחר לייצג את "המעמד השלישי" במחוז שלו באספת המעמדות הצרפתית. הוא נשא למעלה מ-500 נאומים, שעוררו התנגדות עזה בעיתונות הפרו-מלוכנית. עד מהרה התפרסם כדמוקרט וליברל קיצוני (לתקופתו). הוא תמך בהענקת זכות בחירה לכל, ללא מגבלת רכוש, והמליץ על הענקת זכות זו גם ליהודים. בספטמבר 1790 נבחר בבחירות כלליות ל"קונבנט" הצרפתי שעסק בכינון חוקה חדשה.
מאז 1790 היה רובספייר לאחד מראשי "המועדון היעקוביני" (מפלגת השמאל הקיצונית). רובספייר נאבק באותם ימים על זכות בחירה כללית, על הסרת ההגבלות להצטרפות למשמר הלאומי, ועל אי אפליה במילוי משרות ציבוריות ותפקידי פיקוד בצבא. הוא התנגד לזכות הווטו של המלך, הוקיע את השחיתות של הפקידות הממשלתית, והתנגד בתוקף לאפליה על רקע דתי או גזעי. מאבקיו התקיפים עוררו את חמתם של אויבים רבים, אשר פקפקו בכוונותיו וכינוהו מרגל.
רובספייר היה אחד ממנהיגיה של סיעת המונטניארדים שייצגה את השמאל הרדיקלי. באספה הלאומית יצא בתביעה לשפוט את מלך צרפת ולהוציאו להורג. בנאומו באספת הקונבנט הלאומי, ב-3 בנובמבר 1792, טען רובספייר כי אף שאין בו שנאה כלפי המלך, הרי שקיומו של המלך בחיים הוא שוט כנגד המהפכה ויכול להביא לקיצה, ועל כן "מוטב שלואי ימות משימותו 100,000 אזרחים תמימי דרך. לואי חייב למות כי המולדת חייבת לחיות".
מחלוקת רבה הייתה בין המונטניארדים לז'ירונדינים האם להעמיד את המלך לואי ה-16 למשפט. המונטניארדים ניצחו במאבק והמלך הוצא להורג בינואר 1793.
הוועד לשלום הציבור
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביולי 1793 נבחר רובספייר כחבר "הוועד לשלום הציבור" - הגוף המרכזי של השלטון המהפכני באותה עת - והאידאולוג של הוועד. בתפקידו זה קבע רובספייר מדיניות של פיקוח כלכלי נוקשה, והתייחסות בחומרה לכל סטייה מדרך המהפכה. הוועד לביטחון הציבור הנהיג את שלטון הטרור במדינה, שהיה מנוגד לחלוטין לאידיאלים העיקריים של המהפכה: צדק ושוויון. כל מתנגדי הוועד הוצאו להורג. בשל קיצוניותו של השלטון, רבו הקריאות להחליש את הטרור. אך רובספייר התנגד לכך בתוקף ותבע להמשיך בהוצאות להורג. כדי למצוא חן בעיני העם, החרים את רכושם של אלה שנחשדו כאויבי המהפכה וחילק אותו לעניים. למדיניות זו התנגדו תומכי סיעת דנטון שבקרב היעקובינים. רובספייר, בתגובה קיצונית לכך, הוציא את דנטון וחבריו להורג. שלטון הטרור לא הצליח לפתור את בעיות הכלכלה הקשות והקרע בעם העמיק.
בקיץ 1793 הוגשה לאישור משאל עם חוקה חדשה ומתקדמת, שהכילה זכויות רבות וחופש רב יותר, מתן סמכויות לפרלמנט ולרשות המבצעת שתבחר מתוכו, שוויון חברתי ומדיניות סעד. החוקה אושרה ברוב גדול, אך עקב מצב החירום במדינה הושעה יישומה בפועל. מוסדות השלטון נשארו בידי רובספייר וחבריו בוועד לביטחון הציבור, הוסמכו אחראים למחוזות מקרב היעקובינים, פשטה תופעה של הלשנות וחיסול חשבונות אישיים. איש לא היה בטוח עוד בחייו.
בין הקיצוניים למתונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]באותם ימים של פחד וחוסר וודאות שאחרי בחירת החוקה החדשה בצרפת, נתגבשו שתי אסכולות עיקריות. מצד אחד עמדו ז'ורז' דנטון וקאמי דמולן, שדגלו בהפחתת הטרור ובהגשמת החוקה החדשה, ומצד שני עמדו ז'ק אבר (Hébert) ואנשיו, קיצוניים שדגלו במלחמת חורמה בעשירים והנהגת רפורמות מרחיקות לכת כמו ביטול הפולחן הנוצרי, והנהגת פולחן "התבונה הטהורה", הנהגת שבוע בן עשרה ימים, לוח שנה ובו עשרה חודשים והשיטה המטרית.
בתווך בין שתי האסכולות עמד רובספייר, שחשש מחד גיסא מהתעמולה הקיצונית והרפורמות המהירות מדי שעלולים לקומם את המוני העם, ומאידך גיסא חשש ממדיניות ליברלית מדי ומהיחלשות המהפכה עקב פלגנות יתר. בשיתוף פעולה בין רובספייר לדנטון וחבריו נעצרו אבר ואנשיו (1794) והוצאו להורג בגין שימוש מופרז בטרור להשגת מטרות לא רצויות. לאחר זמן קצר הוצאו להורג דנטון ודמולן בגין מעשים נגד המהפכה, מאחר שלדעת רובספייר שללו לחלוטין את השימוש בכח.
רובספייר - מנהיג צרפת
[עריכת קוד מקור | עריכה]רובספייר נותר שליט יחיד. ימים של טרור ופחד באו על צרפת, בעיקר עקב החשש מהתקדמות כוחות הקואליציה. עם זאת, הוקם צבא חדש, חדור מוטיבציה להגן על המולדת, שהצליח להדוף את האויב מצרפת ולכבוש חזרה את בלגיה וחלקים מהולנד.
הועד לשלום הציבור התחיל להשתמש במשטרה החשאית במדינה. הטרור אושר בידי האספה ב-5 בספטמבר 1793. באותו החורף, רוב הוועד החליט לחסל את תומכי אבר. רובספייר קישר אותם לאריסטוקרטיה הישנה, לאתאיזם ולרצון להרג. ב-1794, רובספייר פנה גם נגד דנטון, שהיה מתון והתנגד לטרור. רובספייר הצדיק את הטרור בטענה שאם יסלח לאויבי המהפכה, יתנהג באופן ברברי.
קיצוניותו של רובספייר, אשר עבר ליישם את רעיונותיו של אבר, גרמה לבידודו אף בקרב אנשי הוועד עצמו. המצב הכלכלי החמיר, קשיי האספקה החריפו עקב החלשת הפיקוח על האיכרים וגבר הפער בין המחירים לשכר העבודה. נסיונותיו של רובספייר לשפר את המצב על ידי הלאמת רכוש העשירים גרמו לו לאבד עוד יותר את תמיכתם של אלו. המוני העם לא ראו בעין יפה את חיסול ראשי המהפכה האחרים וכן את הנהגת פולחן "הישות העליונה" שרובספייר שימש לו ככהן גדול, ורובספייר נחשד בשאיפות ובנטיות דיקטטוריות.
סופו של רובספייר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשלהי חודש יולי 1794 הביא רובספייר רשימת מועמדים נוספת להוצאה להורג לקונוונט, מה שחולל סערה גדולה והביא למעצרו יחד עם קומץ תומכים (הפיכת התשעה בתרמידור). ב-27 ביולי 1794 נתפס רובספייר עם 21 מתומכיו הבולטים, ביניהם עוזרו הראשי סן-ז'וסט (Saint Just). כוחות הקומונה של פריז התנגדו למאסר והביאו לשחרורו. אך בלילה זה, מתנגדיו של רובספייר צבאו על העירייה והשתלטו עליה. עוזריו נשפטו ונידונו למיתה. לאחר שנגזר עליו גזר דין מוות, נמצא רובספייר פצוע מירי בלסתו, אחר כשככל הנראה ניסה להתאבד בעזרת אקדח. רובספייר הוטל בבית העירייה על שולחן כשהוא מדמם מלסתו המרוסקת וללא יכולת דיבור והיה מושא להקנטות וללעג של הנוכחים. בחלוף שעות אחדות הובל מבית העירייה אל כיכר העירייה של פריז ולעיני קהל צופים נערף ראשו בגיליוטינה.
לאחר מותו, הפך רובספייר שעיר לעזאזל נוח לתלות בו את האלימות של השנה והחצי הקודמות, ושמו הפך לנרדף לשלטון הטרור. טיהור הרובספייריסטים סלל את הדרך להפסקת האלימות השרירותית, והוועידה הלאומית המוכה והמשותקת התעשתה וצמצמה את סמכויות הוועד לשלום הציבור.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מקסימיליאן רובספייר, "על עקרונות המוסר הפוליטי [חלק א', ב']" (תרגום: עלמה יצחקי), דחק - כתב עת לספרות טובה, כרך א', ב', 2011-2012.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מקסימיליאן רובספייר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- מקסימיליאן רובספייר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי מקסימיליאן רובספייר בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
מקסימיליאן רובספייר (1758-1794), דף שער בספרייה הלאומית
