מר בר רב הונא
| לידה |
המאה ה־6 בבל  |
|---|---|
| פטירה |
620 ד'ש"פ סורא,בבל |
| מדינה | בבל,האימפריה הסאסאנית |
| מקום פעילות | סורא, בבל |
| תקופת הפעילות | הדור השלישי לסבוראים |
| השתייכות | ישיבת סורא |
  | |
רב מר בר רב הונא[1] (נפטר בשנת 614 או 620) היה מראשי הדור השלישי של הסבוראים במאה השביעית, וראש ישיבת סורא שבבבל בשלהי שלטון האימפריה הסאסנית. בראשותו נפתחה ישיבת סורא מחדש, לאחר למעלה מ-50 שנה שלא הייתה פעילה בעקבות גזירות שמד ופרעות נגד היהודים שבבבל בימי הסבוראים. לפי דעה אחרת, המתבססת על איגרת רב שרירא גאון, הוא נחשב לראשון הגאונים בסורא.
ישיבת סורא
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישיבת סורא הוקמה בתחילת תקופת האמוראים בידי רב. בסוף ימי האמוראים הייתה ישיבת סורא לישיבה הדומיננטית ביותר בבבל, בראשותם של רב אשי, מר בר רב אשי ורבינא, ובה נערך התלמוד הבבלי.
הישיבה נסגרה בתקופת הסבוראים, בעקבות פרעות ממושכות כנגד היהודים, הן מצד האמגושים, קנאי דת הזורואסטריות, הן מצד פעילי תנועתו הדתית-חברתית של מזדק, והן מצד השלטון הסאסאני שהושפע מהגורמים הללו. ישיבת סורא סבלה מהמצב המעורער של היהודים בבבל עוד בסוף תקופת האמוראים ובתחילתה של תקופת הסבוראים, ונסגרה לפרק זמן של כמה שנים. ניסיון לחדש אותה בימי הסבוראים, בראשותו של רב עינא, לא החזיק מעמד לאורך זמן והישיבה נסגרה שוב. ישיבת פומבדיתא המקבילה הצליחה להתקיים במחצית הראשונה של תקופת הסבוראים, אבל גם היא נסגרה זמן מה לאחר פטירתו של ראש הישיבה, רב סימונא (ד'ש' - 540), ועברה לעיר פירוז-שבור הסמוכה לנהרדעא. בשנת ד'שמ"ט (589), בעקבות שיפור במצב היהודים בבבל, נפתחה ישיבת פומבדיתא מחדש, בעיר פומבדיתא, בראשות רב חנן מאישקיא.
כשנתיים לאחר מכן נפתחה מחדש גם הישיבה בסורא, בראשותו של רב מר בר רב הונא. לדעה הרווחת, הרואה ברב חנן מאישקיא את תחילת תקופת הגאונים, היה רב מר בר רב הונא הגאון הראשון בסורא, במקביל לרב מרי בר רב דימי, הגאון השני בפומבדיתא (אחרי רב חנן מאישקיא), ולרב חנינאי מבי גיהרא, ראש ישיבת פירוז-שבור[2].
כמו בתקופת האמוראים, הייתה ישיבת סורא מאוד משמעותית בתקופת הסבוראים והגאונים. לאחר הכיבוש המוסלמי נפתחו שערי המסחר בין בבל למערב והיו שיירות נוסעים מצויות בין הארצות, דבר שאִפשר שליחת שאלות לגאוני בבל מכל קצוות הפזורה היהודית. השאלות עסקו בכל תחומי היהדות, והשואלים נענו בתשובות גאוני בבל וחכמי הישיבות, שנשלחו אליהם. גאוני ישיבת סורא, כמו גם גאוני ישיבת פומבדיתא, השיבו אלפים רבים של תשובות, והראשון מביניהם שנשתמרו ממנו תשובות הוא רב ששנא. ישיבת סורא העמידה בראשה גאונים מפורסמים, שביניהם רב יהודאי גאון, רב נטרונאי גאון, רב עמרם גאון, רב סעדיה גאון ורב שמואל גאון בר חפני.
תיארוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]רב שרירא גאון, באיגרתו לחכמי קהילת קירואן, אשר שאלוהו על סדר ראשי הישיבות בתקופת התלמוד ולאחריה, מנה את ראשי הישיבות לתולדותיהם. בפתח המאה העשירית למנין שטרות הציג את שני גאוני פומבדיתא הראשונים, ולאחר מכן את גאון סורא הראשון[3]:
- ואלו הגאונים שהיו בישיבתנו, בפומבדיתא, לאחר הדברים הללו, בסוף מלכות פרסיים. בשנת תת"ק (900 למניין השטרות, היא שנת ד'שמ"ט - 589) מלך רב חנן מאשקייא. ואחריו מלך מר רב מרי זקננו בנו של רב דימי הורנו, ובית מדרשו בפירוז-שבור נודע 'בית רב מרי' עד היום. ובימיו מלך בסורא רב מר בר רב הונא, בשנת תתק"ב (902 לשטרות, דהיינו ד'שנ"א - 591).
לפי נוסחת רוב כתבי היד של איגרת רב שרירא גאון, תחילת פעילותו של רב מר בר רב הונא כראש ישיבה הייתה בשנת תתק"ב לשטרות, היא שנת ד'שנ"א (591). חוקרים אחדים אחזו בנוסחה אחרת המופיעה במקצת כתבי היד - תתק"כ, אות כ"ף במקום בי"ת. לפי נוסחה זאת, פתיחת ישיבת סורא בראשות רב מר הייתה בשנת ד'שס"ט (609)[4].
שנת פטירתו של רב מר בר רב הונא לא נמסרה באיגרת רב שרירא גאון, אבל יש מהחוקרים שציינו את פטירתו בשנת ד'שע"ד (614), ויש מי שציין בשנת ד'ש"פ (620)[5].
סבורא או גאון
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדעה המקובלת היום בקרב החוקרים, היא שרב מר בר רב הונא משתייך לתקופת הסבוראים. דעה זו מתבססת על דבריו של רבי אברהם אבן דאוד (ראב"ד), שבספרו "ספר הקבלה" מונה חמישה דורות של סבוראים ומציין את סיומה של התקופה בשנת ד'תמ"ט (689), עם פטירתו של רב ששנא, ראש ישיבת סורא. לדבריו, אחר כך התחילה תקופת הגאונים[6]. אמנם, במאה ה-20, היה מקובל לציין את ראשיתה של תקופת הגאונים ברב חנן מאישקיא, גאון פומבדיתא הראשון (ד'שמ"ט - 589). רב מר בר רב הונא היה, לשיטה זו, הגאון הראשון בסורא. החוקרים התבססו על דברי רב שרירא גאון באיגרתו, שפותח את רשימת ראשי הישיבות במילים (בתרגום מארמית) "ואלו הגאונים שהיו בישיבתנו"[7].
בין כך ובין כך, באיגרת רב שרירא גאון משמעותו של התואר "גאון" היא ראש ישיבה (כך היו ראשי הישיבות נקראים בתקופת הגאונים), ורב שרירא משתמש בתואר זה בעיקר ביחס לראשי הישיבות בתקופת הגאונים, אך גם לראשי ישיבות בתקופת האמוראים והסבוראים. אמנם, יש מי שמחשיב את החכמים עד לרב ששנא גם כסבוראים וגם כגאונים[8].
יש מי שציין שרב הונא, אביו של רב מר, הוא רב הונא המוזכר במחזור ויטרי כ"סוף סברה", דהיינו סוף תקופת הסבוראים, יחד עם רב גיזא. לפי דעה זו, היה רב הונא אחרון הסבוראים ובנו, רב מר, ראשון גאוני סורא[9]. הזיהוי הזה מעורפל, שכן המסורת על "סוף סברה" נשנה במספר ספרים עתיקים, וכמעט בכל אחד מהם גרסה שונה בשמות החכמים. בנוסף לכך, אין כל ראיה לזיהוי של רב הונא הסבוראי עם אביו של רב מר, מלבד השם הזהה, שם שהיה נפוץ בתקופה זו[10].
אחרי פטירתו של רב מר בר רב הונא התמנה לראש ישיבה בסורא רב חנינא[11].
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ברוב הנוסחות באיגרת רב שרירא גאון, שמו הוא רב מר בר רב הונא. בכתבי יד בודדים מופיע "רב מארי בר רב הונא" או "מר רב מר בן רב הונא גאון".
- ^ איגרת רב שרירא גאון. לפי דעות שונות, רב חנן מאישקיא נפטר לפני חידוש הישיבה בסורא, ולא היה בזמנו של רב מר (הדבר תלוי בעיקר ב#תיארוך ובהשערות לגבי שנת פטירתו של רב חנן). לשיטה שגורסת שרב מר בסורא ורב חנן בפומבדיתא היו בזמן אחד, ראש ישיבת פירוז-שבור היה רב מרי בר רב דימי (שלאחר פטירת רב חנן עבר לפומבדיתא ושימש בה כגאון).
- ^ בתרגום לעברית.
- ^ ראו מהדורתו המדעית של ד"ר ר' בנימין מנשה לוין לאיגרת רב שרירא גאון, עמוד 100 והערות לחילופי הנוסחאות. מהנוסחה 'תתק"כ' הושפע החוקר הרב יצחק אייזיק הלוי, בספרו "דורות הראשונים", חלק ג עמ' 172; אוצר הגדולים אלופי יעקב לר' נפתלי יעקב הכהן, כרך א, פתח האוצר עמ' יט.
- ^ שנת ד'שע"ד: ראו "תורתם של גאונים", פרופ' שלמה זלמן הבלין ויצחק יודלוב; "אטלס עץ חיים", הרב רפאל הלפרין, כרך ג בנספח "שנות כהונת הגאונים" ובערכי סבוראים וגאונים שבסוף כרך ד. לשנת ד'ש"פ ציין ר' נפתלי יעקב הכהן בספרו "אוצר הגדולים אלופי יעקב", כרך א, פתח האוצר עמ' יט, שכתב שרב מר כיהן כגאון "ערך 11 שנה" (שכן לדעתו התחיל בשנת ד'שס"ט, כדלעיל).
- ^ הראב"ד, אשר מנה בספרו "ספר הקבלה" את רב חנן מאישקיא הפומבדיתאי בין חכמי הדור השלישי של הסבוראים, לא הזכיר כלל את רב מר
- ^ סדר הדורות ורבים הבינו מאיגרת רש"ג שתקופת הגאונים מתחילה ברב חנן; אבל ראו "תקופת הסבוראים וספרותה" לר' יעקב אליהו אפרתי. בתשובה ששלח רב שרירא גאון עצמו כינה את רב רבא גאון (שפעל סביב שנת ד'תי"א-651) וסיעתו "רבנן סבוראי" (תשובות הגאונים "חמדה גנוזה" סימן קמ).
- ^ ראו "סדר הדורות"; "תורתם של גאונים" לפרופ' שלמה זלמן הבלין ויצחק יודלוב. ראו גם "אוצר הגדולים (אלופי יעקב)" לר' נפתלי יעקב הכהן, כרך א, פתח האוצר עמ' יד-יז.
- ^ החוקר רבי יצחק אייזיק הלוי, "דורות הראשונים" חלק ג, וההולכים בעקבותיו.
- ^ ראו "תקופת הסבוראים וספרותה" לר' יעקב אליהו אפרתי, שדן בכך ומפקפק גם בפירוש המקובל של הביטוי "סוף סברה" ; וראו בערך רב סימונא#"רב סימונא סוף סברה".
- ^ איגרת רב שרירא גאון.