ניסיון ההפיכה הצבאית בטורקיה (2016)
 | ||||||||||||||||||||||
| תאריכים | 15 ביולי 2016 – 16 ביולי 2016 (יומיים) | |||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | בעיקר באנקרה, איסטנבול, מרמריס, מלטיה וקארס. אלימות ומעצרים נצפו במקומות נוספים. | |||||||||||||||||||||
| תוצאה |
ההפיכה נכשלה
| |||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||
|
179 אזרחים נהרגו. בסך הכל נהרגו 270–350 ונפצעו 2,185 אנשים. לאחר סיום ניסיון ההפיכה: | ||||||||||||||||||||||
  איסטנבול מרמריס מלטיה קארס אנקרה | ||||||||||||||||||||||
ניסיון ההפיכה הצבאית בטורקיה (2016) הוא ניסיון של חלק מהכוחות המזוינים של טורקיה לבצע הפיכה בטורקיה ולהדיח את נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן מתפקידו. ניסיון הפיכה החל בליל 15 ביולי 2016, מעט לפני חצות, בעת שארדואן שהה באתר הנופש מרמריס בדרום-מערב טורקיה, וכשל כעבור שעות מעטות. הקבוצה שניסתה לבצע את ההפיכה כינתה את עצמה "מועצת השלום הטורקית", ומטרתה המוצהרת הייתה להביא בפני העם הטורקי חוקה חילונית ודמוקרטית. המועצה ניסתה להשיג שליטה על מספר מקומות מרכזיים באנקרה, באיסטנבול ובמקומות נוספים.
מועצת השלום הטורקית טענה שסיבות ההפיכה היו שחיקת המעמד החילוני, חיסול המשטר הדמוקרטי, זלזול בזכויות האדם ואובדן מהימנותה של טורקיה בזירה הבין־לאומית.[1][2] ממשלת טורקיה האשימה את המורדים בקשרים לתנועת גוּלֵן (אנ') בראשות האופוזיציונר הגולה פטהוללה גוּלֵן, שחודשיים קודם לכן הוגדרה כארגון טרור על ידי השלטון הטורקי. למרות זאת, גולן גינה את ניסיון ההפיכה והכחיש את מעורבותו.[3] הוא האשים את טורקיה בבימוי האירוע כמבצע דגל כוזב שמטרתו להגביל את חירויות האזרח וטיהור הצבא והרשות השופטת, וחיזוק מוסד הנשיאות בטורקיה.[4]
במהלך ניסיון ההפיכה נהרגו לפחות 300 בני אדם ויותר מ־2,100 נפצעו. נזק נגרם למבני ממשל רבים, כולל בניין הפרלמנט הטורקי והארמון הנשיאותי. מה שגרר גל מעצרים המוניים של לפחות 40,000 עצורים,[5] בהם 10,000 חיילים, וגם 2,745 שופטים. 15,000 אנשי חינוך הושעו, והרישיונות של 21,000 מורים שעובדים במוסדות פרטיים בוטלו על ידי הממשלה, מכיוון שהמורים היו לכאורה נאמנים לגולן.[6]
התגובות לאירוע היו שליליות הן בטורקיה עצמה והן ברחבי העולם.[7] האירוע גונה על ידי מפלגות האופוזיציה העיקריות בטורקיה. מנהיגים בין־לאומיים, בהם מנהיגים של האיחוד האירופי, של נאט"ו ושל ארצות הברית, קראו לכבד את המוסדות בטורקיה ואת אלו שנבחרו בה באופן רשמי. ארגונים בינלאומיים התבטאו נגד ההפיכה גם כן. מועצת הביטחון של האו"ם, לעומת זאת, לא גינתה את ההפיכה לאחר שמצרים, חברה זמנית במועצה, התנגדה לנוסח ההודעה.[8][9]
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – היסטוריה של הרפובליקה הטורקית
כמאליזם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז הקמתה של דמוקרטיה רב־מפלגתית בטורקיה בשנת 1946, הכוחות המזוינים של טורקיה (TSK), יחד עם בית המשפט לחוקה, ראו עצמם כשומרי עקרונות הכמאליזם ושל המדינה החילונית והלאומנית של טורקיה כפי שהוקמה תחת שלטונו של מוסטפא כמאל אטאטורק, נגד מפלגות אשר קידמו את האסלאם כחלק מרכזי יותר בחיים הציבוריים. הצבא ומערכת המשפט התערבו באופן קבוע בפוליטיקה על־מנת למנוע ממפלגות המייצגות טורקים מוסלמיים שמרניים להקל להגבלות הנוגעות לדת שהונהגו במדינה, כמו הגבלות ללבישת כיסויי ראש על ידי נשים. מאז הקמת הרפובליקה הטורקית בשנת 1923, הפיל הצבא ארבע ממשלות נבחרות: פעמיים על ידי הפיכות ב־1960 וב־1980, ופעמיים על ידי החלטות צבאיות, בשנת 1971 ו־1997.[10] בנוסף, אסר הצבא על מספר מפלגות גדולות להתמודד בבחירות. בשנת 1998, ארדואן, שהיה ראש עיריית איסטנבול באותו זמן, נכלא והושעה מהחיים הפוליטיים עקב הרשעתו בהסתה דתית על ידי בית המשפט. בשנת 2007, הצבא הביע את התנגדותו לבחירתו של עבדוללה גוּל ממפלגת הצדק והפיתוח כנשיא על ידי פרסום הצהרה באתר הצבא.
משפטי ארגנקון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים שקדמו לניסיון ההפיכה הצבאית של 2016, התרחשו משפטי ארגנקון, אשר נתפסו כניסיון של המנהיגים תחת הנשיא ארדואן לבסס את מעמדם מעל הצבא.[11] במסגרת משפטים אלו, שהוגדרו כ"אחד מהמאורעות הגדולים שקרו לאחרונה בהיסטוריה הטורקית", הועמדו לדין 275 איש, בהם קציני צבא, עיתונאים, עורכי דין ואנשי אקדמיה. הם הואשמו בקשירת קשר וניסיון להפיכת הממשל ב־2003 וב־2004 כחלק מרשת סודית בשם "ארגנקון", שפעלה נגד הנשיא המכהן ארדואן. במקביל קידם ארדואן קצינים בדרגות נמוכות בשרשרת הפיקוד, דאג שראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים של טורקיה יהיה נאמן לו וניסה לעשות דמורליזציה לצבא.
לאחר קרע בין תנועת גולן לבין מפלגתו של ארדואן, מפלגת הצדק והפיתוח, ארדואן החל בטיהור הצבא על מנת להסב לעצמו יתרון.[12] הרשעות ארגנקון בוטלו באפריל 2016 על ידי בית המשפט הגבוה בטורקיה, אשר פסק שקיומה של הרשת לא הוכח. הבחירות הכלליות בטורקיה שהתרחשו בנובמבר 2015 נוהלו בזמן סנקציות שלטוניות על התקשורת, סכסוכים נמשכים עם מפלגת הפועלים של כורדיסטן, מלחמת אזרחים בסוריה ויחסים רעועים עם הכורדים במדינה.
האשמות בשחיתות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2013, המאמצים של רשויות החוק בטורקיה להילחם כנגד שערוריית השחיתות של שנת 2013 בטורקיה בוקרו בחריפות על ידי ארדואן, תוארו על ידיו כ"הפיכה משפטית" והובילו לפיטורי 350 קציני משטרה על ידי ממשלתו.[13] המאמצים למיגור השחיתות נתפסו כמקור למתח בין האנשים של גולן, ארדואן ומפלגת הצדק והפיתוח. בניתוחים פוליטיים שהתבצעו מספר חודשים לפני ניסיון ההפיכה, השכיחות של השחיתות הוערכה כ"גבוהה" בטורקיה שבתקופת ארדואן. לאחר ניסיון ההפיכה, נראה שחלק גדול ממחוללי ההפיכה ציינו זאת בסיבות לפעולותיהם.[2]
הצעת חוק החסינות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־13 ביולי, פחות מיומיים לפני ההפיכה, חתם ארדואן על הצעת חוק המקנה חסינות לחיילים טורקים מפני העמדתם לדין בגין השתתפותם בפעילויות ביטחון מקומיות.[14] כמו כן על פי הצעת החוק, על ההליכים נגד מפקדים לעבור אישור של ראש הממשלה ועל ההליכים נגד חיילים בדרגה נמוכה יותר, לעבור אישור של מושל המחוז. הצעת החסינות הזו נתפסה כחלק מדטאנט בין הממשל לבין הכוחות המזוינים.
השתלשלות האירועים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניסיון ההפיכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־15 ביולי 2016, מעט לפני 23:00, נשמעו מטוסי צבא טורקיים טסים מעל אנקרה, ושני הגשרים פתיה סולטאן מהמט והבוספורוס באיסטנבול, המובילים לאירופה, נסגרו. נשיא טורקיה, ארדואן, שהה בנופש במרמריס שבדרום המדינה.[15]
ראש ממשלת טורקיה בינאלי יילדרים אמר שנעשות פעולות צבאיות "מחוץ לשרשרת הפיקוד", ושמדובר בניסיון בלתי חוקי לצבור כוח על ידי חלק מהצבא. הוא הוסיף ואמר שהמעורבים "ישלמו את המחיר הגבוה ביותר".[2] טנקים הגיעו לנמל התעופה הבינלאומי איסטנבול אטאטורק, ומשתמשי האינטרנט בטורקיה נחסמו משימוש בשירותים החברתיים טוויטר, פייסבוק ויוטיוב. הרשת החברתית טוויטר דיווחה לאחר מכן ש"אין לה סיבה לחשוב שהיא נחסמה לחלוטין".[16] בני ערובה אחדים נלקחו למפקדות צבאיות, כולל הולוסי אקר, ראש המטה הכללי של טורקיה, ראש חיל היבשה הטורקי וראש חיל האוויר הטורקי. מבצעי ניסיון ההפיכה ניסו לגרום לאקר לחתום על הצהרת ההפיכה תוך שימוש באלימות, ומשלא הצליחו לקחו אותו ובכירים שבויים נוספים לבסיס חיל האוויר באנקרה. הצבא גם נכנס למשרדי מפלגת השלטון, מפלגת הצדק והפיתוח, הנמצאים באיסטנבול, ודרש מהאנשים לעזוב.
בשעות 23:00 ו־00:00 מסוקים הפציצו את מפקדת הכוחות המיוחדים של המשטרה באנקרה ואת בסיס כוחות האוויר של המשטרה, שנמצא סמוך לאנקרה. במהלך ההתקפות נהרגו 42, ונפצעו 43.[17] חברת לוויין טורקית סמוכה הותקפה גם היא, ושני אנשי אבטחה נהרגו. בשעה 23:50, השתלטו חיילים מורדים על כיכר טקסים במרכז איסטנבול.
מעט לאחר חצות נכנסו חיילים מורדים לבנייני הרשות לרדיו ולטלוויזיה בטורקיה, TRT, באנקרה, וכפו על השדרנית להקריא את הצהרתם, לפיה "שלטון החוק הדמוקרטי והחילוני נשחק על ידי הממשלה הנוכחית", שטורקיה מובלת כעת על ידי "מועצת השלום הטורקית" ושהיא "תחזיר את הביטחון לטורקיה". בהצהרה נאמר בין השאר כי "הכוחות המזוינים של טורקיה השתלטו לחלוטין על ניהול המדינה על מנת להשיב את הסדר החוקתי, את זכויות וחירויות האדם, את שלטון החוק, ואת הביטחון הכללי שנפגע. כלל ההסכמים הבין־לאומיים עדיין תקפים. אנו מקווים שיחסינו הטובים עם כל המדינות ימשיכו". הם ציינו כי הם "פעלו כך על מנת לשמור על הסדר הדמוקרטי, וכי שלטון החוק חייב לעמוד בראש סדר העדיפויות".[2] ההצהרה כללה בתוכה גם הכרזה על תחילתו של ממשל צבאי זמני, וטענה שחוקה חדשה תהיה מוכנה "בהקדם האפשרי". לאחר מכן רשת TRT הורדה מהאוויר.[18]
בהמשך דווח כי ראש מועצת השלום הוא מוהארם קוסה.[19]
תגובת הממשלה והעימות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוסד הנשיאות הטורקי ציין כי הנשיא ארדואן שוהה בחופשה, וגינה את ניסיון ההפיכה בעודו מכנה אותו "התקפה על הדמוקרטיה".[20] ההודעה הראשונה מארדואן פורסמה בשעה 00:23, ובשעה 01:00 הופיע ארדואן בראיון שנערך בתוכנית החדשות בטלוויזיה באמצעות אפליקציית FaceTime, וקרא לעם הטורקי לצאת לרחובות למרות העוצר הצבאי שהוטל, באומרו "אין כוח עליון יותר מכוחו של העם. תנו להם לעשות מה שהם רוצים בכיכרות ובשדות התעופה".[21] סגן ראש ממשלת טורקיה, נומאן קורטולמוש, הופיע בשידור חי טלוויזיה וטען שמפלגת הצדק והפיתוח וממשלתו עדיין בשלטון. ראש עיריית אנקרה, המשתייך למפלגת הצדק והפיתוח, עודד אנשים לצאת לרחובות העיר ולמחות, למרות העוצר שהוטל על ידי הצבא. מטוסו של ארדואן המריא משדה התעופה דלמן בשעה 01:47, אך נאלץ לחכות באוויר בקרבת ביגה על מנת לדאוג לנחיתתו הבטוחה בשדה התעופה. לבסוף, מטוסו נחת באיסטנבול בשעה 02:50.
מפקד הארמייה הראשונה של טורקיה טען שהכוחות המזוינים לא תמכו בהפיכה, ושהמבצעים מייצגים קבוצה קטנה שעליה כמעט הצליחו להשתלט.[22]
בשעה 01:00 נמסר כי הצבא משך את כוחותיו מנמל התעופה הבינלאומי איסטנבול אטאטורק ואנשים נראו נכנסים לשם, אלא שבשעה 01:13 נמסר כי ישנם עדיין טנקים בנמל התעופה, ומהאזור נשמעים קולות של יריות. נמל התעופה נסגר, וכל הטיסות ממנו בוטלו.
פיצוצים ויריות נשמעו מבניין ה־TRT באנקרה. זמן קצר לאחר מכן, הסתערו על הבניין כוחות גדולים של אזרחים ושוטרים, פעולה שבעקבותיה נוטרלו ארבעה חיילים מורדים. הערוץ חזר לאוויר, והקריינית דיווחה שהיא הוחזקה כבת ערובה והכריחו אותה לקרוא את ההכרזה על ההפיכה באיומי אקדח.
טנקים פתחו באש על בניין הפרלמנט הטורקי. מסוק ששייך לכוחות המורדים הופל על ידי מטוס F-16, בזמן שמטוסי קרב טסו מעל אנקרה על מנת לנטרל מסוקים בהם עושים שימוש הכוחות המורדים. ב־03:08 הצטרפו כוחות אוויריים לירי על בניין הפרלמנט, ושתי דקות מאוחר יותר הכוחות המזוינים של טורקיה הכריזו על שליטתם במדינה באמצעות אתר האינטרנט שלהם.[23] כעבור שתי דקות מרגע ההכרזה האחרונה, הצהיר יילדרים, ראש הממשלה, שהמצב בטיפול, וששמי אנקרה הם כרגע אזור אסור לטיסה.[24] דיווחים על הפצצות נוספות של בניין הפרלמנט קרו גם בשעות 03:23 ו־03:33, בעוד מטוסים של הכוחות בעד ההפיכה טסים לידו. CNN Türk דיווחו על ההפצצות האוויריות על בניין הפרלמנט, וציינו שיש 12 הרוגים ו־2 פצועים אנושות. חצי שעה לאחר הדיווח על ההרוגים נכנסו חיילים מורדים לבנייני CNN Türk, וערוץ זה הורד גם הוא מהאוויר לפרק זמן של כשעה. לאחר מכן דיווח פוליטיקאי טורקי על הפצצות נוספות בבניין של יחסי־הציבור בפרלמנט, בעקבותיו ישנם מספר פצועים, בהם אנשי משטרה.
בסביבות השעה 04:00, בערך שעה וחצי לאחר שארדואן עזב את מלונו במרמריס, 2–3 מסוקים תקפו את המלון. לפי דיווחים של עדי ראייה, 10–15 אנשים חמושים נחתו והחלו לירות. בתקרית זו נהרגו 2 אנשי משטרה ו־8 נפצעו.[25]
מספר אנשים נפצעו באיסטנבול לאחר שחיילים מורדים ירו עליהם, משום שניסו לעבור את גשר הבוספורוס בניסיון מחאה.
הנשיא לענייני דת בטורקיה הצהיר שהוא לא יספק שירותי הלוויות דתיות למבצעי ניסיון ההפיכה שמתו, פרט ל"טוראים וקצינים בעלי דרגה נמוכה שאולצו בכוח ובאיומים ומצאו עצמם בעיצומו של הסכסוך מבלי לדעת את הדברים לאשורם".[26]
כישלון ההפיכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשעה 04:00, לאחר שהנשיא ארדואן נחת באיסטנבול, הוא נשא נאום טלוויזיוני בתוך נמל התעופה, בעוד רבבות תומכים נאספים מחוצה לו. בשעה 06:30 פנה אל התומכים בנמל התעופה ואמר: "בטורקיה, הכוחות המזוינים אינם שולטים במדינה או מובילים את המדינה. הם לא יכולים". הוא האשים בניסיון ההפיכה את "אלו שנמצאים בפנסילבניה",[27] כשהוא מתייחס לפֶטְהוּללה גוּלֵן המתגורר שם, ולתנועתו, "תנועת גולן". ארדואן גם הצהיר כי הוא תכנן "לנקות" את הצבא, ואמר כי "התקוממות זו היא מתנה עבורנו מאלוהים".[28] סוכנות התקשורת הטורקית אנדולו, המנוהלת על ידי המדינה, טענה שהקולונל לשעבר מוהארם קוסה, אשר נשללו ממנו דרגותיו ב־2016 עקב האשמות הנוגעות לעבודה עם גולן, חשוד כמי שעמד בראש ניסיון ההפיכה.[29] עם זאת, הברית למען ערכים משותפים, מוסד ללא כוונות רווח המשויך לתנועתו של פטהוללה גולן, פרסמה הודעת גינוי להפיכה והצהירה שטענותיו של ארדואן נגד התנועה היו "מאוד חסרות אחריות". גולן עצמו אמר בהצהרה קצרה, דקות לפני חצות: "כאחד שסבל תחת הפיכות צבאיות מרובות במהלך חמשת העשורים האחרונים, זה מעליב במיוחד להיות מואשם בכל קשר לניסיון שכזה. אני דוחה בתוקף את ההאשמות הללו".[30]
בשעות הבוקר המוקדמות של 16 ביולי נראה היה שניסיון ההפיכה "מתפורר" בעוד ההמונים ממרים צווים צבאיים בעד ההפיכה ומתכנסים בכיכרות הגדולות של איסטנבול על מנת להתנגד להפיכה. חיילים שתמכו בהפיכה נכנעו לכוחות המשטרה בכיכר טקסים באיסטנבול, וכוחות הממשלה כבשו מחדש את נמל התעופה הבינלאומי איסטנבול אטאטורק, והמשטרה הקיפה את מטה הצבא ואנשיו וקראה להם להיכנע. בין השעות 06:00 ל־08:00 דווח על התכתשות במקום. בהמשך, החיילים המורדים שחסמו את גשר הבוספורוס נכנעו לכוחות המשטרה. קבוצה זו כללה כ־50 חיילים מורדים, אחדים מהם חוסלו על ידי הציבור; הגרון של אחד החיילים המורדים שוסף וסרטון שהופץ טען שארבעה חיילים נהרגו. בינתיים, במטה של הצבא הטורקי, 700 חיילים בלתי־חמושים ו־150 חיילים חמושים נעצרו על ידי המשטרה. האנשים שניסו לבצע את ההפיכה בבניין TRT באיסטנבול נכנעו גם הם. ראש המטה הכללי של טורקיה שוחרר במבצע זה.
בהמשך היום, ב-16 ביולי, נחת מסוק UH-60 בלק הוק טורקי בנמל התעופה באלכסנדרופולי, ביוון. שמונה אנשי צבא אשר הסירו את דרגותיהם ועיטוריהם שהיו על המסוק נעצרו לאחר הנחיתה בגין כניסה בלתי חוקית לשטח המדינה, וביקשו מקלט מדיני פוליטי. שר החוץ הטורקי, מבלוט צ'בושאולו, ביקש את הסגרת הבורחים והחזרת המסוק. הרשויות היווניות ענו כי המסוק הצבאי הטורקי יוחזר, וכי בקשת המקלט נבחנת.[31]
לאחר המערכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מעצרים וטיהורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]טיהורים נרחבים בשורות השירות הממשלתי בטורקיה החלו מיד בסוף ניסיון ההפיכה, כשהנשיא ארדואן הזהיר את מתנגדיו ש"הם ישלמו מחיר כבד על כך".[22] אמצעי תקשורת מערביים תיארו את הטיהורים כטיהורים "נגד ההפיכה", וחזו שלטענתם הנשיא "יהיה יותר נקמני ובעל אובססיה לשליטה מאי־פעם, תוך ניצול המצב לא רק כדי להעניש את החיילים המרדניים אלא גם כדי לדכא כל מה שנשאר מההתנגדות אליו בטורקיה".[32] עד 20 ביולי 2016, הטיהורים כללו יותר מ־45,000 קציני צבא, אנשי משטרה, שופטים, מושלים ופקידים שנעצרו או נושלו מתפקידם, ביניהם 2,700 שופטים, 15,000 מורים וכל דקאן אוניברסיטה בארץ.[33]
בתאריך 18 ביולי 2016, מזכיר המדינה של ארצות הברית, ג'ון קרי, הפציר בשלטונות הטורקיים "לשמור על השקט והיציבות ברחבי המדינה ולעמוד בסטנדרטים הגבוהים ביותר של כבוד כלפי מוסדות המדינה הדמוקרטיים ולשלטון החוק".[34] שר החוץ של צרפת, ז'אן־מארק ארו, הביע דאגה והזהיר מפני "מערכת פוליטית אשר מפנה גבה לדמוקרטיה" כתגובה לטיהורים.[35]
ראש הממשלה, יילדרים, הכריז כי 2,839 חיילים מדרגות שונות נעצרו. בין הנעצרים היו לפחות 34 גנרלים ואדמירלים.
דו"ח של נאט"ו קבע כי טורקיה צמצמה משמעותית את היקף הצבא לאחר המהפכה וכי מספר המשרתים בצבא טורקיה קטן למצבת של 355,212 ממצבת קודמת של 518,166 לפני ההפיכה. מספר הגנרלים ירד מ-358 ל-201.[36]
מועצת השופטים והתובעים העליונה של טורקיה הדיחה 2,745 שופטים מתפקידם לאחר ניסיון ההפיכה; 541 משופטים אלו היו שופטים לעניינים מנהליים ו־2,204 מהם שופטים לענייני פלילים. מעריכים שמספר השופטים שהודחו מהווה כ־36% מהכמות הכוללת של שופטים בטורקיה. 5 מחברי המועצה נושלו מתפקידם, ו־10 מחברי מועצת המדינה של טורקיה נעצרו באישומים של חברות ב"גוף מקביל למדינה". צווי מעצר הוצאו ל־48 חברים במועצת המדינה של טורקיה, ול־140 חברים בבית המשפט לערעורים. המושלת של מחוז סינופ הודחה מתפקידה, ובעלה, קולונל בצבא הטורקי, נעצר. גל המעצרים נמשך גם בימים שלאחר מכן.[37]
ארדואן דרש מהממשל האמריקאי להסגיר לטורקיה את פטהוללה גולן, בשל אחריותו, על פי דבריו, לניסיון ההפיכה,[4] מזכיר המדינה האמריקאי התייחס לדרישה ואמר כי על טורקיה לשלוח לארצות הברית ראיות המוכיחות את הטענות נגד גולן.[38]
ב־18 ביולי 2016 אישרו גורמי הממשל בטורקיה שגנרל מהמט דיסלי, מזכירו של הרמטכ"ל הטורקי ואחיו של סגן יו"ר מפלגת הצדק והפיתוח, היה האיש שנתן את ההוראה להתחיל את ניסיון ההפיכה במדינה נגד הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן.[39]
ב־19 ביולי הודחו 1,577 בכירי האוניברסיטאות בטורקיה, הושעו 15 אלף אנשי חינוך, ונשללו רישיונותיהם של 21 אלף מורים במוסדות חינוך פרטיים,[40] וב־23 ביולי הורה ארדואן על סגירת 1,043 בתי ספר פרטיים.
האשמות כנגד פטהוללה גולן
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פטהוללה גולן, שהואשם על ידי ארדואן כאחד מהמעורבים המרכזיים בפרשייה, גינה בתוקף את ניסיון ההפיכה ודחה כל קשר אליו. "אני מגנה בכל לשון את ניסיון ההפיכה הצבאי בטורקיה", הוא הצהיר בהודעת דואר־אלקטרוני, כפי שדווח בעיתון הניו יורק טיימס. "ממשלה צריכה לזכות בשלטון דרך הליך של בחירות חופשיות והוגנות, ולא באמצעות כוח. אני מתפלל לאלוהים עבור טורקיה, עבור האזרחים שלה ועבור כל מי שנמצא כרגע בטורקיה שהמצב הזה יפתר בדרכי שלום ובמהירות. כאחד שסבל תחת הפיכות צבאיות מרובות במהלך חמשת העשורים האחרונים, זה מעליב במיוחד להיות מואשם בכל קשר לניסיון שכזה. אני דוחה בתוקף את ההאשמות הללו."[41][42]
הנשיא ארדואן ביקש מארצות הברית להסגיר את גולן: "אני קורא לכם שוב, לאחר שהיה ניסיון הפיכה. הסגירו את האיש הזה שבפנסילבניה לטורקיה! אם אנחנו שותפים אסטרטגיים או שותפים ראויים לחיקוי, עשו את מה שהכרחי לעשות". ראש הממשלה יילדרים איים במלחמה כנגד כל מדינה שתתמוך בגולן. מזכיר המדינה של ארצות הברית, ג'ון קארי, הזמין את טורקיה "להציג לנו כל ראייה שמסוגלת לעמוד לבדיקה" לפני שהם ייענו לבקשת ההסגרה.[43]
מחוץ לטורקיה, בברינגן שבבלגיה, תומכים אלימים של ארדואן ניסו לתקוף בניין של תנועה המזוהה עם גולן בשם "Vuslat". המשטרה הביאה תותחי מים כדי לעצור את התוקפים. באמצעי התקשורת פורסמו ידיעות שכוחות משטרה הגנו על הבתים של תומכי גולן. ברשתות החברתיות אנשים עודדו לצאת לברינגן פעם נוספת, ואי־סדרים דומים נוספים נרשמו גם בהאוסדן זולדר שבבלגיה.
בסיס חיל האוויר אינג'ירליק
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקונסוליה האמריקאית בטורקיה הוציאה מזכר המייעץ לתושבי ארצות־הברית להימנע מלהגיע לאזור בסיס חיל האוויר אינג'ירליק בדרום טורקיה, המכיל כ־50 פצצות ביקוע גרעיני, עד ש"הפעילות תחזור לסדרה". הם הצהירו כי השלטונות המקומיים אסרו את הגישה לבסיס האוויר ושאספקת החשמל אליו הופסקה. כוחות חיל האוויר של ארצות הברית פעלו באזור זה לטובת ההתערבות האמריקאית בנעשה בסוריה. קרוב ל־1,500 צוותים אמריקאים שוכנו בבסיס.[44]
עשרים וארבע שעות לאחר הדיווחים הראשוניים על סגירת בסיס חיל האוויר, גורמים רשמיים במחלקת ההגנה של ארצות הברית אישרו כי הבסיס והשטח האווירי שבו נפתחו מחדש עבור מטוסי צבא, וכי הפעילות של מטוסים אמריקאיים בבסיס תתחדש.
תסיסה חברתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־16 ביולי אנשים שהפגינו כנגד ההפיכה זימרו בהתרסה כנגד המקומיים באיסטנבול, באזורים בעלי ריכוז גבוה של אלווים, כולל באוקמיידן ובסולטנגזי. תקריות דומות קרו גם באנטקיה, בה גם יש מינון אלווים גבוה באוכלוסייה, כאשר אופנוענים שזוהו כחסידי השריעה עברו לינץ'. בשכונות שונות באנקרה חנויות השייכות לסורים הותקפו על ידי ההמון. במלטיה איסלמיסטים סונים הטרידו תושבים של שכונה אלווית, בייחוד את הנשים, וניסו להיכנס לשכונה בהמוניהם, עד אשר המשטרה התערבה וחסמה את כל הדרכים לשכונה. בקדיקוי אנשים ששתו אלכוהול בפומבי הותקפו על ידי קבוצה של אנשי דת פונדמנטליסטים.[45]
קריאות להחזרת עונש המוות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות המעצרים, אלפי מפגינים נגד ההפיכה דרשו ליזום עונש מוות נגד העצורים הקשורים בהפיכה, תחת הסיסמה "אנחנו רוצים את עונש המוות".[46] הנשיא ארדואן לא שלל את האפשרות, ואמר ש"בדמוקרטיה, מה שהעם רוצה זה מה שהוא יקבל".[47] השלטונות הטורקיים לא הוציאו אף אחד להורג מאז שנת 1984, אך אסרו זאת מבחינה משפטית רק ב־2004 כתנאי מוקדם להצטרפות לאיחוד האירופי.
גורמים רשמיים באיחוד האירופי הביעו את התנגדותם לטיהורים שנעשים על ידי השלטונות הטורקים בקשר להפיכה. שר החוץ הצרפתי ציין שטורקיה חייבת לעבוד במסגרת החוק ולעמוד בעקרונות הדמוקרטיים של אירופה.[35] ב־18 ביולי 2016, ציינה פדריקה מוגריני, הנציגה העליונה של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון, שאף מדינה לא תתקבל לאיחוד האירופי "אם היא מאפשרת עונש מוות". סטפן סיברט, מזכיר העיתונות של גרמניה, ציין כי ביסוס עונש מוות במדינה יסיים את השיחות על כניסתה של טורקיה לאיחוד האירופי.[48]
טורקיה היא חברה במועצת אירופה ואשררה את האמנה האירופית לזכויות אדם כחלק מתנאי החברות שלה. אמנה זו כוללת את ביטול עונש המוות כחלק מהתנאים בה. ככזו, אסור לטורקיה מבחינה חוקית לחוקק מחדש את עונש המוות.
מצב חירום
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־20 ביולי 2016 הכריז הנשיא ארדואן על שלושה חודשים של מצב חירום כתגובה על ניסיון ההפיכה, תוך ניצול סעיף 120 לחוקה הטורקית, "הכרזת מצב חירום בשל פעולות נרחבות של אלימות והידרדרות חמורה של הסדר הציבורי". ההחלטה התקבלה בפרלמנט הטורקי ב־21 ביולי, ברוב של 346 כנגד 115 מצביעים. מפלגת הצדק והפיתוח ומפלגת התנועה הלאומית היו בעד, בעוד מפלגת העם הרפובליקאית ומפלגת העמים הדמוקרטית היו נגד. ראש הממשלה יילדרים טען שמצב החירום נחוץ על מנת "להיפטר ממקורות הפורענות במהרה".[49]
סגן ראש ממשלת טורקיה, נומאן קורטולמוש, הודיע כי במסגרת מצב החירום המדינה תקפיא באופן זמני את חלקה באמנה האירופית לזכויות אדם, זאת בהתאם לסעיף 15 באמנה, המתיר זאת במקרה של "מלחמה או מצב חירום ציבורי המאיים על קיומה של האומה". הודעה על ההקפאה חייבת להישלח למועצת אירופה, ואסור שתהיה לה השפעה על הזכות להליך הוגן או על איסור עינויים.[50]
יוון כמפלט
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבקשה למקלט מדיני ביוון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־16 ביולי 2016 נחת מסוק טורקי ביוון, שבו היו שמונה אנשי צבא מכוחות המורדים שביקשו מקלט מדיני פוליטי. טורקיה ביקשה את הסגרת הנמלטים ואת החזרת המסוק, ואילו יוון השיבה כי המסוק הצבאי הטורקי יוחזר, אך בקשת המקלט תיבחן. המסוק הוחזר לטורקיה בבוקר היום שלמחרת. החיילים הועלו למשפט ביוון בגין סיכון היחסים בין יוון לטורקיה, ובגין טיסה בלתי חוקית. ההאשמה בגין סיכון היחסים בין יוון לטורקיה הוסרה לאחר מכן.
עורכת הדין של ארבעה מהם טענה שהם נמנו עם הצוות הרפואי באיסטנבול, ושלכולם יש משפחה וילדים בטורקיה. היא הוסיפה שב־15 ביולי הם קיבלו פקודה להוביל פצועים בעזרת המסוק, מבלי לדעת כלל על ניסיון ההפיכה. בשלב כלשהו החלו כוחות משטרה טורקיים לירות על המסוק שלהם, וכשהם הבינו שמדובר בניסיון הפיכה הם פחדו שיוצאו להורג בגין השתתפות בו, ולכן טסו ליוון כדי לבקש מקלט מדיני. לפי דבריה, כולם נמצאים במצב נפשי רעוע, וחוששים לגורלם ולגורל משפחותיהם, כיוון שהם משוכנעים שבטורקיה הם לא יזכו להליך הוגן.[51]
אנשי הצבא הובאו בפני שופט ב־18 ביולי כשפניהם מכוסים והם לבושים בבגדים אזרחיים, אך בית המשפט דחה את הדיון ל־21 ביולי בשל האווירה המתוחה בבית המשפט. אנשי ממשל מטורקיה ישבו מאחוריהם ואיימו עליהם עד שעורך דין יווני ביקש מהם לזוז. עורכת דינם טענה שמישהו שתרגם לה את דבריהם אמר שהם הטיחו בנאשמים "כלבים, בוגדים, אנחנו נהרוג אתכם".[52]
סגן שר ההגנה היווני ציין כי בקשות למקלט נבדקות על ידי בתי המשפט היווני, ולמרות שהבקשות ייבדקו מול "החוק היווני והבינלאומי", הטיעון בעד ההסגרה הוא "חזק מאוד".[53] שגריר טורקיה ביוון אמר כי אם החיילים לא יוחזרו לטורקיה, זה "לא יעזור ליחסים הדו־צדדיים בין שתי המדינות", וכי "יוון לא הייתה צריכה לתת רשות נחיתה למסוק טורקי. היא לא הייתה צריכה לאפשר לו אפילו להיכנס למרחב הפיקוח התעופתי שלה.[54] עורך דין יווני ציין כי המצב מורכב, וכי למרות שהרשויות היווניות רוצות הליך הסגרה נקי ומיידי, ישנם טיעונים משפטיים חזקים נגד מהלך שכזה, ובבסיסם ביטחון חייהם של מבקשי המקלט לפי החוק היווני והבינלאומי. הוא ציין שאין אפשרות להסגירם אם יש חשד לתביעה מדינית או תביעה צבאית נגדם שעלולים להסתיים בעונשים קשים.[52] בליל 19 ביולי הקצינים הועברו מאלכסנדרופולי לקוואלה לאבטחת ביטחונם האישי.
ב־21 ביולי גזר בית המשפט היווני על שמונת אנשי הצבא שני חודשי מאסר על כניסה בלתי חוקית ליוון, וזיכה אותם ממעבר על חוקי הטיסה בה. הם נמצאו זכאים מטיסה בלתי חוקית מעל שמי יוון מכיוון שהחוק היווני לא נוגע למטוסים ומסוקים צבאיים, מאחר שהם לא מחויבים להגיש תוכניות טיסה. בית המשפט הכיר בנסיבות המקלות לפיהן האנשים פעלו מתוך לחץ גדול. העונש נדחה בשלוש שנים, אך הם נשארו במעצר משטרתי עד שידונו בבקשת המקלט שלהם. שוטר יווני שהעיד אמר שאנשי הצבא הטורקיים שיתפו פעולה לאחר נחיתתם, לא היו חמושים, לא התנגדו, נכנעו באופן מיידי וביקשו מקלט מדיני פוליטי. במהלך המשפט נכחו 6 עורכי דין טורקיים, אחד מהם איים על אנשי הצבא וכתוצאה הוצא באופן מיידי מהאולם על ידי המשטרה היוונית. לפי גרסתם של החיילים, כפי שנמסרה לשופט בבית המשפט משאלות שהפנה אליהם, כולם זומנו בערב של 15 ביולי לאסוף חיילים פצועים באיסטנבול, מבלי לקבל פרטים נוספים. הם הדגישו שהמטוס בו השתמשו שימש כאמבולנס מרחף ולהובלת נפגעים בלבד. לפני שהחליטו לעזוב את טורקיה הם נחתו בבסיס באיסטנבול, בו יש בית חולים צבאי, שם הם שהו עד שלפני עלות השחר הם שמעו יריות. התחנה האחרונה לפני שהגיעו לאלכסנדרופולי הייתה אזור מיוער ליד העיר, בו הם קראו באינטרנט על ההפיכה. כולם טענו שהם דאגו לביטחונם לאחר שראו קצינים וחיילים מוכים בידי ההמון ברחובות איסטנבול, ללא תלות במידת מעורבותם בניסיון ההפיכה.[55]
בבוקר ה־22 ביולי הקצינים הועברו מסיבות ביטחוניות לאתונה. עורכי הדין שלהם אמרו שלא נמסר להם על העברתם ושמנהל המשטרה בקוואלה הודיע להם על כך בערב.[56]
שמירה יוונית מפני נמלטים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־20 ביולי נשמעו דיווחים על קבוצה של אנשי צבא טורקיים מכוחות ההפיכה שמתכננים לברוח מטורקיה דרך האי סימי, בדרום־מזרח הים האגאי שביוון. דיווחים אלו הכניסו את הצבא היווני לכוננות. השמירה עובתה באזור זה, במיוחד לאור דיווחים שהתקבלו על קבוצת אנשים השטים על סירות מתנפחות מדטקה שבחופי טורקיה, לעבר סימי. הם עקבו אחרי תנועת הסירה, אך זו נשארה במים הטריטוריאליים של טורקיה. נציגות של המשטרה היוונית נשלחה גם היא לסימי כדי לבצע בדיקות באזור. אתונה ציפתה ממשתתפים בניסיון ההפיכה הכושל לבוא ליוון כך שדיווחים אלו נלקחו ברצינות. בנוסף, מטוסי F-16 טורקיים הוזנקו כדי לבדוק דיווחים שכלי שיט של המשמר הטורקי הופיעו במים הטריטוריאליים של יוון בים האגאי. בהמשך היום, משרד הפנים הטורקי דחה טענות לפיהן חיילים מורדים "חטפו" כלי שיט על מנת לברוח ליוון.[57]
ויקיליקס
[עריכת קוד מקור | עריכה]כתגובה לטיהורים שמבצע הממשל הטורקי, פרסם אתר האינטרנט ויקיליקס מעל 300,000 התכתבויות דואר־אלקטרוני ומעל 500,000 מסמכים, בהם כאלו של מפלגת השלטון. בעקבות זאת, הורתה מועצת התקשורת של טורקיה לחסום את הגישה לאתר במדינה.[58]
באתר ויקיליקס נטען כי לאחר שהכריזו על הפצת המסמכים בטוויטר, תשתיות האתר נפגעו. צוות האתר חזה את הניסיונות העתידיים של הממשל הטורקי לחסום את האתר, ולכן עודד את המשתמשים הטורקים להיערך למצב שכזה ולהשתמש בפתרונות שיעזרו לעקוף את הסינון, כמו TorBrowser ו־uTorrent.[59]
האשמות בעינויים
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי ארגון אמנסטי אינטרנשיונל, עצירים בטורקיה לא קיבלו גישה לייעוץ משפטי, הוכו ועונו ואף לא סופקו להם כמות מזון, מים או טיפול רפואי בכמות ראויה. לפחות עצור אחד ניסה להתאבד. אמנסטי אינטרנשיונל ביקשו מהוועדה האירופית למניעת עינויים לשלוח נציגים שיבדקו את תנאי העצורים. עד המשרת במפקדת המשטרה באנקרה חשף ששוטרים סירבו לספק טיפול רפואי לעציר, ואף ציטט את הרופא שאמר "תן לו למות, נגיד שהוא הגיע אלינו מת".[60][61] בנוסף, ארדואן האריך את התקופה המרבית של צו־המעצר לחשודים מארבעה ימים ל־30, מהלך שלפי אמנסטי מגדיל את הסיכון לכך שעצורים יעברו עינויים או התעללות בצורות אחרות.[61]
משרד המשפטים הטורקי הכחיש את החשדות, ושר המשפטים בקיר בוזדאג צייץ בחשבון הטוויטר שלו: "לא היו שום עינויים או תקיפות של העצירים", כתגובה להאשמות אמנסטי אינטרנשיונל. "הטענות לעינויים ולתקיפה מופצות על ידי קמפיין דיסאינפורמציה מתוכנן שנוצר על ידי חברי תנועת גולן, והוא שקרי ומעוות".[62][63]
ניתוח
[עריכת קוד מקור | עריכה]רויטרס דיווחו ב־15 ביולי שמקור באירופה תיאר את ניסיון ההפיכה כ"מתוזמר היטב", וחזה כי "בהתחשב בהיקף המבצע, קשה לדמיין שהם יפסיקו מבלי שישיגו השתלטות". דיפלומטי אירופאי אחר אמר שהשגריר הטורקי בבירתו היה בהלם ו"לקח את האירוע ברצינות רבה".[64]
סיבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי מייקל רובין, פרשן אמריקאי לענייני המזרח התיכון, ארדואן צריך להאשים עצמו בנוגע לניסיון ההפיכה. מאז שהתחיל להיות נאמן יותר ויותר לסדר־יום אסלמי, ארדואן "פשט מעליו כל חזות של שליט למען כלל הטורקים". לאחר שליבה את הלהבות בגל המחאות בטורקיה ב־2013, הוא הפך את האזורים המיושבים בכורדים בדרום־מזרח טורקיה ל"אזור מלחמה המזכיר את הימים הגרועים ביותר של שנות ה־80". למרות כל זאת, הבעיה הגדולה ביותר, כך לטענתו של רובין, יכולה להיות מדיניות החוץ של ארדואן, אשר הצליח להפוך את הנחת היסוד הטורקית של "אין בעיות עם המדינות השכנות" למצב בו לטורקיה יש בעיות עם כמעט כל מדינה שכנה, והיא אף נהייתה מנוכרת לכמה מדינות ברית וידידות שהיו לה.[65]
כתב המזרח התיכון הבריטי רוברט פיסק הזהיר כי "ארדואן הבין מאוחר מדי את העלות של התפקיד שבחר למען ארצו. זה דבר אחד להצטער בפני פוטין ולהטליא את היחסים עם נתניהו; אבל כאשר אתה כבר לא יכול לסמוך הצבא שלך, ישנם עניינים רציניים יותר שצריך להתרכז בהם". למרות שניסיון ההפיכה הזה נכשל, פיסק מצפה לראות ניסיון נוסף בחודשים או בשנים הקרובות.[66]
הפרופסור הטורקי אקין יונבר תיאר את ניסיון ההפיכה כ"דומה יותר למרד".[67]
מועצת שלום האומה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על־פי הכתבת והתחקירנית הטורקית אזגי בסרן, השם של "המועצה לשלום האומה" (Yurtta Sulh Konseyi) נלקח מהאמירה המפורסמת של אטאטורק: "שלום בבית, שלום בעולם". היא ציינה לאחר מכן ש"ההצהרה של החונטה שנקראה בערוץ הטלוויזיה במהלך ניסיון ההפיכה, עוררה דמיון רב לפנייה המפורסמת של מוסטפא כמאל אטאטורק לצעירים הטורקים. מצד שני, בהתחשב בעובדה שהאזכורים הללו ברורים מדי, ייתכן שהם נכללו בכוונה תחילה על מנת לרמוז על חונטה כמאליסטית ולא על חונטה מכוחותיו של גולן".[68]
תזמון
[עריכת קוד מקור | עריכה]חוקר האסלאם הגרמני ריינר הרמן טוען שמבצעי ניסיון ההפיכה ניסו למנוע טיהור גדול של שופטים ושל אנשי צבא, טיהור שאכן התחיל ביום שבת, יום אחרי ניסיון ההפיכה. לפי התחקירן העיתונאי הטורקי אחמד שיק, רשימה של בכירים שנועדו לטיהור כבר הוכנה על ידי היועץ המשפטי של איזמיר, אוקאן באטו, ואושרה על ידי הנשיא ארדואן. לפי גרסה זו, מבצעי ניסיון ההפיכה היו צריכים לבצע במהרה את ההפיכה, לפני שהם יסולקו ויעצרו.[69][70]
נסיבות הכישלון
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחת מהסיבות המרכזיות לכישלון המבצע הייתה חוסר הסדר בהיררכיה הפיקודית במהלך ניסיון ההפיכה. ראש ארגון הביון הלאומי של טורקיה, הקאן פידאן, גילה את התוכנית לביצוע ניסיון ההפיכה, מה שאילץ את ההופכים להוציא אותה לפועל 6 שעות מוקדם מהמתוכנן. אחד מהמארגנים המרכזיים, גנרל סמיח טרזי, נהרג על ידי קצין זוטר בתחילת ההתקפה, אירוע שגרם לדמורליזציה והריסת מבנה הפיקוד בקרב המורדים. שתי תקריות אלו גרמו לכך שניסיון ההפיכה התבצע באופן לא מאורגן.[71] הקצינים בדרגות הגבוהות התנגדו להפיכה, והורו בפומבי לכל האנשים לחזור למחנותיהם.[72] מכיוון שפעלו מחוץ לשרשרת הפיקוד הצבאית, למורדים היו חסרים התיאום והמשאבים לצורך השגת מטרותיהם. החיילים שהמורדים גייסו לא היו מודעים למטרה האמיתית של המשימה, איבדו את המורל במהירות, והעדיפו להיכנע מאשר לירות במפגינים.[73] מפקד הארמייה הראשונה באיסטנבול, גנרל אמיט דנדר, התקשר באופן אישי לארדואן להזהיר אותו מפני ההפיכה, שכנע אותו לעזוב את המלון לפני שמבצעי ניסיון ההפיכה הגיעו אליו, ועזר לו לאבטח את נחיתתו באיסטנבול.[74] ארגון הביון הלאומי גייס למשימה את התותחים נגד מטוסים שהיו לרשותם, תותחים שמבצעי ניסיון ההפיכה לא ידעו על קיומם. התרחשות זו הרתיעה מטוסים וכוחות קומנדו של ההופכים.[71]
גורם לא פחות חשוב בכישלון ההפיכה, כך לפי האסטרטג הצבאי אדוארד לוטוואק, היה חוסר היכולת של המורדים לנטרל את ארדואן או גורמים אחרים בדרגות גבוהות בממשל, על ידי הריגתם או עצירתם.[75] יחידה של כוחות מיוחדים נשלחה באמצעות מסוק להרוג או לתפוס את הנשיא, אך החמיצה הזדמנות זו מכיוון שהוא פונה על ידי צוות האבטחה שלו מספר דקות מוקדם יותר. מרגע שארדואן נחת בנמל התעופה הבינלאומי איסטנבול אטאטורק שאובטח על ידי תומכיו, כישלון ההפיכה היה ברור. לפי מקור צבאי, מספר מטוסי F-16 הצליחו להתמקד על המטוס של ארדואן בדרכו לאיסטנבול, אך לא ירו.[76] פקיד טורקי בכיר ללוחמה בטרור גילה לאחר מכן שהסיבה לכך הייתה שהטייס במטוסו של ארדואן תיקשר עם הכוחות של המורדים דרך מערכת הרדיו של המטוס, ואמר להם שמדובר בטיסה של חברת התעופה טורקיש איירליינס.[77]
פרשנים נוספים[78][79] טוענים שניסיון ההפיכה לא הצליח גם בגלל הכישלון של מבצעיו להשתלט על התקשורת, ולעצב באמצעותה את דעת הקהל. בשביל לבצע הפיכות מוצלחות, כך לפי הפרשנים, יש צורך בשליטה על התקשורת. שליטה שכזו מאפשרת לקבוצה קטנה של אנשים להציג מצב לפיו הם בשליטה מלאה, ושהניצחון שלהם בלתי נמנע. כך הם יכולים לשכנע את הציבור, יחד עם חיילים חסרי עמדה ואף כאלו נאמנים, לערוק אליהם, או לפחות לא להתנגד. כוחות המורדים נכשלו בהשגת שליטה על טורקסאט, רשת הכבלים ותקשורת הלוויין המרכזית בטורקיה, ונכשלו בהשגת שליטה על רשתות הטלוויזיה והטלפון במדינה. כישלון זה אפשר לארדואן לבצע את שיחת ה־Facetime שביצע, ולדבר בטלוויזיה.[74]
כוחות התומכים בממשלה שלחו מסרוני מלל לכל אזרחי טורקיה, הקוראים להם להתגייס.[80] תומכי ארדואן רבים יצאו לרחובות להגן על הנשיא שלהם. במידה וההפיכה הייתה מתבצעת בשעה המתוכננת בשעות הלילה, רוב האנשים לא היו ערים והרחובות היו ריקים.[81]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאות נעצרו בעקבות ניסיון הפיכה צבאית בטורקיה; ארדואן: האחראים ישלמו מחיר כבד, באתר הארץ, 16 ביולי 2016
- ארדואן נשא נאום "ניצחון על הבוגדים", חיילים מורדים צולמו נכנעים, באתר ynet, 16 ביולי 2016
- קרב על השלטון בטורקיה: הפרלמנט הופצץ, מסוק הופל, באתר ynet, 16 ביולי 2016
- ניסיון ההפיכה בטורקיה: דקה אחר דקה, באתר "mako", 16 ביולי 2016
- בתמונות: לילה דרמטי בטורקיה, דקה אחר דקה, באתר ynet, 16 ביולי 2016
- אוריאל לוי, האם הדמוקרטיה הטורקית בסכנה?, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 23 ביולי 2016
- דן סגל, פוסט פוטש בטורקיה, באתר הפורום לחשיבה אזורית, 19 ביולי 2016
- אוריאל לוי, מי משלם את מחיר נסיון ההפיכה בטורקיה?, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 2 באוגוסט 2016
פטריק קינגסלי, הניו יורק טיימס, הטיהורים הפוליטיים בטורקיה הותירו את המדינה על סף כאוס, באתר הארץ, 13 באפריל 2017
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ AMB. W. ROBERT PEARSON. What Caused the Turkish Coup Attempt, Politico
- ^ 1 2 3 4 ניסיון הפיכה בטורקיה, הצבא טוען כי מנסה "לשמור על הדמוקרטיה וזכויות האדם", באתר מעריב אונליין, 15 ביולי 2016
- ^ ערן זינגר, נשיא טורקיה מטיל אחריות על ההפיכה על איש האופוזיציה הטורקי גולן, 16 ביולי 2016
- ^ 1 2 ארדואן דרש מאובמה בנאום ניצחון באיסטנבול: הסגר את יריבי הטרוריסט, באתר וואלה, 17 ביולי 2016
- ^ Tim Arango and Ceylan Yeginsu, Turkey to Release Tens of Thousands of Prisoners to Make Room for Coup Suspects, New York Times, 17 באוגוסט 2016
- ^ ארדואן חתם על צו סגירה לאלפי ארגונים בחשד לקשר עם פתהוללה גולן, באתר מעריב אונליין, 23 ביולי 2016
- ^ אילאיל שחר ושירה נאות, לאחר ניסיון ההפיכה הכושל תגובות מנהיגי העולם היו פושרות, 17 ביולי 2016
- ^ מצרים מנעה גינוי של מועצת הביטחון על ניסיון ההפיכה בטורקיה, באתר ynet, 16 ביולי 2016
- ^ Egypt blocks U.N. Security Council condemnation of Turkey violence, 16 ביולי 2016
- ^ היסטוריה של הפיכות: כשהאסלאם עולה, הצבא פועל, באתר ynet, 16 ביולי 2016
- ^ צבי בראל, פרשת "ארגנקון": ארדואן השלים שלב נוסף בהפיכה אזרחית נגד הצבא, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2013
- ^ עונשי מאסר כבדים לבכירים בצבא טורקיה שהורשעו בניסיון הפיכה, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2015
- ^ ארדואן הדיח 350 שוטרים בעקבות חקירת השחיתות, באתר הארץ, 7 בינואר 2014
- ^ Hannah Lucinda Smith, Erdogan gives Turkish military immunity, 16 ביולי 2016
- ^ קרב על השלטון בטורקיה: הפרלמנט הופצץ, מסוק הופל, באתר ynet, 16 ביולי 2016
- ^ נאום ביזארי ו-Facebook Live: כך הטכנולוגיה שימשה תפקיד מפתח במרד בטורקיה, 17 ביולי 2016
- ^ Adam Elmahrek, Helicopter attack kills 17 Turkish police officers just outside Ankara, 16 ביולי 2016
- ^ הצבא: כוחותינו השתלטו לחלוטין על המדינה; הוכרז עוצר כללי, באתר הארץ, 16 ביולי 2016
- ^ טורקיה אסרה על אנשי האקדמיה לצאת לנסיעות עבודה בחו"ל ופיטרה כ-12 אלף שופטים ותובעים, באתר הארץ, 20 ביולי 2016
- ^ צבא טורקיה הודיע על הפיכה; ארדואן: "אני עדיין השליט", באתר nana10, 16 ביולי 2016
- ^ טורקיה: הצהרת ההשתלטות, הקרבות, ההרוגים והמעצרים - כל הפרטים על ניסיון ההפיכה, באתר הארץ, 16 ביולי 2016
- ^ 1 2 צבא טורקיה הכריז כי השתלט על המדינה; ארדואן: "ישלמו מחיר כבד", באתר וואלה, 16 ביולי 2016
- ^ רועי קייס, רעות רימרמן, איתמר אייכנר ואיתי בלומנטל, קרב על השלטון בטורקיה: הפרלמנט הופצץ, מסוק הופל, באתר ynet, 16 ביולי 2016
- ^ ההפיכה בטורקיה: אנקרה הוכרזה כאזור אסור לטיסה, באתר ynet, 16 ביולי 2016
- ^ עמית ולדמן, תיעוד: ניסיון החיסול של ארדואן, באתר מאקו, 18 ביולי 2016
- ^ Diyanet: Darbecilere cenaze hizmeti verilmeyecek, 19 ביולי 2016
- ^ What's Going On in Turkey?, 16 ביולי 2016
- ^ ארדואן: "המרד - מתנה מאלוהים. נטהר את הצבא", באתר ynet, 16 ביולי 2016
- ^ Military Officer Fired for Gulenist Ties Named as Leader of Turkey's Coup, 16 ביולי 2016
- ^ טורקיה: איש הדת גולן שמתנגד לארדואן מגנה בחריפות את ניסיון ההפיכה, באתר ynet, 16 ביולי 2016
- ^ שבעה חיילים מצבא טורקיה נחתו במסוק ביוון וביקשו מקלט מדיני, באתר וואלה, 16 ביולי 2016
- ^ The Counter-Coup in Turkey, 16 ביולי 2016
- ^ פזית רבינא, טורקיה: מתקן כליאה ענק קולט אלפי מתנגדים?, באתר nrg, 23 ביולי 2016
- ^ Carol Morello, Kerry urges Turkey to maintain democratic principles after coup attempt, 18 ביולי 2016
- ^ 1 2 שר החוץ הצרפתי: "ההפיכה הכושלת בטורקיה - לא סיבה לבצע טיהור", באתר מעריב אונליין, 17 ביולי 2016
- ^ http://www.israeldefense.co.il/he/node/27964
- ^ אנשיל פפר, הטיהור בטורקיה נמשך: הרשויות פשטו על האקדמיה של חיל האוויר באיסטנבול, באתר הארץ, 18 ביולי 2016
- ^ קרי: ממתין לראיות נגד גולן, באתר ערוץ 7, 17 ביולי 2016
- ^ הפיכה מבית: אח של בכיר במפלגת ארדואן נתן ההוראה, באתר ynet, 18 ביולי 2016.
- ^ ארדואן מחנך מחדש: הדיח את כל דיקני האוניברסיטאות, באתר ynet, 19 ביולי 2016
- ^ ראש ממשלת טורקיה: "ההפיכה היא 'כתם שחור', מארגניה הם טרוריסטים", באתר וואלה, 16 ביולי 2016
- ^ Patrick Kingsley ו־Alice Ross, Turkey's prime minister declares attempted coup is over, 16 ביולי 2016
- ^ קרי לשר החוץ הטורקי: "ארה"ב לא הייתה מעורבת בניסיון ההפיכה", באתר מעריב אונליין, 17 ביולי 2016
- ^ Emergency Message for U.S. Citizens: Incirlik Air Base and Adana Airport Information, July 16, 16 ביולי 2016 (ארכיון)
- ^ אנשיל פפר, ניסיון ההפיכה זעזע את טורקיה, וגם בני המיעוטים משלמים את המחיר, באתר הארץ, 19 ביולי 2016
- ^ Sally Guyoncourt, Turkey coup: Death penalty fears as President Erdogan begins ‘cleansing’ operation of dissidents, 17 ביולי 2016
- ^ בכיר אירופי: ארדואן תכנן מראש את גל המעצרים, 18 ביולי 2016(הקישור אינו פעיל)
- ^ אירופה לטורקיה: עונש מוות? לא באיחוד, באתר ישראל היום, 18 ביולי 2016
- ^ ארדואן הכריז על מצב חירום: "יחזק את הדמוקרטיה ואת שלטון החוק", באתר וואלה, 21 ביולי 2016
- ^ האיחוד האירופי תוקף את ארדואן: "אין תירוץ לשלילת זכויות בסיסיות", באתר וואלה, 22 ביולי 2016
- ^ Katerina Nikolopoulou ו־Sakis Mitrolidis, 8 Turkish soldiers in asylum limbo in Greece after coup, 17 ביולי 2016
- ^ 1 2 Bethany Bell, Turkey coup attempt: Greek dilemma over soldiers who fled, 19 ביולי 2016
- ^ Trial for eight Turkish coup plotters in Greece postponed, 18 ביולי 2016
- ^ Gemma Mullin ו־Ayla Jean Yackley, Turkey threatens Greece after eight 'coup plotters' allowed to land in helicopter following dramatic escape, 19 ביולי 2016
- ^ 8 Turkish servicemen: We intentionally headed for Greece to seek political asylum, 21 ביולי 2016
- ^ Nektaria Stamouli, Turkish Officers in Greece Moved to Athens Prison, 22 ביולי 2016
- ^ דיווח בטורקיה: מטוסים מחפשים כלי שיט 'אבודים', באתר nrg, 20 ביולי 2016
- ^ טורקיה חסמה את ויקיליקס בעקבות הדלפת המיילים, באתר הארץ, 20 ביולי 2016
- ^ ויקיליקס הבטיחו לפרסם מידע על טורקיה - והותקפו, באתר nrg, 19 ביולי 2016
- ^ חדשות 2, דיווח: "טורקיה מענה את עצורי ניסיון ההפיכה", באתר מאקו, 24 ביולי 2016
- ^ 1 2 אמנסטי אינטרנשיונל, Turkey: Independent monitors must be allowed to access detainees amid torture allegations, 24 ביולי 2016
- ^ חשבון הטוויטר של בקיר בוזדאג, 25 ביולי 2016
- ^ Jason Hanna ו־Tim Hume, Turkey detainees tortured, raped after failed coup, rights group says, 27 ביולי 2016
- ^ Turkey army claims to have seized power; PM says elected government still in charge, 16 ביולי 2016
- ^ Michael Rubin, Erdogan Has Nobody to Blame for the Coup But Himself, 15 ביולי 2016
- ^ Turkey's coup may have failed – but history shows that it won't be long before another one succeeds, 16 ביולי 2016
- ^ Turkey's failed coup gives its president a chance to seize more power, 16 ביולי 2016
- ^ Ezgi Basarin, Turkey coup: Who was behind Turkey coup attempt? – BBC News, 17 ביולי 2016
- ^ Rainer Hermann, Wollten Putschisten Erdogans Säuberungswelle verhindern?, 17 ביולי 2016
- ^ בכיר אירופי: ארדואן תכנן מראש את גל המעצרים, באתר ynet, 18 ביולי 2016
- ^ 1 2 How They Blew The Coup, 25 ביולי 2016
- ^ Zach Beauchamp, Why Turkey's Coup Failed, according to an expert, 17 ביולי 2016
- ^ Ece Toksabey ו־Paul Taylor, Turkey's Bungled Putsch: A Strange 20th Century Coup, 18 ביולי 2016
- ^ 1 2 Mehdi Gurcan, Why Turkey's coup didn't stand a chance, 19 ביולי 2016
- ^ אדוארד לוטוואק, Why Turkey's Coup D'Etat Failed: And Why Erdogan's Craven Excesses Made it Inevitable, 18 ביולי 2016
- ^ ארדואן היה על כוונת F-16 - והטייסים לא ירו, באתר ynet, 18 ביולי 2016
- ^ Military coup was well planned and very nearly succeeded, say Turkish officials, 19 ביולי 2016
- ^ חיילים נגד העם. הסיבות לכישלון ההפיכה, באתר ynet, 17 ביולי 2016
- ^ Zack Beauchamp, Why Turkey’s coup failed, according to an expert, 16 ביולי 2016
- ^ Andrew Liptak, Turkish government asked public to resist coup in text message, 16 ביולי 2016
- ^ Gurcan Mertin, What went wrong with Turkey's WhatsApp Coup, 25 ביולי 2016
