סיני (כתב עת)
 | |
| הירחון הראשון של סיני | |
| תדירות | פעם בחודשיים |
|---|---|
| סוגה |
ספרות תורנית  |
| מו"ל | מוסד הרב קוק |
| עורך ראשי | הרב יהודה לייב פישמן מימון, הרב יצחק רפאל, הרב יוסף אליהו מובשוביץ |
| תאריכי הופעה | 1937–2020 (כ־83 שנים) |
| שפה |
עברית |
| מדינה |
ישראל |
  | |
סיני הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות"[1], כתב עת מדעי-תורני למאמרים בנושאים הלכתיים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים ועוד. כתב העת יצא לאור ברציפות, שש פעמים בשנה (למרות השם "ירחון") מאז 1937 בהוצאת מוסד הרב קוק.
תולדות כתב העת
[עריכת קוד מקור | עריכה]כתב העת היה יוזמתו של הרב יהודה לייב פישמן מימון ויצא בעריכתו מ-1937 ועד 1962. מטרתו הראשונית הייתה "ליצור בימה ספרותית קבועה, תורנית ומדעית, ליהדות הדתית לאומית."[2] בתחילה יצא כתב העת בתמיכה ומימון של מוסד ביאליק והסוכנות היהודית[3] וכלל גם מדור פובליציסטי, למאמרים בענייני השעה ומדור לספרות יפה, אשר בוטלו עם השנים ותרמו לביסוסו ככתב עת ייחודי למחקר תורני ולמדעי היהדות.
בשנת 1962 החליף ד"ר יצחק רפאל את הרב מימון בעריכת כתב העת. עד שנת 1966 לא התנוסס שמו על שער החוברת אלא נרשם כ"עורך אחראי" בשער האחורי בעוד על הכריכה נרשם: "המייסד העורך הרב יהודה ליב הכהן מימון זצ"ל." רפאל הוציא מכתב העת את מדורי "חידושי תורה" ואת המדור הביבליוגרפי עבורם התקין קובצי-לוואי ל"סיני": בית התלמוד, תורה שבעל-פה וארשת.
בשנת 1999 החליף את רפאל הרב יוסף אליהו הלוי מובשוביץ.
הוצאת כתב העת הופסקה בשנת תש"ף.[4]
כתב העת עד גיליון קנ"ב נסרק במסגרת אוצר החכמה.
אופי כתב העת והמאמרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאמר הפתיחה של הגיליון הראשון הציג יהודה לייב פישמן מימון את ה"אני מאמין" של "סיני":
סיני בא לפענח את מצפוני האור הגנוז בספרות הישראלית לכל ענפיה ופארותיה; לחדור אל העומק, אל התהומות ואל רזיה הכמוסים של היהדות המעשית ולגלות על ידי הסברה והארה את המאור הגדול שבתורת סיני לכל משפטיה והלכותיה.
סיני יציע מקום למאמרים בכל מקצועות התורה הישראלית והמדע העברי; לחקר השפה העברית ולחקירת הספרות הישראלית, התלמודית והמדרשית, ההלכתית והאגדית, הגאונית והרבנית; ויחד עם חקירת העבר לרחבו ולעומקו יבוצר מקום בתוך סיני גם לחקירת ההווה של ישראל החי והיוצר.
סיני יקדיש מקום רחב לחקירה תורנית-מדעית של ארץ-ישראל: קדושתה, מצוות התלויות בה, כתיבת הארץ וקדמוניותיה, תולדותיה והתפתחותה למן הזמן היותר עתיק ועד הדור האחרון.סיני יעודד ויעורר את הכוחות הצעירים שבתוך היהדות הדתית-הלאומית כדי לשתף אותם בעבודה ספרותית, תורנית ומדעית; ויחד עם זה ישתדל להדריך את הנוער העברי ולחנכו ברוח של אהבה עמוקה לישראל ולתורתו וארצו, באופן שיהיה מוכן ומוכשר למלאות את תפקידו האחראי בבנין המולדת על יסודות תורת האומה ומסורתה
— הגיליון הראשון (סיון, תרצ"ז – 1937)
הכותבים באו מתוך שורות המלומדים הדתיים ומעט חוקרים לא-דתיים בתחום מדעי היהדות. בכרך החמישים כתב הרב מימון הסתייגות שלא הייתה חלק מהגדרת המטרות הרשמית, אך התקיימה תמיד באופן סמוי, "סיני פתח שעריו לבעלי גישות שונות ובלבד שהדברים לא יחרגו מתחום המותר מבחינת מסורת ישראל המקודשת".
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אורה קצנלנבוגן (עורכת), סיני - ספר היובל, מוסד הרב קוק תשמ"ז כולל מפתח מפורט למאה כרכים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מבחר מאמרים שהתפרסמו ב"סיני", באתר "דעת"
- חיים זהר, "מוסד הרב קוק" ראשיתו ומייסדיו א(הקישור אינו פעיל)
- ג. קרסל, ששים כרכי "סיני", דבר, 28 ביולי 1967
- סיני - א, ירושלים תרצ"ז, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כמוצהר על כריכתו
- ^ בדבר המערכת בגיליון הראשון (סיון, תרצ"ז – 1937)
- ^ בדו"ח ההנהלה הציונית לקונגרס העשרים (אב-אלול תרצ"ז, 1937) נמסר שמוסד ביאליק תומך בירחון סיני. בנוסף, בקובץ אזכרה לזכר הרב קוק כתוב: "הוצאת מוסד הרב קוק שעל יד המזרחי בהשתתפות מוסד ביאליק ליד הסוכנות היהודית"
- ^ כך נכתב בגיליון האחרון (קנג, תש"ף), וראו גם בדברי הרב יואל קטן, "נתקבלו במערכת", המעין סא [ב (236, טבת תשפ"א), עמ' 128.